שאלה:

ל"אש התורה" שלום רב, בעקבות אירוע שקרה לי, ברצוני לשאול עד כמה צריך אדם להתייחס ברצינות לנושא של "עין הרע"?

לפני מספר ימים, פגשתי אישה עם קשיים רציניים מאד בחיי הנישואין שלה. המראה החיצוני שלה רחוק היה מלהרשים, ונראה שהיא גם לא חכמה במיוחד. הופתעתי כאשר, לאחר שספרה את סיפורה, אמרה: "היית מאמינה שהייתי פעם הבחורה היפה ביותר והפקחית ביותר בסביבה? אבל עשו לי "עין הרע" ותראי מה קרה לי!" אני מאמינה בכנות שהיא דברה אמת.

דבריה הרשימו אותי לא מעט, במיוחד בהתחשב במה שקרה לי: במשך שנים הייתי נשואה לאדם נפלא שהכל הלך לו בחיים. מלבד היותו אדם טוב ובריא, הוא היה גם נאה מאד מבחינה חיצונית. כל מה שעשה בחיים הצליח לו. לעולם לא נתקל בקשיים עם בני אדם, הצליח בבחינות בלי להשקיע בלימודים, ומזלו שיחק לו תמיד בצורה שלא תיאמן.

האם קיים באמת "עין הרע", ואם כך, האם יכול הדבר לגרום למחלה רצינית, ואפילו למוות?

ואז, לפני שנתיים, אבחנו אצלו סרטן, ומאותו רגע ואילך שום דבר לא הלך לו. חרף מאמצים בלתי נלאים מצדנו, תמיד מצאנו עצמנו מול הרופאים הגרועים והאנטיפתיים ביותר. הוא קיבל טיפול לא ראוי, האבחנות היו שגויות וכל מה שעשינו תמיד הסתיים ברע.

הוא נפטר לפני מספר חדשים והשאיר אותי בודדה עם שני ילדים קטנים.

כאשר ספרתי זאת לאישה אותה פגשתי, היא אמרה שהוא נפטר מ"עין הרע" – שאנשים היו צרי-עין כלפי כל מה שהיה לו בחיים. בתחילה לא לקחתי את הדברים ברצינות, אבל בהמשך התחלתי להרהר בכך. האם קיים באמת "עין הרע", ואם כן, האם יכול הדבר לגרום למחלה רצינית, ואפילו למוות?

תשובה:

לשואלת שלום,

תחילה, הרשי לי להביע את תנחומי על אבדן בעלך.

א-לוהים, בחכמתו האינסופית, מנהל את העולם באמצעות שתי הנהגות עיקריות. האחת היא מידת הדין והאחרת מידת הרחמים.

מידת הדין קפדנית מאד. היא דורשת דין וחשבון על כל מעשה של האדם, שכר על מעשים טובים ועונש על מעשים רעים.

מידת הרחמים פועלת על מנת שהאדם לא ייענש מיד על מעשיו הרעים. מעשיו נשארים תלויים ועומדים, מתוך תקווה שבינתיים יתחרט ויעשה תשובה. כך מתקיים "מגן זמני" בין מידת הדין (שעל פיה נדרשת עשיית משפט מיד) ובין האדם שעבר עבירה.

חכמים מלמדים אותנו שיש מספר דברים שיכולים "לעורר" את מידת הדין – ולגרום לה להתגבר על מידת הרחמים.

דוגמה אחת היא "לשון הרע". כאשר אדם מדבר לשון הרע על הזולת, פועלת מידת הדין לבדוק האם קיימים גם דברים שליליים שניתן לומר אותם על מספר ה"לשון הרע" בעצמו.

דבר אחר הגורם להפעלת מידת הדין הוא מקרה של "עין הרע". למשל, אם רונן מקנא בגיל. לדעתו של רונן, גיל לא ראוי למה שיש לו בחיים. במלים אחרות, רונן מסתכל ב"עין רעה" על נכסיו של גיל. בדרך זו, מעורר רונן את מידת הדין ל"פתוח תיק" כנגד גיל. מידת הדין תתחזק אז ותתגבר על מידת הרחמים, והעונשים התלויים על האדם על החטאים שביצע ולא התחרט עליהם עדיין, יופעלו.

בכל מקרה, לא "עין הרע" היא סיבת העונש, אלא החטא עצמו.

חשוב לציין שכל עוד אנו מנהלים אורח חיים צנוע, בלי לנקר את עיני האנשים האחרים (כלומר, מבלי לעורר בכוונה את קנאתם), אין לנו מה לדאוג מ"עין הרע", מאחר ובסופו של דבר א-לוהים מנהל את העולם ולא "מוסר את המושכות" לאנשים בעלי קנאה.

בכל מקרה, לא "עין הרע" היא סיבת העונש, אלא החטא עצמו.

הרב אליהו דסלר, כותב בספרו "מכתב מאליהו", שעשיית מעשים טובים תוך ניצול האמצעים שהושפעו עלינו על ידי ברכת הא-ל (למשל, עשיר יכול להשתמש בכספו לצדקה) יכול לשמש כמגן מהשפעות "עין הרע".

בפועל, טוב להיזהר מהתרברבות בהצלחות שלנו – בין אם הצלחה כספית, הצלחה בחינוך הילדים או כל מזל טוב אחר בו שפר חלקנו. מאחר והמציאות העגומה היא שאנשים רבים הם קנאים, וכדי להרגיש טוב, הם יאחלו לאחרים בסתר לבם לאבד את כל מה שיש להם, אין פירוש הדבר שצריך להיות פרנואידים כל הזמן או לחיות חיי פרישות. אבל אורח חיים דיסקרטי וצנוע במידה הראויה, תוך "סינון" האנשים עמם אנו חולקים מידע אודותינו – הוא דבר מומלץ. חיים של ראוותנות תוך "הוצאת עיניים" לסביבה פשוט מאפשרים הזדמנות ל"עין הרע" לפעול.

באשר לשאלה האם בעלך האהוב נפגע על ידי "עין הרע". בשורה התחתונה, אנו לא יודעים מדוע אנשים מתים בגיל צעיר. יש אנשים שהברכה שרויה בכל מעשיהם מלבד באריכות ימיהם – ימי חייהם מנוצלים טוב מאד, אך הימים שהוקצבו להם לחיות הם מועטים, ויש אחרים שזוכים בחיים ארוכים, אבל חייהם מלאים צער וייסורים.

רק א-לוהים בחכמתו האינסופית יודע את מלוא הדין והחשבון של כל אחד מברואיו.

שתזכי לנחמה רבה מידידיך, ושמחה ונחת רוח מילדיך.

 

 

שאלה:

שאלתי קצרה, אודה אם תוכלו לענות לי – מה אם שותפי לעסק מתרברב בהצלחה ואני לא, האם אני עדיין חשוף לעין הרע?

תודה

תשובה:

שלום וברכה!

באופן כללי יש לומר שלא צריכים כל כך לדאוג מעין הרע, במיוחד אם אתה לא המתרברב ומתגאה רק השותף - (מקור: "אגרות משה" מהגר"מ פיינשטיין, אב"ע ג, כו).

***

 

מאמר בנושא קרוב:

חוּט אדום – האם יש בזה משהו?
האם משהו עומד מאחורי האופנה הקבלית האחרונה – חוט אדום קשור על הזרוע?