רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

עם ישראל

הנס של ניסים, הראפר השחור

י״ד בכסלו ה׳תשע״ד י״ד בכסלו ה׳תשע״ד 17/11/2013 | מאת צבי גלוקין

הוא גדל בשכונת פשע שחורה, ולאחר קריירת ראפ התחיל לתהות על מהות החיים. כיום קוראים לו ניסים, שם שמהווה תיאור קצר של חייו.

אם אתם מעוניינים לפגוש את היהודים החרדים של סיאטל, בקרו בסווארד-פארק - שכונה בדרום מזרח סיאטל, שבה מרוכזת רוב היהדות החרדית המקומית. השכונה מלאה בבתי כנסת – כולל בית הכנסת העתיק ביותר במדינת וושינגטון – ובכל שאר מאפייני החיים היהודיים. ככה זה לפחות עד שמגיעים לשדרת ריינר. חצו את השדרה, ותמצאו את עצמכם בסיפור אחר לגמרי: סמים, עוני, פשע, כל מה שאתם מצפים למצוא בשכונות הפחות מתויירות בארה"ב.

ניסים בלאק (באופן רשמי דאמיאן בלאק, המוכר בעולם הראפ בתור D.Black) גדל בסווארד-פארק, כמה בלוקים משדרת ריינר. הוא חי מספיק קרוב לקהילה היהודית כדי לשחק כדור-סל ברחבה הסמוכה לאחד מבתי הכנסת, אך שום דבר מעבר לכך. ניסים לא היה יהודי – עדיין לא – ועולמו וחבריו שכנו מעברה השני של שדרת ריינר.

וניסים – כפי שמעיד שמו – מאמין בניסים.

בתור הראפר ד.בלאק – ניסים היה אמן ראפ עולה. ההפקה השנייה שלו, Ali ‘Yah, שהתה במשך חמישה שבועות רצופים במקום הרביעי במצעדי ההיפ הופ. הוא נסע ברחבי ארה"ב והופיע בפסטיבלים יוקרתיים רבים. סרטון הווידיאו שלו "אתמול", הוקרן פעמים רבות ב-MTV.

לא רע.

המוזיקה זרמה לו בדם. אבא שלו הוא קפטיין קראנץ' מהלהקה האגדית Emerald Street Boys, וגם אמו חיה בעולם הראפ. המנטור שלו – Vitamin D, מוסיקאי מפורסם בזכות עצמו ומי שפעמים רבות תואר כמייסד מוזיקת ההיפ הופ בסיאטל – לקח אותו תחת חסותו כבר בגיל צעיר, לימד אותו את העקרונות המוסיקליים, והתחיל להקליט אותו כבר בגיל 13. בין השאר, ד.בלאק היה בקשר כבר מגיל צעיר עם ג'ק וּוַאן - מפיק העל של ההיפ הופ.

ניסים? לא בדיוק. מזל, כן. אבל לפעמים למזל טוב יש מחיר.

נסו להפוך לראפר מצליח, כשאתם מוקפים במסוממים

הוריו של ניסים צרכו סמים וסחרו בסמים, והבית שלו היה בלגן אחד גדול – בהחלט לא מקום שקל לגדול בו. נסו להפוך לראפר מצליח, כשאתם מוקפים במסוממים. הבית שלהם היה כמו תחנה מרכזית למשתמשים וסוחרים. והסמים גבו את מחירם מהמשפחה.

אביו של ניסים היה הראשון שעזב, אמו נפרדה ממנו כשניסים היה בן שנתיים. אביו החורג לא היה הרבה יותר טוב ממנו. חייהם נראו כמו מחזה עלוב – וכשסוחרי הסמים לא התעניינו בהם, השוטרים תפסו את מקומם. בשנת 1995, ה-FBI פשט על הבית שלהם – ניסים היה אז בן שבע – המקום הפך לזירת קרב, נשק חם, מקלעים, אמו נעצרה בכוח. תארו לעצמכם לעבור חוויה כזאת בגיל שבע (אמא של ניסים מתה ממנת יתר כשהוא היה בן 19. היא הייתה בת 37).

האלבום שינה את המצב

הסמים היו תלויים כמו ענן אפל ומכוער מעל צידה הלא נכון של שדרת ריינר. הם התאימו לסטריאוטיפ. ומבעד לסמים ולילדות קשה, קשה היה להבחין בניסים.

הקשר של ניסים עם ג'ק וואן, אפשר לו להכניס שיר לאלבום מוצלח בהפקתו של וואן, שכלל יצירות של אמני היפ הופ ידועים. ניסים היה אחד משלושה ראפרים מאזור סיאטל שהופיעו בדיסק הזה. עד שהאלבום יצא לאור, ניסים או ד.בלאק לא היה אמן מוכר, אבל השיר שלו “God Like” מתוך האלבום שינה את המצב. “God Like” היה גדול. הוא לא הפך את ד.בלאק לסלבריטי, אבל הוא בהחלט שם אותו על המפה, והפך אותו לאמן מפורסם בסיאטל. היה נפלא להיות פתאום "מישהו" בעולם של אנשים שקופים, אבל לאורך הדרך היו אנשים רבים שהיו מוכנים לשים לו מקלות בגלגלים ולגרום לצרות.

זמר ראפ מקומי אחר רצה לזכות בתשומת לב. לשם כך הוא היה זקוק למישהו שאפשר להשפיל, וניסים, אז ד.בלאק, התאים לו בדיוק. ניסים היה בדרכו למעלה, והראפר המתחרה רצה לפגוע בו, לעורר תגובה ולדהור על הגל יחד איתו. הראפר השני לכלכך עליו, והשמועות החלו להתפזר.

לעלבון, בפרט כשהוא בא מאדם מושחת, אין שום משמעות מיוחדת בעולם האמיתי, אבל לא ברחוב. ברחוב אתה חייב לומר את המילה האחרונה ולשים קץ ללכלוך. אחרת אתה מבוזה. וזה לא טוב להיות מבוזה. ד.בלאק וחבריו איתרו את הראפר, הכו אותו, אמרו לו לרדת מהעניין, וגמרו מבחינתם עם הסיפור.

רק שזה לא היה סוף הסיפור. עכשיו הראפר השני הושפל, ולאנשים מהסוג הזה, השפלה לא באה בטוב. אז הם שוב התחילו לדבר, והאנשים של ד.בלאק התחילו לדבר, והמצב הלך והחמיר, עד שחבר של ד.בלאק פתח באש במועדון לילה. שוטרים הוזעקו למקום, החבר הלך לבית סוהר וד.בלאק הפך למבוקש ע"י המשטרה.

כך נעצרה לה קריירה מוזיקלית מבטיחה.

פחד משוטרים, פחד מבית סוהר – הוא מניע רב עוצמה, ולפעמים הוא יכול לחלחל ולחדור אפילו מבעד לקטנוניות של הרחוב. זמר הראפ השני יצר קשר עם ניסים, והם הסתדרו ביניהם. שלום. השוטרים קיבלו את האיש שלהם, ולכן הם הניחו לניסים, לראפר ולכל יתר המעורבים בפרשה לנפשם. סוף סיפור. זאת הייתה הצלה ברגע אחרון, והיא עוררה את ניסים לחשוב - אולי זה לא צריך להיות כך.

ואולי אפשר להאמין בניסים.

איסלאם, נצרות או יהדות?

ניסים חשב המון על ניסים ואמונה ודת ואלוקים. הדברים האלה כל הזמן הקיפו אותו, אמנם לא באופן עקבי במשך חייו, אבל הכל היה שם.

אם רק שאלו אותו, הוא ענה שהוא מוסלמי

כשהוא היה בן שבע, סבא שלו בא לגור איתם. סבא שלו היה מוסלמי והוא לימד אותו את הקוראן, איך לברך בערבית ואת הצלאה (התפילה המוסלמית שנאמרת 5 פעמים ביום). אולם הסב לא נועד להוות סמל ליציבות בחייו. הוא היה משוחרר על תנאי, ובשנת 1996 עבר על תנאי השחרור שלו ונשלח חזרה לכלא. ניסים לא ידע מספיק – והוא היה צעיר מדי – כדי להפוך למוסלמי אדוק. אולם אם רק שאלו אותו, הוא ענה שהוא מוסלמי.

כפי הנראה מספיק אנשים שאלו אותו מה הדת שלו, כדי לזכות אותו במוניטין של המוסלמי המקומי. ודי היה במוניטין הזה כדי שקבוצה נוצרית-אוונגליסטית מסיאטל תגייס אותו – כשהוא בן 13 - למחנה הקיץ שלהם. ניסים נהנה מהמחנה הזה. הוא אהב לשהות מחוץ לעיר והרחק מהסמים והפשע, היה זה עבורו משב מרענן של אויר צלול. ניסים הושפע, ובגדול, ובסוף הקיץ התנצר.

נדלג כעת במהירות אל ד.בלאק בן ה-20, זמר ראפ עולה. ד.בלאק חשב על חייו – אמו שנפטרה לא מזמן מסמים, מזלו הטוב בעולם המוזיקה, החיכוך המסוכן שלו עם הפשע והחוק, ניסים טובים ורעים – ובאופן טבעי, התחיל לבחון את הדברים מנקודת מבט נוצרית. הוא חשב על הגורמים שעיצבו את חייו, את התנסויותיו ואת צרותיו; הוא חשב על אלוקים ואמונה ועל המשמעות של כל אלה... והיו לו שאלות – לאו דווקא שאלות משנות חיים, אבל שאלות טובות:

אם ישו היה יהודי, אז למה הנוצרים לא יהודים? והאם אנחנו לא צריכים להמשיך ולשמור על המצוות מ"הברית הישנה" כדי להראות לאלוקים כמה אנחנו אוהבים אותו? זאת אומרת, הוא ציווה אותן, לא? ואיזו דת הייתה ראשונה, איסלאם, נצרות או יהדות?

שאלות טובות. הוא חיפש אונליין. גוגל הוביל אותו להמון מקומות. הוא בדק את כולם והיה פתוח להכול. הוא קרא וחקר וחשב. מה עם הברית הישנה? האם היא אמיתית? ככה זה נראה.

אבל מה עם ישו?

בסדר. אז ניסים הפך ליהודי משיחי: יהודי ששומר מצוות ומאמין בישו. וזה היה נוח, משום שהוא לא רצה לוותר על ישו. הוא חשב שאם מוותרים על ישו אז נשרפים באש הגיהינום.

ומי רוצה להישרף בגיהינום?

אולם ככל שהוא המשיך ללמוד, התעוררו בקרבו שאלות נוספות. ולניסים היו המון שאלות, כי הוא כל הזמן למד.

ניסים היום

הוא פנה לאביו הביולוגי. מאז שאמו של ניסים נפרדה ממנו, אביו שיפר את דרכיו והיה בדרכו להפוך לתיאולוג נוצרי (היום הוא מורה למחשבה נוצרית במספר קולג'ים באזור סיאטל).

"מה עם חג המולד וחג הפסחא? האם הם לא היו חגים אליליים במקורם?"

"נכון, זאת האמת", אמר לו אביו. "אולם הם התקדשו".

תשובה לא מספקת. ניסים עזב את ישו ואת החגים הנוצריים, ועבר לאמונה ולהנהגות יהודיות. נפלא. חוץ מזה ששום דבר לא קל בחיים.

אמונתו והנהגותיו היו כעת יהודיות, אולם אשתו הייתה נוצרייה בכל ליבה

בעבר, כשניסים למד בתיכון, הוא פגש את אשתו. היא הייתה איתו כשאמו נפטרה, עברה לגור איתו ועם המשפחה שלו, התאבלה יחד איתם, ואז הוציאה את ניסים מביתו כדי להרחיק אותו מהסמים והטירוף. היא ליוותה אותו גם במסעו הרוחני, ובסופו של דבר הוא סיפר לה על תגליתו בנושא החגים האליליים ועל העניין שלו בתורה.

אולם היא לא הייתה מסוגלת להמשיך ולהרחיק הלאה. היא הייתה נוצרייה בכל לבה, מרקע אוונגליסטי חזק. היא הגיעה ממשפחה מאוד מלוכדת, ועצם המחשבה שלא להיות איתם בחגים הייתה יותר מדי בשבילה.

אבל הוא היה עקשן.

הוא שכנע אותה ללמוד. הם פתחו ספרים, שאלו שאלות ובדקו באינטרנט. העקשנות שלו השתלמה - לא רק שאשתו הסכימה להצטרף אליו במסעו אל היהדות, היא תפסה פיקוד, עודדה אותו לשקול גיור אורתודוכסי, ושכנעה גם את אחותה ובעלה להצטרף אליהם.

כעת ארבעה אנשים התקדמו יחד לכיוון היהדות. בהחלט נס.

אחריות

באותו הזמן, יצא לאור אלבומו השני של ניסים, Ali ‘Yah. כשהדיסק הוקלט, ניסים היה יהודי משיחי, אולם כששה חודשים לאחר יציאתו לאור, הוא עזב את ישו, למד עם רב ופתח בתהליך של גיור. הוא רצה ללמוד, לצמוח ולהתקדם עם הגיור, ולא להמשיך ולהתבוסס עד ברכיו בבוץ וברפש של עולם הבידור.

אולם עסק זה עסק, והוא היה חייב לצאת למסע הופעות כדי לקדם את האלבום. מישהו שילם מראש על זמן האולפן, ההוצאה לאור, ההפצה, היחצנות וכל העסק, והוא רצה תמורה להשקעתו. הוגן בהחלט. אז ניסים הסכים לצאת למסע ההופעות, אולם רק בתנאי שהוא לא יקבל כל תשלום – מלבד את הוצאות הנסיעה. ובעד זה שהוא לא יקבל שכר תמורת הופעותיו, הוא ביקש לשמור את השבת ואת החגים בדרך.

האמרגן שלו הלך על זה – למה לא? – Ali ‘Yah הפך להצלחה מסחררת. עבור כולם, חוץ מניסים.

כשסבב ההופעות מאחוריו, ניסים הוריד הילוך בקריירה המוסיקלית שלו, כדי להתחיל את המסע הארוך והמפרך של הגיור. זה היה תהליך מורכב מאוד שבשיאו נערכה חגיגת נישואין שנייה כפולה, שמומנה כולה על ידי הקהילה היהודית של סיאטל.

סוף טוב הכל טוב. כולם הפכו ליהודים והחיים היו יפים.

חוץ מזה שניסים לא עבד, והמשפחה שלו הלכה וגדלה. מה לעשות שאי אפשר לחיות על תשוקה רוחנית. גיסו אמר לו לחזור למוזיקה; אשתו אמרה לו לחזור למוזיקה; נראה שכולם אמרו לו לחזור למוזיקה... אבל הוא לא רצה לעשות את זה. עולם המוזיקה אינו מקום מתאים לבחור יהודי טוב, וניסים לא האמין בזיופים. הוא לא היה צריך. והוא גם לא היה צריך את הילת החנופה המזויפת של הידוענים. הוא כבר נמצא מעבר לכל זה.

ילדים מקשיבים לכוכבי ראפ. הם לא מקשיבים להורים ולמורים שלהם

אבל יש גם דברים טובים במוזיקה. היא לא גרועה מכל הכיוונים. יש לו כישרון, ובמיוחד, יש לו יכולת לעשות טוב באמצעות המוזיקה. ילדים מקשיבים לכוכבי ראפ. הם לא מקשיבים להורים ולמורים שלהם. תקראו לזה הכוח להשפיע.

מה לעשות? הוא לא ידע. אז הוא לא עשה כלום. וחיכה.

ואז עלה לבן שלו החום. במשך יום, ואחר כך יומיים, ואחר כך חמישה, ופתאום הם מצאו את עצמם בבית החולים והעסק היה רציני. הרופאים ערכו בדיקות והסיקו שמדובר בדלקת קרום המוח.

ניסים לא יכול לעשות דבר מלבד להתפלל לנס.

אז הוא התפלל. הוא הלך הביתה והתפלל לבריאות ולחיים ולכל דבר חשוב. הוא התפלל לבהירות ולהכוונה.

שומע אותי? הלו. אני צריך עזרה. מה אתה מנסה לומר לי, ומה אני אמור לעשות? אני לא מבין.

מוזיקה? מה עם מוזיקה? אני אמור לעשות עם זה משהו? האם הכל היה לחינם?

אולי אלוקים יראה לי סימן? אולי.

לניסים היה מיקרופון בסטודיו הביתי שלו. הוא הפסיק להשתמש במיקרופון כשהפסיק ליצור מוזיקה, והמיקרופון התקלקל. מדי פעם, ניסים היה מתעסק איתו, אבל הוא לא עבד.

אני לא יכול להיות אמן ראפ בלי מיקרופון. תן לי סימן.

הוא הדליק את המיקרופון והוא עבד. עוד נס. ניסים הסתכל למעלה וצחק. זה היה כל כך ברור.

אולי. אלוקים יכול לעשות הכל, אבל בדרך כלל הוא לא שולח מסר דרך ציוד הקלטה מקולקל. יש כאלה שרואים תמונות של הבתולה מריה מצוירות על הטוסט שלהם. ואומרים אפילו שחלק מהטוסטרים שייכים לשטן. אולי. אולם אי אפשר לקרוא לזה התערבות אלוקית ברורה.

גם הרב שלו סבר כך - ניסים הם דבר נפלא, אבל אנחנו לא סומכים על הנס. חשוב על החיים שלך, והחלט מה לעשות משום שזהו הדבר שנכון לעשות. אל תברח מאחריות.

הגיע הזמן להפעיל שוב את הכישרונות המוסיקליים - כדי להשפיע, להיות דוגמא חיובית ולעזור לאחרים

אז ניסים חשב, וזה לא היה קל. אולם לבסוף הוא החליט שהגיע הזמן להפעיל שוב את הכישרונות המוסיקליים שהוא קיבל, לא כדי לפאר את עצמו, אלא כדי להשפיע, להיות דוגמא חיובית, ולעזור לאחרים.

ועם החלטתו נפתחו הדלתות – בדרך נס. עסקת הקלטה נפלה לזרועותיו, הזמנות לפסטיבלים הגיעו, עיתון מקומי פתאום התעניין בו, והוא הקליט אלבום חדש.

הרב של ניסים, הרב שמעון בנזקן, מאמין בחשיבותה הרבה של המוזיקה החדשה שניסים יוצר. "ניסים השיג שני דברים חשובים במיוחד בדיסק החדש שלו", אומר הרב בנזקן. "היהודים האמריקנים והשחורים האמריקנים צריכים להיות בני ברית טבעיים. שנינו עברנו כל כך הרבה, ויש לנו כל כך הרבה מן המשותף. ניסים הוא גשר חשוב לקירוב בינינו. ומעבר לכך, המוזיקה של ניסים מרוממת את היומרנות הרגילה של הראפ. הוא מחזיר למוזיקה את הפיוטיות הטבעית שלה."

האם אתם מאמינים בניסים? ניסים כן. הוא רואה אותם בכל יום. האם הם גדולים כמו קריעת ים סוף, או כמו שאלביס פרסלי יקום לתחיה?

לא. אבל הם מספיק גדולים.

*בשבוע הבא יפורסם שיר מיוחד שניסים הפיק לכבוד חנוכה עבור "אש התורה". האתר הרשמי של ניסים הוא www.nissimofficial.com

מאמרים נבחרים

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן