ישנם מקרים מיוחדים בהם אדם מוצא את עצמו חייב לפנות אל המגוחך בהתגלמותו. זמן שבו חוטים "קבליים" – שנכרכו תחילה סביב קבר רחל ונקשרו אחר כך כצמיד על הזרוע כמרחיקי "עין הרע" – הופכים לצעקה האחרונה באופנה ההוליוודית, ונמכרים במחיר מטורף של 26$ לחתיכה! זמן שחוטים אלה מצליחים לגרור את המיסטיקה היהודית העתיקה והקדושה, לתוך כתבת עמוד בת 6 טורים ב"ניו-יורק פוסט" – הוא ללא ספק אחד מאותם מקרים מיוחדים אלה.

כמה כוכבים הוליוודיים מלאי חרטה, פנו לחפש אחר משמעות בחייהם, בתוך המסורת הקבלית הנשגבת. סוחר פיקח הפך ל"מקובל" ותרגם את צרכיהם למונחים כלכליים. הוא סינן את דרישות הקבלה שאינן ניתנות לשיווק, והציג קבלה שאינה דורשת מחסידיה, יותר מאשר מעט מזומנים. מלות התוכחה בזוהר ובאר"י ז"ל – שני כתבי הקבלה הבסיסיים ביותר – נגד נהנתנות וזימה, איכשהו הועלמו מן העין.

האם משהו עומד מאחורי עסקי החוטים האלה? האם יש דבר כזה שנקרא "עין הרע"?

ראשית, בהחלט לא קיים שום מקור קבלי אמין, לקשירת חוטים מסביב לזרוע על מנת לגרש את עין הרע. יחד עם זאת, מנהג כזה אכן קיים אצל חלק מהיהודים האדוקים, אף על פי, שאינו מוזכר בשום כתב קבלי שהוא.

קיים אמנם אזכור כלשהו בתלמוד למנהג של קשירת קבוצת עשבים או אבני חן וענידתם על מנת לגרש את "עין הרע". אך אין שם כל התייחסות לגבי צבע מיוחד, רחל אימנו או חוטים. ראוי לציין שהנושא מוזכר כבדרך אגב, בהתייחס לחוקי שמירת השבת.

אחד מתלמידי החכמים האדירים בתקופה האחרונה, הרב מדבריצין, הזכיר זאת כמנהג שראה בבית אביו, אך למרות חיפושיו המדוקדקים הוא לא הצליח למצוא מקור כתוב למנהג הזה.

החדשות הטובות הן, שקיים מקור ברור ומוקדם המזכיר קשירת פתיל אדום נגד עין הרע, וזהו "התוספתא" – כתב תלמודי מוקדם (שבת, פ' ז-ח). החדשות הרעות הן, שמצוין שם בפירוש, שקשירת חוט אדום על האדם היא איסור חמור. פעולה זו מוגדרת כ"דרכי האמורי" – מנהג חסר ערך הנובע מתוך אמונה טפלה ואף קרוב לעבודת אלילים.

על אף שספרות הלכתית מאוחרת יותר רומזת, שלא בהכרח חייבים לנהוג על פי דברי אותה תוספתא, זה עדיין לא הופך את המנהג לראוי לשבח, אלא, לכל היותר – ל"נסלח".

"עין הרע"

הבה ננסה לרדת אל שורש העניין של "עין הרע" ולהשלכותיה. "עין הרע" מוזכרת בתלמוד ויש לה השלכות מעשיות בהלכה היהודית. דוגמא לכך נמצא בגמרא: "אסור לאדם לעמוד בשדה חברו בשעה שהיא עומדת בקמותיה" (בבא בתרא ב, ב) – ובמלים אחרות אסור להתבונן בשדה חברך, כאשר הדגן בשדהו עולה גבוה ומוכן לקציר, על מנת שלא להזיק לו. התיאור המוצלח יותר של "עין הרע", הוא "מצב שבו משהו מזדקר ובולט לעין, עד שהוא מעורר באחרים תחושות של קנאה וחוסר נוחות".

כיצד עין הרע יכולה לגרום לנזק בשדה של האחר? התשובה מתוארת היטב על ידי אחד מגדולי המוסר במאה האחרונה, הרב אליהו דסלר:

 

"...שפעולת עין הרע מושרשת בעובדה שנפשות כל בני האדם קשורות ומעורות זו בזו, וחייהם תלויים זה בזה בשרשם הרוחני, ואם אחד מקנא בחברו ועינו צרה בו... יתכן ויוכל לגרום על ידי זה למעט מחברו שפע החיים, וממילא יהיה יותר עלול לנזקים ולאסון." (מכתב מאליהו ד')

"...אבל זה שעל ידו היה לחברו צער של קנאה הוא גם כן נענש, ויכול להפסיד את עושרו..." (מכתב מאליהו ג')

 

א-לוהים ברא עולם הבנוי ממרכיבים רבים. המרכיבים השונים אמורים לפעול בהרמוניה זה עם זה. אבל אם אחד מהאלמנטים במערכת מתחיל להפוך לאיום וחורג מגבולותיו, המערכת מתקנת את עצמה ומרכיב חריג זה נבדק ומתוקן.

מין שגדל מעבר לנקודה מסוימת, מוצא איכשהו אויב "טבעי", שמצמצם את התפתחותו.

אפשר למצוא לכך דוגמאות במערכת האקולוגית, כשפרטים מסוימים, הגולשים ל"פעילות יתר" וחורגים מגבולותיהם ו/או פועלים נגד יריביהם, מצטמצמים וחוזרים למימדיהם הטבעיים. למשל, מין שגדל מעבר לנקודה מסוימת, מוצא איכשהו אויב "טבעי", שמצמצם את התפתחותו. אף מין אינו מורשה לקחת שליטה ולהתפשט.

דברים אלה מתאימים לעולם הפיזי, אך לא פחות מכך גם לממד האנושי. אדם שמזלו מתחיל לנקר את עיני כולם, גורם להתעוררות של התנגדות בעולם הסובב אותו. הוא חורג מעבר לגבולותיו הטבעיים, וכאילו פורץ לתחומם של האחרים. הכאב והצער שנגרמים בעטיו לאחרים, בזמן שהם חוזים בהצלחתו, הם אלה שמעוררים את "עין הרע" (מונח שמשמש לתאר את מבטם הכאוב). הקנאה והמרירות שהאדם עורר בסביבתו, יחזרו אליו כבומרנג וייגבו את המחיר, ממי שהפר את שיווי המשקל וההרמוניה. חוקי הטבע המטאפיזיים יאזנו מחדש את שיווי המשקל, ויחזירו את האדם למימדיו ולגבולותיו הטבעיים. נפילתו של הגדול ומנקר העיניים, היא גילוי קלאסי של חוק זה.

אמת מופשטת

התופעה העל-טבעית של "עין הרע" שייכת לקבוצת התופעות ה"סגוליות". "סגולות" הן השפעות מטאפיזיות שאינן ניתנות לבדיקה פשוטה ומדויקת, אבל פועלות בכיוון כללי כלשהו. בכדי לקבל מושג על המציאות המופשטת הזאת, נשתמש כמשל, בהשוואה בין פיזיקה לפסיכולוגיה. חוקי הפיזיקה מתאימים לכל התרחשות בודדת, בפרמטרים בדוקים, קבועים ומדויקים. כך, כל מאסה, ללא יוצא מן הכלל – מושכת כל מאסה אחרת, בדיוק באותו אופן.

פסיכולוגיה, מצד שני, על אף שהיא מבטאת אמיתות גדולות, אינה יכולה להגדיר אותן בדיוק ובצורה קבועה כפי שעושה זאת הפיזיקה. יש בה יוצאים מן הכלל, וכל מקרה שונה במעט מחברו.

נראה בבירור תבנית חוזרת, שאנשים אשר נפנפו ביהירות בהצלחתם, סבלו מכך בסופו של דבר.

אותו אפיון מתאים גם לנושא של "עין הרע". זוהי אמת מופשטת ולא גשמית. היא פועלת על פי חוקים כלליים, אבל ישנם הרבה שינויים דקים וכמה יוצאים מן הכלל. אם נבדוק דוגמאות רבות לאורך תקופת זמן ממושכת, נראה בבירור תבנית חוזרת, שאנשים אשר נפנפו ביהירות בהצלחתם, סבלו מכך בסופו של דבר. אנחנו לא יכולים להציג חוקי ברזל ששולטים בתופעה, אנחנו יכולים גם למצוא מגוון של הסברים "טבעיים" לכך, אבל בכל זאת נראה שתופעה זו חוזרת על עצמה שוב ושוב.

דוגמא מושלמת למקום, שבו נתן לחזות בברור באפקט הזה, היא הוליווד. איזו חברה עוסקת יותר ב"להראות לכולם" – גם על המסך וגם בחיים הפרטיים – ואיזו חברה מתפקדת בצורה לקויה יותר? חברה זו, שמכרה את האהבה תמורת תאווה, את החוכמה בעד שנינות, ואת הפנימיות עבור חיצוניות, הפעילה מנגנון של השמדה עצמית בתהליך זה. משפחות, חברים ואמונות קמים ונופלים במהירות, נולדים עם שקיעת החמה ומתנדפים עם עלות השחר.

תרופה בדוקה נגד "עין הרע"

האם ישנה תרופה נגד "עין הרע"? כן. ישנה תרופה בדוקה, שהיא הרבה יותר זולה מהפתרונות המהירים המוצעים ומשווקים על ידי קבוצות מפוקפקות. היהודים חיים את חייהם מאז ומתמיד בצניעות רבה ככל האפשר; הם נמנעים מיוהרה ומניקור עיניים, תוך הכרה במעלותיהם האמיתיות. הם מקפידים לשמור מרחק מפאר ריקני ומתרועת חצוצרות – וזה פועל כבמטה קסמים.

על פי התלמוד "אין הברכה שורה אלא בסמוי מן העין" – הברכה מתקיימת במה שמוסתר מעיני האדם. דוגמא לכך אנחנו מוצאים, בשתי הפעמים בהן קיבל משה רבנו את לוחות הברית. התלמוד מציין, שבפעם הראשונה משה הוריד את הלוחות בקול רעש גדול, והם הושמדו כשעם ישראל עבד לעגל הזהב. לעומת זאת, הלוחות השניים נתנו למשה בשקט ובצנעה והם אלה ששרדו לנצח.

להתנהגות צנועה זו ישנו מקור – התורה, אשר אליה ככל הנראה שומרים אמונים כל חסידי הקבלה. הנביא מיכה אומר:

להתנהגות צנועה זו ישנו מקור – התורה, אשר אליה ככל הנראה שומרים אמונים כל חסידי הקבלה. הנביא מיכה אומר:

 

"ומה ה' דורש ממך, כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם א-לוהיך." (מיכה ו)

 

אפילו כשהולכים 'עם ה', מקיימים מצוות צדקה ושומרים על הצדק – יש לעשות זאת בצניעות!

עצתי לכל אותם אנשים שבאמת רוצים להינצל מעין הרע – חזרו לסגנון חיים צנוע ולא ראוותני, סלקו את ההחצנה מחייכם והפסיקו להתמקד בעצמכם.

***

 

מאמר בנושא קרוב:

"עין הרע"
מהי המשמעות היהודית של מושג ה"עין הרע"?