לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




תורה גלקטית

תורה גלקטית

חכמת התלמוד היא הרבה הרבה יותר מ"אוצר תרבות" של עם קטן ועתיק.

מאת

תארו לעצמכם שבאוניברסיטת הרווארד היו עושים פרויקט מיוחד בו מכנסים את חוכמתם של טובי המומחים בכל תחום, לאנציקלופדיה שתכלול את כלל הידע הקולקטיבי שלהם. מי לא היה רוצה לראות את התוצר הסופי?

ובכן, זהו בדיוק התלמוד: אוסף ייחודי של חכמה שיכול להפתיע מומחים בכל תחום לימוד שהוא, כולל משפט, אתיקה, פסיכולוגיה וכלכלה. גם בתחום הקוסמולוגיה, התלמוד מציג קביעות שונות – לפעמים כפשוטן, לפעמים כמטאפורות ולפעמים כשניהם גם יחד.

לדוגמא, ניקח את האמירה התלמודית המתייחסת למספר הכוכבים ולאופן תפוצתם ביקום.

החלק הארי של חוכמת התלמוד הוא מסורת שהועברה בעל פה ממשה רבנו

על מנת להעריך נכון את האמירה הזו, אנחנו צריכים לזכור שני דברים. הדבר הראשון הוא, שעל פי המסורת שלנו, חלק הארי של חוכמת התלמוד הוא מסורת שהועברה בעל פה ממשה ליהושע, ממנו לזקנים, משם לנביאים ומהם לכנסת הגדולה, ואז דרך שרשרת של חכמי תורה עד להשלמת התלמוד לפני כ-1,500 שנים. לכן היא נקראת התורה שבעל פה.

הדבר השני שאנחנו צריכים לזכור הוא מגבלות המדע לפני 1,500 שנים: הטלסקופ, למשל, הומצא במאה ה-16, ומספר הכוכבים שניתן לראות בעין בלתי מזוינת עומד על 9,000 בקירוב.

אז מה יש לאותם רבנים קדמונים לומר על מספר הכוכבים? במסכת ברכות, דף ל"ב עמוד ב, התלמוד מעלה על הכתב מסורת, בשם רבי שמעון בן לקיש, שיש כ- 1018 כוכבים ביקום. מספר זה עצום בגודלו, וקרוב הרבה יותר להערכה המדעית בימינו, שעומדת על 1022, ממה שההיגיון האנושי היה מאפשר.

כעת, למרות שמעניין שלאנשים מהעבר הרחוק היה אומדן גדול כל כך, אפשר היה להתייחס לדוגמא הבודדת הזאת כאל ניחוש מוצלח במיוחד. לא משנה שלאף אדם אחר בעבר הרחוק לא היה אומדן קרוב אפילו לסדר הגודל הזה, ולא משנה שאפילו לא הייתה להם דרך קונבנציונאלית לכתוב מספר כזה (חקרתי עשרות אסטרונומים ואף אחד מהם לא מצא אף תרבות עם מספרים שאפילו מתקרבים לזה).

תבניות רבות

בכל אופן, התלמוד מתייחס ליותר מאשר למספר נתון ותו לא. הגמרא מסבירה שתפוצת הכוכבים בקוסמוס אינה אחידה או אקראית. אלא, שהם מקובצים בקבוצות של ביליוני כוכבים (מה שאנו מכנים גלקסיות), שמכונסות בקבוצות (מה שהאסטרונומים מכנים, צבירי גלקסיות), שאף הן מקובצות לקבוצות ענק (שאנו מכנים צבירי על).

תיאור הכוכבים כמקובצים בקבוצות, הן מבחינה מקומית והן בצבירי צבירים, היה מעבר לדמיון ולטלסקופים של המדענים, עד לצילומי אנדרומדה המפורסמים של אדווין האבל, בשנות ה-20 של המאה ה-20. צבירי גלקסיות וצבירי-על תוארו רק בעשור האחרון פחות או יותר. יתרה על כך, התלמוד טוען מבחינה קטגוריאלית שמספר הגלקסיות בצביר הוא כ-30. ולא תאמינו, האסטרונומים היום קבעו את מספר הגלקסיות בצביר שלנו על 30!

תגובתם של האסטרונומים הייתה תדהמה מוחלטת

ועוד יותר, התלמוד מוסיף שכל אחד מצבירי העל מכיל כ-30 צבירי גלקסיות, ושצבירי העל עצמם מכונסים בצבירים גדולים עוד יותר שכוללים 30 צבירי על, ושקיימים כ-360 צבירי סופר-על כאלה ביקום. כך נראה שלתלמוד יש תיאוריה עקבית אחת, שמבנהו הכולל של היקום מעוצב על פי כללים פרקטלים. הראיתי את הנתונים האלה למספר רב של אסטרונומים ברחבי העולם, והתגובות היו תדהמה מוחלטת.

האם יתכן שמדובר בניחוש פרוע ומוצלח במיוחד של רבי שמעון בן לקיש? הדבר יכול היה להתקבל על הדעת אילו הוא היה משתמש במספר בעל משמעות סימבולית ביהדות, כמו המספרים 7, 10, 18 או 40. אך מה משמעותו של המספר 30? לפי מיטב ידיעתי, אין סיבה רוחנית יהודית לבחירת המספר הזה. לכן נראה שזה בדיוק מה שזה: מסורת שעברה בעל פה, ולא סתם ניחוש של מישהו.

יתרה על כן, לרבי שמעון בן לקיש יצא מוניטין של ישרות יוצאת דופן; לא סביר שהוא ימציא או ינחש את המספרים האלה בלי לספר לנו על כך. מטרתו הברורה של הקטע הזה היא להעביר מסורת שבעל פה.

אנחנו נמצאים בימים אלה בסוד חג שבועות: יש משהו מיוחד בתורה. התורה היא הרבה הרבה יותר מ"ביטוי תרבותי" של קבוצת אנשים קטנה ועתיקה, כל כך קטנה מבחינה מספרית שהיא מהוות רק כ-0.3% מכלל אוכלוסיית העולם.

קטע זה בתלמוד שעוסק בכוכבים, אורכו כ-5 שורות בסך הכל, אבל הוא רומז על האוצרות המצויים בתלמוד וממתינים לכל מי שרק ירצה לחפש אותם. חג השבועות הוא זמן נפלא כדי להתחיל.

14/5/2018

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 12 תגובות ב-12 דיונים

(12) עפרה הר כסף, 24/5/2012 11:18

מדהים,חסרים פרטים

המאמר מאד מאד מעניין אבל חסרים בו פרטים קריטיים- למשל, מהו הפסוק או מה הקשר לחג השבועות, ואיפה נערכו המחקרים,על ידי מי ומתי.

(11) , 17/5/2010 21:22

אני לא חושב

שכדאי להיכנס לענייני מדע בתורה, ולו בשל המוקשים הרבים שיש בדרך. על כל דבר חכמה שמתאים למדע המודרני יש עשרות דוגמאות של נתונים בעייתים משהו, ואז כבר צריך להידחק ולהגיד שמדובר במטאפורות. התורה היא לא ספר מדע, וזו לא חכמה לראות מהם חידושי המדע ואז לחפש להם רמזים כאלה או אחרים בספרות התורנית. האם אפשר יהיה לחשוב על בעיה מדעית שטרם נפתרה ולהציע לה פיתרון מהגמרא על מנת לתת למדע כיוון מחשבה?

(10) אנונימי, 11/6/2009 17:10

למספר 30 יש משמעות אסטרונומית

במאמרך המרתק אתה כותב:
"האם יתכן שמדובר בניחוש פרוע ומוצלח במיוחד של רבי שמעון בן לקיש? הדבר יכול היה להתקבל על הדעת אילו הוא היה משתמש במספר בעל משמעות סימבולית ביהדות, כמו המספרים 7, 10, 18 או 40. אך מה משמעותו של המספר 30? לפי מיטב ידיעתי, אין סיבה רוחנית יהודית לבחירת המספר הזה."

יתכן שלמספר 30 אין משמעות ביהדות, אך יש ויש למספר זה משמעות בכל הקשור בתורת המזלות ובקוסמולוגיה שבהם דן רבי שמעון בן לקיש:
בכל מזל - שהוא אחד חלקי 12 של המסלול השנתי (המדומה) בן 360 המעלות של השמש - יש 30 מעלות.

(9) , 3/6/2009 01:36

לתגובה מס' 8

בתגובה מס' 6 יש את הציטוט מהגמרא

(8) אנונימי, 2/6/2009 10:50

אני שוב מבקשת שתביא ציטוט של דברי הרב

פניתי אליך בבקשה זו ביום 25.5.09
ומאז אני קופצת לאתר כל כמה ימים כדי לראות את הציטוט, שלצערי, למרות שעבר מאז בקשתי למעלה משבוע לא שלחת.

הצג את כל התגובות
 

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub