מוסדות אקדמיים רבים ברחבי העולם מביאים נואמים מפורסמים לטקסי סיום הלימודים, כדי לרפד את יציאתם של הבוגרים אל דרכם המקצועית בדברי חכמה.
אני אוהב לקרוא את תמצית דבריהם של מורי נבוכים בני ימינו אלה. רבים מהם אינם אלא אוסף קלישאות עטויות מחלצות, אבל חלקם נושאים מסרים משמעותיים שבאמת שווה לשמוע, מסרים שלא מיועדים רק לבוגרי המוסדות שמתחילים את חייהם, אלא גם לכל אחד ואחת מאיתנו.
והשנה מצאתי זהב. אחד מהנואמים תיאר בדבריו את הרעיון ששינה את חיי לפני שנים רבות. הוא דיבר מפרספקטיבה של איש עסקים מצליח במיוחד, והשמיע רעיון שהמורה שלי חלק עמי לפני שנים רבות.
הייתי אז נער צעיר ולא הבנתי משהו שלמדתי על משה רבנו. התורה מספרת לנו שמשה היה "כבד פה וכבד לשון". הייתה לו בעיית דיבור. והנה אנו נמצאים מול אדם שמיועד להיות מנהיגו הגדול של עם ישראל, שגמגומו עלול לפסול אותו מלהיות ראוי לתפקיד השליט. לעומת מלך אנגליה ג'ורג' ה-6 שפנה לטיפול בגמגומו, משה רבנו נשאר עם מומו.
"אם א-לוהים יכול לעשות הכל", שאלתי את המורה, "אז למה הוא לא ריפא את משה?"
כמו כל מורה טוב, הרב החמיא לי תחילה על הקושיה הקשה והמעניינת שהעליתי. הוא אמר לי שמפרשים רבים מתייחסים לסוגיה זאת, ומעלים תשובות שונות, וכשאגדל אוכל לבחור מתוך מגוון התשובות. ואז שיתף אותי בתשובה שמצאה חן בעיניו באופן אישי, וביקש ממני לזכור אותה תמיד, כשאני משתף את א-לוהים בבעיותיי בעתיד.
כן, משה יכול היה למלא את תפקידו בצורה הרבה יותר טובה אילו היה לו בנוסף לכל מעלותיו גם דיבור רהוט. הגמגום שלו היה מום, ומובן שא-לוהים היה יכול לסלק בקלות את אות הקלון הזה. אז למה הוא לא עשה זאת?
משום שמשה אף פעם לא ביקש.
ברוב ענוותנותו, משה לא הרגיש ראוי לבקש דבר כזה. וא-לוהים רצה להראות לנו דרך הנהגתו עם בן עמנו הגדול ביותר, שהתנאי המוקדם כדי שא-לוהים יענה לתפילותינו, הוא לומר אותן.
אף פעם אל תחשוש לבקש משהו מא-לוהים, סיכם המורה שלי. אם אתה לא מבקש משום שנראה לך שהבקשה יותר מדי גדולה, זה עלבון לא-לוהים, כמעט כאילו שאתה רומז שיהיה לו קשה מדי לעשות את זה. אם א-לוהים רוצה לומר לא, זה כבר העניין שלו. התפקיד שלך הוא להאמין בכוחו למלא כל בקשה, ולא משנה כמה היא קשה.
ללמוד לבקש, היה המסר שאני הפנמתי.
לחשוב בגדול
ולכן כל כך ריתק אותי נאום טקס הענקת התעודות באוניברסיטה בארה"ב שמסר ג'וסף פלומרי, נשיא סוכנות הביטוח וויליס גרופ הולדינגס.
הוא פתח את נאומו בשאלה לסטודנטים אם הם שמעו על הבניין הגבוה בשיקגו שנקרא מגדל סירס. מובן שכולם שמעו עליו. הוא הזכיר להם שזהו הבניין הגבוה ביותר בחצי הכדור המערבי, ואז הוא סיפר להם איך לפני מספר שנים הוא אמר לאנשים שהוא רוצה לשנות את שמו של המגדל למגדל וויליס.
האנשים צחקו עליו ואמרו לו שזה בלתי אפשרי. קוראים למגדל סירס כבר משנת 1973. "מי אתה שתבוא ותשנה לו את השם?" שאלו אותו כולם, והוא ענה שחברת סירס, רשת חנויות הכל-בו הגדולה, כבר לא נמצאת שם משנת 1993. פלומרי נפגש עם הבעלים של הבניין ש-20% ממנו עמדו ריקים באותו שלב, ואמר לו, "אני צריך 2% משטח הבניין". הם נשאו ונתנו לגבי המחיר וכשהבעלים שאל, "עשינו עסק?" ענה לו פלומרי, "כמעט, חוץ מדבר קטן אחד. השם שלך מביא מזל רע. אתה צריך שם חדש, שם תוסס, שם שמסמל את העתיד ולא את העבר. אני רוצה לשנות אותו."
"כשחנכנו את הבניין", אמר ג'וזף פלומרי, בסוף הנאום, "רואיינתי בתוכנית חדשות ונשאלתי - 'איך, אחרי שנים שקוראים למגדל מגדל סירס, הצלחת לגרום להם לשנות את השם לוויליס?' ואני הישרתי מבט אל המצלמה ואמרתי, 'ביקשתי'."
כשהיה לי את השכל לבקש, א-לוהים הראה לי שהוא רוצה להיענות
אחד מסיפורי המעשיות הקלאסיים מאת י.ל. פרץ הוא הסיפור 'בונצי שתוק'. תיאור צובט לב של נשמה טהורה אמיתית שאינה מודעת לגדלותה. הסיפור מתאר את המתרחש בגן עדן, כשבונצי עומד בפני בית הדין העליון. המלאך שמדבר לזכותו מספר על כל מעשיו הטובים. בונצי תמיד סבל בדממה. כל חייו התנהגו אליו לא יפה, אולם בונצי מעולם לא התלונן או תמה על דרכי הא-ל. בית הדין העליון לא מצא בו שום חיסרון. הקטגור נותר בלי מילים, גם הוא לא מצא אפילו פגם אחד בחייו של בונצי.
וכך מגיע בית דין של מעלה להחלטה פה אחד: כל מה שיש בגן עדן הוא שלך. בחר. "קח לך את אשר תיקח". כל מה שתיקח הוא שלך בזכות.
והסיפור מסתיים:
"אם כן" – ובונצי חייך בפעם הראשונה – "אם כן מה שאני רוצה, הוד מעלתכם, זה לקבל לארוחת בוקר בכל יום לחמנייה חמה בחמאה טרייה".
למרות שבונצי היה גדול, החיים כל כך השפילו אותו עד שהוא כבר לא ידע לחלום. הטרגדיה שלו היא דבר שרבים מאתנו חוזרים עליו בחיינו, כששאיפותינו הופכות כל כך מצומצמות, שאנחנו כבר לא מעיזים לחלום על יותר מלחמניות טריות וחמאה.
כולנו ילדים של א-לוהים. מישהו בשמים דואג לנו מאוד. הרבה פעמים הטעות שלנו היא לא שאנחנו מבקשים מבורא עולם יותר מדי, אלא שאין לנו את השכל לבקש ממנו מספיק.
כשנראה בלתי אפשרי להתגבר על הקשיים שמעיקים עלינו, אנחנו צריכים לבקש ממנו להתערב.
כשאנחנו צריכים עזרה במצבים שמבחינה אנושית נראים בלתי פתירים, אנחנו צריכים לבקש ממנו להתערב.
כשאנחנו סובלים וחסרי אונים, אנחנו צריכים לפנות אל האחד שהבטיח לבוא לעזרת כל מי שאין לו על מי להישען ומבקש ממנו עזרה. כמובן שאין זה מבטיח שנקבל כל מה שאנו רוצים, לפעמים השיקולים של א-לוהים נעלמים מאיתנו, אבל לבקש תמיד אפשר.
את השיעור הזה למדתי מהניסיון האישי שלי: כשהיה לי את השכל לבקש, א-לוהים הראה לי שהוא רוצה להיענות.
(21) אנונימי, 13/6/2018 15:36
תודה על המאמר. גם אני בתקופה ממש לא קלה בחיים שלי...
שירים שמשקפים את מצב רוחי: משהו חדש מתחיל ובסוף הדרך עוד תהיה מאושר. צריך לעשות את כל ההשתדלות האפשרית ולהתפלל לקוות לטוב אבל בנוסף גם להתכונן למצב שמה שביקשנו והתחננו בדמעות יכול לא להתקיים כי זה מה שהקב"ה רוצה והכל לטובה. עכשיו לא יודעים למה אבל כשנגיע לסוף וכולנו נגיע לשם אז נבין הכל ואם נהיה עצובים ובדיכאון זה לא יעזור זה סתם לפספס לעמוד בניסיון הגדול ובכפרת עוונות שה' זימן לנו. ואת המילים האלו שכתבתי זה קודם כל לעצמי כדי שיחלחל אלי לנפש פנימה ולכולם: חזקו ואמצו ומתוך השיר של דני רובס ניסים קורים הכל עוד אפשרי ומתוך השיר של עילי בוטנר וקובי אפללו ובסוף הדרך עוד תהיה מאושר ובסוף הדרך עוד תהיו מאושרים...
(20) חיים, 5/4/2018 11:12
ומאז מה קרה?
עברו כבר 5 שנים ,האם יש שנוי?אולי אלוהים לא ענה אז מכל מיני סיבות.האם עכשיו המצב שונה?הורע?הוטב?
(19) שגית, 5/8/2014 16:11
תוספת קטנה
לפעמים העזרה באה בצורת הכוונה, כיצד לטפל בקושי, הזדמנויות חשובות לקדם/לשנות את מצבנו, אנשים טובים שנכרים בדרכנו. אמנם אין זו אשמתנו, אך לא תמיד שמים לב לכך או שמבינים את הרמז/סימן מאוחר מדיי. ויותר מכך, ואיך אפשר לדעת לאילו אנשים להקשיב ומי נותן את ההכוונה הנכונה? איך מבדילים בין נביאי אמת לנביאי שקר? העבודה מתחילה מבפנים, אם אני מתאמצת להתיישר (שזו העבודה הקשה ביותר עבודת המידות ) אני גם אשמע ואדע להבחין בין אמת לשקר, אני אטה לעבר ההכוונה הנכונה.
(18) אביגיל, 21/8/2013 17:05
גמגום
אני אישית מגמגת מגיל 3. בקשתי הרבה פעמים מאלוקים שיסיר את זה, שירפא את זה... התלוננתי מלא ואני לא רואה את העזרה שהוא נותן לי. אני עדיין מגמגמת. אמנם לא הגעתי לדרגה של משה רבינו אבל בכל זאת- לא כל מה שמבקשים מקבלים
(17) מיכל, 28/4/2013 20:58
מרגש אך עלול להטעות
השפע שה' מוריד אלינו לא תמיד תלוי בבקשות שלנו.. הוא לא תמיד מותנה, לא נכון לומר: "שהתנאי המוקדם כדי שאלוקים יענה לתפילותינו, הוא לומר אותן.." לעיתים אנו מקבלים טוב מבלי שאפילו ביקשנו, ולפעמים אנחנו נענים בשלילה על אף שביקשנו רבות. לה' יש שיקולים משלו שאינם ניתנים תמיד להבנה אנושית.. ברור כי המשפט החזק והמדויק ביותר במאמר הוא: "אם אלוקים רוצה לומר לא, זה כבר העניין שלו. התפקיד שלך הוא להאמין בכוחו למלא כל בקשה, ולא משנה כמה היא קשה.. "
(16) ירון, 10/2/2013 09:15
אמונה סדוקה
מדבריך זה נשמע כל כך טוב, אך במציאות לא כך הדברים. כל חיי הייתי אדם מאמין ואוהב את הבורא אהבת אמת, ולפני מספר שנים נקלעתי למשבר גדול מאוד בחיי (בכמה תחומים ביחד). הרגשתי אבוד ומבולבל ללא תקווה. התחננתי, התפללתי, דיברתי וביקשתי מבורא עולם (ימים ולילות) שיעזור לי לעבור את הכאב והצער שנכנס לחיי. צר לי שאחרי יותר משנתיים הכאב חזק משהיה ולא קיבלתי עזרה מאלוקים. כמובן שאמונתי נסדקה. אני מאוד רוצה לחזור ולהאמין, אך השאלה כיצד??
(15) יעל, 31/1/2013 19:40
מקסים!!!!!!!!!!1
(14) דוד, 31/1/2013 14:54
משה רבנו
כמה פעמים ביקש משה רבנו להכנס לארץ ישראל?...הרבה אך בכל זאת לא נענה....
דנה, 31/1/2013 19:17
רעין יפה רק שהבסיס לא כלכך מבוסס על אמת...
אני גם חולקת על הדע הזאת,אומנם צריך לדעת לבקש,אבל בראשונה צרך לבקש שרצונו של האל יעשה. אם אנחנו בוטחים בו שרצונו מושלם והוא רוצה לתת טוב לילדיו-אנחנו צרכים לדעת לקבל גם את הלא שלו ולבטוח בו שזה מה שהכי יהיה טוב לנו (ולא רק לטווח הקצר שאנחנו כלכך מרבים לראות בחיים שלנו) אולי אלוהים השאיר מום למשה כדי שמשה תמיד יהיה תלוי אך ורק בו,כדי שיזכור שבלעדיו הוא אינו יכול לעשות דבר ואולי באופן הזה מש לא יגיד דבר מליבו אלא רק מה שאלוהים ילמד אותו...
(13) מוריה, 31/1/2013 11:55
מדהים
ואואווא מהמם מדהים אין מילים
(12) טליה, 31/1/2013 09:46
כל כך פשוט ונכון תודה על התובנה
(11) ענת, 30/1/2013 14:05
מדהים כמה שזה נכון;!!!!
הרבה פעמים בחיים אנחנו מנסים להסתדר לבד, כשאנו לא מצליחים מתייאשים, נופלים עם פרצוף עצוב, של תשעה באב ושוכחים שיש את אלוקים שיכול לעזור לנו בכל דבר שנרצה עם רק מפנה אליו מעומק הלב ונבקש.
(10) אנונימי, 29/1/2013 22:56
שמרתי את המאמר הזה!
זה מסוג המאמרים שאני רוצה לחזור ולקרוא שנית. מאוד אהבתי. תודה!
(9) אוריאן, 29/1/2013 20:07
תודה רבה
שיעור לחיים, אני בתקופה שהייתי צריכה לדבר עליה רק עם אלוקים, ומרגע זה ב״ה זה מה שאעשה תודה רבה רבה
(8) לירון, 29/1/2013 17:51
תודה רבה, חיזקת אותי
(7) שפ, 29/1/2013 15:43
כמה כמיהה הכנסת לליבי
תודה לך על המילים הגדולות גרמת לי לקוות לעתיד לבוא. תבורך מפי עליון
(6) חיים, 29/1/2013 14:54
הערה לכותב
מאמר מעולה. אהבתי. אגב, שמעתי שנשאלה השאלה - למה אכן משה רבינו לא ביקש להרפא? והתשובה - כי הוא לא רצה. זו הייתה אחת העילות לא ללכת לפרעה...
(5) מירית, 29/1/2013 14:39
אוי כמה נכון
כל משפט, כל מילה. בא לי בדיוק בזמן הנכון, בא מיד לידי שימוש.. תודה רבה.
(4) אנונימי, 29/1/2013 14:28
מדהים
מדהים וכ"כ נכון! צריך לבקש מאלוקים כל מה שאתה רוצה. שום דבר לא גדול עליו. הוא יכול הכל!!! *מאוד נהניתי מסגנון הכתיבה..
(3) רותי נדן, 29/1/2013 12:31
תגובה,ל...רק לבקש.
בתי ז"ל ואני,כמו שאר בני המשפחה ומאות חברים טובים,אנשים אצל הרב לובביץ שלא הכירו את בתי,בהר מירון,במערת המכפלה,בכל עת ובכל שעה,התפללנו לקב"ה, שירפא את בתי מסרטן,היא עצמה עשתה מהלך כה גדול,וסחפה אחריה המונים שהלכו בדרכה,אמונה,תקווה,שמחה,אהבה,חסד,לראות את מה שיש ולא מה שאין. אוהבת אדם ,ענווה,יצירתית,טובת לב,וחכמה. אלוהים נשמע לכל הבקשות? לא,ולא,ונתן לצדיקה כזאת לסבול. אז לי יש משבר אמון ביחס לאלוהים. אם הוא קיים בכלל?. ממני אמא של סמודי,רותי נדן.
(2) משה, 29/1/2013 11:19
אהבתי
אהבתי את ההמלצה לחיים. ואגב נראה לי שהיא עומדת בפני עצמה, גם אם "אלוהים" זה רק כמשל.
(1) שרון, 29/1/2013 10:51
מחזק!
מאמר מעניין, מרגש ומחזק! ישר כוח.