לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




אסתר המלכה והנאצים

אסתר המלכה והנאצים

מעולם לא הטלתי ספק שאותו א-לוהים ששמר על סבתא שלי בגרמניה הנאצית, ישמור גם עלי.

מאת

החיים בפרנקפורט בשנות השלושים של המאה הקודמת, היו כמו הבוקר שלפני הסערה – שמים כחולים ללא רבב ורוח רעננה, יחד עם עננים אפורים ומאיימים שנערמים באופק, וקול נהימה מפחיד של רעמים רחוקים. למרות זאת, יהודי העיר הצליחו לשמור על המורל, ובאופן כללי ילדיהם נהנו מילדות חסרת דאגות. בית הספר התיכון המפורסם "הירש", המשיך ללמד את הילדים כפי שעשה במשך דורות, אם כי נזהר להרחיק את הילדים מהרחובות, כשילדי הגויים יצאו מבתי הספר שלהם.

בחברה כזאת גדלו סבתא שלי, ברטה, ואחיה. מכיוון שסבתא שלי גדלה בבית אורתודוקסי גאה, היא ספגה כבר בגיל צעיר את השיעור שהקנתה לה ה"פראולין" (עלמה-מורה) בבית הספר: "גאט איז אובר אלס" – א-לוהים מעל הכל.

השנים חלפו והיטלר עלה לשלטון, יהודים רבים ניסו לצאת את גרמניה לפני שיהיה מאוחר מידי. אך למרות שחלק מהם הצליחו לברוח, די מהר התברר לרובם הגדול, שיש רק מעט מקומות אליהם אפשר להימלט. העולם הפנה את גבו ליהודים. הפראולין החכמה הייתה אומרת לכיתתה של ברטה: "אין לאן ללכת. גאט איז אובר אלס, א-לוהים מעל הכל. אם הוא ירצה להציל אותנו, הוא יציל."

ואז הגיע ליל הבדולח.

אביה של ברטה, שהיה מהגר פולני, נשלח למחנה הריכוז זאקסנהאוזן, ממנו רבים לא שבו. משפחתה המבוהלת של ברטה, שגורל אביה עמד על כפות המאזניים, גילתה שאסירים רבים זוכים להשתחרר בתנאי שיעזבו מייד את המדינה. אבל לאן הם יכולים ללכת? דלתות הדמוקרטיות הגדולות של העולם נטרקו מול פניהם.

משפחתה של ברטה הצליחה לרכוש ויזות מזויפות של ונצואלה. וכך, חמושה בויזות אלה, עשתה ברטה בת ה-16 את דרכה למפקדת ה-SS כדי להתחנן על חיי אביה. היא הצליחה לזכות באישור לשחרור, בתנאי שיעזבו את המדינה תוך 24 שעות. לגרמניה באופן כללי אין הרבה חופים, ובאותו יום רק אוניה אחת, האורזיו, עזבה את המדינה מנמל המבורג. ברטה יצרה קשר עם חברת הספנות בתקווה להבטיח מקום על הספינה למשפחתה, או לכל הפחות לאביה העצור, אבל הקברניט האנטישמי סירב בכל תוקף להעלות יהודי על הסיפון. המשפחה הנואשת התחננה לחדר קטן בכל מקום שהוא, אפילו חדר אמבטיה, אך לשווא.

מובסת, חזרה ברטה למחרת למשרדי ה-SS, ופגשה שם בקצין הנאצי המופתע: "את עדיין כאן?!" הוא שאל, ואז התחיל לצחוק. "א-לוהים שלכם בטח שומר עליכם. הספינה שלא עליתם עליה אתמול התפוצצה כשיצאה מהנמל". מתוך התפעלות מאומץ ליבה של ברטה, הוא אִפשר למשפחה לנסוע לאיטליה, שם הם עלו על ה'אוגוסטוס' - הספינה האחרונה שיצאה מאירופה לפני שאיטליה הצטרפה למלחמה. ובעוד האנייה שטה לעבר ונצואלה הבלתי מוכרת, נזכרה ברטה בדבריה החכמים של מורתה: "גאט איז אובר אלס. א-לוהים מעל הכל. אם הוא רוצה להציל אותנו, אז הוא יציל."

למרות שסיפור ההצלה של משפחתה היה חף מניסים גלויים, ברטה תמיד הבחינה במעורבות הבורא בחייה

במשך השנים, ברטה מעולם לא פקפקה ביד הא-לוהית שהתערבה בחייה. אמנם, בהשוואה לסיפוריהם של ניצולים רבים אחרים (כולל בעלה), הסיפור שלה נראה משעמם, כמעט שגרתי. כל משפחתה פשוט יצאה מאירופה לפני שחמת השואה פרצה במלוא עוזה. העובדה שרק פסע עמד ביניהם לבין התפוצצות בנמל המבורג, יכולה להיזקף לצירוף מקרים גרידא, למזל מוצלח, אבל בשום אופן לא להתרחשות ניסית. לברטה, בכל אופן, תמיד היה ברור שיד הא-ל מכוונת את צעדיה, ולמרות שסיפור ההצלה של משפחתה היה חף מניסים גלויים, ברטה תמיד הבחינה במעורבות הבורא בחייה.

במחצית המאה הבאה, היא לימדה דורות של ילדים, נכדים ותלמידים לעשות את אותו הדבר; ורבים ממכריה, אורחים לשבת ותלמידים, זוקפים לזכותה את נאמנותם ליהדות. תלמידיה זוכרים את חמימותה, את מסירותה ואת אמונתה האיתנה בא-לוהים. במבטא הגרמני המיוחד שלה, היא לימדה אותם לומר "גאט איז אובר אלס – א-לוהים מעל הכל."

בתקופה זו אנו חוגגים את חג הפורים וקוראים את מגילת אסתר, שמספרת על הצלתם של היהודים בשושן העתיקה. מגילת אסתר מיוחדת בין ספרי התנ"ך, בכך ששמו של א-לוהים לא מוזכר בה כלל. המגילה לא מתארת שום ניסים גלויים; האירועים שבה יכולים להיראות כשילוב של צירופי מקרים מוצלחים והתרחשויות היסטוריות מקריות. רק במקרה המלך השיכור אחשוורוש מצווה להרוג את אשתו ושתי, ובלא יודעין מעביר את תפקידה לאישה יהודיה. צירוף מקרים ממוזל קבע שמרדכי יציל את חיי המלך, ושהמן הרשע יגיע לבקש להוציא את מרדכי להורג, דווקא באותו לילה שבו החליט המלך אחשוורוש לגמול לו על כך שהצילו מידי שומריו. כל ההתרחשויות המקריות במגילה, משתלבות בצורה שמביאה לישועת היהודים כולם, בלי להזכיר אפילו פעם אחת את שם הא-ל.

המלכה אסתר בכל אופן, מעולם לא פקפקה ביד הבורא, וקבעה את פורים בתור יום שנועד להכיר במעורבות הא-לוהית המתמדת, אם כי נסתרת, בחיינו (ואכן, במשך הדורות, קהילות ומשפחות רבות קבעו ימי פורים פרטיים כדי להנציח ישועות פרטיות).

לדעתי, אין זה מקרה שסבתי, ברטה, נולדה דווקא בראש חודש אדר, ובאותו יום, 17 שנים אחר כך, נמלטה מחופי אירופה עם משפחתה. כמו המלכה אסתר מימים עברו, גם הסיפור שלה אינו מכיל ניסים ברורים, אבל אמונתה הייתה איתנה. וכמו המלכה אסתר, גם היא הנחילה את אמונתה במעורבותו התמידית של א-לוהים בחיינו, לדורות הבאים. כמו כל נכדיה של סבתא ברטה, גדלתי גם אני בלי לפקפק בכך שאותו א-לוהים ששמר על סבתא שלי בגרמניה הנאצית, ישמור גם עליי.

בנס פרטי, אם כי נסתר, נולדה בתי הראשונה ביום הולדתה של סבתא ברטה; אישור נוסף למה שהיא תמיד לימדה אותי: גאט איז אובר אלס. א-לוהים מעל הכל.

7/3/2009

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 6 תגובות ב-5 דיונים

(5) חנה אילה, 7/2/2017 10:29

תודה רבה

בס"ד סיפור מרגש ומחזק מאוד, תודה רבה!

(4) מאמינה, 11/1/2015 07:18

ומה עם ששה מליון שאלוקים לא שמר עליהם?

אסור להוזיל את האמונה הדתית לסיפורים על ניסים נקודתיים. הנס הגדול הוא שעם ישראל קם לתחייה אחרי השואה הנוראה. זוהי יד ה'. אבל להשתמש בסיפורים אישיים כדי להוכיח את ההשגחה - זוהי זילות האמונה! כמה תמימי אמונה ויראים נספו שם! מה הסיפור שלהם?!

חנה אילה, 7/2/2017 10:34

תגובה למאמינה

בס"ד
סיפור אישי על נס פרטי, הוא לא זילות האמונה אלא להפך הוא מחזק את הידיעה שה' יתברך משגיח על כל אחד מבניו!
למה נספו יהודים תמימים בשואה הנוראית ? ולא רק שם אלא יהודים בכל הדורות עברו שאות רבות, למה?
לא לנו חשבונות שמים.

(3) ברסה בדם!!!!!!!!!!!, 17/2/2013 10:25

בארסה!!!!!!!!!!!

אחלה כתבה, יאללה בארררררסה!!!!!!!!!!!!!!!!!!

(2) דר.איתן הירש, 9/3/2009 03:49

יישר כוח גדול על הסיפור ועל האמונה הצרופה המובעת בו

הצג את כל התגובות
 

תגובה למאמר:

  • (כתובת האימייל לא תוצג.)


  • 2000
שלח תגובה
stub