במשך שנים נשמרו בסוד הפרטים הנוגעים לתלייתו של רב-המרצחים הנאצי, אדולף אייכמן. החל מכוס היין האחרונה שלו, דרך עניבת התליה שהודקה מסביב לצווארו, ועד לשריפת גופתו המתה בכבשן שתוכנן במיוחד לשם הארוע, ופיזור אפרו במים הטריטוריאליים שמחוץ לישראל.
רוב האנשים שהיו מעורבים בהוצאתו להורג בישראל בשנת 1962, אינם עוד בין החיים. אך שלום נגר "התגלה" לפני 12 שנים, כשאחת מתחנות הרדיו בארץ ביקשה להפיק תוכנית מיוחדת לרגל מלאת 30 שנה ללכידתו של אייכמן. לאחר בדיקה של מסמכי בית הכלא, ובעקבות מידע שמסרו סוהרים לשעבר, אותר נגר, "הסוהר התימני הנמוך", כפי שזכרו אותו. הוא התבקש לחשוף את הזכרונות ששמר, הרחק מעיני הציבור, במשך זמן רב כל כך. באותה עת התגורר שלום נגר, שכבר פרש משירות בתי הסוהר (השב"ס), בקרית ארבע ועסק בלימוד תורה בכולל, מעלות השחר ועד חצות הליל.
"במשך שנים, נשבעתי לשמור על סודיות. המפקדים שלי פחדו מנקמתם של נאו-נאצים ואנשים אחרים שראו באייכמן גיבור. אבל איסר הראל, ראש המוסד שהיה אחראי לתפיסתו של אייכמן בארגנטינה, כבר כתב ספר על הנושא, אז ממה היה לי לפחד? חוץ מזה, הייתי מעורב במצווה הגדולה של מחיית עמלק מתחת השמים. "עמלק הוא האויב הנצחי של היהודים: זה שניסה להרוג את יעקב אבינו, העם שתקף את בני ישראל כשיצאו ממצרים, העם שאליו השתייך המן הרשע, ולפי כמה מקורות, אביה הרוחני של מכונת ההשמדה הנאצית."
אייכמן, המהנדס שפיקח על ביצוע "הפיתרון הסופי" של היטלר, הוא אחד הנושאים הראשיים באחריות לרצח השיטתי של שישה מיליון יהודים
אייכמן, המהנדס שפיקח על ביצוע "הפיתרון הסופי" של היטלר, הוא אחד הנושאים הראשיים באחריות לרצח השיטתי של שישה מיליון יהודים בשואה. לאחר המלחמה ירד למחתרת כדי לחמוק ממשפטי נירנברג, ואז מצא את דרכו לארגנטינה, שם חי בביטחון יחסי עם אשתו וארבעת ילדיו, כמנהל מכבסה אנונימי. במשך שנים עקב אחריו המוסד, וב-1961 הוא נתפס והובא לישראל כדי לעמוד לדין על רצח עם.
המשפט, ששיחזר בפומבי את הזוועות שפשעו הנאצים כנגד היהודים, עורר גל עצום של רגשות בישראל ובעולם כולו. זכרונות מודחקים פרצו החוצה באולם בית המשפט, שבו ניתן היה רק לעמוד. אנשים צרחו, בכו, וניסו לתקוף ולהרוג את אייכמן, שהיה סגור במהלך המשפט בתא זכוכית חסין לכדורים.
ב-13 בדצמבר, 1961, הוא נידון למוות בתליה. לאחר שדחה בית המשפט העליון את בקשת החנינה שלו הוא הוצא להורג, ב-31 במאי 1962, קרוב לחצות הלילה. בבוקר שלמחרת, שודרה ידיעה בת שורה אחת על תלייתו בקול ישראל. על אף שהמשפט סוקר בתקשורת במשך כמעט שנה, פרטי השריפה וההוצאה להורג עצמה נחשפו רק שנים אחר כך בידי המוציא להורג שלו, שלום נגר.
שלום נגר נזכר בארועים שהובילו לאותו לילה הרה גורל. "עבדתי אז כסוהר בשב"ס, אחרי שגמרתי את הצבא ועבדתי במשמר הגבול. בהתחלה הביאו את אייכמן לכלא יגור, על יד חיפה. העבירו אותו לכלא רמלה, שם עבדתי, ושם שהה בששת החודשים האחרונים לחייו.
"היינו יחידה של 22 סוהרים, שכונו 'סוהרי אייכמן', ונבחרנו בקפידה כדי לוודא שלא היו לנו מניעים לנקמה. זה היה בסך הכול 16 שנים אחרי השואה, והרבה מהסוהרים היו במחנות או איבדו את משפחתם שם. הם לא היו מתאימים לתפקיד. 'הדירה' של אייכמן, כפי שכינינו אותה, היתה אגף מיוחד בקומה השניה, אבל לאף שומר אשכנזי לא הותר להיכנס לשם. היו שם חמישה חדרים, כל אחד מהם משקיף לבא אחריו.
"שמרתי עליו במשך שישה חודשים, מול החדר הפנימי ביותר, ועמדתי קרוב מאוד אליו, למקום שבו הוא נח, כתב את זכרונותיו, והשתמש בשירותים. הוא היה נקי מאוד, ורחץ את ידיו בצורה כפייתית. אחת הסיבות לשמירה הצמודה עליו הייתה החשש שינסה ליטול את חייו בעצמו, והיה עלינו למנוע זאת בכל מחיר. מחוץ לחדר שלי, היה חדר אחר שהשקיף לחדר שלי, עם שומר ששמר עליי ועל אייכמן. בחדר הבא אחריו היה קצין משמרת, ששמר על כולנו. בחדר האחרון נחנו במהלך החלפת המשמרות.
"האוכל הובא פנימה במגשים נעולים כדי למנוע כל ניסיון הרעלה. ועדיין, לפני שנתתי לו את האוכל, הייתי חייב לטעום אותו בעצמי. אם לא התפגרתי תוך שתי דקות, היה קצין המשמרת מרשה להכניס את המגש.
"היו שומרים שהיו להם מספרים על הידיים, אבל לא הרשו להם להיכנס לקומה השניה. לפני שהכלל הזה היה לגמרי ברור לנו, ביקש אחד הסוהרים מלמטה, בלומנפלד, שהיה ניצול מחנות, להתחלף אתי לילה אחד. תיארתי לעצמי שהוא רוצה רק לראות איך נראה האיש שהרג את המשפחה שלו. בכל אופן, היינו כולנו באותה יחידה, כך שאני חשבתי לעצמי, 'למה לא?' בלומנפלד התקרב לדלת התא והפשיל את השרוול. 'פעם אני הייתי בידיך, ועכשיו הגלגל הסתובב', הוא אמר לאייכמן, 'צוחק מי שצוחק אחרון!' זה היה אמצע הלילה ואייכמן זינק ממיטתו והתחיל לצעוק בגרמנית. אני, כמובן, לא יכולתי להבין את הדברים, אבל מאותו רגע והלאה ניתנו לנו הוראות ברורות: אסור להתחלף, אחרת נועמד לדין."
המרדף והלכידה
אדולף אייכמן נולד ב-1906 בסולינגן שבגרמניה. משפחתו עברה לאוסטריה והצטרפה למפלגה הנאצית האוסטרית ב-1932. ב-1939 הוא מונה לראש "הדֶסק היהודי" בגסטאפו ובמשך שש השנים הבאות עבד ביישום "הפיתרון הסופי", ובשכלול יעילותם הרצחנית של מחנות המוות ותאי הגזים. לאחר המלחמה הצליח להתחבא באירופה עד 1950, ואז ברח לארגנטינה. אשתו וילדיו הצטרפו אליו שנתיים אחר כך.
ב-1957 קיבל המוסד מידע שאמר כי אייכמן חי ומתגורר בבואנוס איירס, בשם בדוי. המרדף אחריו נמשך ארבע שנים
מקום הימצאו לא נודע במשך שנים. אך ב-1957 קיבל המוסד מידע שאמר כי אייכמן חי ומתגורר בבואנוס איירס, בשם בדוי. המרדף אחריו נמשך ארבע שנים. ראש המוסד, איסר הראל, היה נחוש ללכוד אותו, אך לא להרגו. הוא רצה שאייכמן יובא לדין לפני העם היהודי. החקירה התנהלה באיטיות ובקפדנות.
"החוקרים לא יכלו להסתכן בכך שהניצוד יידע שעוקבים אחריו. קשה עוד יותר היה הצורך לזהות את האיש מעל ומעבר לכל ספק. הדבר היחיד שהיה גרוע מאיבוד אייכמן האמיתי היה לכידת האיש הלא-נכון", כתב הראל בספרו 'הבית ברחוב גריבלדי'.
אך אייכמן השמיד את כל הראיות לזהותו הקודמת. הוא אפילו מחק את הקעקוע שנטבע על גופם של כל אנשי האס.אס, מתחת לבית שחיים השמאלי. לא היו כל טביעות אצבעות, רק כמה תמונות מטושטשות מלפני המלחמה. ב-1957 גילו בישראל שאייכמן שינה את שמו לריקרדו קלמנט, אך אחד הבנים עדיין שמר על שמו המקורי, ועקבותיו הובילו את הסוכנים לרחוב גריבלדי בבואנוס איירס. במשך שבועות הם צפו בבית ובאיש הממשוקף שהתגורר בו. הם היו בטוחים שמדובר באייכמן, אך נזקקו להוכחה. ההוכחה הגיעה ב-21 במרס 1961, שבו צעד ריקרדו קלמנט אל ביתו עם זר פרחים, ונתן אותו לאשה שעמדה על הסף. הילדים היו לבושים חגיגית. 21 במרס היה מועד חתונת הכסף של בני הזוג אייכמן.
המוסד החל בפעולה. היה צורך לתכנן את החטיפה בצורה מושלמת, ללא כל רמז לכך שלמעלה מ-30 אנשי מוסד טסים לארגנטינה. כפי שידע הראל היטב, ישראל מפירה את ריבונותה של ארגנטינה בחטיפת אייכמן והוצאתו אל מחוץ לגבולות הארץ. בערב החטיפה, חנו שני סוכני מוסד ברחוב שבו התגורר אייכמן והחלו לטפל במכוניתם. מכונית נוספת, ובה סוכנים נוספים, חנתה מאחוריהם. כשאייכמן התקרב אליהם, לאחר שירד מהאוטובוס בדרכו חזרה מהעבודה, התנפל עליו אחד הסוכנים, חסם את פיו וקשר אותו באחת המכוניות. הראל הניח שמשפחתו לא תדווח על היעדרו, שכן הדבר עלול לחשוף את עברו הנאצי. משפחתו אכן התקשרה לבתי חולים, אך נמנעה מלהתקשר למשטרה. הם התקשרו לחבריהם הנאצים, שעשרות מהם מצאו מקלט בארגנטינה, אך איש מהם לא עזר להם. במקום זאת, הם התפזרו, מחשש שידם הארוכה של הישראלים תגיע גם אליהם.
המוסד לכד אותו, אך עתה היה צורך להוציא אותו מחוץ לארגנטינה בלי לעורר חשד. הם הלבישו אותו במדי אל על, סיממו אותו, והעלו אותו למטוס. דמותו הייתה של עובד אל על שסבל מפגיעת ראש, וכעת היה במצב שאיפשר את הטסתו הביתה. אחד הסוכנים אושפז בבית חולים בכדי להנפיק את המסמכים המתאימים לסיפור. בהתאם לטבעו היעיל ולקפדנותו בפרטים, שיתף אייכמן פעולה עם שוביו באופן מלא, ואפילו הזכיר להם ששכחו להלביש אותו במעיל של חברת התעופה. "זה יעורר חשד", הטיף להם אייכמן, "כי המראה שלי יהיה שונה משאר אנשי הצוות, שלובשים את כל המדים."
הערעור של אייכמן לבית המשפט העליון, שהתבסס על כך שמילא את פקודות הרייך, ושלא היה לו כל עניין אישי בהרג יהודים, נדחתה, יחד עם בקשת החנינה שלו. כשהתקרב מועד ההוצאה להורג, פנה השב"ס לכמה עובדים שלא היה להם כל קשר אישי לנאצי. מישהו היה צריך להוציא את גזר הדין לפועל. אברהם מרחבי, הסוהר הראשי, פנה לשלום נגר, לשעבר צנחן וחייל שזכה בצל"ש על שירותו, והיה יתום בתימן בזמן מלחמת העולם השניה.
"אמרתי לו שכדאי שימצא מישהו אחר לעבודה הזאת. ואז מרחבי לקח אותי ועד כמה סוהרים, והראה לנו צילומים שבהם נראה כיצד הנאצים לקחו ילדים חפים מפשע וביתרו אותם לחתיכות. זה כל כך זיעזע אותי, שהסכמתי לעשות מה שצריך."
באותה עת, זומן איש בשם פנחס זקיקלובסקי למשטרה, לצורך ביצועה של משימה מיוחדת. זקיקלובסקי, שכל משפחתו נספתה בשואה, עבד במפעל תנורים בפתח תקווה, והיה מומחה לבניית תנורים. הוא נתבקש לבנות כבשן בגודל שיתאים לגוף אנוש, ושיגיע לטמפרטורה של 1,800 מעלות צלסיוס. הוא עבד על התנור במפעל וסיפר למי ששאל שמדובר בהזמנה מיוחדת למפעל באילת ששורף עצמות דגים. באחר הצהריים של ה-31 במאי 1962, לאחר שהעובדים האחרים עזבו, נכנסה משאית צבאית למפעל והעמיסה את הכבשן. הכבשן עשה את דרכו לכלא רמלה, תחת משמר כבד.
העולם ידע שימיו של אייכמן ספורים, אך דבר תלייתו נודע רק לאחר התרחשותה. כל ההכנות התבצעו תחת מעטה סודיות, מחשש שתומכי אייכמן יחבלו בהן. הרחובות שמסביב לבית הסוהר הוקפו בחגורת ביטחון אותו אחר צהריים.
בינתיים, באותו יום, היה שלום נגר בחופשה של 48 שעות. הוא יצא לטייל עם אשתו ובנו הפעוט בשכונה שבה התגורר בחולון, כשניידת משטרה עצרה בחריקת בלמים לפניו, והוא הוכנס פנימה. זה היה מרחבי. נגר ידע מייד מה פשרה של ההזמנה המיוחדת.
"הבנתי שזכיתי ב'לוטו'. אבל אמרתי לו: 'יש לך בעיה עכשיו, כי גם אם אתה רוצה שהתליה תישמר בסוד, אשתי חושבת שנחטפתי. היא תתקשר למשטרה'. הוא הבין, והניידת חזרה במהירות למקום, כך שיכולתי להסביר לאשתי שזהו המפקד שלי ושאני אעבוד עד שעה מאוחרת היום. הגענו לכלא רמלה ונתנו לי אלונקה, כמה סדינים ותחבושות, ואמרו לי לחכות למטה. בינתיים, למעלה, אייכמן היה עם הכומר שלו, ונתנו לו כוס יין. כשהכניסו אותי, החבל כבר היה מסביב לצווארו, והוא עמד על דלת סתרים מיוחדת, שתיפתח כשאני אמשוך בידית."
לפי הדיווח הרשמי, שני אנשים היו אמורים למשוך בידית בעת ובעונה אחת, כך שאיש לא יידע בוודאות מי הרג את אייכמן. אך נגר אינו יודע דבר על כך. "לא ראיתי שם כל אדם אחר. רק אני ואייכמן היינו שם. עמדתי במרחק של כמה מטרים ממנו, והסתכלתי לו בעיניים. הוא סירב לכסות את פניו, והיה נעול באותן נעליים משובצות, הסמל המסחרי שלו. ואז משכתי בידית והוא נפל, משתלשל מהחבל."
אחרי שעה ירדו נגר ומרחבי למטה כדי להוציא את גופתו של אייכמן. פיגום מיוחד נבנה כדי להגיע אליו ולהוריד אותו מהגרדום.
במשך שנים היו לי סיוטים מהרגעים האלה. הפנים שלו היו חיוורים כמו גיר, העיניים בלטו והלשון השתלשלה החוצה.
"מרחבי אמר לי לטפס על הפיגום ולהרים אותו, ואז הוא ישחרר את החבל. במשך שנים היו לי סיוטים מהרגעים האלה. הפנים שלו היו חיוורים כמו גיר, העיניים בלטו והלשון השתלשלה החוצה. החבל שפשף את עור הצוואר שלו, ולשונו וחזהו היו שטופים דם. לא ידעתי שכשאדם נתלה, כל האוויר נשאר בבטן שלו. כך, כשהרמתי אותו כל האוויר שהיה בפנים יצא החוצה וקול נורא ואיום יצא מהפה שלו – בהההההההה. הרגשתי שמלאך המוות בא לקחת גם אותי. בסוף הגיעו עוד כמה סוהרים והצלחנו להוריד אותו אל האלונקה שהכנו מראש.
"לקחנו אותו לצד השני של החצר, שם חיכה לנו הכבשן. לאחד הסוהרים, בשם לוקס, שהיה באושוויץ, ניתנה משימת חימום הכבשן. הכבשן היה כל כך חם שאי אפשר היה להתקרב אליו, כך שנבנו מסילות כדי שאפשר יהיה להכניס את האלונקה אליו. זה היה תפקידי לדחוף את האלונקה לתנור, אבל אני רעדתי כל כך שהגופה התנדנדה כל הזמן מצד לצד. בסוף הצלחתי לדחוף אותו וסגרנו את הדלתות."
נגר מונה להעביר את האפר לנמל, אך הוא היה במצב טראומטי כל כך, שמרחבי שלח אותו לביתו עם ליווי צמוד. בשעות הבוקר המוקדמות הוצא האפר מהתנור והועבר בניידת משטרה לנמל יפו, משם נישא בספינה של משמר החופים אל מעבר למים הטריטוריאליים של ישראל, כדי שלא יטמא את אדמת ארץ הקודש.
"למעלה מארבעה עשורים עברו מאז הוצאתו להורג של אייכמן", אומר נגר, "ולמרות הטראומה, אני מבין כיום את המתנה הענקית שהוענקה לי. אלוקים מצווה עלינו למחות את עמלק, ולא לשכוח. קיימתי את שתי המצוות."
בימים אלה מוצג הסרט התעודי על שלום נגר בסינמטקים בתל אביב ירושלים וחיפה.
*המאמר הופיע לראשונה ב"משפחה", שבועון יהודי למשפחה.
(40) כרמית, 26/4/2018 11:36
פעם מדינת ישראל הייתה הגיונית , הלוואי שגם היום היו יודעים אייך להעניש פושעים
אוראור, 17/9/2018 13:57
מיותר לציין שהתגובה שלך נורא צודקת - ואין מה להוסיף.
(39) אוראור, 24/9/2017 09:33
בהחלט הגיע לו הכל: גם שיקללו אותו - וגם שיתלו אותו - אבל
עדיין לא צריך לכתוב מונח כזה גס - וזה ממש לא הולם.
(38) יוסף, 7/4/2013 16:56
אל תירא מפחד פאום
אבל עכשיו אנחנו צריכים להיות גאים! כל הנאצים שנשארו חיים בפחד ובסתר, ועם ישראל בארץ ישראל ולומד תורת ישראל! האם לא צריכים להתגאות בעמנו? צוחק מי שצוחק אחרון! איפה הנאצים עכשיו? איפה היטלר? "המה כרעו ונפלו, ואנחנו קמנו ונתעודד" אז "ה' הושיע, המלך יעננו ביום קוראנו"! שיבוא משיח במהירה בימינו ותהיה ישועה "כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון" אמן.
(37) 7j6r, 14/2/2012 11:23
כלום
fuygcxdrt............כול הכבוד בוס ....
(36) לכן ההרג היה קשה לו, 11/2/2012 17:50
אצל המזרחים המושג עמלק ועם נבחר הוא שונה
יש באייכמן צלם אנוש, עמלק במושג מזרחי ובמיוחד תימני הוא עדיין בן אנוש, כי בן אנוש יכול להיות יותר גרוע ממפלצת, למה הכוונה? יש שתי קיצוניות בחיים, הומאניות ואכזריות על אנושית ואייכמן וכמובן היטלר ענו על דרישה זו, בנוסף הגרמנים בצורה מתוחכמת הפילו את כול האשמה על אדם אחד=קרי היטלר, בשביל לנקות את ההיסטוריה הרצחנית שלהם הרי 99% מהגרמנים בחר בהיטלר כמנהיג.
אוראור, 23/4/2017 07:13
אייכמן ממש לא היה בן אנוש - לקרוא לו בן אנוש זה להמעיט
מחומרת פשעיו - צריך לקרוא לרע בשמו - אחרת במקום לשנוא את הרע - רק נהיה אדישים אליו - וזה עוד במקרה הטוב.
אוראור, 14/1/2019 21:07
גם בהיטלר עצמו היה צלם אנוש לדעתך???????????
צלם אנוש , אלק - כן , בטח - תעשה טובה!!!!!!!!!!!!! איזה צלם אנוש ואילו נעליים? נאצי רצחני - ואתה טוען שלכאורה היה לו צלם אנוש? אפילו בצחוק אל תטען כזה דבר!
(35) שם כנגד יפת, 11/2/2012 17:18
לאבי הוא סירב והייתה הגרלה, יצא הגורל והוא תלה אותו
(34) לאה, 2/5/2011 08:07
שלום נגר
תבורך במעשיך, זה הנכון לעשות לבני המן בכל דור ובאשר הם, ככלה של ניצול שואה, איש יקר אוהב ואהוב מודה על הגבורה ,חזק ואמץ, לאה
אנונימי, 2/5/2011 13:18
נכון
צודקת
(33) למספר 30, 2/5/2011 06:12
העמקלים מאז ומתמיד ניסו להשמיד את עם ישראל
לכן הקב"ה ציווה אותנו למחות את זכרם. לדוגמא, המן היה מזרע עמלק.
(32) פפפפפ, 1/5/2011 23:09
תגובה לסרט התיעדי של שלום נגר זה בפרוש לא לתפארת ארץ ישראל
אני לא חושבת שצריך לתת לסרט של שלום נגר לעלות על מסכי הקולנוע והאינטרנט. כי עצם זה שהוא מראה איך הוא הרג איש ,,, למה צריך עכשיו להעיר מתים ולהיתגאות במעשים שהיהודים שיתפו פעולה עם הנצים או נגד הנצים . הרי היהודים עשו הכול בשביל לשרוד ולהמשיך לחיות. אז אני מציאה ליהודים לספר רק מה שהנצים עשו ליהודים ולא מה שהיהודים עשו לחילים הנצים. או לאנשים הנצים מבכינת להרוג. הנצים השאירו לנו מספיק בעיות לכל אחד ואחד מאנשי הדור בכל מלחמות השואה. ועכשיו הגויים משלמים את זה בכסף ליהודים שהיתה להם איזה שהיא נגיעה בכל המלחמות ובכל הארצות שהיו נגד היהודים . על כן אנחנו ילידי ארץ ישראל צריכים לשמוע ולהשמיע רק את הדברים הטובים שבזכותם הורינו הצליחו להגיע לארץ לבנות ולהיבנות בה בארץ ישראל . לתפארת ישראל.
(31) אבי, 1/5/2011 16:40
מי היה צריך להפעיל את מנוף/כפתור התליה?
אני דווקא בדעה שמרגע שהוחלט לתלות אותו.זכות גדולה זו הייתה צריכה להינתן לניצול שואה בעל שיעור קומה ולא חסרו אז דמויות כאלה בין ניצולי השואה.ולא לאדם אנונימי שודאי אז "לא הבין מה ולמה זכה בכבוד הגדול הזה".
(30) טל, 30/4/2011 22:10
אני לא מצליחה להבין משהו קטן
סליחה על הבורות ועוד כל מיני התנצלויות מקובלות... איך זה שזה מצווה לקחת חיי אדם? האדם הוא פרי יצירתו של אלוהים ומי אנו שנחליט שלא מגיע לו לחיות.. עלינו להיות אור לגויים ולא ידוע לי על שום מצווה שאומרת להשמיד בני אדם. ואם אנו עושים זאת מה אנחנו שונים מהם..
עידן קייפור, 1/5/2011 20:45
לפעמים יש מצווה להרוג
תמיד נראה לנו שיש דברים שאסור לעשות לעולם (!!), אך עלינו להבין שזה לא ממש ככה... לפעמים יש דברים שאנו צריכים לעשות כדי לתקן את המציאות המשובשת. יש איסור חמור בתורה להרוג, אך מצד שני אומר רש"י באחד המקומות-"הקם להורגך השקם להורגו". אז נכון שהוא כבר לא יכול יותר להרוג אותנו, אבל גם אז מצווה אותנו "מחה תמחה את זכר עמלק". דברים כאלה צריך למחות מהשורש! גם לאחר שכבר אינם יכולים עוד לעשות לנו דבר. כל עוד הם קיימים, המציאות אינה מתוקנת. לכן, לפעמים, כדי לתקן מציאות מעוותת, צריך להשתמש במעשים מעוותים...
אוראור, 21/11/2016 18:28
אתה צודק - וחבל שיש עד היום אנשים שלא מבינים את זה
למשל - כל חולי הנפש שמאמינים שאסור להרוג מחבלים ופושעים - אלה אנשים שמרחמים על רשעים וכמו שנאמר בצדק:" כל המרחם על אכזרים - סופו להתאכזר אל רחמנים" - כמה נכון , מדויק ועצוב.
אוראור, 21/11/2016 18:31
זו לא מצווה אלא חובה - ולמה שלא תגידי את זה למוסלמים
הקיצונים שחושבים שזו מצווה לרצוח אנשים רק בגלל דתם? אל תהיה יפה נפש - אמנם לכאורה את צודקת בכך שאת טוענת שזו לא בדיוק מצווה - אבל למילה מצווה יש עוד פירוש - ציווי , חובה - ו ל ז ה הוא התכוון , התליין של אייכמן. חוץ מזה - למה לשטן ההוא היה מותר לדעתך להחליט מי יחיה ומי לא?
(29) חגי, 17/4/2011 02:13
אני גאה במוסד הישראלי !! צריך להרוג את כל האנטישמיים הם העמלק !!
מעניין היה לקרוא ואני שמח שהורגים כאלה רשעים
(28) תימניה, 14/4/2011 22:45
זה בן דוד של אבא שלי - בן אדם צדיק !!!
(27) נדב, 11/4/2011 22:03
אדם מדהים..
מאחל לו את כל הטוב והאושר בעולם, לו ולמשפחתו היקרה.
(26) ערן רייס, 11/4/2011 18:55
גבעת יואב רמת הגולן
מאמר מענייו מאוד יש ללמד את הנוער גדי שיעבירו אותו הלאה לדורות הבאים כמי שמשפחתו נפגעה בשואה אני מצדיע לשלום נגר ואומר כן עשית מצווה גדולה השם יתן לך בריאות ואורך ימים ערן רייס גבעת יואב
(25) ךת, 3/4/2011 17:59
הראו את זה היום בחדשות
הרוא את זה היום בחדשות (3/4/2011)
(24) קוראת, 28/3/2011 14:15
מאמר חזק!
כיאה לרחל גינזברג. אני מקווה שיפרסמו עוד מאמרים שלה!
(23) חגית אש הרשטיק, 9/3/2011 07:48
בס"ד אכן הכתבה מרגשת ומצמררת. אני חשה חוסר צדק לתת את כל העבודה הקשה נפשית ורגשית ליהודי אחד גיבור ככל שיהיה צנחן וכו', נראה לי שניצלו את תמימותו ונתנו לו לעשות דברים שאחרים פחדו. מה זה לתת לו לטעום את האוכל לפני שהוא נותן לצורר לאכול ואם זה היה מורעל? מי היה יודע למה הוא מת? מדוע נתנו לו ולא לבעל חיים? אני לא מבינה את זה. למה מרחבי לא הגן עליו אחרי התליה והלך הוא לשחרר אותו מן החבל? הוא חשב על עצמו לא רצה לראות זאת אז נתן לשלום נגר לעשות כך. שלום נגר מצידו אכן קיים מצוות מחיית עמלק במו ידיו אשריו ואשרי חלקו. אך מה נעשה לשלום נגר עצמו? האם המדינה תיגמלה אותו על כך? האם המדינה התייחסה אליובהתאם? אינני יודעת, אני חושבת שלא ועכשיו לאחר 60 שנה היה נראה לי להעמיד לדין את כל הפוגעים בזכותו להתחשבות, להבנה לרגשותיו. זה לא המצב כעת והזמן עבר אך יש ללמוד מזה. יישר כח על התפיסה של הצורר הרשע ושיקול הדעת הנכון לא להרוג אותו לבד אלא להעמיד אותו לדין בפני ניצולי שואה. במגילת אסתר כתוב שמרדכי ציווה את אסתר לא להגיד את עמה ומולדתה, מדוע? משום שהוא ידע שהמן מזרע עמלק, {המן האגגי, אגג מלך עמלק זוכרים?}ועמלק שונאים יהודים. המציאות של יהודי בעולם מפריעה להם כשעם ישראל יצאו ממצרים והם חלשים ועייפים באו עמלק ונלחמו בהם לא כי ביקשו מהם משהו, לא כי עברו בארצם הם הרי הלכו במדבר, פשוט כי רצו להשמיד את ישראל מעל פני האדמה ועל כן אנו מצווים למחות את זכר עמלק. למחות כל זכר לרוע הצרוף בשנאה על עצם מציאות העם היהודי בעולם. ועל כן מרדכי מצווה את אסתר לא לומר עמה ומולדתה כי ידע שהמן איכשהו יסיר גם אותה מעל במת ההיסטוריה. בימים אלו שאנו חוגגים את פורים מצוות מחיית עמלק עולה ומטפסת מול עיניי יותר ויותר. אשריך שלום שבמו ידיך קיימת מצווה זו ונזכה ששורש הרע ימוגר בעולם.אמן.
(22) zmira, 8/3/2011 18:52
על איכמן ימ"ש
כן יאבדו כל אויבך ישראל
(21) מור, 15/12/2010 01:43
מאמר רציני וחשוב
מאוד ענייני. לא חייתי בתקופה ההיא ולא ידעתי המון פרטים שעכשיו למדתי מהמאמר. מדהים כמה הקפידו על כל פרט בכל מה שנגע לפושע הנתעב אייכמן. אני יכול לומר רק כל הכבוד לכל מי שידו הייתה קשורה בסיפור. מאיסר הראל ושאר לוכדיו האמיצים של אייכמן, ועד שלום נגר, אברהם מרחבי ופנחס זקיקלובסקי המוזכרים כאן שעשו דברים לא קלים כלל וכלל בשם הצדק והזכרון של כל הנספים. שלא נצטרך להתמודד עוד עם זוועות כפי שהיו בשואה לעולם. אמן.
(20) אנונימי, 11/6/2010 17:53
איך קוראים לספר שהוא כתב ?
אחד, 14/10/2012 20:38
הספר שכתב איסר הראל
שם הספר הוא "הבית שברחוב גריבלדי"
(19) אנונימי, 4/4/2010 05:52
פשוט מזעזע ויחד עם זאת מרתק רק אנחנו היהודים יכולים לירעוד אפילו מהרג של העמלק הרוצח הניתעב אנחנו עם סגולה עם עם נפש טהורה ולכן תמיד אנחנו נירדפים אך לאורך השנים אנחנו למודי ניסיון שאיתנו האלוקים תמיד שומר אותנו לדורי דורות יחי עם ישראל
(18) נאצים=שרמוטות, 27/1/2010 18:47
דחוווווווווווווווווף
הנאצים האלה ... אני לא מבינה איך מישהו לא קם ואמר:"לעזאזל עם ההיטלר הזה !" הוא ייבא איום על כולם וכשקראתי את הסיפור "הקמע של הנאצים" פשוט בכיתי ולא הבנתי למה הוא עושה את זה! אין לו שכל אין לו כוח אין לו מוח יש לו רק שפם ! היטלר-מגיע לך על מותך יימח שימך וזכרך ושכולם יזכרו אותך בתור הבן-אדם השפל שהיה בהיסטוריית העולם,ושכולם יקללו אותך! אייכמן-מה זה מוות בתלייה ? ! צריך להתעלל בו לשרוף אותו שהוא בחיים את הבן ... הזה !צריך להכניס אותו לתא עם גזים ולחנוק אותו למוות שירגיש את מה שאבותינו הרגישו אז !
אוראור, 8/6/2017 13:54
אבל למה לכתוב מילה אסורה וגסה?
לכתוב את המילה נאצים? נכון שמגיע להם שתמיד נקלל אותם - אבל קללות גסות זה כבר משהו אחר והאתר הזה לא צריך לכתוב כאן מילים כאלה וזה מכוון גם למגיב שמתחתיך שכתב כינוי גס אחר.
(17) אורן, 5/8/2009 08:17
איכמן בן זונה
צריך להרוג אותו בעיניום מה זה רק לתלות
(16) אנונימי, 21/4/2009 02:23
כן יאבדו כל אוייבנו צריך לעשות כך גם לנשיא אירן ימח שמו
(15) חיים, 17/4/2009 09:38
תקראו
(14) אדולף, 15/7/2008 07:25
מסכן
(13) ירושלים, 23/1/2008 05:21
מידה כנגד מידה
בס"ד
ברוך השם שהוא נלכד והלוואי וכל שונאי ישראל ימותו ביסורים !!! רק חבל שתלו אותו, אני חושבת שלנאצים יימח שמם וזכרם, צריך להחזיר מידה כנגד מידה. אולי לבנות איזה מחנה השמדה קטן ולהעביד אותם בפרך ולתת להם מנת אוכל כמו זו שהם נתנו ליהודים המסכנים זכרונם לברכה, ככה, לאט לאט להרוג אותם ביסורים יימח שמם!!!
(12) קים, 30/11/2007 07:18
זה היה אחד המאמרים המעזעים שקראתי - במיוחד התאור על התלןייה שלו !11
מגיע לו 1!1111
(11) , 12/6/2006 04:49
נולד ב1906 גם ככה היה מת מזקנה ואלוהים היה משלם לו על חטאיו ומעשיו הנוראים למה התאמצו כל כך כדי לכוד אותו אתם צריכים להאמין שיש עונש ןיש עולם הבא ואלוהים מעניש את הרשעים אז מה קרה?
(10) Adina, 28/5/2006 16:38
Todah Rabah May you continue to inspire am israel with your stories
(9) תמי, 23/5/2006 03:57
שלום נגר התליין של איכמן
סיפור מצמרר, חושבת שצריך ללמדו בציבור שהפרטים נמנעו ממנו, ולהזכיר את עצם קיום הנושא.
(8) , 26/4/2006 10:47
המוציא להורג
כתבה מאוד מעניינת נהנתי לקרוא
(7) שמעון פ, 26/4/2006 07:29
איכמן
איכמן הוא איש מאוד רע לפי דעתי !!!
ולפי דעתי היתם יכולים לשנות את השם של המאמר ולתת שם שיותר הולם אותו כמו {הרוצח מליונים ונהרג רק הוא}
תודה ששמאתם לי סליחה אל ההארה
(6) ירון, 25/4/2006 09:19
לפי הספירה המדויקת הידועה היום מספר הנספים קרוב ל7 וחצי מיליון!
(5) tdd, 25/4/2006 05:20
eawrh
שונא את אייכמן!!!!!!
אוראור, 17/9/2018 13:59
די - דווקא חשבנו שאתה מת עליו.....
(4) אלי בן דוד, 24/4/2006 10:39
משא עול כבד
אני לא יכול לתאר לעצמי משא ועול כבדים מאלה. אני מניח ומקווה שבר שלום נגר בבריאות טובה. זהו פרק מרתק בתולדות עם ישראל ואני נוטה להבין את המניעים שגרמולשלטונות להשאיר את הפרשה עלומה כפי שייתה זן כה רב.
למר נגר - יישר כח וכה לחי. שמורה לך זכות בגן עדן ולקראת יום עצמאותנו אני מאחל לך חג שמח כי מה הסיבה לכל זה אם לא עצמאותנו ואתה חלק מעשיית ההיסטוריה.
אלי בן דוד
(3) ישראלה, 24/4/2006 09:11
מזעזע אותי איך נתנו את כל משימות ההוצאה להורג, וגם ההורדה וההעברה,וכל שאר הפעולות הקשות נפשית לסוהר אחד! וגרמו לו בעצם לטראומות קשות לכל חייו..
(2) סיגלית, 24/4/2006 04:59
כן יאבדו כל אויבך ישראל
אשריך שזכית במצוות חשובות אלו.
יהי רצון שזה יהיה סופם של כל הבאים עלינו לרעה, יפלו בפח שטומנים לנו, או יותר נכון י-ת-ל-ו-ו בדיוק כמו המן הרשע.
(1) אהרון-דור שני, 24/4/2006 03:30
המצווה הנעלה בעולם-כה לחי
שלום נגר היקר תהיה ברוך ותזכה להרבה בריאות ואושר על הפעולה הקדושה שביצעת..בשמי ובשם אבי יעקב ז"ל שכל משפחתו נספתה בשואה..גם אני פעיל בהנצחת השואה בהתנדבות כבןדור שני,וכן אשתי ...