רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

עם ישראל

בדמייך חיי

ג׳ בטבת ה׳תשע״ח ג׳ בטבת ה׳תשע״ח 21/12/2017 | מאת יהודית דיקמן

ברית אמתית יכולה להתקיים,רק כאשר כל אחד מביע נכונות לוותר על דברים שהיה רגיל אליהם.

"זֶה הַקָּטֹן גָּדוֹל יִהְיֶה" (מתוך נוסח הברית)

אבל בינתיים הוא מאוד מאוד קטן,

אין לו בעולמו אלא את עצמו וצרכיו,

זעיר ומתוק וכל כך חסר ישע,

תלוי באמו, תלוי בטמפרטורה של החדר שבו נמצאת העריסה שלו,

בחומם של מי האמבט שבהם רחצנו אותו,

בסטריליות של הבקבוק והמוצץ שלו.

סביבו עולם הגדולים, כולנו בהיכון לכל ציוץ שלו,

גדולים, נותנים, תורמים

וכשאתה נותן, אתה גדל.

עוד יומיים, יכרות הקטן הזה,

בן לעם שההיסטוריה שלו רצופה במאורעות על טבעיים, ברית דמים עם אלוקיו.

הוא עדיין אינו מודע למה שקורה לו,

נוירונים רבים בקליפת המוח שלו עדיין לא מתפקדים ביעילות .

וכולו רפלקסים הישרדותיים שיעלמו כשירכוש מיומנויות מתקדמות יותר.

אבל תת המודע שלו, תת המודע של התינוק הקטן הזה, שני קילו, שבע מאות ועשרה גרם,

יודע שיש אלוקים.

נשמתו הטהורה, קשורה אל אלוקיה בקשר מהותי.

 תהיתי תמיד במשהו לא הגיוני בצמד המילים "לכרות ברית".

כי "ברית" משמעותה חיבור, ו"כריתה" משמעותה חיתוך, ניתוק והפרדה.

אם אתה מחבר, אתה לא מנתק, ואם אתה מנתק אתה לא מחבר,

אז מה להן זו אצל זו?

מסתבר, שאי אפשר לערוך ברית ללא כריתה.

אי אפשר לכרות ברית בין בני זוג, שני חברים, מפלגות ומדינות,בלי שכל אחד מהצדדים כורת וחותך משהו מהאגו שלו.

אם כל צד יתבצר בעמדתו ולא יהיה מוכן לוותר על עקרונותיו, הדרך לשלום תהיה רחוקה מתמיד.

ברית אמתית יכולה להתקיים, רק כאשר כל אחד מביע נכונות לצאת מאזור הנוחות שלו, ולוותר על דברים שהיה רגיל אליהם.

האדם הראשון שברית נכרתה בינו לבין אלוקיו, היה אברהם.

"זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָהִמּוֹל לָכֶם כָּל-זָכָר". (בראשית יז':10)

שתי פנים לברית הזו שאברהם והעם היהודי התחייבו לה, מחויבות לערכים ואמות מידה רוחניות,ועיצוב כל החיים לפי הסטנדרטים האלו.

לא די ברעיונות נשגבים על אחדות האל, לא די במילים יפות, נדרשת כאן גם עבודה מעשית.

הברית הזאת רומזת גם על הגבלת המילים, אל תדבר הרבה, עשה הרבה, והרבה טוב.

זוהרם של נרות החנוכה עדיין לא עומעם, הנרות שמספרים את סיפור המאבק,

המאבק על הזכות שלנו להיות עַם עׅם זהות מיוחדת, נבדלת מאחרים.

לא היה זה מקרי שהיוונים אסרו למול את הבנים,

ברית מילה היוותה ניגוד חריף לפילוסופיה שלהם על מהות החיים, והמאבק היה סביב השאלה איזו דרך חיים אמיתית יותר, היהודית העתיקה או היוונית המתחדשת.

זו המעמידה את הרוחניות כבסיס לערכיה, או זו המציבה את החומריות כיסוד לבניינה.

זו הסוגדת לגוף, או זו המכתירה את הנשמה.

וכאשר ייחתם התינוק הקטן והרך 'בְּאוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ',בכיו יעלה ויתערב בדמעותינו, ונאמר לו"בְּדָמַיִךְ חֲיִי בְּדָמַיִךְ חַיִי"(יחזקאל ט"ז 6).

'וכְּשֵׁם שֶׁנִּכְנַס לַבְּרִית, כֵּן יִכָּנֵס לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים'.

מאמרים נבחרים

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן