אחיות שרה (87) וחנה (90) טסלר לא נפרדו אחת מהשנייה מאז איבדו את כל בני משפחתן בשואה

ונותרו לבד. שני חלומות היו לשתיים במחנה אושוויץ - לעלות לארץ ישראל ולהכניס לבית הכנסת ספר תורה לזכר משפחתן שנרצחה.

שתי האחיות שנישאו בישראל לשני בני דודים בנו בקבוצת יבנה משפחה גדולה. הן רצו להספיק להכניס אל בית הכנסת בקיבוץ ספר תורה לזכר משפחתן, אך ידעו כי מדובר בסכום כסף שקשה לעמוד בו ולכן לא דיברו על כך מעולם. אבל השבוע, לרגל יום הולדתן שחל באותו היום, החלום הזה התגשם.

שרה וחנה אמנם לא שיתפו איש בחלומן, אבל ילדיהן חשבו על הרעיון בעצמם זמן קצר לפני יום ההולדת של שתי האחיות. כיוון שכתיבת ספר תורה נמשכת זמן רב, ביקשו הילדים למצוא ספר שכתיבתו כבר החלה וצריך רק להשלימו. לאחר חיפושים רבים מאד הם מצאו את האחד, בירושלים.

עוד לפני הטקס המרגש, נזכרו השתיים בימי הזוועה בגטו, כיצד לא נפרדו אחת מהשנייה. "אני לא הייתי נשארת בחיים בלעדיה, אפילו יום אחד לא הייתי שורדת באושוויץ", אומרת שרה, האחות הצעירה.

"כשקיבלנו חתיכת לחם פעם ביום, חתיכה די קטנה לשתינו, אז אני תמיד נתתי לה", מספרת חנה, "היא הייתה אומרת לי שלקחתי פחות, ואני הייתי אומרת לה 'שרה, די, תשתקי'. זה הלך כל יום ככה.".

ביום הולדתן ילדיהן אכן קיימו את הבטחתם. שרה וחנה זכו לראות את חלומן מתגשם כשספר התנ"ך לזכר משפחתן הוכנס לבית הכנסת בקבוצת יבנה, לעיני משפחתן הנוכחית ואהוביהן. השתיים התקשו להסתיר את ההתרגשות, אך לא שכחו את מה שעברו עד הרגע המיוחל: "שילמנו מחיר כבד מאוד".