עבדתם קשה. סחבתם ענפים ועצים כדי לבנות את הסוכה שלכם, טרחתם וקישטתם אותה, וכעת אתם בוודאי שואלים : איך היא רלוונטית לחיינו במאה ה-21?

הסוכה מוזכרת כבר בתורה. כשבני ישראל יצאו ממצרים והתחילו לנדוד במדבר הלוהט, הם לא היו חמושים או מוגנים, הם היו חשופים לפגעי מזג האוויר, לבעלי חיים טורפים ולשאר מזיקים. מכיוון שהיו במסע תמידי, א-לוהים הורה להם לבנות בקתות ארעיות שנקראו "סוכות".

אנחנו עוזבים את הנוחות ואת ה"בטחון" הקיימים בבתינו, ויוצאים ל"הסתכן" בצריף שברירי וארעי למשך שבוע שלם.

הסוכות שהם בנו בקושי העניקו להם הגנה! למרות זאת, בני ישראל למדו מכך לקח חשוב מאד: הביטחון והבטיחות אינם מגיעים על ידי קירות עבים או על ידי מערכת אזעקות משוכללת, אלא אך ורק דרך אמונה ובטחון בבורא עולם.

בימינו, אנו למדים את אותו הלקח כאשר אנו בונים סוכה. למשך שבוע שלם אנחנו עוזבים את הנוחות וה"בטחון" הקיימים בבתינו, ויוצאים ל"הסתכן" בצריף שברירי וארעי. למשך שבוע שלם, אנחנו סופגים את הלקח שלמדו אבותינו במדבר. אנחנו אוכלים בסוכה, לומדים בסוכה ואנו אף ישנים בה. הסוכה הופכת ממש לביתנו לפרק זמן מסוים!

מערכת בטחון

בשונה משאר החגים בשנה, התורה מכנה רק את חג הסוכות "זמן שמחתנו". אנו למדים מכך מהי המשמעות האמיתית של השמחה. האם אנו שמחים באמת כאשר יש לנו עבודה מכובדת, חשבון בנק מנופח, וילה מפוארת ומרוהטת, או חליפות משי איטלקיות? בוודאי שכל הדברים האלה הם נהדרים! אך לצד כל אותם הדברים, לכל אדם יש גם את הצרות שלו, חלומות שנגוזו ואכזבות אישיות. לכן ברור לנו שהשמחה האמיתית חייבת להיות יותר מזה...

חג הסוכות מגיע בכדי להזכיר לנו שבדיוק כמו שא-לוהים שמר על עם ישראל במדבר, כך גם הצלחותינו הגדולות ביותר בחיים מגיעות היישר ממנו. לא קיים בטחון אמיתי ללא א-לוהים. לכן חג הסוכות נופל בדיוק בתקופה שבה אנו מסיימים לאסוף את תבואת השדה לתוך בתינו, תקופה בה האדם עלול להתמלא בגאווה עצומה אל מול עושרו הגדול. א-לוהים אוהב אותנו ומגן עלינו, כשהאושר הגדול ביותר שיכול אדם להשיג הוא ההתקרבות אליו. ההכרה וההבנה הזו מרוממות ומשמחות, ולכן חג הסוכות נקרא בשם "זמן שמחתנו".

שתי הלכות

הדבר החשוב ביותר הוא לאכול לפחות סעודה אחת (הכוללת לחם) בתוך הסוכה בלילה הראשון של החג.

הדבר החשוב ביותר הוא לאכול לפחות סעודה אחת (הכוללת לחם) בתוך הסוכה בלילה הראשון של החג. מעבר לכך, אם יש אדם שמרגיש מאד לא נוח בתוך הסוכה עד כדי שהישיבה בסוכה מצערת אותו, חכמינו הורו שמותר לו לחזור לתוך ביתו. הסיבה לכך היא שהסוכה אמורה להוות מעין תחליף לבית, וןכמו שהיינו יוצאים מחדר שנגרם לנו צער לשהות בו, כך גם לגבי סוכה.

כאשר אנו יושבים בסוכה ואוכלים מאכלים העשויים מחמשת מיני דגן (חיטה, שעורה, שיבולת שועל, שיפון וכוסמין), מיד אחרי ברכת "המוציא" או "מזונות" אנחנו מברכים את הברכה הבאה:

"ברוך אתה ה', אלוקינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו, וציוונו לישב בסוכה".

סיכום

בקבלה נאמר שכאשר יהודי יושב בסוכה, השכינה שורה עליו, ממש כאילו א-לוהים הזמין אותו לתוך ארמונו הקדוש, לשבת לסעוד משולחנו וליהנות מטוב ליבו. יתכן שזו הסיבה שהשהייה בסוכה היא אחת המצוות הבודדות שאנו מקיימים בכל איברי גופינו. כשאנחנו שוהים בסוכה, אנו למעשה טובלים ומתעטפים באנרגיה הרוחנית של א-לוהים. 

כאשר יהודי יושב בסוכה, השכינה שורה עליו. ממש כאילו א-לוהים הזמין אותו לתוך ארמונו הקדוש.

הגמרא מספרת שבימות המשיח ישבו כל היהודים ביחד בסוכה אחת ענקית. טענה זו מדגישה את הצורך באחדותו של כל עם ישראל. יתכן שזוהי הסיבה שבחג הסוכות אנו נוטלים את ארבעת המינים – אתרוג, לולב, הדס וערבה – המסמלים את חלקי העם היהודי השונים, אוגדים אותם ביחד, ומנענעים אותם לכל הכיוונים. אנו מצהירים בזאת שכל יהודי הוא חלק אחד מתוך השלם. אנחנו גם מתחייבים לגלות כיצד כל החלקים הללו יצליחו לחבור בצוותא להשגת מטרותינו הנשגבות ביותר.

אני מקווה שתיהנו מהסוכה שלכם. תאכלו בה, תפטפטו, תנוחו ותלמדו בתוכה. הוציאו לתוכה את כלי הבית היפים ביותר שלכם, ותיהנו מהפאר שבארוחות, מכיוון שבמשך שבוע אחד שלם, זהו הבית שבו אתם גרים ביחד עם א-לוהים.

חג סוכות שמח לכם ולבני משפחתכם.