לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




לפני וונדר-וומן, הייתה אסתר המלכה

לפני וונדר-וומן, הייתה אסתר המלכה

אסתר הצילה לא רק את העם היהודי; היא שינתה את מעמדן וכוחן של הנשים.

מאת

כיום אנו מרבים לספר סיפורים על נשים כמו וונדר-וומן, שמצילות את העולם מהרעים ומתקופות אפלות בתולדות האנושות.

למרות שברגעים קריטיים רבים בהיסטוריה היהודית מעורבות נשים דגולות, אף סיפור אחר אינו ממחיש גבורה נשית כמו מגילת אסתר. סיפור פורים הוא לא רק סיפור שיש לו גיבורה נשית חזקה, זהו סיפור שמגדיר מחדש את נקודת המבט התנ"כית על כוחן ומעמדן של נשים.

כולנו מכירים את סיפור המזימה של המן להשמיד את כלל העם היהודי ואת הגאולה שהתרחשה בזכות מעשי הגבורה של מרדכי ואסתר. אולם אם נביט מקרוב יותר, הגזרה הראשונה בסיפור אינה נגד העם היהודי, אלא נגד כלל הנשים.

בפרק א', אחרי סירובה של המלכה ושתי להופיעה בפני בעלה - המלך אחשוורוש הרשע - יועצי המלך מודאגים: "כִּֽי־יֵצֵ֤א דְבַר־הַמַּלְכָּה֙ עַל־כָּל־הַנָּשִׁ֔ים לְהַבְז֥וֹת בַּעְלֵיהֶ֖ן בְּעֵינֵיהֶ֑ן בְּאָמְרָ֗ם הַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֡וֹשׁ אָמַ֞ר לְהָבִ֨יא אֶת־וַשְׁתִּ֧י הַמַּלְכָּ֛ה לְפָנָ֖יו וְלֹא־בָֽאָה׃ וְֽהַיּ֨וֹם הַזֶּ֜ה תֹּאמַ֣רְנָה ׀ שָׂר֣וֹת פָּֽרַס־וּמָדַ֗י אֲשֶׁ֤ר שָֽׁמְעוּ֙ אֶת־דְּבַ֣ר הַמַּלְכָּ֔ה לְכֹ֖ל שָׂרֵ֣י הַמֶּ֑לֶךְ וּכְדַ֖י בִּזָּי֥וֹן וָקָֽצֶף" (אסתר א, יז-יח).

התלמוד מסביר כי היועץ המצוטט כאן אינו אחר מאשר המן הרשע, אשר ממשיך ומציע כי בנוסף להוצאתה להורג של המלכה: "וְנִשְׁמַע֩ פִּתְגָ֨ם הַמֶּ֤לֶךְ אֲשֶֽׁר־יַעֲשֶׂה֙ בְּכָל־מַלְכוּת֔וֹ כִּ֥י רַבָּ֖ה הִ֑יא וְכָל־הַנָּשִׁ֗ים יִתְּנ֤וּ יְקָר֙ לְבַעְלֵיהֶ֔ן לְמִגָּד֖וֹל וְעַד־קָטָֽן" (אסתר א, כ).

חשיבותה של אסתר בהבאת הגאולה בסוף הסיפור בכך שהיא מורה לאחשוורוש בעלה רב-העוצמה להרוג את המן היא לא רק שינוי הלך הרוחות ביחס לעם היהודי, אלא היפוך מוחלט של הגזרה המקורית לפיה על הנשים לציית ולהיות כנועות לבעליהן.

לפנינו מתגלה רובד עמוק אף יותר.

התלמוד מציע חיבור מרתק בין סיפור פורים לבין חטא אדם וחווה.

בתלמוד מסופר (חולין קלט ב): "שאלו את הרב מתנה: מנין בתורה ניתן למצוא התייחסות (לתליית) המן? הוא השיב (בפסוק המופיע אחרי שאדם וחווה אכלו מעץ הדעת): "הֲמִן-הָעֵץ, אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל-מִמֶּנּוּ--אָכָלְתָּ?" (בראשית ג, יא).

המילה "הֲמִן" הן אותן אותיות כמו "הַמָן".

התלמוד מחבר בין שני הסיפורים כדי להמחיש לנו שיש קשר בין החטא של אכילה מעץ הדעת לאישיותו של המן. החיבור בין המן לבין עץ הדעת מודגש גם על-ידי העובדה שהחטא של אכילה מעץ הדעת הביא בלבול לעולם, ריחוק רוחני- אותו כוח המיוצג על-ידי אבות אבותיו של המן, עמלק.

עונשה של חווה מזכיר את סיפור המגילה:

נביט בעונשה של חווה, ומיד נראה את הקשר לסיפור פורים: האלוקים אמר לאישה: "הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ--בְּעֶצֶב, תֵּלְדִי בָנִים; וְאֶל-אִישֵׁךְ, תְּשׁוּקָתֵךְ, וְהוּא, יִמְשָׁל-בָּךְ" (בראשית ג, טז). מילים אחרונות אלה, ההופכות את הנשים לכנועות לבעליהן, הן מצמררות.

נשווה בינן לבין המילים סיפור בריאתה של חווה, ונראה שהתוכנית המקורית אמורה היתה להיות לגמרי שונה: "וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹקים לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ אֶעֱשֶׂהּ לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ." (בראשית ב' יח).

המילה המשמשת לשם תמיכה -עֵזֶר, היא מילה המשמשת לתיאור אדם שבא לעזרתו של אדם אחר השרוי במצוקה. בדרך כלל מדובר באדם בעמדת כוח המשתמש ביכולתו כדי לסייע לאדם אחר שנזקק לו לעזרה. והמילה "כנגדו" פירושה - מולו, שווה ערך לו.

חטאה של חווה מוריד את מעמד האישה ויוצר בעיה גדולה לאנושות, משך אלפי שנות קיומה. כוח הירואי מוּרד כעת למעמד נחות יותר. זו בדיוק הייתה כוונתו של הנחש כאשר פיתה את חווה. הוא הבין את תפקידה המשפיע של חווה ביחס לבעלה וידע שאם יצליח להפיל אותה ברשתו, נפילתו של אדם בעקבותיה תהיה בלתי נמנעת. בכך ששכנע את חווה לאכול מעץ הדעת וגרם לשינוי לרעה במעמדה, הנחש קיווה להשיג את מטרתו.

אולם הסיפור עדיין לא הגיע לסיומו. כמו כל ספר או סרט טוב, הקונפליקט המרומז בסצינת הפתיחה יגיע לפתרון בסיום.

מהו הספר האחרון של הנביאים? זוהי מגילת אסתר. אכן, מגילת אסתר נפתחת בגזרה נגד נשים, המקביל לגזרה נגד חווה, שהוצעה על-ידי המן הנחש בכבודו ובעצמו, ההתגלמות הפיזית של הנחש המקורי!

על רקע זה פועלת גיבורת הסיפור, אסתר. מוזכר בקבלה כי אסתר מכילה ניצוצות של נשמת חווה, וכי הצום שצמה וגבורתה כולם נועדו לשמש תיקון לחטאה המקורי של חווה. בכך, היא לא רק מצילה את העם היהודי, היא גם מבטלת את הגזרה המקורית נגד כלל הנשים ולכן מסוגלת להתרומם מעל המן והרוע שהובא לעולם באותו חטא קדמון.

גם עונשו של הנחש מזכיר את עונשו של המן:

רעיון זה מתבהר עוד יותר כשאנו מתבוננים בעונש שהוטל על הפושע האמתי שביצע את החטא הקדמון - הנחש:

"כִּי עָשִׂיתָ זֹּאת, אָרוּר אַתָּה מִכָּל-הַבְּהֵמָה, וּמִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה; עַל-גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ, וְעָפָר תֹּאכַל כָּל-יְמֵי חַיֶּיךָ.  וְאֵיבָה אָשִׁית, בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה, וּבֵין זַרְעֲךָ, וּבֵין זַרְעָהּ: הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ, וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב" (בראשית ג, יד-טו).

למה הכוונה בהתייחסות לאישה ולזרעה המכים את הנחשים בראשם?

זהו חיבור לרגעי השיא של מגילת אסתר, כאשר אסתר מצווה כי המן, המייצג את הרוע של השטן, את הנחש הקדמון ואת החטא הקדמון, ייתלה מ"ראשו" על ה"עץ"! אסתר כעת בעמדת התומכת והמושיעה של העם היהודי ובכך כוחה ומעמדה של האישה מושב לעמדתו המקורית, כפי שהיה אמור להיות לפני החטא הקדמון.

רבות נכתב על כוחה של הנשיות, הן בעולם בכללותו והן בספרות אודות התורה. אנו חיים בתקופה מדהימה בהיסטוריה, שבה העולם מכבד את הישגיהם של נשים. מרתק לראות כיצד עלייתן של נשים חזקות ורבות עוצמה ארוגה במארג התורה, הן בסיפור הראשון של האנושות והן בספר האחרון של הנביאים, שבו הופעתה של אישה חזקה מחזירה את סיפור האנושות חזרה למסלול ומביסה את הרוע בעולם.

מבוסס על ספרי בני יששכר, מאמרים על ראש חודש אדר, מאמר ז.

19/3/2019

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 1 תגובות ב-1 דיונים

(1) אנונימי, 21/3/2019 14:50

תודה רבה על המאמר הנפלא ישר כח לאתר. הכל מסתדר בסוף כמו פאזל

בהשגחה עליונה מופלאה

 

תגובה למאמר:

  • (כתובת האימייל לא תוצג.)


  • 2000
שלח תגובה
stub