הייתי סתם נערה רגילה בת 13 שלומדת בבית ספר ציבורי בקנדה, או שככה חשבתי.
כל החברים שלי התכוונו לעבור בשנה הבאה לבית ספר יהודי בטורונטו, וכמו כל ילד, רציתי להישאר עם החברים שלי. התחננתי לאמא שלי שתרשה לי ללכת לשם, אולם בקשתי התמימה לכאורה, הפכה למלחמה של ממש. אמא שלי לא הייתה מוכנה בשום פנים ואופן לשלם כל כך הרבה כסף לבית ספר שלדעתה לא היה "המקום המתאים" בשבילי. נשברתי. ואז אמא שלי גילתה לי את החדשות המזעזעות באמת.
"אני בשום אופן לא מוכנה לשלוח אותך לבית ספר שעולה כל כך הרבה, כשאת אפילו לא יהודייה!"
האם שמעתי טוב?
"אכן כן, את שומעת מצוין. על פי ההלכה, אם אמא שלך לא יהודיה אז גם את לא יהודיה. ומכיוון שאני לא יהודיה ורק אבא שלך יהודי, אז גם את לא!"
זה כבר היה יותר מדי בשביל ילדה בת 13. לא רק שאני לא יכולה ללכת לבית הספר עם כל החברים שלי, פתאום אני מגלה שאני בכלל לא יהודיה. באותו זמן, לא ידעתי מה זה בדיוק יהדות, ולמען האמת, הרבה יותר הטריד אותי שלא אוכל להישאר עם החברים.
הייתי בכמה בתי ספר שונים והצלחתי להיצמד לכותרת של "חצי יהודיה". הרבה אנשים היו באותו "חצי" סירה יחד איתי, אז זה לא השפיע יותר מדי על המשך התבגרותי.
הבלוף של הסרטן
נדלג כמה השנים קדימה אל התיכון. רציתי מאוד להתחמק ממבחן בכתב, ולכן תכננתי לקבל אישור רפואי שיפטור אותי מהלימודים. בשונה מניסיונות ההתחמקות הקודמים שלי מעול הלימודים, החלטתי שהפעם התוכנית תהיה מעוצבת ביד אמן.
"שלום, מה מביא אותך היום לרופא?" שאלה האחות בחדר ההמתנה.
פתאום מצאתי את עצמי מבולבלת לגמרי. כל כך התרגשתי מהאפשרות להיפטר מהמבחן, ששכחתי לחשוב על סיפור משכנע בשביל מה הגעתי בכלל לרופא. סרקתי במהירות את המוח בחיפוש אחר רעיונות, אך ללא תוצאה. פתאום נזכרתי בעלון הבריאות לנשים שקראתי אתמול בערב. הוא עסק בסרטן השד וכיצד לבדוק את עצמך נכון.
"מצאתי גוש!" שיקרתי מתוך ייאוש
"מצאתי גוש!" שיקרתי מתוך ייאוש.
מבטה של האחות הפך היסטרי.
"את חייבת להיכנס לרופא תיכף ומיד", היא אמרה, ודחפה אותי לראש תור הממתינים.
איזה רעיון מבריק, חשבתי לעצמי. אני אגיד לרופא שחשבתי שמצאתי גוש ולא יכולתי ללמוד למבחן מרוב לחץ, ואז בבוקר בדקתי שוב והוא נעלם. זאת הייתה אזעקת שווא, אבל מספיק טראומטית כדי לאבד לילה שלם של לימודים.
איפה מצאת את הגוש?" שאל הרופא בקול חמור.
התחלתי להיכנס ללחץ. "לא דוקטור, אתה לא מבין, זה רק היה נדמה לי. זה נעלם. אתה יכול בבקשה לתת לי פתק למורה?"
"אני חייב לבדוק אותך כדי להיות בטוח."
"בסדר, פה", אמרתי והצבעתי על נקודה מקרית בגופי...
"תקשיבי, את חייבת ללכת למרפאה כירורגית ולהסיר אותו מייד, הוא מאוד גדול."
האם הוא מתבדח?
הייתי בהלם מוחלט, צעקתי והתחננתי לרופא שהוא יבין שאני סתם רציתי לקבל פתק שחרור כדי לא להיבחן. אבל הרופא עמד על דעתו שחייבים להסיר את זה מייד.
לרגע חשבתי שהרופא עלה על השקר שלי ושהוא פשוט מחזיר לי. לא יכולתי להחליט אם הוא רציני, לכן המשכתי להתעקש שהכול בדיחה ושפשוט נשכח מהכול, כאילו שזה מעולם לא קרה. אולם לא היה צליל של חיוך בקולו. הוא היה רציני להחריד, ואני נשארתי בלי מילים.
מה הסיכויים שהרופא ימצא גוש בדיוק במקום שהמצאתי?
הייתי משותקת מאימה. איך זה קרה? זה בכלל לא הגיוני; יש כאן צירוף מקרים של אחד למיליארד! מה הסיכויים שהרופא ימצא גוש בדיוק במקום שהמצאתי? לא האמנתי, אבל לא היה לי זמן לנתח את המצב – הייתי חייבת לטפל בו.
נשלחתי מייד למרפאה קרובה שהתמחתה בסוג זה של סרטן. גילינו שהסרטן עדיין לא הגיע לשלב בו הוא משפיע על מערכת הדם שלי, ושלא היו לו גרורות במקומות אחרים. הבנתי שהגילוי היה בדיוק בזמן הנכון! כבר באותו יום הגידול הוסר, ואני יצאתי נקייה לגמרי מהמחלה. דווקא משום שגיליתי אותה בשלב כל כך מוקדם, לא הייתי צריכה אפילו לעבור כימותרפיה או טיפולים.
החיים שאנו מכירים
החודשים חלפו והחיים שבו למסלולם הרגיל – דבר שהוא לפעמים סיום בלתי מוצלח לסיפורי השגחה מופלאים. למעשה, מקרים כאלה אמורים לעזור לנו לצמוח ולהגיע לבהירות רבה יותר בחיינו, אבל הרבה פעמים אנחנו פשוט עוברים אותם וממשיכים הלאה.
למרות שלא היה לי ברור מה המשמעות של כל מה שעבר עליי, היה לי ברור שזה היה מרשים בהחלט, ולא יכולתי להרשות לעצמי לשכוח את התובנה שחייב להיות משהו הרבה יותר גדול ממני. וכך, לפעמים אותה התובנה הייתה מתנגנת בראשי במהלך אירועי חיי בדרך מושלמת, ולפעמים הייתי צריכה לכוון את עצמי כדי לחוש בה.
באותו זמן, לא נמצא בסביבתי אף אחד שיכול היה למצוא בכך היגיון. ואז הצטרפתי לטיול של 'תגלית' לישראל, והמדריך שלי היה דתי. לפני כן, לא היה לי כמעט שום קשר עם אנשים דתיים, ולא ידעתי שום דבר על אורח חייהם. במשך הטיול היו לי המון שיחות מעניינות עם המדריך שלי, וכשחזרתי הביתה מאוד רציתי להעמיק את הידע שלי ביהדות.
חברה קישרה ביני לבין הסניף של אש התורה במקום מגוריי, ואני התחלתי ללמוד. כל כך התרשמתי מכך שהיהדות מעודדת את השאלות שלי. סוף סוף יכולתי להכניס את סיפור ההשגחה שלי לתוך קונטקסט משמעותי. אמונתי בא-ל התחזקה, וחשתי ביטחון רב יותר מתמיד שהוא מנצח על אירועי חיי.
אנחנו יושבים בסוכה תחת שמי הכוכבים, עטופים ומוגנים בידו המכוונת של הא-ל
בחנתי גם את הזהות ה"חצי יהודייה" שלי, ויצאתי לדרך שהפכה בהמשך להליך הגיור שלי. התקדמתי צעד אחד בכל פעם, ושנתיים אחר כך התגיירתי במלוא תמיכתם של משפחתי וידידיי. הפכתי לחברה פעילה באש התורה ובסופו של דבר הכרתי את בעלי בטיול לישראל.
לפעמים החיים יכולים להיראות כמו מקרה גדול אחד, אבל במבט לאחור, אפשר לראות שמשהו הרבה יותר גדול מאיתנו ניצב מאחורי הקלעים ועוקב אחרינו. זה אחד הרעיונות העיקריים שעלינו להפנים כשאנחנו יושבים בסוכה תחת שמי הכוכבים, עטופים ומוגנים בידו המכוונת של הא-ל. זהו זמן שמסוגל להגביר את הרגישות שלנו לשמוע את המסרים שלו. אחרי הכל, שום דבר אינו מקרי.
(13) תמי, 9/10/2012 15:03
אחותנו,נשמותינו עמדו יחד תחת הר סיני, והנה חזרת, כמה טוב לנו יחד!
ההלכה היא התורה שבעל פה והיא מסבירה לנו כיצד לנווט את חיינו בין גלי הדורות השונים. לפי ההלכה יהודי הוא מי שנולד לאם יהודיה או התגייר כהלכה. יש מספר ספרים מרתקים על הנושא: "זעקה ללא מענה" של הסופרת נחמה קרמר "מידע גורלי" של הסופרת אילה פרידמן ועוד ברוכה השבה הביתה!
(12) יעל, 18/10/2011 18:52
כמו שאומרים : המציאות עולה על כל דמיון!
עלי והצליחי וה' יברכך!
(11) מירית, 17/10/2011 11:23
ל-8
שבטים, ייחוס וכולי הלכו לפי האבא ענין היהדות הוא לפי האמא אז הגיע הזמן שתפסיק להיות קראי מודרני כי יש הלכה והיא קובעת
שוש מורנו, 23/10/2011 09:42
אין מקריות....
"במקרה הייתי כאן" רבותי אין במקרה,הכל מכוון מלמעלה,למי שמאמין בגורל!
(10) yuda molk, 16/10/2011 20:57
mathematical mistake
the chance of the coincidence is more like 1 per10,000 and not one per 1,ooo,ooo,ooo as the writer claims
אנונימי, 17/10/2011 20:56
you dont get it
אחד למלירד שבחורה תמציא שיש לה סרטן השד ובדיוק יהיה לה במקום בו בגוף היא המציאה לא הכוונה שיש אחד למלירד חולים
(9) שושי יהלום, 16/10/2011 19:56
אמונה
מדהים! מרגש מאד!
(8) avraham, 16/10/2011 18:17
התורה התייחסה לפי האבא
ראשית ברצוני לאחל לך המשך בריאות טובה ושלמה לאורך כל הדרך בעה"י בספר במדבר א' ב' כתוב: שאו את-ראש כל-עדת בני ישראל למשפחותם לבית אבתם. אנחנו מיוחסים לאבותנו אברהם יצחק ויעקב (ישראל), אנחנו בני ישראל עם ישראל לפי האבא (זרע ישראל) הכהנים מיוחסים בעליה לתורה ולברכות לפי האבא הלויים מיוחסים בעליה לתורה לפי האבא דוד בן ישי (דוד המלך) משה בן עמרם (משה רבנו) שמעון שלמיאל בן צורישדי יששכר נתנאל בן-צוער ויהיו בני נח היוצאים מן- התבה שם חם ויפת ויחי-ירד שתים וששים שנה ומאת שנה ויולד את-חנוך ועוד ועוד ועוד לכן את יהודיה במקור ואין חשש, כי התורה היא מעל ההלכה הגיע הזמן שניחס את הילדים לפי האבא
עדי, 17/10/2011 08:36
אברהם בן אברהם
יש לך עוד מה ללמוד על תורה והלכה. מי שמעז פנים לשנות את ההלכה הוא בור ועם הארץ. הבחורה התגיירה ומה הטעם לעודד אןתה בדברי כחל וסרק? תלמד ממנה איך היא לא נשברה והלכה עד הסוף. אני לא מאמינה שאתה מנוי לאתר דתי..חבל עליך.. תתעשת!
שרון, 17/10/2011 10:06
תורה והלכה
אברהם! אני חשה את כעסך על התורה ועל ההלכה הספציפית הזאת. אני מניחה שאם יש לך ידע כ"כ נרחב בתנ"ך אז אתה מבין שההלכה היא נגזרת של התורה. והן - חד הן! אלא, שאולי מקור הכעס הוא שונה ועל זה אני מציעה לך - "עשה לך רב ו/או קנה לך חבר" - בימנו "קונים" עזרה מקצועית. אולי ייטב לך בעבורם...
(7) דר רות אנגל אלדר, 16/10/2011 17:18
ניצחון ההעלמות הסרטן והניתוח שלא נדרשרוח-
שלחתי למערכת, לאחר שנים של הסתרה, את סיפור גילוי הגוש והעלמותו בנס האלוקים. ציינתי שאני מחכה לממצאי הצילומים שאני עתידה לעשות ובכך סיימתי את החומר ששלחתי אליכם. אכן, לאחר ששישה רופאים החליטו על ניתוח בכף הרגל עם "מסמרים" התפללתי וביקשתי שאם יש תשובה נכונה יותר שידריכני. השליח אכן הגיע בדמות צלצול הטלפון לעבור לבית חולים אחר ושם בעיון בצילום הרנטגן שנעשה שוב גילו שבר שיש לאחותו עם גיבוס קל וללא כל ניתוח. היום אני יודעת שהאל ביקש למתן צעדי ולהקדיש עצמי לסיום המלאכה שלקחתי על עצמי כשאני משרתת אותו באהבה...
(6) לפיד תמר, 16/10/2011 16:14
ברוכה הבאה ויישר כוח בהצלחה וברגלימין!
הרבה בריאות יוזמה ועשייה טובה. שמשי דוגמא שאדם באשר הוא קודם כל אדם ולא משנה מוצא או דת!
(5) עדי, 16/10/2011 16:10
אשריכם ישראל!
אשריך וישר כח על האומץ בסיפור המעשה. באותה מידה יכולת ללכת עם החצי השני ולפטור את עצמך "מעולו של זה". הכח היהודי שבך ניצח!
(4) חוה קשתי., 16/10/2011 11:03
תובנות בעקבות גילוי מקרי של בגוש הסרטני.
מאד ריגש אותי הסיפור. מועדים לשמחה.
(3) ציפורה, 16/10/2011 10:45
לג'יין
גם אם "רק" אביך יהודי ולא נחשבת יהודיה טרם הגיור, עדדין נחשבת "זרע ישראל". בכל אופן , יישר כוח וחג שמח!
גדעון, 16/10/2011 21:19
מה זה בדיוק זדע ישראל?
האם יש מושג הלכתי כזה הנקרא זרע ישראל? למיטב ידעתי אין חצי יהודי! חג שמח, וברוכה חתיי אחותנו את
יצחק, 21/10/2011 08:51
יש כזה דבר!
אמנם מי שאביו יהודי ואמו גויה אינו יהודי, אולם בכל זאת מקובל בהלכה ובבתי הדין להקל עליו בהליכי גיור מחמת העובדה שסוף סוף הוא מזרע ישראל. אולי הסיבה היא כי העובדה שלאדם מישראל יהיה וולד גוי היא אחד מהדברים החמורים ביותר כפי שמבואר ברמב"ם על אודות החומרא של נישואי יהודי וגויה, ולכן אם אפשר להכניס את הצאצא ליהדות יש בזה כעין השבת אבדה ליוצרה.
(2) עדנה, 16/10/2011 10:11
חג שמח
אני שמחה עבורך. חג שמח תדבקי באמונה עדנה
(1) רוית, 16/10/2011 09:07
ברוכה הבאה לעם היהודי
אני משערת שחצי יהודיה זה כי אבא שלך יהודי...