עוד פעם התעורר סקנדל בשל איש רם דרג שמאבד הכל בעקבות רומן עם אישה נשואה שנמצאה בקרבתו יותר מדי זמן. הגנרל דיוויד פטראוס, בשיא הקריירה שלו – גנרל לשעבר וראש ה-CIA – הודה שניהל רומן עם אישה נשואה שהתלוותה אליו פעמים רבות בנסיעותיו, לשם כתיבת הביוגרפיה שלו.

סוג זה של הרס עצמי כמעט והפך היום לקלישאה נדושה, אבל הוא עדיין מזעזע אותנו. איך יכול אדם עם מוסר עצמי גבוה כל כך, דמות מופת לעם האמריקאי, לסיים את דרכו בהרס הקריירה שלו ובגרימת צער רב כל כך למשפחתו, בשל הסתבכות בפרשיית אהבים?

כשחזרתי בתשובה ונכנסתי לעולם היהדות, נדהמתי מהמודעות הרבה לנושא הריחוק וההפרדה בין המינים. אסור לגברים ולנשים להתערב אלה באלה, כמו שגבר אחד העיר בעוקצנות לבעלי: "אין פלא שהנישואים שלכם מחזיקים יותר זמן, אתם הולכים ביחד לחתונה ונפרדים לשלום בכניסה". מקובל שאנשי צוות בעבודה אינם מכנים זה את זה בשמם הפרטי, אלא בפנייה היותר פורמלית של "מר" או "גברת", דבר שיוצר ריחוק בריא ואינטראקציה מקצועית בסביבת העבודה.

הלכות ייחוד אוסרות על גבר להתייחד עם אישה שאינה אשתו. מה שאומר שאפילו כשיוצאים למטרת היכרות, חייבים לעשות את זה בדרך ציבורית יותר. ואחרי שמתחתנים, אף אחד מבני הזוג אינו יכול להתייחד עם מישהו אחר מבני המין השני (למעט בני המשפחה המיידית). לא אחת נשים שתפו אותי בסיפור התפרקות הנישואין שלהן בעלילה שכללה בעל שנשאר לעבוד בשעות הלילה, מזכירה שנשארה שם כדי לעזור והייתה כל כך כל כך מבינה. מסאג' מפנק להרפות את הלחץ... ואז...

כן, לפעמים ההלכות האלה נראות מוזרות. לפעמים צריכים לדאוג אפילו באמצע היום שדלת המשרד תהיה פתוחה, כך שכל מי שירצה יוכל להיכנס בלי להודיע מראש. אם בעלי יוצא אל מחוץ לעיר לענייניו, אני מבטלת את הביקור של הטכנאי. אם אני מחוץ לעיר, וזה היום שבו העוזרת מגיעה כדי לנקות, אז בעלי יוצא מהבית. הכללים אמורים להיות קצת מוזרים, משום שכך הם מעוררים אותנו להיזהר מפני הסיכונים הנסתרים, הטבעיים והמוטבעים במצב שבו גבר נשאר לבד עם אישה.

הלכות אלה חלות גם על גדול הרבנים ואחייניתו. האם אני לא סומכת על בעלי ובעלי לא סומך עלי? מובן שאנחנו סומכים זה על זה, אבל התורה מלמדת אותנו שכל אחד, תחת הנסיבות הנכונות (או בעצם הלא נכונות) עלול להיכשל. חיי הנישואים יודעים עליות ומורדות, וכשאתם נמצאים במורד, אתם בסיכון. תוסיפו לזה נסיעה מחוץ לעיר, שהייה עם חבר/ה לעבודה, כמה כוסיות משקה, ו... טוב, זה קורה בכל יום.

לא קשה להבין את הרציונל שעומד מאחורי ההלכות האלה. היהדות מכירה בכוחה של המשיכה המינית. זהו כוח טבעי. המתח באוויר אמור להתעורר. שמירה על הרגישות הזאת מעלה את ההערכה שלנו לבני המין השני, דבר שבא לידי ביטוי בקשר האינטימי בין בני הזוג. לפעמים המתח הנסתר הזה אינו מתעורר בין גבר לאישה, וזה לא בהכרח לטובה. כשאנחנו מקהים את חושינו, אנחנו מאבדים למעשה דבר יקר מאוד. גברים ונשים אמורים להיות שונים.

ובכל זאת נראה לי שבדרך כלל המתח אכן קיים מתחת לפני השטח, ומוכן להתפרץ אם רק תינתן לו הזדמנות. אנחנו פשוט מתכחשים למציאותו. אני בטוחה שגנרל פטראוס לא התחיל להיפגש עם הסופרת שכתבה את הביוגרפיה שלו מתוך תקווה שהקשר יתפתח לרומן.

גנרל פטראוס אינו הראשון שנכשל ונפל, ולצערנו הוא גם לא יהיה האחרון, ועוד יותר לצערנו – הפגיעה וההרס אינם מוגבלים אך ורק לתחום הקריירה שלו.