אנחנו בחודש כסלו. הסופגניות כבר כאן, ועוד מעט חנוכה. הנה רעיון קטן ומעורר מחשבה של הרב אביגדור נבנצל, הרב של העיר העתיקה בירושלים. גם השנה הרי נציין את ניצחון החשמונאים על היוונים, למרות שחלפו אלפיים שנה. ילדים קטנים יספרו להוריהם על אנטיוכוס, ועל המתיוונים, ועל הגזירות והסביבונים ופך השמן. וכך שואל הרב נבנצל – על חנוכה וגם על פרשת השבוע: מי בעצם זוכר את אנטיוכוס? האם יש מי שממשיך את דרכו ואת מורשתו? איפה הוא מוזכר היום בעצם? 
זה נכון גם ביחס ליעקב ולעשיו, בפרשת השבוע. הראשון מייצג את הנצח, את הערכים, את ההשקעה, והשני מייצג את הכאן והעכשיו, את האלימות ואת הרשע. וכך כותב הרב נבנצל: "האם זוכר מישהו את יעקב יושב האוהלים? בוודאי, בכל יום אנו מזכירים שלוש פעמים בתפילה את 'אלוקי יעקב'. אנחנו חיים את חייו ומורשתו של יעקב אבינו. אבל את עשיו הצייד, האם מישהו זוכר? ודאי, מי שלומד את תורת יעקב. כי מחוץ לתורה אין כל זכר לעשיו, כמו גם לשאר רשעים גדולי עולם שהיו בעלי-שם בעבר, ולולא עם-יעקב הקיים לעד ומזכיר אותם, לא היה נשאר מהם זכר. איפה משתקף סנחריב הגדול בחיינו? ומי זוכר היום את פרעה?".
כלומר – לרוע ולרשע ולעוול, אין קיום בסופו של דבר. משטרים שנראים חזקים ומאיימים, הופכים בסוף להערת שוליים בהיסטוריה, של מי שמנצח אותם, וממשיך הלאה.

חודש טוב!

מתוך https://www.facebook.com/SivanRahavNews/posts/