רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

חגים ומועדים

קדימה למטרה!

כ״ב באייר ה׳תשע״ו כ״ב באייר ה׳תשע״ו 30/05/2016 | מאת יהודית דיקמן

חג השבועות הוא התוכן, המהות, המטרה שלשמה התכנסנו.

אם נעצור אי מי ברחוב ונשאל אותו: מדוע חוגגים את חג הפסח? קרוב לוודאי שלא יהסס ותשובתו תהיה- זכר ליציאת מצרים. ואם נשאל אותו גם: מדוע אנחנו חוגגים את חג הסוכות? כאן אולי הוא יהרהר קמעא, אבל עם קצת מאמץ נקבל מענה לשאלתנו.

אך כאשר נשאל אותו מדוע חוגגים את חג השבועות, לא בטוח שנקבל תשובה מדויקת.

בפסח, בני ישראל יוצאים ממצרים למסע אל הארץ המובטחת. המסע התמשך יותר ממה שהיתה הכוונה המקורית, אך מגמתו היתה יציאה מעבדות לחירות, לכיוון אחד- לארץ ישראל.

חג הסוכות נקרא גם חג האסיף, האסמים המלאים, הגרנות והיקבים בסוף הקיץ, לאחר שנה של עמל ויזע, אנחנו עולים לירושלים להודות על הארץ ועל יבוליה.

חג השבועות הוא החג שבו אנחנו מגדירים לעצמנו לשם מה כל זה, מדוע דווקא אנחנו העם הנבחר, מדוע אנחנו נאחזים דווקא באדמתה של ארץ ישראל. זהו החג של התוכן.

בחג הזה קבלנו את המסמך שבו כתובים כל אותם הדברים שמגדירים אותי, שקשורים אלי ומחייבים אותי.

דווקא במדבר שהוא שטח הפקר, מפסגת הר סיני, ולא בארץ ישראל, מקום שלא שייך לאומה זו או אחרת, אלוקים לימד את העולם שישנם דברים מוחלטים, שקיימים כללים שיש לציית להם, משום שבלעדיהם החברה האנושית לא תוכל להתקיים. כי חברה חייבת כללים שלא מושפעים מאופנות, תקופות או גחמות של שליט חולף.

וכל כך ברורים לנו הכללים וכל כך טבועים בהליכותינו, שאנחנו שואלים את עצמנו לפעמים, מדוע אלוקים ציווה אותנו על דברים שהם מובנים מאליהם, במעמד מרטיט, בקולות ובברקים, בעשן ובקול שופר חזק מאוד?

הבה נבחן לעומק את עשרת הדברות, הבה נבדוק לאילו גבהים מייעד אותנו אלוקים להגיע, ונתחיל דווקא באחרונה שבהן ב"לא תחמוד" (שמות כ:14): אלוקים מצווה אותנו לשלוט על עולם המחשבה שלנו! אמנם, הדשא של השני תמיד נראה ירוק יותר, אבל אם אני יודעת מהם הגבולות שלי, מהם הגבולות של הזולת, ומאמינה שהאלוקים ייעד לי את שלי ולא את שלו, אפילו במחשבה אינני פולשת אל תחומים לא לי.

ומה עם "לא תגנוב"? אלוקים לא ייעד מצווה זו רק לציון משוק מחנה יהודה, שלנגד עיני ההמומות שלף מכיסו של הבחור שבחן עגבניות בדקדקנות, את הטלפון הסלולרי החדיש שלו. ישנם תחומים הרבה יותר מעודנים. יותר מ"רק לעגל פינות" או "רק להשלים ציוד". מה עם גניבת דעת?

ועוד שאלה מענינת: מדוע מצוות כיבוד הורים, שאין עליה כמובן עוררין, ניצבת בטור של המצוות שביני לבין אלוקים, ולא בקבוצת המצוות של בין אדם לחברו?

המסמך הזה פונה לכל אחד מאיתנו באופו אישי: "אנוכי ה' אלוקיך" (שמות כ:2) איפה ביומיום אני פוגשת את אלוקים? כמה אני משקיעה בקשר הזה, כמה אני מטפחת את מערכת היחסים ביננו?

את שבועות מקדמת תנובה, ושאר החברות המתחרות על נתח השוק הזה, וקצת נפלנו אל הבור שכרו לנו הפרסומאים המוכשרים שלהם. בחרנו להתעסק במשל והפכנו את שבועות לחגיגה קולינרית של גבינות. לקחנו את הצבע הלבן והוא קוד היום, המסט של הלבוש והעריכה והפרחים.

זה מקסים, וגם אני רוצה לקנות מפה חדשה שתהלום את שולחן החג שלי, ואני גם אקשט אותו בפרחים, אבל אני רוצה לתת קצת תוכן ויופי ורוח. אולי אחלק לאורחים שלנו את הטקסט של עשרת הדברות, ופשוט נשאל שאלות? שאלות שיפתחו שערים אל מחוזות חדשים של מודעות ולימוד, קדושה ויופי.

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן