רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

הסוכה

דיני ומנהגי סוכות

י״א בתשרי ה׳תשע״ח י״א בתשרי ה׳תשע״ח 01/10/2017 | מאת ירמיהו ראק

חג סוכות הוא חג מרתק ומלא צבע ושמחה. במאמר הבא רוכזו המצוות והמנהגים העיקריים של החג

 בנית סוכה

קודם לסוכות בונים סוכה. גודל הסוכה המינימלי הוא 7 טפחים על 7 טפחים (כ- 60 על 60 ס"מ).  ובגובה של 10 טפחים (בין 80 ל- 100 ס"מ). אין לעשות את הסוכה גבוהה מ- 20 אמה (9.6 מטר) מכיוון שהסוכה צריכה להיות בנויה בסגנון ארעי ולא קבוע. הסוכה צריכה מינימום  שלש דפנות, שתי דפנות מלאות והדופן השלישית מספיק שתהיה ברוחב טפח (בין 8- 10 ס"מ) במרחק של פחות משלשה טפחים מאחת הדפנות האחרות. את הסוכה מסככים ב"סכך" (ומכאן נגזר שמה "סוכה"). הדפנות צריכות להיות חזקות באופן שלא יתנדנדו ברוח.

סכך כשר צריך שיענה על שלשה קריטריונים:

1. שיהיה מן הצומח.

2. שלא יהיה מחובר לקרקע.

3. שלא יהיה כלי או חפץ שיש בו שימוש (שעשוי לקבל טומאה על פי הלכות טומאה שנהגו בזמן שבית המקדש היה קיים).

רבים נוהגים לקשט את הסוכה בקישוטים שונים ובפירות.

מעניין לציין שבתורה המילה סוכה כתובה בכתיב חסר: "סכה", וכך מרומזים 3 סוגי הסוכות הכשרות. יש סוכה בעלת 4 דפנות שסגורה מכל כיוון, כמו האות "סמך". ויש שיש לה רק 3 דפנות כמו האות "כף", ויש סוכה בעלת 2 דפנות ודופן שלישית קצרה כמו האות "הא". להרחבה לחצו כאן.

 ויש גם סגנון בנית סוכה אלטרנטיבי.

 

ישיבה בסוכה

 

בחג הסוכות צריכים הגברים לאכול בסוכה. אכילת לחם או מיני מזונות משיעור של כ"ביצה" (נפח של בערך פרוסת לחם אחת) מצריכה ישיבה בסוכה ומברכים על אכילה זו "ברוך… אשר קדשנו במצוותיו וציוונו לישב בסוכה". אכילה אחרת או שתיה מותרים חוץ לסוכה, אמנם יש מצוה לעשות גם דברים אלו בסוכה. בסוכה גם ישנים. בלילה הראשון יש מצוה לאכול לחם בסוכה. בכל שאר שבעת ימי החג אין מצוה להיכנס לסוכה אלא אם כן רוצים לאכול או לישון.

אם יורד גשם או שיש צער אחר שמפריע אין חיוב לשבת בסוכה ואפשר לאכול בבית.

 

4 מינים

 

בסוכות נוטלים 4 מינים:

לולב, ענף מהדקל קודם שהוא נפתח ונפרדו העלים.

אתרוג, פרי האתרוג.

הדס, שלשה ענפי הדס.

ערבה, 2 ענפים של ערבה.

יש הסברים רבים מה מסמלים 4 המינים. אחד מהם הוא שהם מסמלים את סוגי האנשים השונים שיש בעם ישראל - אתרוג שיש לו גם טעם וגם ריח מסמל את אלו שיש להם גם תורה וגם מעשים טובים, הלולב שיש לו טעם בלבד (תמר) הוא כנגד אלו שיש בידם תורה בלבד, ההדס שיש לו ריח בלבד מסמל את אלו שיש בידם מעשים טובים בלבד, והערבה אין בה לא טעם ולא ריח היא כנגד אלו שאין בידם כלום. בסוכות אנו מחברים את כולם יחד כסמל לאחדות.

להרחבה בדיני 4 המינים לחצו כאן.

 

אושפיזין

 

יש מנהג על פי הקבלה להזמין לסוכה את ה"אושפיזין". שבעה אנשים מדמויות ההוד של העם היהודי: אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה אהרן ודוד. בכל יום מימי החג מזמינים אחד מהם עם שאר האושפיזין. כל אחד מהם מייצג מידה אחת, דרך הנהגה בה מנהיג א-לוהים את העולם:

אברהם- חסד

יצחק- גבורה

יעקב- תפארת

משה- נצח

אהרן- הוד

יוסף- יסוד

דוד- מלכות.

יש הנוהגים להזמין עניים להתארח בסוכה.

שמחת בית השואבה

 

אחד המנהגים העליזים ביותר הוא שמחת בית השואבה.

כשבית המקדש היה קיים, היתה מצוה מיוחדת של "ניסוך המים". היו שואבים מים ממעין השילוח הנמצא למרגלות הר הבית, והיו מנסכים מים על גבי המזבח (בשאר ימות השנה היו מנסכים יין עם קרבנות, אבל לא מים). טעם הדבר הוא מכיון שבחג הסוכות העולם נידון כמה גשם ירד במהלך השנה. התהליך של הירידה למעיין לשאוב מים היה נעשה בשמחה גדולה תוך כדי נגינה ושירה, עד שנאמר בתלמוד ש"מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו". התלמוד מסביר ששמחה זו נקראה "בית השואבה" גם משום שעל ידי שמחה זו ניתן היה "לשאוב רוח הקדש". השמחה היתה כה גדולה עד שניתן היה להגיע דרכה לדרגות גבוהות של רוחניות. השמחה הגדולה היא משום שלאחר ראש השנה ויום כיפור- הימים הנוראים, בהם עמדנו לדין וביקשנו מחילה אנו מתחילים התחלה חדשה, שנה חדשה בה זורעים מחדש ומקוים לגשם שמחיה את העולם ומתחיל אותו מחדש.

זכר לשמחת בית השואבה שהיתה בבית המקדש נהוג לעשות בלילות חול המועד סוכות אירועי שמחת בית השואבה הכוללים שירים וריקודים בלוויית תזמורת. אירועים אלו מתקיימים בכל רחבי הארץ בבתי כנסת, מרכזים קהילתיים וברחובה של עיר.

 

הושענות

מנהג נוסף ייחודי לסוכות הוא ההושענות.

בתפילה בכל ימי החג אומרים פיוטים מיוחדים העוסקים בבקשת ישועה בכלל ותפילות הקשורות בגשם בפרט ובסוף כל בקשה אומרים "הושע נא", ומכאן השם "הושענות". את ההושענות אומרים בשעה שמחזיקים ביד את ארבעת המינים תוך כדי הקפת הבימה, עליה עומד אחד המתפללים ובידו ספר התורה (מלבד בשבת, בה לא נוטלים את ארבעת המינים ולא מקיפים את הבימה).

 

הושענא רבה

 

היום האחרון של סוכות נקרא הושענא רבה.

ביום זה מרבים באמירת הושענות ומקיפים את הבימה 7 פעמים.

כזכר למצוות ערבה במקדש, שם היו זוקפים ערבות בצדי המזבח מכיוון שערבות גדלות סמוך למקורות מים וצורכות מים רבים, נוטלים לקראת סוף אמירת ההושענות ערבות ואומרים עימם חלק מההושענות, ובסוף חובטים אותן על הקרקע.

מכיון שעל פי קבלה יום זה הוא היום בו מוצא לפועל גזר הדין מראש השנה ויום כיפור, יש נוהגים לברך בברכת "פתקא טבא" (פתק טוב- מאחלים ש"פתק" גזר הדין יהיה טוב). כמו כן יש נוהגים להישאר ערים כל הלילה (בדומה לליל שבועות) וללמוד תורה, מכיוון שזהו הסיום של ימי הדין.

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן