חג השבועות הינו חג יוצא דופן. אין לו מצוות מיוחדות כמו סוכה ונענוע 4 מינים בסוכות, או ליל הסדר ומצה בפסח. הוא חג וזהו! [אמנם בזמן בית המקדש הקריבו קרבן מיוחד - שתי הלחם]. הסיבה לכך היא כנראה, מפני שעיקרו של חג זה הוא קבלת התורה, אנו חוגגים את עצם הייחודיות שלנו כעם נבחר עם תפקיד ומשמעות.

אכן, ישנם מנהגים שונים שמיוחדים לחג השבועות, וננסה במאמר זה לסכם אותם בקצרה .

לימוד בליל שבועות - יש נוהגים להישאר ערים כל ליל שבועות, ולנצל את הזמן ללימוד תורה .

הטעם למנהג זה הוא בגלל שביום קבלת התורה עם ישראל לא השכימו בבוקר לקראת המעמד המרומם, והיה נראה שאינם רוצים כל כך בתורה. לכן אנו נשארים ערים כל הלילה לתקן חיסרון זה ולהראות את הרצון והשמחה בתורה .

יש נוהגים לומר "תיקון ליל שבועות", סדר לימוד מיוחד לליל שבועות המכיל את הקטעים הפותחים והמסיימים את פרקי התורה. פירוש המילה 'תיקון' בארמית הוא "קישוט", שכן על ידי אמירת התיקון "מקשטים" את התורה לקראת נתינתה ביום המחרת. תיקון הוא גם מלשון "לתקן", את טעות הקימה המאוחרת. יש הנוהגים ללמוד נושאים שונים ולאו דוקא את התיקון.

אכילת מאכלי חלב - נוהגים לאכול בחג השבועות מאכלי חלב. יש סיבות שונות לכך:

במתן תורה נצטוו בני ישראל על האופן בו שוחטים בעלי חיים כך שיהיו מותרים באכילה. מכיון שעדיין לא היו מיומנים בשחיטה, אכלו בינתיים מאכלי חלב . וזכר לזה אוכלים מאכלי חלב בשבועות.

טעם נוסף הוא, שהתורה שניתנה בשבועות, נמשלה לחלב: "דבש וחלב תחת לשונך" (שיר השירים) )ולכן גם נוהגים לאכול מאכלים עם דבש . (ראה כאן להרחבה בענין אכילת מאכלי חלב.

קישוט בית הכנסת - נהגו לקשט את בתי הכנסת בצמחיה, זכר להר סיני שלבלב בזמן מתן תורה. וכן מפני ששבועות הוא יום הדין לפירות האילן. יש שביטלו את המנהג לשים אילנות כדי לא להידמות לחגי הנוצרים, ומקשטים בפרחים ועשבים בלבד.

מגילת רות - בהרבה קהילות קוראים בשבועות את מגילת רות.

המגילה מספרת את סיפורה של רות, גיורת מואביה שבדבקות ורצון פנימי חזק חזרה יחד עם חמותה, נעמי, לארץ ישראל והפכה לחלק מהעם היהודי. המשפט הידוע שאמרה "באשר תלכי אלך, ובאשר תליני אלין, עמך עמי וא-לוהיך א-לוהי" מסמל את הדבקות והחיבור הייחודי שלה לעם היהודי ולתורת ישראל. מצאצאיה נולד דוד המלך שנולד ונפטר בשבועות. מהסיפור המרתק שלה אפשר ללמוד על גודל החשיבות של התורה ועל מסירות נפש לאדיאלים.