כשהבת שלנו התחתנה, ידעתי שהחתונה תהיה חוויה מיוחדת לרבים מחברינו שמעולם לא ראו קודם חתונה דתית, אבל לא תיארתי לעצמי עד כמה. לפני החתונה התלונן באזני חבר על ההפרדה שתהיה בין נשים לגברים ברחבת הריקודים, ואני הסברתי לו שבחתונות דתיות מגיעים לרחבת הריקודים גם כדי ליהנות, אך בעיקר כדי לשמח את החתן והכלה. למרות זאת, הוא לגמרי לא היה מוכן להתפרצויות הרגשות והשמחה, שנראה כאילו מילאו את כל האטמוספרה סביב.

הוא נדהם לראות איך מצב רוח של קהל יכול לנסוק בכזאת מהירות, בין רגע. עיניים דומעות ומשיכות אף ליוו את המוסיקה השקטה, כשהכלה צעדה באיטיות לעבר בעלה לעתיד. אפשר היה לשמוע סיכה נופלת על הרצפה כשהיא הקיפה אותו שבע פעמים תחת החופה, אוחזת בחוזקה בידיהן של אשתי וחמותה החדשה. ואז, כמה רגעים אחר כך, כשהטקס הסתיים והחתן שבר את הכוס לזכר לחורבן המקדש, קול הזכוכית המתנפצת פתח את הדרך לאקסטזה אופורית, כשקולות המוזיקה הסוערת פרצו יחד עם שירה, מחיאות כפיים וריקודים.

להטוטי ידיים, סלטות ופרצופים מיוזעים עטורי שמחה מלאו את החדר, ושירה סוחפת וריקודים עליזים נמשכו ללא הפוגה במשך כל הערב. שחרורו של זרם רגשות שכזה, היה משהו שאותו החבר מעולם לא חווה קודם. פליאתו עוררה אותי לחשוב מה בדיוק יש בחתונה שמסוגל לעורר כל כך הרבה רגשות?

מה שמבדיל בין נישואין למערכות יחסים אחרות היא רמת המחויבות

מה שמבדיל בין נישואין למערכות יחסים אחרות היא רמת המחויבות. נישואין מייצגים את הקשר העמוק ביותר בין שני צדדים. כל כך קשה להתיר את קשר הנישואין – מבחינה רגשית, חוקית ורוחנית – משום שהבעל והאישה השקיעו כל כך הרבה בהתחייבותם ההדדית. השמחה הגדולה שאנו חוגגים בחתונה, היא שמחת המחויבות החדשה.

התלמוד מתאר את שבועות, יום מתן תורה, כיום הנישואין של א-לוהים ועם ישראל. עמידת העם למרגלות הר סיני מסמלת את הזוג שעומד תחת חופתו, ונתינת התורה לעם מאת בורא עולם, מייצגת את ענידת הטבעת על אצבע הכלה.

מהי בדיוק ההקבלה בין חתונה למתן תורה?

גם חג השבועות מציין התחייבות מוחלטת; ההתחייבות ההדדית של א-לוהים ועם ישראל. הצהרת העם "נעשה ונשמע", הייתה הבטחה למלא את המצוות בכל הנסיבות, בדיוק כפי שהכלה מתחייבת להיות נאמנה לאהובה בכל הנסיבות. ובדומה, כמו שהחתן מקבל על עצמו לאהוב ולהוקיר את אשתו לנצח, כך א-לוהים התחייב שלא ליטוש את עם ישראל לנצח.

אנחנו חוגגים את חג השבועות כיום השנה להתחייבות המקורית שנכרתה בהר סיני, אבל הוא לא רק מנציח אירוע היסטורי קדום, אלא מהווה חידוש של הבטחות הנישואין המקוריות. את המילה "שבועות" אפשר לקרוא גם בש' שוואית, מלשון שבועה. כל שנה בשָבועות אנחנו מחדשים את שְבועות הנישואין שלנו לבורא האהוב שלנו.

רבים נוהגים להישאר ערים במשך כל ליל החג ולעסוק בלימוד תורה. דבר המחקה ומחייה את ההתרגשות והאהבה בליל החופה. התורה, נוהגים להסביר, מושווה לטבעת הנישואין, ואנחנו מייקרים ומכבדים אותה על ידי הלימוד, שמייצג בגאווה רבה אות למחויבותנו הנצחית.

חג השבועות הוא באמת עונת החתונות של עם ישראל. שיהיה במזל טוב!