רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

עם ישראל

חמישה דברים שהיהדות רוצה שתדעו

כ״ג באדר א׳ ה׳תשע״ד כ״ג באדר א׳ ה׳תשע״ד 23/02/2014 | מאת הרב אליהו יעקב

מבט מהיר על חמש נקודות פילוסופיות עקרוניות.

1. ייחודיות

יתכן ששמעתם את הפתגם היהודי הידוע, "אם אין אני לי, מי לי?" (פרקי אבות, א', י"ד). במבט ראשון, נראה שזוהי אמירה שנועדה לעורר מוטיבציה, כמו לומר, "צאו מהמיטה! אל תהיו עצלנים! אם לא תדאגו לעצמכם, אף אחד לא יעשה זאת במקומכם!"

אולם ישנה פרשנות עמוקה יותר. זו אינה סתם אמירה ממריצה, אלא אמרה שעוסקת במהותו של האדם.

היא משקפת את הייחודיות הפוטנציאלית שלנו. היא מלמדת אותנו שלכל אחד מאיתנו יש תפקיד ייחודי שעליו למלא. לכל אחד מאיתנו ישנן יכולות מיוחדות שאין לאף אדם אחר בעולם. יש בה מסר עוצמתי, משום שמשמעותה היא שלכל אחד מאיתנו יש משהו מיוחד לתרום לעולם, דבר שאפילו משה רבנו בעצמו לא היה יכול לתת.

2. מודעות

ובכן, אם כל אחד מאיתנו ייחודי, אין זה מפתיע שנסיבות חיינו ייחודיות אף הן – כמו בגד מחויט, שנתפר בדיוק בהתאם למבנה הנפש ולמהות האישיות הייחודיים שלנו. מסיבה זו, התלמוד אומר שעלינו לקום בבוקר, להביט במראה ולומר, "בשבילי נברא העולם". זה לא אומר שאם אני רואה מישהו מחזיק בידו חטיף שוקולד, אז מותר לי לקחת אותו ממנו, משום שאחרי הכל "בשבילי נברא העולם". משמעות הדברים היא שכל אחד מאיתנו חייב להבין שכל מה שקורה לו בחיים – בין אם מדובר בהורים שבביתם גדל או באדם היושב לידו באוטובוס – תוכנן במיוחד עבורו, בהתאם לטבעה הייחודי של נפשו, ולפי המטרה שלשמה הוא בא לעולם.

ברגע שאנחנו מבינים שכל מה שאנחנו חווים או לא חווים תוכנן במיוחד עבורנו, השאלה היא כיצד נבחר להגיב לדברים שנקרים בדרכנו. בחיים האלה, לא ניתנת לנו האפשרות לבחור את הזמן, המקום או המצב הכלכלי שאליו ניוולד. אין לנו בחירה באשר לגודל הגוף או למראה החיצוני שלנו. לא ניתנת לנו אפילו אפשרות לבחור אם בכלל להיוולד או לא. אולם, כמו במשחק אינטראקטיבי, אנו מוכנסים אל העולם וכמה אפשרויות נפרשות בפנינו. אנו בוחרים באחת מהן, והיא מובילה אותנו למערכת אפשרויות חדשה. אנו בוחרים פעם נוספת, ושוב מוצג בפנינו מגוון חדש של אפשרויות, וכך הלאה.

בסוף חיינו, אנו הופכים למעשה למכלול הבחירות שעשינו. באחריותנו לזכור היטב את ההבנה הזאת ולהתרכז בה; אסור לנו להתייאש מהחיים ועלינו להתמקד כל הזמן במטרה הסופית.

3. חופש אמיתי

דמיינו אדם, שבמשך כל חייו, הקפיד לעשות רק את מה שבא לו באופן טבעי. תארו לעצמכם שבסוף חייו, הוא הולך לעולמו ועולה למפגש עם הקב"ה, שם הוא נשאל, "נו, אז מה עשית בכל הזמן שהיה לך?"

הוא עונה בגאווה, "תמיד עשיתי רק מה שהתחשק לי, מתי שהתחשק לי. לא משנה מה זה היה, מה שבא לי באופן טבעי, זה מה שעשיתי".

מה לדעתכם תהיה תגובתו של הקב"ה? "ובכן... אני חושב שמקומך בדיר, יחד עם כל שאר הבהמות, שמבלות את חייהן בדיוק באותה דרך!"

כל עוד אנחנו לא באמת מנהיגים ומכוונים את חיינו, אנחנו מתפקדים כעבדים לתשוקותינו

חכמינו ז"ל מלמדים אותנו: "איזהו גיבור? הכובש את יצרו" (פרקי אבות, ד',א'). החופש האמיתי הוא כשאנחנו מחליטים בעצמנו מה לעשות. לעיתים נעים לנו ששום דבר אינו עומד בדרכנו ומפריע לנו לעשות את כל מה שבא לנו, אולם זהו לא חופש אמיתי. כל עוד אנחנו לא באמת מנהיגים ומכוונים את חיינו, כל עוד איננו שולטים בהם, אנחנו מתפקדים כעבדים לתשוקותינו.

לעיתים קרובות אנו חושבים שמשמעות החופש היא ששום דבר לא עומד בדרכנו, אולם מצב כזה עלול לפעמים להוביל לשעבוד. מעבר לכך, מהי מטרתו של החופש, אם כל משמעותו הוא ששום דבר לא מפריע לנו? האם ישנה משמעות לחיים שבהם אנחנו עושים רק מה שמתחשק לנו, מתי שמתחשק לנו?

מה יהיה כוחה של האישיות שלי בתום 70 שנות חיי "בא לי"? היכן באמת הצלחתי להתבלט ולהראות את הייחוד שבי? האם חיי לא הפכו לשרשרת של אירועים, בהם הייתי בסך הכל בובה על חוט שהופעלה על ידי תאוותיי? היכן ייחודו של ה"אני" שלי?

4. חשיבה פתוחה

כדי להגיע ל"אני" האמיתי של האדם, עליו לעקור מתוכו את כל הדעות הקדומות שמפריעות לו בדרכו, בין אם הן הוטבעו בו באופן תורשתי או באופן סביבתי. כל עוד הוא אינו מתמודד כראוי עם מגוון המניפולציות וההתניות שחווה במהלך חייו, אין לו כל אפשרות להגיע לבהירות הנחוצה להתחלה טובה של מסע החיים. רק כאשר נצליח לעקוף את ההתניות המוקדמות האלה, ולהתגבר עליהן, נוכל להגיע לנקודה של מודעות עצמית אמיתית, ממנה נוכל לפתוח במסע החיים שלנו.

המקורות העמוקים יותר ביהדות, מתארים שלב זה של צמיחה והתבגרות, כמצב בו האדם "משים עצמו כמדבר". התורה ניתנה במדבר, משום שזהו מקום חסר וצחיח, שומם ופתוח. ובדיוק כשם שהתורה ניתנה לעם ישראל רק אחרי שהוא יצא מעבדות מצרים אל המדבר הפתוח, כך, רק כאשר האדם נחלץ מעבדות-מצרים האישית שלו, הוא יכול לגעת במרחביו הפתוחים של המדבר הפרטי שלו. רק כאשר האדם הופך את עצמו למעין מדבר - כשהוא חי מתוך חשיבה פתוחה לגמרי - הוא מסוגל לשקול כל פיסת מידע חדשה או דרך חיים שונה, באופן יעיל וכנה.

5. אחריות אישית

לפני כמה ימים, נסעתי עם אשתי במכונית, וחלפנו על פני סוחר שסיפק סחורה לחנות ירקות. לפתע, נפל לו ארגז והתפוחים שבו התפזרו לכל עבר. הסוחר הביט מיד כה וכה, מחפש את מי להאשים, אבל אף אחד לא עמד בסביבתו. אשתי הבחינה בכך ואמרה, "ככה כולנו מתנהגים – תמיד מחפשים מישהו להאשים".

לעיתים קרובות, אנחנו חוששים לקחת על עצמנו אחריות אישית. אנחנו חוששים לקבל החלטות אמיתיות ולעשות צעדים אמיתיים בחיים. משום שמשמעותה של אחריו אישית היא שאנחנו עלולים גם להיכשל. ואז לא יהיה לנו את מי להאשים, חוץ מאשר את עצמנו.

דרושה רמה גבוהה מאוד של מודעות כללית ועצמית, כדי להשתחרר מהרגלים והתניות, ולקחת אחריות אישית על ההחלטות שלנו. אולם כאשר זה קורה, אנחנו מתחילים לשאוף לממש את הפוטנציאל האישי שלנו ולחיות את החיים באמת. החלק הנעים בלקיחת האחריות הוא, שהיא מסירה את כל המכשולים הפזורים בדרכנו, שמקורם בחוסר בטחון ובחרדות אישיים, וסוללת את הדרך לעבר הגשמת הפוטנציאל הנשגב שבכל אדם ואדם.

מאמרים נבחרים

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן