רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

השואה

האם השואה הייתה רק נגד היהודים?

י״ח בכסלו ה׳תשע״ג י״ח בכסלו ה׳תשע״ג 02/12/2012 | מאת הרב אברהם מ. נדלר

מליוני אירופאים נרצחו ע"י הנאצים. האם עדיין נכון להתייחס לשואה כמלחמה נגד היהודים?

בעשורים האחרונים הופנתה תשומת הלב, ובצדק, למספרם הרב של קרבנותיה הלא יהודיים של גרמניה הנאצית. לבד מחייהם של כשישה מיליון יהודים, נהרגו לפני ובמשך המלחמה בין 5 ל-12 מיליון בני אדם נוספים. ויקיפדיה מציגה את הסטטיסטיקות על פי הקבוצות הגדולות שנפגעו (בקירוב), כדלהלן:

  • 2 מיליון פולנים
  • 6 מיליון אזרחים סובייטיים
  • 2 מיליון שבויי מלחמה רוסים
  • 1.5 מיליון צוענים
  • 200,000 גרמנים נכים ומפגרים
  • 5,000-15,000 הומוסקסואלים

תיאורית הגזע הנאצית סיווגה את כלל האוכלוסייה הלא-ארית בתור ישויות נחותות – כשהסלאבים, הפולנים והרוסים, קרובים לתחתית הרשימה, הסקנדינבים קרובים לראשה, וכל יתר האירופאים נופלים במקום זה או אחר ביניהם. הצוענים, אוכלוסיה חסרת הגנה ומולדת, הורדו למעמד תת אנושי בדומה ליהודים. מפגרים והומוסקסואלים גרמניים 'טוהרו', בתור בריות לקויות שמזיקות לטוהר ולעתיד הגזע הארי הנעלה. אנשים שאינם יהודים הומתו בתאי הגזים, עונו, הורעבו ונורו למוות בהמוניהם, לצד שותפיהם היהודים לגורל, ובהחלט היוו מטרה ברורה לאג'נדה הנאצית השטנית.

לאור כל זאת, האם נכון להתייחס לשואה כאל "מלחמה נגד היהודים" כפי שמתייחסים אליה, או שאולי היינו צריכים למעשה לפתח הבנה רחבה יותר של אירועי השנים הנוראיות האלה ומשמעותן למין האנושי?

בלי לזלזל בשום אופן בחומרת הפשעים שבוצעו נגד כל קרבנות הנאצים, נראה שבכל זאת קיים הבדל מהותי בין הקרבנות היהודים לאלה שאינם יהודים:

רק היהודים סומנו להשמדה מוחלטת. החל בעקרונות האידיאולוגיים ששורטטו במיין קמפף ועד לחקיקה האנטי יהודית בגרמניה של שנות ה-30, היהודים סומנו כמוקד לשנאה הגרמנית. על פי "Commentaries to the German Racial Laws of 1936" (פרשנות לחוקי הגזע הגרמניים של שנת 1939):

"חוק הגנת הדם עוסק בהפרדת הדם היהודי והגרמני מנקודת מבט ביולוגית... כסכנה אקוטית המאיימת על העם הגרמני מהיהדות לבדה, החוק מכוון בראש ובראשונה למניעת עירוב דם עתידי עם היהודים."

הפוגרומים שנערכו בנובמבר 1938, בעידוד הממשלה הגרמנית, לא כללו את האזרחים או העסקים הפולניים או את הכנסיות הקתוליות. באותו שלב, המטרה הייתה לעורר הגירה יהודית המונית. נוסח "הפיתרון הסופי" של הבעיה היהודית בינואר 1942, לא איים על הבעיה האתנית הפולנית או הרוסית, לא תכנן השמדה כלל עולמית של הומוסקסואלים, אלא התייחס אך ורק להשמדתם הצפויה של 11 מיליון יהודי אירופה. באף שלב לא עלתה שום תוכנית רשמית או לא רשמית לרצח מוחלט של כל אוכלוסיה שהיא, למעט היהודים.

8 מליון ההרוגים הרוסיים היוו 15% מאוכלוסייתם

אחוז גבוה בהרבה של יהודים נספה בהשוואה ביחס לכל קבוצה לא יהודית אחרת. בעוד ש-90% מיהדות פולין הושמדה, 94% מהפולנים הנוצריים שרדו. קרוב ל-60% מהאוכלוסייה היהודית האירופית הכוללת נרצחה, בעוד שמיליוני הרוסים שנהרגו היוו 15% מאוכלוסייתם. פולנים ורוסים רבים נהרגו במהלך הפלישה והכיבוש הצבאי הגרמני של אדמותיהם, וחיילים רוסיים רבים נהרגו בשבי, תוך הפרה בוטה של האמנות הבינלאומיות. לא נכון יהיה לסווג קרבנות אלה בתור קרבנות שואה, למרות שהגזענות היוותה בלי ספק גורם משפיע על הטיפול בו הם זכו.

הבדלים אלה בין הקרבנות היהודיים ללא יהודיים נמשכו עד לחודשים ולימים האחרונים של המלחמה. בעוד הצבא הגרמני נסוג הן מהחזית המזרחית והן מהמערבית, המאמץ להשמיד יהודים רבים ככל האפשר נמשך ללא הפוגה. אידיאל צמצום האוכלוסיות הפולנית והרוסית כדי לפנות מקום לרייך הגרמני המורחב לא מומש, אבל סילוקם של יהודים רבים ככל הניתן מהזירה העולמית, נותר המטרה החשובה ביותר של הגרמנים, ולשם הם המשיכו להפנות את משאביהם, גם כשתבוסתם בשדה הקרב כבר הייתה ברורה. ליהודים לא ניתנה שום אפשרות לשנות או לשפר את דרכיהם, בעוד שהומוסקסואלים גרמנים שהיו מוכנים לקבל טיפול ושיקום ניצלו, כמו שהמוני פולנים ורוסים היו ניצלים אילו היו מסכימים לכיבוש הגרמני של אדמותיהם.

אופציה מעין זאת לא הייתה קיימת עבור היהודים.

מלחמה רוחנית

באף שלב של המלחמה לא עמדו כתבי דת, חפצי קודש, מבנים או מנהיגים רוחניים של שום אוכלוסייה על הכוונת, כמו אלה של היהודים. המלחמה הנאצית נגד היהודים הייתה גם גזעית וגם רוחנית. לשנאתם לכל מה שהיהדות מסמלת יש שורשים בהיסטוריה, במלחמה העתיקה למניעת ההפצה של רעיון הא-לוהות בקרב האנושות. האספקט הייחודי הזה של מלחמתה של גרמניה הנאצית ביהודים, בא לידי ביטוי ברור בעיתון המחתרתי של אגודת ישראל בגטו ורשה:

"עמלק [עם אדומי שתקף את היהודים מיד עם צאתם ממצרים] לא הוטרד כל כך מהיהודים כמו מהיהדות: ההשקפה היהודית, תפיסת העולם היהודית, היושר היהודי, תפיסת הצדק היהודית, הגישה היהודית כלפי העניים והנזקקים... כל אלה מנוגדים בתכלית הניגוד לעמלקיות... עמלק והמן מסמנים את היהודים כמטרה, פחות בתור עם ויותר בתור עם ה' " (ע"פ בסתר רעם, ספרה של אסתר פרבשטיין).

היטלר עצמו אמר:

"ההשגחה ייעדה אותי להיות משחררה הגדול ביותר של האנושות, אני משחרר את האנשים מכבלי השכל ששולט בהם, מן העינויים הנאלחים והמשפילים של חזיון שווא, המכונה מצפון ומוסר, ומן התביעות לחירות ועצמאות אישית" (שיחות עם היטלר, הרמן ראושנינג).

אסתר פרבשטיין טוענת בין השאר שהשואה הייתה אירוע חסר תקדים שגזר מלחמה על היהדות יחד עם מלחמה ביהודים. מרכיבי המלחמה נגד הרוח היהודית (התעללות ברבנים, פגיעה בחגי ישראל, חילול בתי כנסת, השמדת ספרי דת) לא היו רק אמצעים לדיכוי רוחני, אלא מטרה, בדיוק כמו שההרג היה מטרה.

ההיבט הייחודי הזה, על פי פרבשטיין, היה נעוץ באידיאולוגיה האנטישמית ובמיוחד באמונות הנאציות. בפעם הראשונה בהיסטוריה, נעשה קשר בין המוצא הביולוגי לנפש האדם, לתרבות ולמוסר. "הנגיף היהודי" לא היה רק בדם שהתערב בדמן של אומות אחרות, אלא בעקרונות המוסר, רוח החירות והתרבות שהיהדות הביאה לאירופה – כל מה שייצג את האנטיתזה של הנאציזם. היטלר, יורשם של האנטישמיים של המאה ה-19, הטיף נגד היהדות, לא פחות מאשר נגד היהודים (בסתר רעם).

לאור דברים אלה, הצבת השואה במסגרת חדשה כהתפרצות של גזענות או כניסיון פשיסטי לשרש את החירות האנושית, אינה אלא עיוות מודע של ההיסטוריה, והתכחשות ללקח שצריך להילמד. רצח עם של עמים תמימים שנחשבו נחותים או לא מועילים, נבע מהדחף הגרמני להשמיד את מערכת המוסר היהודית, שמלמדת את הזכויות האנושיות המוטבעות באדם. הנאציזם היה כוח אכזרי ששאף למחות את ההשגחה הא-לוהית מעולם האדם, והיהודים – מיצגיה של המציאות הזאת – היו המטרה הראשונה והמתמשכת של המאבק הנצחי הזה.

מאמרים נבחרים

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן