עוד פעם התעורר סקנדל בשל איש רם דרג שמאבד הכל בעקבות רומן עם אישה נשואה שנמצאה בקרבתו יותר מדי זמן. הגנרל דיוויד פטראוס, בשיא הקריירה שלו – גנרל לשעבר וראש ה-CIA – הודה שניהל רומן עם אישה נשואה שהתלוותה אליו פעמים רבות בנסיעותיו, לשם כתיבת הביוגרפיה שלו.
סוג זה של הרס עצמי כמעט והפך היום לקלישאה נדושה, אבל הוא עדיין מזעזע אותנו. איך יכול אדם עם מוסר עצמי גבוה כל כך, דמות מופת לעם האמריקאי, לסיים את דרכו בהרס הקריירה שלו ובגרימת צער רב כל כך למשפחתו, בשל הסתבכות בפרשיית אהבים?
כשחזרתי בתשובה ונכנסתי לעולם היהדות, נדהמתי מהמודעות הרבה לנושא הריחוק וההפרדה בין המינים. אסור לגברים ולנשים להתערב אלה באלה, כמו שגבר אחד העיר בעוקצנות לבעלי: "אין פלא שהנישואים שלכם מחזיקים יותר זמן, אתם הולכים ביחד לחתונה ונפרדים לשלום בכניסה". מקובל שאנשי צוות בעבודה אינם מכנים זה את זה בשמם הפרטי, אלא בפנייה היותר פורמלית של "מר" או "גברת", דבר שיוצר ריחוק בריא ואינטראקציה מקצועית בסביבת העבודה.
הלכות ייחוד אוסרות על גבר להתייחד עם אישה שאינה אשתו. מה שאומר שאפילו כשיוצאים למטרת היכרות, חייבים לעשות את זה בדרך ציבורית יותר. ואחרי שמתחתנים, אף אחד מבני הזוג אינו יכול להתייחד עם מישהו אחר מבני המין השני (למעט בני המשפחה המיידית). לא אחת נשים שתפו אותי בסיפור התפרקות הנישואין שלהן בעלילה שכללה בעל שנשאר לעבוד בשעות הלילה, מזכירה שנשארה שם כדי לעזור והייתה כל כך כל כך מבינה. מסאג' מפנק להרפות את הלחץ... ואז...
כן, לפעמים ההלכות האלה נראות מוזרות. לפעמים צריכים לדאוג אפילו באמצע היום שדלת המשרד תהיה פתוחה, כך שכל מי שירצה יוכל להיכנס בלי להודיע מראש. אם בעלי יוצא אל מחוץ לעיר לענייניו, אני מבטלת את הביקור של הטכנאי. אם אני מחוץ לעיר, וזה היום שבו העוזרת מגיעה כדי לנקות, אז בעלי יוצא מהבית. הכללים אמורים להיות קצת מוזרים, משום שכך הם מעוררים אותנו להיזהר מפני הסיכונים הנסתרים, הטבעיים והמוטבעים במצב שבו גבר נשאר לבד עם אישה.
הלכות אלה חלות גם על גדול הרבנים ואחייניתו. האם אני לא סומכת על בעלי ובעלי לא סומך עלי? מובן שאנחנו סומכים זה על זה, אבל התורה מלמדת אותנו שכל אחד, תחת הנסיבות הנכונות (או בעצם הלא נכונות) עלול להיכשל. חיי הנישואים יודעים עליות ומורדות, וכשאתם נמצאים במורד, אתם בסיכון. תוסיפו לזה נסיעה מחוץ לעיר, שהייה עם חבר/ה לעבודה, כמה כוסיות משקה, ו... טוב, זה קורה בכל יום.
לא קשה להבין את הרציונל שעומד מאחורי ההלכות האלה. היהדות מכירה בכוחה של המשיכה המינית. זהו כוח טבעי. המתח באוויר אמור להתעורר. שמירה על הרגישות הזאת מעלה את ההערכה שלנו לבני המין השני, דבר שבא לידי ביטוי בקשר האינטימי בין בני הזוג. לפעמים המתח הנסתר הזה אינו מתעורר בין גבר לאישה, וזה לא בהכרח לטובה. כשאנחנו מקהים את חושינו, אנחנו מאבדים למעשה דבר יקר מאוד. גברים ונשים אמורים להיות שונים.
ובכל זאת נראה לי שבדרך כלל המתח אכן קיים מתחת לפני השטח, ומוכן להתפרץ אם רק תינתן לו הזדמנות. אנחנו פשוט מתכחשים למציאותו. אני בטוחה שגנרל פטראוס לא התחיל להיפגש עם הסופרת שכתבה את הביוגרפיה שלו מתוך תקווה שהקשר יתפתח לרומן.
גנרל פטראוס אינו הראשון שנכשל ונפל, ולצערנו הוא גם לא יהיה האחרון, ועוד יותר לצערנו – הפגיעה וההרס אינם מוגבלים אך ורק לתחום הקריירה שלו.
(5) קרן, 18/11/2015 07:39
שיעורים של לורי פלטניק
שלום, נהנתי לקרוא. האם לורי פלטניק מתגוררת בארץ או בחו"ל והאם היא מוסרת שיעורים היום?
(4) דורי, 21/11/2012 10:48
מאמר יפה וחשוב. כמו שאמרו...
אין אפוטרופוס לעריות, ותעיד רשימות הגלישה של הציבור בישראל...
(3) יעל, 20/11/2012 10:19
יפה כתבת. תודה.
(2) YUDA, 20/11/2012 01:09
מי אשם?
מי שאשם זו החברה הפוריטנית שמתערבת שלא לצורך בהחיי המין של אנשים בוגרים ובעקבות זאת 'שוללת מגנרל דגול קריירה מפוארת ומעצמם גנרל דגול
(1) א.ש., 19/11/2012 17:55
לא לצאת מהבית בכלל
מחוץ לבית יש תאונות, כולנו מועדים להן. כולנו עלולים להיכשל בהסח הדעת - שלנו או של אחר. אז לא לצאת מהבית. אופסס! יש גם תאונות ביתיות. אי אפשר להישאר בבית. זו בערך רמת הלוגיקה של ההפרדה שמוצגת במאמר. אם נהיה בחברה מעורבת אנו עלולים להיכשל בניאוף, אז שלא נהיה בחברה מעורבת. ההנחה הגלומה במאמר היא שאם תהיה לנו הזדמנות לחטוא, אנחנו נחטא. מעבר לפסימיות הגלומה בהנחה, הרי שהיא הופכת את החיים בלתי אפשריים, שהרי ניאוף הוא לא החטא היחיד. לא נעבוד בפיננסים, מחשש שנתפתה למעילה וגזל. בעצם, גם לא נעבוד כעוזרות בית, מאותה הסיבה. לא נחזיק בבית מוצרי חלב וגם מוצרי בשר באותה העת, שמא נתפתה לצ'יזבורגר, ר"ל. אפשר עוד, כמובן. לא יודעת. אני חילונית. בת 48. כלומר - כשלושים שנה שאני אישה בוגרת. אני עובדת בחברה מעורבת. מזמינה טכנאי גם אם אני לבד בבית (חוץ מהכלב, לשמירה על בטחון אישי ולא על "צניעות"). אף פעם לא עלה בדעתי לנאוף. מה הקשר בין העדר ההפרדה והניאוף?? רק עניין ההזדמנות. כפי שהראיתי לעיל, החיים מלאים הזדמנויות: לפתח חטאת ירבץ ואתה תמשול בו. החובה המוסרית היא להתגבר על הדחף ולא להימנע ממנו אד אבסורדום. אגב, מה קורה כשנזקקים לרופא והיחיד הזמין הוא מן המין האחר? עורכים בדיקה במסדרון כדי להימנע מחשש ייחוד (וכי זה צנוע יותר, הפרהסיה)? מה קורה אם נכנסים לחנות שבה מוכר או מוכרת ואחד מהם יוצא החוצה? מה קורה אם הבעל נכנס למשרד עורכי הדין, ורק המזכירה נמצאת, והוא חייב לעיין במסמכים (גם אם לא פיקוח נפש)? יש הרבה דוגמאות שבהן, מה לעשות, כל עוד הנשים לא סגורות מאחורי סורג ובריח אלא מסתובבות חופשי במרחב הציבורי, שיווצר "חשש ייחוד". אז אולי המיה הנכונה היא - תרגיעו. דיכוי היצר כמוהו בדיוק כמו טיפוח היצר: עיסוק בלתי פוסק ביצר. העיסוק הזה מזמין חטא בדיוק כמו העירוב ין המינים.
אנונימי, 20/11/2012 10:19
יש הבדל גדול בין ניאוף לשאר העבירות
על עברות של כספים וכו' באמת מצפים מהאדם להתגבר. רק על דברים הקשורים בייצרי המין אומרים שאין אפוטרופוס לעריות ושלא לוקחים סיכון.
ד.מ, 20/11/2012 20:03
לא להיות ציני
לא כולם נואפים יש אנשים שמושלים ביצרם אבל השיטה היהודית עובדת כבר אלפי שנים - אולי יש בזה משהוא??
באמת מאהבה.., 21/11/2012 10:48
האם אי פעם ניסית להבין באמת או רק תקפת?
אם תקראי את ההלכות טוב תראי שיש אפשרויות להתגבר על כל "המכשולים" שהזכרת כגון: רופא, טכנאי, מוכר/ת או רק לעיין במסמכים, את סתם מגזימה. רואים שלא העפת מבט בפרטי ההלכה, אז נכון שיש מקרים שזה קצת מסבך אבל אז את מבינה שאלו המקרים שבאמת יכולים להיכשל..-תקשיבי להישאר עם מזכירה עד אמצע הלילה.. נו באמת.. ואם את בחיים לא נאפת מה זה אומר על אנשים אחרים?? הקב"ה ברא את האדם, ז"א מכיר את כל הפסיכולוגיה והיצרים העמוקים ביותר שלו ואם כתב ש"אין אפוטרופוס לעריות" משמע שזה לא כמו דברים אחרים, אין כזה דבר דיכוי היצר- יש "לא להביאנו לידי ניסיון" בסגנון של : מי שלא רוצה לדפוק את האצבע עם פטיש שלא יחזיק פטיש ביד. ומה שכתבת על"עיסוק בלתי פוסק ביצר.." -תראי מה קורה לאלו שלא מתעסקים..אני לא אומרת שאלו שמתעסקים מושלמים אבל בואי לא נדבר על האחוזים, -זה שבתקשורת אומרים: "חרדי עשה כך וכך" לא נראה לך מוזר? אף פעם לא שמעתי "חילוני עשה כך וכך" כל הזמן מדגישים את ה'חרדי' בדברים לא טובים, זוהי תעמולת התקשורת לשנאת (כן שנאת!) החרדים. יש עינין נוסף: שיש כאלו שתראי שעושים דברים מוזרים וזה רק בגלל חוסר בידע או שקבעו לעצמם גדרים מסויימים מסיבותיהם שלהם - נ.ב. מה אכפת לאנשים איך אנשים אחרים חיים??? זה לא שאכפת להם שהבדואי בוחר לחיות באוהל אז למה אכפת להם מה הדתיים עושים או לא??? זה בחירה שלהם לא שלכם!!
האמסטף, 21/11/2012 14:04
ואם לא היינו אנושיים
מסכים איתך 100 % אנחנו במאה ה21 כבר החיים אותו דבר זה רק אנחנו משנים את החוקים כל הזמן אבל עדיין הבסיס אותו דבר מי שחונך לערכים ומוסר ובעל מחשבה בריאה ידע להתגבר על מה שיקבל בחייו
אנונימי, 23/11/2012 04:10
גנרל פטראוס ואנחנו
הפיתרון הוא משמעת עצמית ,חינוך עצמי ושליטה עצמית אין חוק או נוהל שיכול למנוע אדם מלבצע עבירה !!רק לדעת את הגבולות הדבר אמור לכל רגע בחיינו !!אני מוסרי לא כי אמרו לי או כי אין לי הזדמנות אני מוסרי כי זו הדרך שלי!!
אור, 12/12/2012 14:29
אין צורך להרחיב את האיסורים ולהגזים אותם
מותר להיות לבד עם המוכר בחנות כי היא לא נעולה..ואין בעיה לבחור רופא ולא רופאה - אין צורך להמציא הלכות ועם זאת, להיות בדירה סגורה עם הטכנאי-לא. וקרבה יתרה ביחסי עבודה- לא. ועדיין אנו נשארים טבעיים ויוצאים מחוץ לבית, אך מקטינים מאד את הסיכוי להכשל והבית שלנו נשאר עיקר חיינו.
הודיה, 7/1/2013 08:29
ההלכה - גדר לשמירה - לטובתינו
נקודת המוצא היא הגישה האומרת שנפילה לחטא היא כמו נפילה לתהום, אדם חכם שגר בסמיכות לצוק גבוה יבנה גדר טובה לידו, כמובן שאפשר להסתדר גם בלי גדר אבל הסיכון לנפילה הוא הרבה יותר גדול, הגדר לא מגבילה את האדם, בדיוק להפך, מאפשרת לו חופש תנועה בלי מתח ודאגה, בלי חשש נפילה, בתוך האזור המותר והבטוח. כך גם ההלכות. "היהדות מכירה בכוחה של המשיכה המינית. זהו כוח טבעי." (ציטוט מהמאמר) לכוח הטבעי הזה יש מקום לבוא בו לידי ביטוי - במסגרת הנישואין, בטהרה, ההלכות שסובבות סביב הנושא הזה הן למעשה הגדר שמזכירה לאדם את הערכים הנכונים, את המטרה הנכונה, גם אם הוא מצוי כרגע בתקופה פחות טובה בחיי נישואיו, הוא לא מאבד את הכיוון והמטרה של חייו, ללא הגדר הוא עלול להתפתות בקלות רבה יותר, ולמעשה לאבד את האושר שלו במו ידיו, (כי פרשית אהבים היא תמיד רק אשליה של אושר) הלכות יחוד/טהרת המשפחה וכו' מהווים עבורו כלי שיכול לעזור לו לעלות חזרה על דרך המלך ולהשיג שוב את מטרתו - חיי נישואין בריאים מאושרים ויציבים. שזוהי מטרתו האמיתית. אחרי שההבנה הכוללת ברורה, אפשר לעסוק בפרטי ההלכה ולזכור שגם אם פרט זה או אחר *לא נראה לנו הגיוני או נחוץ* הרי שהתורה היא אלוקית ובורא עולם שברא את האדם ואת טבעיו, גם נתן לנו את ההלכות המותאמות בצורה המושלמת ביותר האפשרית. האדם מטבעו מלא בנגיעות אישיות, שרובן רוחשות בתת מודע שלנו, המעצב את דעותינו ולא תמיד נוכל להבין את ההגיון העומד מאחורי כל פרט ופרט בהלכה, ובכן - יהודי שמתנה את קיום התורה והמצוות בהבנת שכלו, הרי שהוא מנסה לקיים את "תורתו שלו" ולא את תורתו של בורא עולם.