ישנם מקרים מיוחדים בהם אדם מוצא את עצמו חייב לפנות אל המגוחך בהתגלמותו. זמן שבו חוטים "קבליים" – שנכרכו תחילה סביב קבר רחל ונקשרו אחר כך כצמיד על הזרוע כמרחיקי "עין הרע" – הופכים לצעקה האחרונה באופנה ההוליוודית, ונמכרים במחיר מטורף של 26$ לחתיכה! זמן שחוטים אלה מצליחים לגרור את המיסטיקה היהודית העתיקה והקדושה, לתוך כתבת עמוד בת 6 טורים ב"ניו-יורק פוסט" – הוא ללא ספק אחד מאותם מקרים מיוחדים אלה.
כמה כוכבים הוליוודיים מלאי חרטה, פנו לחפש אחר משמעות בחייהם, בתוך המסורת הקבלית הנשגבת. סוחר פיקח הפך ל"מקובל" ותרגם את צרכיהם למונחים כלכליים. הוא סינן את דרישות הקבלה שאינן ניתנות לשיווק, והציג קבלה שאינה דורשת מחסידיה, יותר מאשר מעט מזומנים. מלות התוכחה בזוהר ובאר"י ז"ל – שני כתבי הקבלה הבסיסיים ביותר – נגד נהנתנות וזימה, איכשהו הועלמו מן העין.
האם משהו עומד מאחורי עסקי החוטים האלה? האם יש דבר כזה שנקרא "עין הרע"?
ראשית, בהחלט לא קיים שום מקור קבלי אמין, לקשירת חוטים מסביב לזרוע על מנת לגרש את עין הרע. יחד עם זאת, מנהג כזה אכן קיים אצל חלק מהיהודים האדוקים, אף על פי, שאינו מוזכר בשום כתב קבלי שהוא.
קיים אמנם אזכור כלשהו בתלמוד למנהג של קשירת קבוצת עשבים או אבני חן וענידתם על מנת לגרש את "עין הרע". אך אין שם כל התייחסות לגבי צבע מיוחד, רחל אימנו או חוטים. ראוי לציין שהנושא מוזכר כבדרך אגב, בהתייחס לחוקי שמירת השבת.
אחד מתלמידי החכמים האדירים בתקופה האחרונה, הרב מדבריצין, הזכיר זאת כמנהג שראה בבית אביו, אך למרות חיפושיו המדוקדקים הוא לא הצליח למצוא מקור כתוב למנהג הזה.
החדשות הטובות הן, שקיים מקור ברור ומוקדם המזכיר קשירת פתיל אדום נגד עין הרע, וזהו "התוספתא" – כתב תלמודי מוקדם (שבת, פ' ז-ח). החדשות הרעות הן, שמצוין שם בפירוש, שקשירת חוט אדום על האדם היא איסור חמור. פעולה זו מוגדרת כ"דרכי האמורי" – מנהג חסר ערך הנובע מתוך אמונה טפלה ואף קרוב לעבודת אלילים.
על אף שספרות הלכתית מאוחרת יותר רומזת, שלא בהכרח חייבים לנהוג על פי דברי אותה תוספתא, זה עדיין לא הופך את המנהג לראוי לשבח, אלא, לכל היותר – ל"נסלח".
"עין הרע"
הבה ננסה לרדת אל שורש העניין של "עין הרע" ולהשלכותיה. "עין הרע" מוזכרת בתלמוד ויש לה השלכות מעשיות בהלכה היהודית. דוגמא לכך נמצא בגמרא: "אסור לאדם לעמוד בשדה חברו בשעה שהיא עומדת בקמותיה" (בבא בתרא ב, ב) – ובמלים אחרות אסור להתבונן בשדה חברך, כאשר הדגן בשדהו עולה גבוה ומוכן לקציר, על מנת שלא להזיק לו. התיאור המוצלח יותר של "עין הרע", הוא "מצב שבו משהו מזדקר ובולט לעין, עד שהוא מעורר באחרים תחושות של קנאה וחוסר נוחות".
כיצד עין הרע יכולה לגרום לנזק בשדה של האחר? התשובה מתוארת היטב על ידי אחד מגדולי המוסר במאה האחרונה, הרב אליהו דסלר:
"...שפעולת עין הרע מושרשת בעובדה שנפשות כל בני האדם קשורות ומעורות זו בזו, וחייהם תלויים זה בזה בשרשם הרוחני, ואם אחד מקנא בחברו ועינו צרה בו... יתכן ויוכל לגרום על ידי זה למעט מחברו שפע החיים, וממילא יהיה יותר עלול לנזקים ולאסון." (מכתב מאליהו ד')
"...אבל זה שעל ידו היה לחברו צער של קנאה הוא גם כן נענש, ויכול להפסיד את עושרו..." (מכתב מאליהו ג')
א-לוהים ברא עולם הבנוי ממרכיבים רבים. המרכיבים השונים אמורים לפעול בהרמוניה זה עם זה. אבל אם אחד מהאלמנטים במערכת מתחיל להפוך לאיום וחורג מגבולותיו, המערכת מתקנת את עצמה ומרכיב חריג זה נבדק ומתוקן.
מין שגדל מעבר לנקודה מסוימת, מוצא איכשהו אויב "טבעי", שמצמצם את התפתחותו.
אפשר למצוא לכך דוגמאות במערכת האקולוגית, כשפרטים מסוימים, הגולשים ל"פעילות יתר" וחורגים מגבולותיהם ו/או פועלים נגד יריביהם, מצטמצמים וחוזרים למימדיהם הטבעיים. למשל, מין שגדל מעבר לנקודה מסוימת, מוצא איכשהו אויב "טבעי", שמצמצם את התפתחותו. אף מין אינו מורשה לקחת שליטה ולהתפשט.
דברים אלה מתאימים לעולם הפיזי, אך לא פחות מכך גם לממד האנושי. אדם שמזלו מתחיל לנקר את עיני כולם, גורם להתעוררות של התנגדות בעולם הסובב אותו. הוא חורג מעבר לגבולותיו הטבעיים, וכאילו פורץ לתחומם של האחרים. הכאב והצער שנגרמים בעטיו לאחרים, בזמן שהם חוזים בהצלחתו, הם אלה שמעוררים את "עין הרע" (מונח שמשמש לתאר את מבטם הכאוב). הקנאה והמרירות שהאדם עורר בסביבתו, יחזרו אליו כבומרנג וייגבו את המחיר, ממי שהפר את שיווי המשקל וההרמוניה. חוקי הטבע המטאפיזיים יאזנו מחדש את שיווי המשקל, ויחזירו את האדם למימדיו ולגבולותיו הטבעיים. נפילתו של הגדול ומנקר העיניים, היא גילוי קלאסי של חוק זה.
אמת מופשטת
התופעה העל-טבעית של "עין הרע" שייכת לקבוצת התופעות ה"סגוליות". "סגולות" הן השפעות מטאפיזיות שאינן ניתנות לבדיקה פשוטה ומדויקת, אבל פועלות בכיוון כללי כלשהו. בכדי לקבל מושג על המציאות המופשטת הזאת, נשתמש כמשל, בהשוואה בין פיזיקה לפסיכולוגיה. חוקי הפיזיקה מתאימים לכל התרחשות בודדת, בפרמטרים בדוקים, קבועים ומדויקים. כך, כל מאסה, ללא יוצא מן הכלל – מושכת כל מאסה אחרת, בדיוק באותו אופן.
פסיכולוגיה, מצד שני, על אף שהיא מבטאת אמיתות גדולות, אינה יכולה להגדיר אותן בדיוק ובצורה קבועה כפי שעושה זאת הפיזיקה. יש בה יוצאים מן הכלל, וכל מקרה שונה במעט מחברו.
נראה בבירור תבנית חוזרת, שאנשים אשר נפנפו ביהירות בהצלחתם, סבלו מכך בסופו של דבר.
אותו אפיון מתאים גם לנושא של "עין הרע". זוהי אמת מופשטת ולא גשמית. היא פועלת על פי חוקים כלליים, אבל ישנם הרבה שינויים דקים וכמה יוצאים מן הכלל. אם נבדוק דוגמאות רבות לאורך תקופת זמן ממושכת, נראה בבירור תבנית חוזרת, שאנשים אשר נפנפו ביהירות בהצלחתם, סבלו מכך בסופו של דבר. אנחנו לא יכולים להציג חוקי ברזל ששולטים בתופעה, אנחנו יכולים גם למצוא מגוון של הסברים "טבעיים" לכך, אבל בכל זאת נראה שתופעה זו חוזרת על עצמה שוב ושוב.
דוגמא מושלמת למקום, שבו נתן לחזות בברור באפקט הזה, היא הוליווד. איזו חברה עוסקת יותר ב"להראות לכולם" – גם על המסך וגם בחיים הפרטיים – ואיזו חברה מתפקדת בצורה לקויה יותר? חברה זו, שמכרה את האהבה תמורת תאווה, את החוכמה בעד שנינות, ואת הפנימיות עבור חיצוניות, הפעילה מנגנון של השמדה עצמית בתהליך זה. משפחות, חברים ואמונות קמים ונופלים במהירות, נולדים עם שקיעת החמה ומתנדפים עם עלות השחר.
תרופה בדוקה נגד "עין הרע"
האם ישנה תרופה נגד "עין הרע"? כן. ישנה תרופה בדוקה, שהיא הרבה יותר זולה מהפתרונות המהירים המוצעים ומשווקים על ידי קבוצות מפוקפקות. היהודים חיים את חייהם מאז ומתמיד בצניעות רבה ככל האפשר; הם נמנעים מיוהרה ומניקור עיניים, תוך הכרה במעלותיהם האמיתיות. הם מקפידים לשמור מרחק מפאר ריקני ומתרועת חצוצרות – וזה פועל כבמטה קסמים.
על פי התלמוד "אין הברכה שורה אלא בסמוי מן העין" – הברכה מתקיימת במה שמוסתר מעיני האדם. דוגמא לכך אנחנו מוצאים, בשתי הפעמים בהן קיבל משה רבנו את לוחות הברית. התלמוד מציין, שבפעם הראשונה משה הוריד את הלוחות בקול רעש גדול, והם הושמדו כשעם ישראל עבד לעגל הזהב. לעומת זאת, הלוחות השניים נתנו למשה בשקט ובצנעה והם אלה ששרדו לנצח.
להתנהגות צנועה זו ישנו מקור – התורה, אשר אליה ככל הנראה שומרים אמונים כל חסידי הקבלה. הנביא מיכה אומר:
להתנהגות צנועה זו ישנו מקור – התורה, אשר אליה ככל הנראה שומרים אמונים כל חסידי הקבלה. הנביא מיכה אומר:
"ומה ה' דורש ממך, כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם א-לוהיך." (מיכה ו)
אפילו כשהולכים 'עם ה', מקיימים מצוות צדקה ושומרים על הצדק – יש לעשות זאת בצניעות!
עצתי לכל אותם אנשים שבאמת רוצים להינצל מעין הרע – חזרו לסגנון חיים צנוע ולא ראוותני, סלקו את ההחצנה מחייכם והפסיקו להתמקד בעצמכם.
מאמר בנושא קרוב:
![]() |
"עין הרע" מהי המשמעות היהודית של מושג ה"עין הרע"?
|
(30) עטרה, 16/6/2015 13:30
יופי של הסבר
תודה על ההסבר על הנושא של חוט אדום. בלי להכיר את התוספתא, היה נראה לי שאין זה מנהג יהודי, ותמיד סרבתי לענוד חוט. עכשיו ברור לי יותר.
(29) משה, 14/10/2013 19:01
איפה אפשר לקנות
מי יכול לעזור לי. אני גר בחו"ל ורוצה לקנות את החוט האדום. תודה לכולם
(28) עבאס עבאס, 23/10/2012 04:54
לדעתי התשובה במה שרשם הרב נוח וינברג ז"ל
ב ששת מצוות התמידיות ,. אין עוד מלבדו.
(27) אליהו, 5/12/2008 04:38
חכמת הקבלה - זו התרופה
לא חוטים אדומים ולא מיים קדושים.
בעידן שבו העביות והרצון ירדו לשפל המדרגה, הפשט אינו יכול להיות תרופה מתאימה. כלומר, יש אחוז גבוה שדווקא חכמת הקבלה הינה התרופה המתאימה לסוג האגו והנשמה.
לכולם? לא.
אך אל תמנעו מנשמות רבות שזקוקות לחכמת הקבלה כמו חמצן!!!
(26) ציון, 12/11/2008 02:06
חוט אדום - ע"ז
בענין חוט אדום נא לראות בספר הנפלא הבה לי בנים בפרק ח, שם מבואר שענין זה אינו מועיל להסיר עין הרע, וראה שם סגולות רבות להסיר עין הרע. כדאי לראות שם ותהנה.
(25) שיראל המלכה, 23/12/2007 12:33
נחמד!!!!!!!!!!
נחמד מאוד
(24) עומר, 18/12/2005 20:05
בקשר לתוספתא
ההגדרה של חוט אדום כמינהג האמורי מן התוספתא מתייחסת לחוט אדום הניקשר על האצבע. לא לחוט אדום הניקשר על פרק היד.
(23) יהושע, 7/11/2005 18:32
עין הרע ואנטישמיות
הרב כותב:
האם ישנה תרופה נגד "עין הרע"? כן. ישנה תרופה בדוקה, שהיא הרבה יותר זולה מהפתרונות המהירים המוצעים ומשווקים על ידי קבוצות מפוקפקות. היהודים חיים את חייהם מאז ומתמיד בצניעות רבה ככל האפשר; הם נמנעים מיוהרה ומניקור עיניים, תוך הכרה במעלותיהם האמיתיות. הם מקפידים לשמור מרחק מפאר ריקני ומתרועת חצוצרות - וזה פועל כבמטה קסמים.
לצערנו היהודים לאורך הדורות כן משכו אליהם עין הרע, שבאה לידי ביטוי באנטישמיות לאורך הדורות. כיצד זה מתיישב עם הנאמר בכתבה.
(22) אסף, 7/11/2005 18:04
היה מעניין ומעשיר. תודה(:
(21) יצחק דישי, 18/9/2005 07:34
בית המקדש שיבנה במהרה באהבת חינם
אם חטאכים יהיו כחוט השני כשלג ילבינו
ככתוב בספר התודעה אליהו כי טוב שבזמן
המקדש שיבנה במהרה באהבת חינם היה נהוג
לקשור את חוט השני חוט אדום על סלע לזכר
לשון של זהורית שהיתה מספרת לשון הרע לשון
שפוגעת אדומה ובסיום עבודת בית המקדש ביום
כיפור היה נוהג כהן גדול לבדוק את חוט השני וכאשר היו נמחלים עווניתהם של ישראל החוט היה מתהפך לצבע לבן כמאמר הפסוק אם יהו כחטאכים כחוט השני כשלג ילבינו וכאשר
חוט השני לא היה מתהפך לצבע לבן סימן היה
שלא הועיל יום הכיפורים בעבודת המקדש לכפרת עונותינו בחטאנו הרבים שגרמו לנו ולאבותינו את אותם הצרות
ומכאן ברור שצבע אדום זהו דין
צבע שחור דין קשה
צבע לבן מלאכים
צבע תכלת שמים חסד
כלומר חוט אדום מושך דינים ולא כתוב בשום מקום שיהודי צריך לקשור חוטים על ידו
מה שכן כתוב בתריג מצוות וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך
(20) מירב, חנה, 2/3/2005 14:10
לא ידענו!
עד עכשיו לא ידענו שהענין של חוט אדום כל כך אסור וגורם את ההפך.
ענדנו אותו על עצמנו מתוך כוונה להרחיק את מבטי האחרים מעלינו.
יש לציין שבסוף המאמר תלשנו אותו בעצבים.
תודה.
(19) אליהו, 10/11/2004 15:06
היכן בדיוק הסימוכין הנ"ל?
ברצוני להגיב על תגובתו של רן:
ראשית,כל מה שנאמר על אותה קבוצת לומדי קבלה(במידה וזה אכן מכוון נגדם) אינו חריף מספיק,אותם אנשים ש"מומחים" בכל הנוגע לעולמות עליונים - אינם יודעים הלכות שבת בסיסיות - ותסמוך עליי שאני יודע על מה אני מדבר.אבל נעזוב את זה.
רציתי לדעת אם תוכל לציין היכן בדיוק בתורה והיכן בדיוק בכתבי באר"י יש את הסימוכין הנ"ל? תודה מראש.
(18) אנונימי, 28/10/2004 07:06
ל-17
רן יקירי, אני שמח שיצאת לשמור על כבוד גדולי ישראל.
חלילה לי מלפגוע בהם! לא ליגלגתי על מה שהמקובלים (וברור שאנו מדברים פה על האמיתיים בלבד) אמרו או עשו...
בנוגע לשאלה שלך ולפרשנות, אז התורה היא קוד שקיבלנו אותו בצורה מסויימת - חלוקת המילים שיש לנו היום! זה הפירוש של התורה שניתנה לבני אדם לקיים. המעשה, וזה לפי חלוקת המילים מפי משה מפי הגבורה. בנוגע לשאר הפנים - הנסתרות לה' אלקינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזו". לא שצריך להזניח את 69 הפנים האחרות, אבל זו התורה שניתנה לנו לקיים (ועיין במה שכתבו, על איך שלמה ביקש להיות כמשה ואיך הגר"א הסביר "משה כותב בדמע" את הפסוקים האחרונים).
יש כלל גדול בפרשנות - אין מקרא יוצא מידי פשוטו (מבחינה מסויימת, להוציא את פרק א' בבראשית ויחזקאל השייכים בצורה מובהקת למעשה בראשית ומרכבה. אך דברה תורה בלשון בני אדם). רש"י רשב"ם והאבן-עזרא היו פשטנים גדולים שקודם כל העדיפו את הפשט. ואם הביאו מדרש - היה זה ליישב פשט או כתוספת וכמו שאמר רש"י בכמה מקומות : ואני לא באתי אלא לפרש פשוטו של מקרא.
החוט האדום, ממה שזכור לי מוזכר במשנה לשלילה כחלק ממעשה האמורי. במה שכתבתי, נזהרתי ואמרתי "אם (אם!) זה מדרכי האמורי אז זה ע"ז" ואפילו אם ספק - ספק דאורייתא לחומרא!
אני רק יוצא נגד הזנחת העיקר לטובת הטפל ועזיבת הברי (ביטחון פשוט) לעומת הספק (חוט אדום) ויש להתרחק מן הכיעור ומן הדומה לו.
בנוגע לסגולות, כבר אמר רבי מנחם מנדל מקוצק: אני מכיר סגולה אחת - "והייתם לי סגולה!"
מספרים שהיה אדמו"ר אחד שנמנע מכתיבת קמיעות. כשפרצה מגיפה של החולירע בעיירתו, לחצו עליו ממש חזק שיכתוב קמיע או משהו. בלחצם, הוא לקח קלף וכתב מה שכתב. כשלקחו את הקלף, הם פתחו לראות מה כתב - "חלרע". הם שאלו את האדמו"ר מה הכוונה, האם זה שם המשביע את המלאך חבלה או משהו. "לא," ענה הרבי בפשטות, "זה ראשי תיבות של חטאנו לפניך רחם עלינו".
שים לב שהבאתי דוגמאות מהעולם החסידי- עולם שהתפתח לפי קבלת האריז"ל.
בתנ"ך אנו מוצאים תפילה ופניה ישר לה'.
"ונצעק אל ה' וישמע ה' את קולינו וירא את עניינו ואת עמלינו ואת לחצינו".
ברי ושמא- ברי עדיף בייחוד כשהברי בריא והשמא הוא שמא ע"ז...
לא הכתרתי עדיין שום דבר כע"ז! אני הקטן רק שואל בתמימות בין העיקר והטפל. ופה אני נגד כל האופנות, שכמוני כמוך, דואב ליבי עליהם ובייחוד על אופנת התפשטות הקבלה על ידי אנשים שהם לא בדיוק מבני עליה מה שגורם לזילות רב של תורת הנסתר ושאר התורה. כמו שראיתי בחורה עם חולצה לא צנועה במיוחד עם שלושה אותיות בכתב ס"ת ומתחת היה כתוב "UNCONDITIONAL LOVE" ובפשטות - לקחו אחד מהע"ב שמות שאמור לספק ככה שפע של אהבה והכו את זה למסחרה (ולא ברמה גבוהה במיוחד).
רשב"י אולי נתן 613 עצות. משה רבינו נתן אחת "ובחרת בחיים" שזה ה-613 מצוות שהוגדרו בפשט התורה.
מה שהוספת בסוף שייך לעולם המדע. לא הייתי ממהר להשליך זאת במקרה הזה כי אם כך, היינו הולכים לפי התורה החדשה ומתנצרים לפני 2000 שנה, מתאסלמים לפני 1400 וממשיכים לפי ההתחדשות השייכת.
(אולי תאמר שאני מגזים, אבל הרעיון מובן).
אני יודע שהיו דברים דומים בתוך היהדות אבל הם התקבלו לאחר התנגדות ולאחר שהוכשרו על ידי גדולי ישראל ואף זו לעיתים בהסתייגות מתאימה. הרמב"ם הוכשר על ידי מי שהתנגד אליו - הרמב"ן אבל ההכשר בא עם אזהרה מפני הפילוסופיה!
הרמח"ל על ידי הגר"א. וכשהטפל הופך לעיקר והעיקר נעקר - ע"ע נחש נחושת.
"וצדיק באמונתו יחיה"
(17) רן, 17/10/2004 12:56
ל-16 אין סתירה
לא הייתי מסתמך על הפשט בתורה, שהיא בעצם קוד וצופן. תראה לי מפרש דגול אחד של התורה שפירש לפי הפשט בלבד. תפקידם של המקובלים לאורך הדורות היה, ועודנו, לפצח לנו את הצופן הזה.
אם האר"י הגדול, והוא היה גדול עולם אמיתי, ואיש שהיה תמים עם ה', הסביר את עניין החוט האדום - קטונו כולנו. וגם אם לא הייתי מאמץ את דבריו לפחות לא הייתי פוסל אותם באופן גורף.
ושוב, לא הייתי ממהר להכתיר את זה כעבודה זרה.
הודות למקובלים (האמיתיים, יש להדגיש) ובעיקר להם, יש ליהדות דרך לממש את עצמה בעתיד ולא לקפוא על שמריה או לסגת, כפי שקורה בשדרות נרחבות של היהדות לצערנו הרב.
אני מעדיף אופנה כזו מאשר אופנות אחרות שרצות היום (תפתח את העיתונים ותראה). ואין לעניות דעתי שום סתירה בין להיות תמים עם השם ועם מתן מבטחנו בו לבין ענידת חוט אדום. גם את זה אפשר לעשות בתמימות ובכוונה הנכונה. כל דבר שניתן לנו בעולם העליון צריך להתממש בעולם הזה, הגשמי, בצורת פעולה גשמית מסוימת, והחוט האדום הוא חלק מהמנגנון הזה. ונכון, יש גם דרכים אחרות להתגונן מפני אותה אנרגיה שלילית.
כלומר, היכולת להתגונן מפני אנרגיה שלילית כבר קיימת בנו, היא ניתנה לנו מהקב"ה. יש דרכים להוציא את זה לפועל והחוט האדום (ורק כזה שנכרך סביב קבר רחל אימנו, שעסקה בחייה בעניין הגנה מפני עין הרע) וכוונו בו הכוונות הנכונות - כפי שמביא אותן האר"י - הוא רק אמצעי ולא המטרה.
וכמו שאמר רשב"י: "ניתנו לנו 613 עצות" לא חייבים לקיים אותן, גם את עניין החוט לאר חייבים לאמץ. ולצורך ההשוואה העקונית עיקרון, ממש כמו שמי שלא מאמץ את תרי"ג העצות לא צריך ללעוג להן, כך גם מי שלא מאמץ אץ הבנות המקובלים לא צריך ללעוג להן.
מה שבטוח הוא שדההיסטוריה הוכיחה אין ספור פעמים שאנשים ורעיונות שלעגו להם בזמנם התבררו כאבני דרך בחיינו ד'היום (אם לא היה חל שינוי כזה, העולם היה עדיין שטוח, החלב לא היה מפוסטר, כל ספרי הרמח"ל היו צריכים להיגנז, ועוד ועוד ועוד ועוד). השאלה היא באיזה צד של החיים אתה רוצה לשים א עצמך.
(16) אנונימי, 13/10/2004 16:49
ל-10
עיין שוב. לא מוזכר שום דבר בנוגע לעין הרע אלא סימון שהמיילדת שמה על הזרוע של אחד התאומים שיידעו מי הבכור! "ויהי בלדתה ויתן-יד ותקח המילדת ותקשר על-ידו שני לאמר זה יצא ראשונה" בסוף הסתבר שהאח השני התפרץ וההוא עם ה"חוט האדום" בסוף לא היה הבכור...
אנני בקי בקבלה ורזיה או במנהגי גדולי ישראל אבל בנוגע למה ע עם החוט האדום, אם זה מדרכי האמורי אז זה כבר נכנס לכותרת של עבודה זרה והשאלה נופלת.
בהנחה שזה היה פעם נהוג אצל גדולי ישראל, אולי היה בזה משהו טוב פעם כל עוד הבינו מה עומד מאחורה. ברגע שזה הפך לאופנה כפי שהוזכר במאמר - הרי זה כבר נכנס בזכות עצמו לגדר עבודה זרה ממש ועיין ערך נחש הנחושת שנעשה על ידי משה על פי ציווי ה' ככתוב בפרשת חוקת ונכתת על ידי חזקיהו מלך יהודה וחכמים שיבחו אותו על כך. זו דוגמא למשהו שהיה חיובי בתחילתו אך ברגע שמשעותו התהפכה הרי לא משנה שגדול הנביאים נהג כך על פי ציווי הרי זו עבודה זרה והתגובה בהתאם!
אולי כדי להסיר ספק פשוט נהיה "תמים תהיה עם ה' אלוקיך" ובמקום להיכנס לדברים שנויים במחלוקת נהיה עם ביטחון (דבר שמוזכר בתנ"ך יותר מכמה פעמים) ונשפר את עצמינו באמת בפנים במקום להיות "משוכים בחוטים"
"אם מחוט ועד שרוך נעל ואן אקח מכל אשר לך ולא תאמר אני העשרתי את אברם" (בראשית י"ד כ"ג)
(15) רבקה, 5/10/2004 20:57
תגובות מאכזבות
אני די נדהמת מהתגובות של האנשים כאן. לבוז ככה לחוט האדום רק בגלל שאתם לא מאמינים בזה? ואפילו לא לכבד את דעת הצד השני?
יש לברר היטב בין החוט האדום והקבלה המזויפים וכל מה שהם מייצגים אצל הבאבות השונות לבין החוט האדום כפי שהוא מובא על ידי אנשים גדולים (האר"י למשל) והקבלה כפי שהיא מובאת על ידי ענקי היהדות. בקיצור, אנשים, נדרשים הרבה סובלנות וחקר לעומק לפני שמבטלים משהו.
להזהר לא לשפוך את התינוק עם המים!
(14) nissimlev, 4/10/2004 22:20
אם כבר הטרחתי לקרוא את המאמר ולענות לו .
אם כבר הטרחתי לקרוא את המאמר ולענות לו ולא הדפיסו את הכתבה אז מה כבר אני משייך את עצמי לכם.
טוב ננסה עוד פעם אחת לענות אוליי הייתה טעות , כי אין יותר פגיעה לאחד שכותב ולא מפרסמים .
אז על החוטים האדומים האלה
כנראה שיש אמת בבעליי ידע ולא סתם אומרים לעשות דברים ואם אפילו שאמרו וזה סתם בכל זאת עצם הרצון לעשות מה שהם אמרו יכול לעזור הרבה
כי הכל בידיי הרצון .וזאת המגיה הכי החזקה
.או הכוח היותר עליון מיזה הכח חזק .במשפט אחד.עשה את רצונך שיהיה רצונו ותהיה שלם בכל.מחשבותיך או מעשיך.
(13) אברהם חסון, 3/10/2004 19:20
ל-21
הדברים שלך מוציאים את רבי שמעון בר יוחאי, את הרמח"ל, את האר"י הקדוש, את רבי חיים ויטאל, את רבי אברהם אזולאי, את הבעל שם טוב, את הרב יהודה אשלג ועוד רבים מחוץ להגדרה של "גדולי התורה". בוש והיכלם לך על ההכללה הזו!
(12) גרשוני ששון, 1/10/2004 02:10
חוט אדום וקמעות אחרות
כל גדולי התורה בכל הדורות ראו בקבלה עניין תאורטי וביישום שלה כישוף ומגיה שחורה האסורה בשימוש.
חוט אדום וקמעות הם עבודת אלילים המתאימה לשבטים פרימיטביים ולא ליהודים.
כל העוסקים בזה הם שרלטנים ומחללי שם שמיים.
(11) בת ישראל, 30/9/2004 17:36
החוט האדום
אני זוכרת כשהייתי ילדה קטנה איך הייתי קונה את החוט הזה בקברות צדיקים,אני זוכרת איך הייתי מתלהבת.......
אבל הבנו (אני וכל המתלהבים עימי) שזו היתה טעות,לאחר שנוצרו בדיוק איפה שהיה קשור הצמיד פצעים זעירים אדומים.....זו היתה אות מספיק טובה כדי להשליך אותו מיד לפח.....שהחתולים יהנו מהסגולה שלו....
(10) רן, 28/9/2004 13:52
ל-8
ספר בראשית ל"ח, פסוק כ"ח
(9) אנונימי, 28/9/2004 08:29
מקורות
להסבר פעולת עין הרע חזון איש בליקוטים לחושן משפט (הספר איני כעת תחת ידי לציין בדיוק)
יש גם עין טובה יעויין ברמבן בתחילת דברים שאחת ממטרות המפקד שמשה ישים עינו לטובה על בני ישראל
(8) ארז, 28/9/2004 01:49
ל-2 איפה בדיוק זה כתוב בתורה?
(7) אסף, 27/9/2004 09:02
תמיד מעניין לקרוא..
רק חבל על הפיסקה האחרונה:)
קצת נותנת רושם כאילו המחבר הוא פסימי.
חג שמח ושנה טובה:)
(6) זיזו, 27/9/2004 08:09
יש לי חוט אדום ,ואני מבסוט מאוד...
זה לא מזיק אז למה לא?
(5) עידו, 27/9/2004 08:03
יש עין הרע
אומנם אני חושב לפי דעתי כמובן שהחוטים
האלה הם שטויות אבל זה לא אומר שאין עין הרע כפי שדורית שבת אמרה!!
בברכות השחר מברכים כל יום "ותצלני מעין רע ומלשון הרע" אם אומרים כך בתפילה שחכמים פסקו אז מסכנה שיש .....
(4) אילני, 27/9/2004 06:36
הכי מצא חן בעיניי הקטע הראשון
אני עונדת במקרה את החוט האדום הזה .
אני לא מרגישה שזו עבודת אלילים אבל הרגשתי צורך לשים חוט אדום כי במקרה השנה הזו הייתה מוצלחת וטובה ואנשים מרכלים ומביטים ומי שמביט אז שיתקעו לי העיניים על החוט האדום ויסוג אחורה ..
הרגשתי צורך לשים את הצמיד כי אני לא חשה חזקה מספיק עם עצמי
חוץ מזה
הכי מצא חן בעיניי הקטע הראשון הזה ולכן אני אוהבת את האתר שלכם:וזה הקטע ::
בתוך המסורת הקבלית הנשגבת. סוחר פיקח הפך ל"מקובל" ותרגם את צרכיהם למונחים כלכליים. הוא סינן את דרישות הקבלה שאינן ניתנות לשיווק, והציג קבלה שאינה דורשת מחסידיה, יותר מאשר מעט מזומנים
(3) דורית שבת, 27/9/2004 06:22
נכון!!!
שלום...אני דורית ואני בת 14 וחצי...
אני חושבת שהכתבה הנ''ל כ''כ נכונה משום שאין כזה דבר עין הרע ואני אחת שמאמינה בכל המיסטיקות והאמונות התפלות....אך מכאן ועד לחשוב שאיזה צמיד מחוט סריגה אדום יביא מזל טוב ויסדר לי ת'חיים זה ממש דבילי לדעתי...
(2) רן, 26/9/2004 21:40
מאמר מפוקפק מאוד!
מדובר במאמר שמכוון נגד קבוצת לומדי קבלה מאוד מסוימת מבלי לנקוט בשמה, וזה הופך אותו למאמר דמגוגי.
יש סימוכין בתורה הקדושה לקשירת חוט אדם על ידי העברים, ויש גם התייחסות לכך בכתבי האר"י.
לאור אופיו של המאמר די ברור למה שני הנתונים האלה הועלמו מהקוראים.
(1) חיה, 26/9/2004 14:58
יפה! כתבה מעניינת מאוד