בני הרופא-רוצח

ללמוד לסלוח לעצמינו לקבל את עצמינו בסוכה ולדעת שה' אוהב אותנו רק ככה אפשר להתקדם בעבודת ה'.

אני יכול לומר לך משהו ממש חשוב לא נראה לי שאני יתחתן לעולם ולך היתה הזכות להבין צריך לאהוב את הילד בלי תנאים ותזכי שהוא יתחתן מה הקשר את שואלת בזוגיות כאשר אדם מחפש הוא מחפש בעיקרון משהו הדומה לאימו וכיון שיש לי אמא שכל אהבתה הינו אינטרס אישי צר אז אין סיכוי שאני ירצה להתחתן עם משהו מטורף כזה ועוד יותר גרוע אני חושב שאדם שרגיל למערכת יחסים קלוקלת הוא פשוט יחזור אילה ולכן ג אם אמצא מישהי אני אצור אותה ואהפוך אותה להיות כמו אמא שלי כלומר אני כל הזמן יחפש במה היא מחפשת את האינטרס האישי הצר שלה תאמיני לי זה עצוב אבל כבר קיבלתי את זה ואני מודה לאלוקים על כל רגע שיש ושאני חי כי ילדים לאמהות כמו שתיארתי יוצאים רעים וחטאים

זה טוב שאתה יודע לאבחן דברים שקורים לך בחיים אבל תמיד אפשר לעבוד על עצמך ולכל דבר יש תיקון גם אם אמך מתנהגת ככה, אתה לא חייב להסכל ככה על החיים אם ה' ברא אותך ומשאיר אותך עדיין פה יש לך סיכוי לעבודה ולתקן , אני במקרה מאד דומה הצלחתי והצלחתי גם לשנות את היחס של אמא שלי כלפי עם עבודה נפשית מאומצת מאד אבל טובה

מאד נגע לליבי מה שתיארת, רציתי לשתף אותך עם הסיפור שלי, אני נשוי היום ב"ה באושר, כשהכרתי את אישתי היא סיפרה לי שבילדות שלה אביה היכה אותה ואת אחיה הילדים וגם את אמא שלה, ולצערנו לא פעם או פעמיים. התלבטתי (כמוך ) אם להתחתן איתה כווין שהיא גם תנסה להפוך אותי למה שהיא מכירה. התיעצתי עם פסיכולוגית - היא אמרה לי שבאמת לפעמים זה יכול לקרות, אבל ברוב המיקרם כוון שהילד כל כך נפגע ממה שהוא הכיר הוא יבנה מערכת הפוכה לגמרי כדי שלא להגיע למצב שבו הוא גדל! היא גם הכירה ת אישתי ואמרה לי שהיא באמת שייכת לסוג שני. שורה תחתונה אנ יחושב שאתה מודע מאד למה שעברת ואם תחליט שלא לבנות מערכת כזאת אתה יכול בהחלט לעשות את זה - כי חבל שתפסיד דבר כל כך חשוב ונפלא וחלק עיקרי בחיים. בהצלחה

לפחות ככה אני מרגישה.

יש הבדל בין לא לאהוב /לפרגן /לקבל ילד שהוא פחות ממצטיין /מוכשר /חברותי /תלמיד טוב ובין לקבל התנגות לא מוסרית קיצונית. האם שלא מבקרת את בנה הרוצח בכלא אומרת אני לא מוכנה לשתף אתך פעולה ולעזור לך כי בחרת לעשות משהו קיצוני שאיני מקבלת . אני במצב כזה לא מוכנה לתמוך בך . ההתנהכגות שלך היתה מתוך בחירה ואם בחרת אז שא בתוצאות . לא הייתי שותפה לבחירה אני לא שותפה להמשך הדרך. הורים חייבים לעמוד לצידו של ילדם ולעזור לו אך האם בכל מקרה ?ואם אני לא שם האם זה אומר שהפסקתי לאהוב ??

i have a feeling I know who this doctor is as well as the women he killed and let me assure you that he is not a murderer. many years ago when I was a young mother and divorced he was a well known doctor in Jerusalem and I had some problems and went to see him. He was the most caring, compassionate man and he had never took money for my visits knowing I was struggling with money. If he is the same man let me tell you that I had never forgotten his kindness and generosity toward me therefore, please look at all the evidence before condeming a person.

So, if he did not charge you for his services it meant that he was incapable of murdering the woman who stood in his way with an inconvenient pregnancy? Could you snap out of this self centered attitude and consider that the court had good and objective reasons to find him guilty of murder? i

איננו יכולים להיות הבורא, אבל לאהוב היא תכונה אלוהית שקבלנו. הורה שאוהב את ילדיו בתנאי - מזיק להם ובעיקר לעצמו, כי זו אינה אהבה. יש מקום ללמוד וללמד ולאמץ לנו את הערך של האהבה, היא הבסיס החשוב שעליו קיים העולם.

כתבה מעולה , נוגעת בנקודה חשובה מאד שאסור לנו לשפוט , ושצריך ללמוד לאהוב ללא תנאים .......ולא רק במשפחה... אלא גם לקבל את האחר ששונה ממך ... הבוס שלא תמיד הוגן כלפיך...השכן ממול ... וכול'..

כאשר נפגשנו, אשתי התאהבה בי מאד (ואני בה), לכאורה בגלל הדמות שלי שנדמתה בעיניה (ותכונותיה שאהבתי). נישאנו, ובמשך שנים רבות חיינו כבני-זוג, שגם הולידו בנות ובנים, עם מאבקי-שליטה ו"הורדת-ידיים" הדדית כמו אצל שני אנשים דעתנים ומשוכנעים. כל עוד אני הייתי זה ש"התקפל" לבסוף וקיבל עליו את "המילה האחרונה" של אשתי, הכל נמשך כאלו הוא "בסדר". עד שלאחר שנים רבות התברר לה שלא את הכל אני מקבל על עצמי בהכנעה גמורה. ואז היא התחילה לתכנן שלבים-שלבים של התרחקות והפרדות ממני. עדיין אהבתי אותה ואוהב אותה גם היום. מוכן לסלוח לה הרבה דברים ולתקן הרבה דברים שעשיתי לא נכון כלפיה. אלא שבמהלך ההנתקות היא יצרה מצב שבו בנותינו ובנינו, כולם כבר בגירים ובהם הורים לילדים משלהם, נשארו "בצד שלה" (למרות הכחשותיהם), וקבלו עליהם את המתכונת של "שתי משפחות חד-הוריות" (של אמא לחוד ואבא לחוד) שלעולם לא ייפגשו! לא עזרו כל תחנוני ונסיונותי לשמר לפחות "משהו" מן הקשר המשפחתי שלנו כהורים משותפים וכסבתא וסבא משותפים. "נייט" מוחלט והתנכרות קשוחה ו"הרמטית", שמנעה כל פגישה של כולנו - בחגי-ישראל (בסדר-הפסח, בשבועות, בראש-השנה ובסעודה המפסקת ערב יום-הכיפורים נשארתי לבדי בין 4 קירות, בעוד היא חוגגת עם הבנים, הבנות והנכדים), ובארועים משפחתיים (ימי-הולדת, ברית-מילה...) נאסר עלי להיות נוכח אם היא החליטה שהיא משתתפת (כמו שקורה בדרך כלל), באמירה: "או הוא או אני !", מה שכרגיל קובע שאני לא, והיא כן. בנותיי ובניי לא החרימו אותי. "אנחנו עדיין אוהבים אותך, כי אתה אבא שלנו" הם נהגו עד לאחרונה להגיד. אלא ש"אהבתם" מותנית כנראה בתנאים שהציבה אמא שלהם, ומוגבלת בגבולות שתחמה. כך, כיום (לאחר נסיונות-שווא ותחנונים בני שנים אחדות), נשארתי מבודד, מרוחק ובעצם ללא משפחה, בעוד היא "אם הבנים שמחה". וכאשר ב"שלב" שהתאים לתכניתה (לא מייד, כי היתה צריכה תחילה לבסס את שליטתה במשפחה) היא תבעה שאתן לה גט, היה אחד הנימוקים: "הוא לא אוהב לא אותי ולא את הבנות והבנים והנכדים שלנו ! והראיה - הוא אינו נפגש איתם, אינו חוגג את ימי-הולדתם או את אלה של הנכדים, ובכלל - "שומר מרחק". ואתה, לך צעק לשמיים שזה לא בגלל חוסר-אהבה, אלא למרות האהבה, שאשתי (פורמלית עדיין) שמה לה מחסום וחנקה. "כי - כך אמרה - אני אותך כבר לא אוהבת !" תום.

תן לה גט ותנסה לפתות את הילדים להפגש אבל אל תשפיל את עצמך. לך לטיפול ובנה לך חיים חדשים. חבל על זמנך להשאר לבד.

שלום רב, המצבים האומללים האלה כל כך ידועים, כל כך מכאיבים, מלחמת ההורים שמנצלים ומשתמשים בילדים זה דבר מכאיב לא הוגן חסר רגישות חסר אינטליגנציה ותמיד אבל תמיד כווווולם מפסידים, גם אני גרושה, גרושים מכוערים ומכאיבים עם הרבה מאד הפסד, עורכי הדין אלה ש"התעשרו" מהאין שהיה, כוווולם נשארים עם צלקות אין דבר כזה שמתגברים, בטח ובטח לא הילדים, אינני יודעת בני כמה ילדיך, ומבלי להעליב בודאי חסרי אינטליגנציה ריגשית וחברתית וגם כבוד להורה, גם אם האמא "ניפחה" להם את השכל. אם הם היו מספיק בוגרים - איפה העצמאות והדעה וההחלטה של כל אחד מהם? מה אומר לך, כמה שיותר מהר תצליח לפתוח דף חדש בחייך ולהכניס בת זוג חדשה, כך תצליח להתגבר ופחות לכאוב, ולך תדע, חשוב על כך שאישתך סיימה את תפקידה בחייך, כל זמן שהיא באופק היא פוגעת בזרימת החיובית של חייך, היא עוצרת את הצמיחה שלך, ברגע שתתנתק ממנה על אף אהבתך אליה , דברים נפלאים יקרו לך, אני לא פתחתי דף חדש, היום ממש מאוחר להצטער. ולכן קל לי להציע לך. אני מאחלת לך שנה טובה וחג שמח ומקוה שתראה הרבה אור.

אולי אם אישתך תדע רק בקצת את מה שכתבת כאן היא תבין שאתה זה שבסדר,ושאתה עדין אוהב אותה, ואולי היא זאת שצריכה לחזור... תיהיה יוזם ותנסה לסדר את הבאלגן אתם כבר מספיק בוגרים בכדי להפסיק להאשים ולהתחיל לפעול! חבל לך על הזמן.. המון תפילות ואומץ בהצלחה:-)

כל אהבה התלויה בדבר בטל דבר בטלה אהבה וכל אהבה שאינה תלויה בדבר אינה בטלה לעולם אהבת אמת כל אהבה שאינה מטעמים אגואיסטים ללא חיפוש טובת הנאה, כאשר הדבר אותו אנו אוהבים מרגיש לנו חלק מאיתנו

קשה לי לעכל את זה אפילו לגבי עצמי, איך אפשר לאהוב את עצמי כשאני לא מרוצה ממעשיי או מדברים מסוימים שיש בי? או אפילו מהמראה החיצוני שלי שאיננו מושלם לטעמי???

לרופא יש אקדה?

המילה רחם היא משורש רחם של אישה, הכוונה היא ששם יכול להתחולל שינוי , מזרע וביצית יכול להיווצר תינוק. ולכן על מנת לרחם יש צורך להאמין שיש לאדם עליו מרחמים יכולת להשתנות. שזה בדיוק המקום ממנו פעלה נאוה.

אולי זו לא המימרה המתאימה. אבל אין לאדם איש הקרוב אליו יותר מהוריו. הרצח הוא מעשה נפשע שאין לקבלו, אבל האדם הוא יצור אנוש אשר אינו חף מטעויות, סטיות, טירוף בלתי מוסבר אפילו לעצמו. הנפש נקרעת ממעשה כזה על-ידי בן משפחה בשר מבשרך. ואף על-פי כן חובה עלינו להתעלות, זהו תפקידנו להקשיב לו. אף אחד לא יעשה את זה במקומנו ואולי (אולי מאד זהיר) יש לנו חלק במעשה שעשה (גנטי או סביבתי)? עם כל הכאב הייתי מנסה לשקם אותו, לאסוף את רסיסי השברים אחד לאחד.תמיד יש תקווה ובכל אדם יש ניצוץ אלוהי שיכול לשנותו. חג שמח לכולם.

אומנם אין כאן מה להשוות אבל כשאמרתי לאבא שלי שאני מתכננת ללכת לצבא הוא אמר לי שברגע שאתייצב לצו ראשון הוא לא אבא שלי יותר, מבחינות, הוא אמר לי בת שחינכתי אותה להיות דתייה וללכת לפי ערכים של יהדות ולמראת זאת עושה דבר שהוא נגד ההלכה היא לא הבת שלי יותר! אני חייבת לציין שלני זה היינו בקשר מצויין הכי מדהים שיש הרגשתי שאני האדם המאושר ביותר עלי אדמות שיש לי אבא כ"כ אוהב ודואג . בסופו של דבר הלכתי איתו להחתים ואני מתכננת ללכת לשרות-לאומי אבל היחסים שלנו לעולם לא יחזרו לקדמותם לאחר שהבתי שאוהבים אותי רק אם תנאים ברורים מאוד. כמו שאמרתי אני לא משווה אבל יש לציין שבימים שלאחר הריב לא דיברנו וחשבתי ללכת לצבא כי בכל מקרה מה אני צריכה הורה כזה שבפעם הבאה שלא יאהב את מה שאני עושה יזרוק אותי מהבית, ואולי באתה המידה Xהיה צריך לבחון את דברי אמו והלך עם זה עד הסוף? ולכן אני אומרת בבקשה אל תראו לילדים שלכם שאהבתכם אליהם היא אהבה שתלויה בדבר זה דבר קשה מידי לגלות אותו בפתאומיות זה הורס מבפנים ומחלכל להבנה שאני פה על תנאי וחבל כי בצורה כזו אין קשר ואין פתיחות וזה דבר שכ"כ חבל לפספס..! חישבו על זה.

איני כותבת מנקודת מבט לא דתית. האם אם היתה גונבת היה מגיב החריפות כה גדולה?חבל שלא גילית עצמאות. זו היתה סחטנות ריגשית לא ראויה.

אני כהורה רוצה שילדי ירגישו אהובים כפי שהם , זהו התפקיד העיקרי שלי כאימא , אין זה אומר שאני צריכה לקבל את מעשיהם . ילד מרגיש היטב אם הוא אהוב או דחוי בגלל שהוא הרביץ, קילל , נכשל במבחן , הצליח במבחן וכו'............. הורה צריך למצוא את הדרך לאהוב- כשהילד מרגיש אהוב יש יותר סיכויים שיהיו לו יכולות לעשות שינויים בהתנהגותו. אני משערת שהרופא רוצח לא היה ילד אהוב , לא שאני רוצה להקל עמו לרגע -אדם כבוגר אחראי למעשיו, וכל מה שהוא רוצה היום בכלא זה שאימא שלו תקבל אותו. וזה אפשרי מבלי לקבל ולהסכים למעשים שלו- רק שזה דורש אצילות נפש .

אם אלוהים יכול, אזי אם אוהבת יכולה גם יכולה. לאהוב בלי תנאים בן גם אם רצח - זו אהבה אמיתית ללא תנאים ולכן היא גם אהבה אלוהית ...

מאמר מאד מעניין! אני חייבת לציין שאם זה היה קורה לי חו' אני כן היתי מבקרת את מי שרצח אבל לא ישר-אחרי שאני ירגע כמה זמן,היתי אומרת לו מה אני חושבת עליו ולא פוגשת את הרוצח יותר.

אהבה נרכשת ,היא פועל יוצא של מערכת יחסים דו סיטרית ,יצירת אהבה אותנטית , אינה יכולה להתקיים אלה עם היא ללא תנאי .. אך אין אהבה עיוורת ,אהבה עיוורת כמו בכל תחום שאנחנו עוצמים עיינים אנחנו חוטאים לשני. לא רק שאנחנו מסיטים מבט אנחנו גורמים לשני להיות עיוור למעשיו ובזה אנחנו חוטאים לאהבה האותנטית שלו. אשם שאיבד את דרכו סביר שיאבד את אהבתנו..

לא הייתי מבקרת אותו ובשבילי הוא היה מת

הספר "ארוחת ערב" שכחתי את שם המחבר. מביא את הדילמה הזאת לקצה האינושי. מרתק והופך בטן.

מאמר מדהים. בתור אבא לילדים, עשית לי הרבה. חג שמח סוכות לכל עם ישראל.