רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

שאלות נפוצות

אנטישמיות, על מה ולמה?

א׳ בניסן ה׳תשס״ה א׳ בניסן ה׳תשס״ה 10/04/2005 | מאת Tzvi

האם הציפייה שלנו ליחס "הוגן" מאומות העולם, רלוונטית לימינו.

שאלה:

בכל פעם בו מתרחש אירוע על רקע אנטישמי בעולם, אנו נחרדים ומגיבים בהפתעה ובכאב. השכל שלנו לא תופס כיצד בעולם נאור ותרבותי לאחר זוועות השואה תיתכן מציאות אפילה כזו, בה יבחרו במתכוון לפגוע ביהודים רק בשל יהדותם. השאלה אף מתעצמת כשאנו מבחינים שדווקא במקומות בהם יהודים השתלבו לכאורה במארג הכללי ונמנעו מלהבליט את יהדותם, דווקא אז מובערת מחדש להבת השנאה האנטישמית וביתר עוז. השאלה הנוקבת מתעוררת שוב ושוב ואינה מרפה – "הלעולם לא יניחו לנו לחיות את חיינו בשקט?"

תשובה:

מדוע דווקא היהודים היוו מאז ומתמיד מטרה לאנטישמיות? במסעי הצלב, באינקוויזיציה, בפוגרומים, בשואה ובעצם, כבר בימי אברהם אבינו, שהיה היהודי היחידי בעולם, וכבר אז הושלך לכבשנים בשל יהדותו, בידי נמרוד ה"אנטישמי".

"ירושה" מהר סיני

התורה מלמדת אותנו שאנטישמיות תהיה לעולם "טבע שני" של אומות העולם. בתלמוד (שבת פט, א) נדרש הדמיון הסמנטי בין "סיני" ו"שנאה" כך:

"מאי הר סיני? שירדה שנאה לאומות העולם עליו" כלומר, מדוע נקרא שמו הר סיני? כיוון שבזמן מתן תורה החלו אומות העולם לשנוא את ישראל.

לפני מתן תורה, ביססו בני האדם את חייהם על מושגים סובייקטיביים של טוב ורע, על פי אמות מידה ששאבו מתוך עצמם.

לפני מתן תורה, ביססו בני האדם את חייהם על מושגים סובייקטיביים של טוב ורע, על פי אמות מידה ששאבו מתוך עצמם. והנה, בסיני, התבשר העם היהודי שקיים כוח עליון יחידי, בעל דרישות מוסריות חד-משמעיות מבני האדם, ולפיכך, לא ניתן יותר להמשיך ולחיות סתם כמו שמתחשק, אלא קיימת סמכות עליונה, שמלמדת ערכים אבסולוטיים והאדם נדרש לחיות על פיהם.

בנוסף לקבלת התורה, נצטוו היהודים גם להיות "אור לגויים" ולהעביר את בשורת המוסר הא-לוהי, לעולם כולו. לכן, חרף היותם תמיד רק חלק זעיר מאוכלוסיית העולם, הפכו רעיונות היהדות לבסיס העולם המתורבת. בכך למעשה הפכו היהודים ל"שק אגרוף" וספגו על בשרם את זעפו של כל מי שחש עצמו כבול בעבותות מוסר זה.

להלן ציטוטים מזעזעים מפיו של היטלר ימ"ש, המחדדים את התמונה:

"ההשגחה ייעדה אותי להיות המשחרר הגדול של האנושות. באתי לשחרר את האדם מרסן התבונה שהשתלטה עליו, מן הסיגופים המשפילים והבזויים של חזון שקרי הקרוי מצפון ומוסר, ומן התביעות שמציבים החופש והעצמאות האישית שרק יחידים מסוגלים לקחת על עצמם".

"כן, אנחנו ברברים. תואר כבוד הוא לנו... היהודים הטילו שני מומים באנושות – ברית מילה בגוף ומצפוּן בנפש. אלו הן המצאות יהודיות... באתי לשחרר את האנושות מאזיקי הנשמה, מן הייסורים המשפילים שנגרמו על חזון השווא שנקרא מצפון ומוסר..." (מתוך "דברי היטלר" מאת הרמן ראושנינג).

 

תופעת "בת היענה"

אנטישמיות נוגעת בלב ליבה של משמעות הקיום היהודי. באופן טרגי מנסים מנהיגים יהודיים, בכל פעם שמתרחשת תקרית על רקע אנטישמי, להתחמק מן הנושא היהודי, תוך מתן פרשנות בהקשר אוניברסלי – "התקרית הנה על רקע אמריקאי, צרפתי, איטלקי, אך רק לא על רקע יהודי". התייחסות כזאת מציירת את התקריות האנטישמיות כאירועים מקריים, ללא הקשר יהודי כולל. "אין צורך ללמוד לקחים מכך" הם טוענים, ובהתעלמותם הם מבטיחים למעשה, כי התקפה נוספת חלילה, לא תאחר לבוא...

אם לא נבין את שורשי האנטישמיות, לא נוכל להפיק לקחים ולמנוע את הישנותם של אירועים כאלה.

אם לא נבין את שורשי האנטישמיות, לא נוכל להפיק לקחים ולמנוע את הישנותם של אירועים כאלה.

שמעתי לאחרונה סיפור שלא יאמן. אדם שעלה לארץ מרוסיה רשם את בנו ללמוד בישיבה. ראש הישיבה היה מופתע מעט, בראותו שאדם זה ובנו אינם שומרי מצוות. "אני ארשום בשמחה את בנך", אמר ראש הישיבה, "אבל אמור לי בבקשה – מדוע בחרת בישיבה, ולא באיזה בית ספר ממלכתי?"

"אני אסביר לך", השיב האיש. "כאשר הייתי ילד קטן באוקראינה, באו הנאצים וציוו על כל הגברים להתרכז בכיכר הראשית של העיר. שם, ציוו על כולם להוריד את מכנסיהם. כל מי שהיה נימול נורה על המקום. חשבתי אפוא לעצמי, שאם חלילה תישנה שוב תקרית אנטישמית כזאת, בני יבין לפחות למה היא מתרחשת".

האם יכול דבר כזה להתרחש בעולם הנאור של ימינו? על פי נתונים סטטיסטיים, רק בשנת 2002 בוצעו אלפי פשעים על רקע של שנאה לזרים, כשחלק לא מבוטל מהם, על רקע אנטישמי!

מחיקת הזהות היהודית

אחד המאפיינים שחזרו על עצמם ב"ערבי פוגרומים" הייתה העובדה שהיהודים באותו מקום השתדלו להתערות בציבור הכללי, אימצו את אורח החיים המקובל ועשו כל שביכולתם על מנת לטשטש את זהותם היהודית. דבר דומה מתרחש להבדיל, כיום בארה"ב כשהחיים שם מאפשרים ליהודים להתבולל בקלות. ואכן, כבר ניתן לחוש גם שם בניצני ההתעוררות האנטישמית.

אם חס ושלום, ייגזר על מישהו למות מפני שהוא יהודי, תהיה זאת טרגדיה גדולה עוד יותר אם ימות מבלי לדעת מהי בכלל המשמעות של היותו יהודי.

אם מנסים כל העת להרוג אותנו בגלל מורשתנו וערכינו היהודיים, האם לא מוטל עלינו לדעת לפחות מהי המורשת הזו ומהם הערכים הללו? אם חס ושלום, ייגזר על מישהו למות מפני שהוא יהודי, תהיה זאת טרגדיה גדולה עוד יותר אם ימות מבלי לדעת מהי בכלל המשמעות של היותו יהודי.

במחנות הריכוז, השומרים הנאצים רצו להשפיל את היהודים ולגרום להם גם ייסורי נפש. פעם אחת הם לקחו פרוכת של ארון קודש מבית כנסת, ותלו אותו מעל הכניסה לתאי הגזים. "בוא נראה את א-לוהיכם מציל אתכם עכשיו!" לעגו.

ואז לפתע התרחש דבר יוצא מן הכלל. מספר יהודים, שעמדו בתור לתאי הגזים, החלו לרקוד ולשיר במעגלים קטנים. השומרים הנאצים היו אחוזי תדהמה. ההצגה הפסיקה לבדר אותם. מה שנעלם מידיעת השומרים הייתה משמעות המלים העבריות שהיו כתובות על הפרוכת: "זה השער לה', צדיקים יבואו בו". (תהילים קיח, כ).

לסיכום נוכל לומר כי ערכי היהדות הם הסיבה לאנטישמיות. אך מעניין הרבה יותר שערכי היהדות הם הם גם "התרופה" לה. בכל פעם שעם ישראל בשלמותו עסק בגלוי בתורה ובמצוות היה שקט בארץ ו"החיה האנטישמית" כופפה את ראשה. למעשה, אם בכל פעם ש"החיה האנטישמית" תוקפת אותנו, נתעורר ונתקן את דרכינו, קיימת הבטחה א-לוהית שנזכה לחיות חיים של שקט ובטחון.

מובן שמעודד לראות, שוב ושוב, יהודים רבים – אפילו כאלה המנותקים לגמרי מזיקה לקהילה יהודית – מפגינים דחף לא ניתן להסבר, אבל בעל עוצמה רבה, לשמור בכל תוקף על זהותם היהודית.

אבל האם לא כדאי גם לדעת, לשם מה?

מאמרים נבחרים

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן