הרופא של נאוה רצח אישה, ולא מתוך רשלנות רפואית. האישה טענה שהתינוק שלה הוא בנו של אותו הרופא, שנקרא לו ד"ר X. בסוף נשבר לו ממנה, אז הוא הגיע לדירה שלה עם אקדח טעון, ורצח אותה. ד"ר X מרצה עכשיו מאסר עולם על רצח מדרגה ראשונה.
נאוה ידעה שאנשים מסוגלים לעשות מהפכים דרמטיים בחייהם, משום שהיא עצמה הפכה את ארחות חייה לחלוטין (היא החלה לשמור מצוות בגיל מבוגר). לכן היא ביקרה את הרופא שלה לשעבר בבית הכלא, כדי לעודד אותו לשנות כיוון בחיים. ד"ר X היה לגמרי לא מעוניין. הדבר היחיד עליו הוא רצה לדבר היה כמה הוא כועס על אמא שלו, שמסרבת לבקר אותו בבית הסוהר.
נאוה סיפרה את הסיפור הזה על שולחן השבת שלנו, והוא הוביל לשיחה ערנית. אני צידדתי באמו של הרופא, וטענתי שהאדם הוא סך כל מעשיו. מי שעושה טוב הוא טוב, ומי שעושה רע הוא רע. למה שאמא שלו - שנתנה לו את החינוך הטוב ביותר שהיה ביכולתה ואת הכלים הטובים ביותר להפוך להיות 'בן אדם' מועיל לחברה – תלך לבקר בן שבחר מרצון לרצוח מישהו בדם קר?
חלק מהאורחים שישבו איתנו לסעודה, לא הסכימו איתי. "ומה עם אהבה ללא תנאים?"
מעולם לא הסכמתי עם הרעיון של אהבה ללא תנאים. לא נכון לומר ש"אתה מה שאתה אוכל", אלא - "אתה מה שאתה עושה". איך אפשר לאהוב את הבן הרוצח שלך? הבן האנס שלך? מה בדיוק אני אמורה לאהוב בבן-הבליעל?
אבן הבוחן
יש לי רק בן אחד שנולד לי בגיל 46 לאחר חמש שנים של טיפולי פוריות. מובן שאני מעריצה אותו ומרעיפה עליו אהבה ותשומת לב. חודשים רבים אחרי השיחה על הרופא שהפך לרוצח, הבן שלי, שהיה אז בן 14, הסתבך קלות בבית הספר. קיבלנו טלפון מאיש החינוך האחראי שדיווח לנו על מעשיו של בני. עקב טבעי חם המזג הייתי נוטה 'להיכנס' בבן שלי, אבל בעלי הרגיע אותי ותרגל אותי מה לומר לו כשהוא יחזור מבית הספר.
"אני מאוד מאוכזבת ממה שעשית", אמרתי לו, "אבל אני עדיין אוהבת אותך".
תגובתו המשולהבת של בני כמעט הפילה אותי מהכיסא: "אבל את לא תבקרי אותי בבית הסוהר!"
יש גבולות לאהבה שלך. אם אני באמת אתנהג לא טוב, אם אני אעשה משהו נורא, אז את לא תאהבי אותי
כפי הנראה הוא ספג מאותה שיחה רחוקה, הרבה יותר ממה שחשבתי. וכעת הוא אמר בקול רם וברור: יש גבולות לאהבה שלך. אם אני באמת אתנהג לא טוב, אם אני אעשה משהו נורא, אז את לא תאהבי אותי. האהבה התלויה בדבר שלך כלפי לא מספיק חזקה.
מכיוון שכנות תמיד אפיינה את מערכת היחסים בינינו, לא יכולתי להציע שום אמירה שטחית מפייסת. נדתי בראשי והודיתי, "לא. אם תרצח מישהו, אני לא אבקר אותך בבית הסוהר".
אבן הבוחן הזאת של "אני לא אבקר אותך בבית הסוהר", הפכה להיות כמו אבן חצץ בנעל-מערכת-היחסים שלנו. והוא היה מטיח אותה בפניי במרווחים קצובים. הבנתי שמבחינתו של בני, האהבה השופעת שלי כלפיו, היא כאילו שמאפשרים לך לחיות בבית מדהים – כולל בריכת שחיה וחדר כושר – אבל מתוך חוסר ביטחון שבכל רגע עלולים לפנות אותך משם. אני צריכה ללמוד לאהוב את הבן שלי בלי תנאים, אבל איך?
אהבת הא-ל
הרב אפים סבירסקי מסר פעם שיעור שכלל דמיון מודרך. הוא הורה למשתתפות לעצום את עיניהן ולדמיין ש"אלוקים נמצא כאן עכשיו". מצוין. עשיתי את זה בקלות.
אחר כך הוא ביקש מאיתנו להרגיש "אלוקים אוהב אותך". מצוין. אני מרגישה את זה כל הזמן.
לסיום, הוא ביקש מאיתנו להרגיש, "אלוקים אוהב אותך בלי תנאים". אופס. נתקלתי בקיר בטון.
הבנתי שהבעיה שלי היא שאין לי שום ניסיון באהבה בלי תנאים. אין ספק שאמא שלי אהבה אותי בלי תנאים, אבל אבא שלי תמיד היה הדומיננטי בחיי. הוא היה בן 44 כשבתו היחידה נולדה. הוא העריץ אותי והרעיף עלי אהבה, ואני נתתי לו סיבות טובות לכך. הייתי מביאה הביתה תעודות מושלמות, זכיתי בתחרות חיבורים יוקרתית, נכללתי בתוכניות ארציות למצטיינים והפכתי לנשיאת צעירי בית הכנסת שלנו, התקבלתי למספר אוניברסיטאות יוקרתיות, וסיימתי את הלימודים עטורת אותות הצטיינות. כמו שאמי הייתה אומרת, אבא שלי תמיד היה "מתפוצץ מרוב נחת" על ההישגים שלי.
אבל מה אם לא הייתי מצליחה? האם גם אז הוא היה אוהב אותי כל כך? מעולם לא העזתי לחשוב על ה"מה אם" המפחיד.
האדם ביסודו הוא ליבתו, הנשמה האלוקית שלו
כשהרב סבירסקי ביקש מאיתנו לחוש באהבתו חסרת התנאים של אלוקים, הרגשתי שאני צריכה לחפור עמוק יותר. האם אלוקים אוהב אותי בגלל ההישגים שלי? לא, אלוקים אוהב אותי משום שהנשמה שלי היא ניצוץ אלוקי. בדיוק כפי שאם אוהבת את עוללה נטול ההישגים, רק משום שהתינוק הוא חלק ממנה, כך אלוקים אוהב אותנו, משום שתמצית הנשמה שלנו היא חלק ממנו. טעיתי בטענה שהאדם הוא סכום מעשיו, כמו בצל שאין לו ליבה. האדם ביסודו הוא ליבתו, הנשמה האלוקית שלו. מעשי האדם הם שכבות של מסכים שמקיפות את הנשמה, ולפעמים הן הופכות להיות כל כך אטומות וחשוכות עד שהן מאפילות לגמרי על הפנימיות שלו. אבל אלוקים כרת ברית עם עם ישראל, שהוא לעולם לא יניח לאף נשמה יהודית להתדרדר מעבר לנקודת האל-חזור. היסוד הרוחני, מה שאנחנו מכנים "הנקודה היהודית", תמיד ראוי לאהבה בלי תנאים.
אחרי שהתאמצתי לבסס את הרעיון הזה במחשבתי ובלבי, יום אחד הושבתי את הבן שלי והודעתי, "אם חס וחלילה תרצח, אני אבקר אותך בבית הסוהר. אני אהיה שם בשבילך."
הוא חייך חיוך רחב. מערכת היחסים שלנו זינקה זינוק ענק קדימה.
סוכות
כשאנחנו עוברים לגור בסוכה, למשך חג הסוכות, אנחנו מוקפים - פשוטו כמשמעו - בשכינה, המהות הנקבית של הנוכחות האלוקית. בדרך כלל מסבירים את זה בתור ה"שכר" על הזיכוך והתשובה שעשינו בתקופת הימים הנוראים. עכשיו, כשהנשמה נקייה מסיגיה, האדם יכול לשבת בסוכה בצל השכינה.
אבל מה עם מי שלא מצליח לחזור בתשובה? אנחנו יודעים שכדי לזכות לכפרה ביום הכיפורים, עלינו לעבור קודם דרך שלביה השונים של התשובה: עזיבת המעשים הרעים, הודאה, חרטה וקבלה לעתיד (ובנוסף, אם פגענו במישהו, אנחנו צריכים לבקש ממנו סליחה). אך מה אם מישהו עשה תשובה על חלק מהעבירות שלו, אבל לא על כולן, או שהוא לא עשה תשובה בכלל, ואז הוא נכנס לסוכה כשהחטאים עדיין דבוקים לנשמתו, כאילו היא לבושה בבלויי סחבות מצחינים? האם נשמה כזאת עדיין זוכה לביקורה של השכינה כשהיא יושבת בסוכה?
התשובה היא "כן!" אין תנאי קבלה לסוכה. אין צורך באשרת "אני עשיתי תשובה" כדי להיכנס. השכינה יורדת אל הסוכה ומרחפת בה ומעליה, בין אם גרים בה קדושים או חוטאים. ההיבט "האימהי" של אלוקים מבקר את בנו החוטא בבית האסורים.
וכשתשבו השבוע בסוכה, חשבו על אהבתו חסרת התנאים של האלוקים ונסו לחוש בה.
(22) ש א, 14/11/2011 12:25
הרעיון כאן זה לעזור לעצמנו
ללמוד לסלוח לעצמינו לקבל את עצמינו בסוכה ולדעת שה' אוהב אותנו רק ככה אפשר להתקדם בעבודת ה'.
(21) דמבלדור, 30/10/2011 19:43
כבן לאמא שלא מקבלת אותו בלי תנאים
אני יכול לומר לך משהו ממש חשוב לא נראה לי שאני יתחתן לעולם ולך היתה הזכות להבין צריך לאהוב את הילד בלי תנאים ותזכי שהוא יתחתן מה הקשר את שואלת בזוגיות כאשר אדם מחפש הוא מחפש בעיקרון משהו הדומה לאימו וכיון שיש לי אמא שכל אהבתה הינו אינטרס אישי צר אז אין סיכוי שאני ירצה להתחתן עם משהו מטורף כזה ועוד יותר גרוע אני חושב שאדם שרגיל למערכת יחסים קלוקלת הוא פשוט יחזור אילה ולכן ג אם אמצא מישהי אני אצור אותה ואהפוך אותה להיות כמו אמא שלי כלומר אני כל הזמן יחפש במה היא מחפשת את האינטרס האישי הצר שלה תאמיני לי זה עצוב אבל כבר קיבלתי את זה ואני מודה לאלוקים על כל רגע שיש ושאני חי כי ילדים לאמהות כמו שתיארתי יוצאים רעים וחטאים
הרמיוני, 14/11/2011 12:23
אסור להסתכל ככה על החיים- מנסיון אישי גם
זה טוב שאתה יודע לאבחן דברים שקורים לך בחיים אבל תמיד אפשר לעבוד על עצמך ולכל דבר יש תיקון גם אם אמך מתנהגת ככה, אתה לא חייב להסכל ככה על החיים אם ה' ברא אותך ומשאיר אותך עדיין פה יש לך סיכוי לעבודה ולתקן , אני במקרה מאד דומה הצלחתי והצלחתי גם לשנות את היחס של אמא שלי כלפי עם עבודה נפשית מאומצת מאד אבל טובה
רן, 22/11/2011 22:33
אפשר גם אחרת
מאד נגע לליבי מה שתיארת, רציתי לשתף אותך עם הסיפור שלי, אני נשוי היום ב"ה באושר, כשהכרתי את אישתי היא סיפרה לי שבילדות שלה אביה היכה אותה ואת אחיה הילדים וגם את אמא שלה, ולצערנו לא פעם או פעמיים. התלבטתי (כמוך ) אם להתחתן איתה כווין שהיא גם תנסה להפוך אותי למה שהיא מכירה. התיעצתי עם פסיכולוגית - היא אמרה לי שבאמת לפעמים זה יכול לקרות, אבל ברוב המיקרם כוון שהילד כל כך נפגע ממה שהוא הכיר הוא יבנה מערכת הפוכה לגמרי כדי שלא להגיע למצב שבו הוא גדל! היא גם הכירה ת אישתי ואמרה לי שהיא באמת שייכת לסוג שני. שורה תחתונה אנ יחושב שאתה מודע מאד למה שעברת ואם תחליט שלא לבנות מערכת כזאת אתה יכול בהחלט לעשות את זה - כי חבל שתפסיד דבר כל כך חשוב ונפלא וחלק עיקרי בחיים. בהצלחה
(20) .., 22/10/2011 18:56
אהבת אם זו אהבה שאינה תלויה בדבר. נקודה.
לפחות ככה אני מרגישה.
(19) אנונימי, 13/10/2011 17:17
בני הרופא רוצח
יש הבדל בין לא לאהוב /לפרגן /לקבל ילד שהוא פחות ממצטיין /מוכשר /חברותי /תלמיד טוב ובין לקבל התנגות לא מוסרית קיצונית. האם שלא מבקרת את בנה הרוצח בכלא אומרת אני לא מוכנה לשתף אתך פעולה ולעזור לך כי בחרת לעשות משהו קיצוני שאיני מקבלת . אני במצב כזה לא מוכנה לתמוך בך . ההתנהכגות שלך היתה מתוך בחירה ואם בחרת אז שא בתוצאות . לא הייתי שותפה לבחירה אני לא שותפה להמשך הדרך. הורים חייבים לעמוד לצידו של ילדם ולעזור לו אך האם בכל מקרה ?ואם אני לא שם האם זה אומר שהפסקתי לאהוב ??
(18) shlomit, 12/10/2011 03:38
do not judge
i have a feeling I know who this doctor is as well as the women he killed and let me assure you that he is not a murderer. many years ago when I was a young mother and divorced he was a well known doctor in Jerusalem and I had some problems and went to see him. He was the most caring, compassionate man and he had never took money for my visits knowing I was struggling with money. If he is the same man let me tell you that I had never forgotten his kindness and generosity toward me therefore, please look at all the evidence before condeming a person.
ירושלמית, 13/10/2011 20:35
הוא רצח - אז הוא רוצח.
Joanna, 16/10/2011 03:15
Self centered approach
So, if he did not charge you for his services it meant that he was incapable of murdering the woman who stood in his way with an inconvenient pregnancy? Could you snap out of this self centered attitude and consider that the court had good and objective reasons to find him guilty of murder? i
(17) mira, 11/10/2011 09:47
אהבה אמיתית אינה תלויה בדבר
איננו יכולים להיות הבורא, אבל לאהוב היא תכונה אלוהית שקבלנו. הורה שאוהב את ילדיו בתנאי - מזיק להם ובעיקר לעצמו, כי זו אינה אהבה. יש מקום ללמוד וללמד ולאמץ לנו את הערך של האהבה, היא הבסיס החשוב שעליו קיים העולם.
(16) אביגיל, 10/10/2011 15:57
לאהוב באמת ... ללמוד לקבל את השני .........ולא למהר לשפוט ...
כתבה מעולה , נוגעת בנקודה חשובה מאד שאסור לנו לשפוט , ושצריך ללמוד לאהוב ללא תנאים .......ולא רק במשפחה... אלא גם לקבל את האחר ששונה ממך ... הבוס שלא תמיד הוגן כלפיך...השכן ממול ... וכול'..
(15) תום, 10/10/2011 12:12
אהבה על תנאי
כאשר נפגשנו, אשתי התאהבה בי מאד (ואני בה), לכאורה בגלל הדמות שלי שנדמתה בעיניה (ותכונותיה שאהבתי). נישאנו, ובמשך שנים רבות חיינו כבני-זוג, שגם הולידו בנות ובנים, עם מאבקי-שליטה ו"הורדת-ידיים" הדדית כמו אצל שני אנשים דעתנים ומשוכנעים. כל עוד אני הייתי זה ש"התקפל" לבסוף וקיבל עליו את "המילה האחרונה" של אשתי, הכל נמשך כאלו הוא "בסדר". עד שלאחר שנים רבות התברר לה שלא את הכל אני מקבל על עצמי בהכנעה גמורה. ואז היא התחילה לתכנן שלבים-שלבים של התרחקות והפרדות ממני. עדיין אהבתי אותה ואוהב אותה גם היום. מוכן לסלוח לה הרבה דברים ולתקן הרבה דברים שעשיתי לא נכון כלפיה. אלא שבמהלך ההנתקות היא יצרה מצב שבו בנותינו ובנינו, כולם כבר בגירים ובהם הורים לילדים משלהם, נשארו "בצד שלה" (למרות הכחשותיהם), וקבלו עליהם את המתכונת של "שתי משפחות חד-הוריות" (של אמא לחוד ואבא לחוד) שלעולם לא ייפגשו! לא עזרו כל תחנוני ונסיונותי לשמר לפחות "משהו" מן הקשר המשפחתי שלנו כהורים משותפים וכסבתא וסבא משותפים. "נייט" מוחלט והתנכרות קשוחה ו"הרמטית", שמנעה כל פגישה של כולנו - בחגי-ישראל (בסדר-הפסח, בשבועות, בראש-השנה ובסעודה המפסקת ערב יום-הכיפורים נשארתי לבדי בין 4 קירות, בעוד היא חוגגת עם הבנים, הבנות והנכדים), ובארועים משפחתיים (ימי-הולדת, ברית-מילה...) נאסר עלי להיות נוכח אם היא החליטה שהיא משתתפת (כמו שקורה בדרך כלל), באמירה: "או הוא או אני !", מה שכרגיל קובע שאני לא, והיא כן. בנותיי ובניי לא החרימו אותי. "אנחנו עדיין אוהבים אותך, כי אתה אבא שלנו" הם נהגו עד לאחרונה להגיד. אלא ש"אהבתם" מותנית כנראה בתנאים שהציבה אמא שלהם, ומוגבלת בגבולות שתחמה. כך, כיום (לאחר נסיונות-שווא ותחנונים בני שנים אחדות), נשארתי מבודד, מרוחק ובעצם ללא משפחה, בעוד היא "אם הבנים שמחה". וכאשר ב"שלב" שהתאים לתכניתה (לא מייד, כי היתה צריכה תחילה לבסס את שליטתה במשפחה) היא תבעה שאתן לה גט, היה אחד הנימוקים: "הוא לא אוהב לא אותי ולא את הבנות והבנים והנכדים שלנו ! והראיה - הוא אינו נפגש איתם, אינו חוגג את ימי-הולדתם או את אלה של הנכדים, ובכלל - "שומר מרחק". ואתה, לך צעק לשמיים שזה לא בגלל חוסר-אהבה, אלא למרות האהבה, שאשתי (פורמלית עדיין) שמה לה מחסום וחנקה. "כי - כך אמרה - אני אותך כבר לא אוהבת !" תום.
תמי4, 10/10/2011 14:56
אל תנסה בכוח
תן לה גט ותנסה לפתות את הילדים להפגש אבל אל תשפיל את עצמך. לך לטיפול ובנה לך חיים חדשים. חבל על זמנך להשאר לבד.
אסתר, 13/10/2011 18:14
בני הרופא - רוצח
שלום רב, המצבים האומללים האלה כל כך ידועים, כל כך מכאיבים, מלחמת ההורים שמנצלים ומשתמשים בילדים זה דבר מכאיב לא הוגן חסר רגישות חסר אינטליגנציה ותמיד אבל תמיד כווווולם מפסידים, גם אני גרושה, גרושים מכוערים ומכאיבים עם הרבה מאד הפסד, עורכי הדין אלה ש"התעשרו" מהאין שהיה, כוווולם נשארים עם צלקות אין דבר כזה שמתגברים, בטח ובטח לא הילדים, אינני יודעת בני כמה ילדיך, ומבלי להעליב בודאי חסרי אינטליגנציה ריגשית וחברתית וגם כבוד להורה, גם אם האמא "ניפחה" להם את השכל. אם הם היו מספיק בוגרים - איפה העצמאות והדעה וההחלטה של כל אחד מהם? מה אומר לך, כמה שיותר מהר תצליח לפתוח דף חדש בחייך ולהכניס בת זוג חדשה, כך תצליח להתגבר ופחות לכאוב, ולך תדע, חשוב על כך שאישתך סיימה את תפקידה בחייך, כל זמן שהיא באופק היא פוגעת בזרימת החיובית של חייך, היא עוצרת את הצמיחה שלך, ברגע שתתנתק ממנה על אף אהבתך אליה , דברים נפלאים יקרו לך, אני לא פתחתי דף חדש, היום ממש מאוחר להצטער. ולכן קל לי להציע לך. אני מאחלת לך שנה טובה וחג שמח ומקוה שתראה הרבה אור.
אנונימי, 14/10/2011 12:30
תיהיה יוזם, קח אחריות ואל תאשים..תטפל!!!!
אולי אם אישתך תדע רק בקצת את מה שכתבת כאן היא תבין שאתה זה שבסדר,ושאתה עדין אוהב אותה, ואולי היא זאת שצריכה לחזור... תיהיה יוזם ותנסה לסדר את הבאלגן אתם כבר מספיק בוגרים בכדי להפסיק להאשים ולהתחיל לפעול! חבל לך על הזמן.. המון תפילות ואומץ בהצלחה:-)
(14) אנונימי, 10/10/2011 10:54
אהבה תלויה בדבר..
כל אהבה התלויה בדבר בטל דבר בטלה אהבה וכל אהבה שאינה תלויה בדבר אינה בטלה לעולם אהבת אמת כל אהבה שאינה מטעמים אגואיסטים ללא חיפוש טובת הנאה, כאשר הדבר אותו אנו אוהבים מרגיש לנו חלק מאיתנו
(13) איילת, 10/10/2011 09:12
מאמר יפה אבל -
קשה לי לעכל את זה אפילו לגבי עצמי, איך אפשר לאהוב את עצמי כשאני לא מרוצה ממעשיי או מדברים מסוימים שיש בי? או אפילו מהמראה החיצוני שלי שאיננו מושלם לטעמי???
(12) יעקב נחום בן אברהם, 10/10/2011 00:44
יעקב נחום בן אברהם
לרופא יש אקדה?
(11) ER, 9/10/2011 23:39
מהו א-ל רחום..?
המילה רחם היא משורש רחם של אישה, הכוונה היא ששם יכול להתחולל שינוי , מזרע וביצית יכול להיווצר תינוק. ולכן על מנת לרחם יש צורך להאמין שיש לאדם עליו מרחמים יכולת להשתנות. שזה בדיוק המקום ממנו פעלה נאוה.
(10) ריקי, 9/10/2011 21:58
דם סמיך ממים
אולי זו לא המימרה המתאימה. אבל אין לאדם איש הקרוב אליו יותר מהוריו. הרצח הוא מעשה נפשע שאין לקבלו, אבל האדם הוא יצור אנוש אשר אינו חף מטעויות, סטיות, טירוף בלתי מוסבר אפילו לעצמו. הנפש נקרעת ממעשה כזה על-ידי בן משפחה בשר מבשרך. ואף על-פי כן חובה עלינו להתעלות, זהו תפקידנו להקשיב לו. אף אחד לא יעשה את זה במקומנו ואולי (אולי מאד זהיר) יש לנו חלק במעשה שעשה (גנטי או סביבתי)? עם כל הכאב הייתי מנסה לשקם אותו, לאסוף את רסיסי השברים אחד לאחד.תמיד יש תקווה ובכל אדם יש ניצוץ אלוהי שיכול לשנותו. חג שמח לכולם.
(9) סתם.., 9/10/2011 21:52
מוכר לי מהבית
אומנם אין כאן מה להשוות אבל כשאמרתי לאבא שלי שאני מתכננת ללכת לצבא הוא אמר לי שברגע שאתייצב לצו ראשון הוא לא אבא שלי יותר, מבחינות, הוא אמר לי בת שחינכתי אותה להיות דתייה וללכת לפי ערכים של יהדות ולמראת זאת עושה דבר שהוא נגד ההלכה היא לא הבת שלי יותר! אני חייבת לציין שלני זה היינו בקשר מצויין הכי מדהים שיש הרגשתי שאני האדם המאושר ביותר עלי אדמות שיש לי אבא כ"כ אוהב ודואג . בסופו של דבר הלכתי איתו להחתים ואני מתכננת ללכת לשרות-לאומי אבל היחסים שלנו לעולם לא יחזרו לקדמותם לאחר שהבתי שאוהבים אותי רק אם תנאים ברורים מאוד. כמו שאמרתי אני לא משווה אבל יש לציין שבימים שלאחר הריב לא דיברנו וחשבתי ללכת לצבא כי בכל מקרה מה אני צריכה הורה כזה שבפעם הבאה שלא יאהב את מה שאני עושה יזרוק אותי מהבית, ואולי באתה המידה Xהיה צריך לבחון את דברי אמו והלך עם זה עד הסוף? ולכן אני אומרת בבקשה אל תראו לילדים שלכם שאהבתכם אליהם היא אהבה שתלויה בדבר זה דבר קשה מידי לגלות אותו בפתאומיות זה הורס מבפנים ומחלכל להבנה שאני פה על תנאי וחבל כי בצורה כזו אין קשר ואין פתיחות וזה דבר שכ"כ חבל לפספס..! חישבו על זה.
אסתר, 10/10/2011 09:13
אכן על דבר כזה אב מוכן להדיר את בתו?
איני כותבת מנקודת מבט לא דתית. האם אם היתה גונבת היה מגיב החריפות כה גדולה?חבל שלא גילית עצמאות. זו היתה סחטנות ריגשית לא ראויה.
(8) נעמה חמו, 9/10/2011 18:07
בני הרופא רוצח
אני כהורה רוצה שילדי ירגישו אהובים כפי שהם , זהו התפקיד העיקרי שלי כאימא , אין זה אומר שאני צריכה לקבל את מעשיהם . ילד מרגיש היטב אם הוא אהוב או דחוי בגלל שהוא הרביץ, קילל , נכשל במבחן , הצליח במבחן וכו'............. הורה צריך למצוא את הדרך לאהוב- כשהילד מרגיש אהוב יש יותר סיכויים שיהיו לו יכולות לעשות שינויים בהתנהגותו. אני משערת שהרופא רוצח לא היה ילד אהוב , לא שאני רוצה להקל עמו לרגע -אדם כבוגר אחראי למעשיו, וכל מה שהוא רוצה היום בכלא זה שאימא שלו תקבל אותו. וזה אפשרי מבלי לקבל ולהסכים למעשים שלו- רק שזה דורש אצילות נפש .
(7) רותיה, 9/10/2011 17:45
על אהבה ללא תנאים
אם אלוהים יכול, אזי אם אוהבת יכולה גם יכולה. לאהוב בלי תנאים בן גם אם רצח - זו אהבה אמיתית ללא תנאים ולכן היא גם אהבה אלוהית ...
(6) ספיר, 9/10/2011 16:52
וואו מאמר מעניין
מאמר מאד מעניין! אני חייבת לציין שאם זה היה קורה לי חו' אני כן היתי מבקרת את מי שרצח אבל לא ישר-אחרי שאני ירגע כמה זמן,היתי אומרת לו מה אני חושבת עליו ולא פוגשת את הרוצח יותר.
(5) מנשה גור, 9/10/2011 15:17
אהבהבכל תנאי .
אהבה נרכשת ,היא פועל יוצא של מערכת יחסים דו סיטרית ,יצירת אהבה אותנטית , אינה יכולה להתקיים אלה עם היא ללא תנאי .. אך אין אהבה עיוורת ,אהבה עיוורת כמו בכל תחום שאנחנו עוצמים עיינים אנחנו חוטאים לשני. לא רק שאנחנו מסיטים מבט אנחנו גורמים לשני להיות עיוור למעשיו ובזה אנחנו חוטאים לאהבה האותנטית שלו. אשם שאיבד את דרכו סביר שיאבד את אהבתנו..
(4) סיגל, 9/10/2011 14:18
בשביל הוא מת
לא הייתי מבקרת אותו ובשבילי הוא היה מת
(3) יובב, 9/10/2011 13:07
...אם הוא היה רוצח אותי - אז לא !!! >>>>>
(2) יעל, 9/10/2011 13:06
ממליצה לקרוא את הספר "ארות ערב".
הספר "ארוחת ערב" שכחתי את שם המחבר. מביא את הדילמה הזאת לקצה האינושי. מרתק והופך בטן.
(1) שמחה, 9/10/2011 12:19
וו'או
מאמר מדהים. בתור אבא לילדים, עשית לי הרבה. חג שמח סוכות לכל עם ישראל.