רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

רוחניות

אולי זה הרגע הגדול שבשבילו נוצרנו

ט׳ באדר ב׳ ה׳תשס״ח ט׳ באדר ב׳ ה׳תשס״ח 16/03/2008 | מאת עליזה קרמר

מרדכי מבקש מאסתר להציל את העם היהודי, ואסתר מהססת. היינו מצפים ממנו לבקש שוב, לשכנע או לפחות לגרום לה לנקיפות מצפון – אך למרבה ההפתעה מרדכי מגיב בדיוק להיפך.

יצא לכם פעם לדמיין את עצמכם בתור אחת מהדמויות בתנ"ך? איך הייתם מגיבים אם הייתם עומדים מול אותם מצבים מונומנטאליים ומורכבים בהם נתקלו? קחו לדוגמא את מרדכי ואסתר. ברגע השיא בסיפור המגילה, מודיע מרדכי לאסתר על השמדתם המתוכננת של היהודים, ואז דורש ממנה ללכת אל המלך ולהתחנן בפניו לבטל את הגזרה.

אסתר מהססת, ומסבירה שביקור ללא הזמנה אצל המלך, יסכן את חייה.

כיצד הייתם מגיבים בתור מרדכי?

אני חושבת שתגובה נורמלית הייתה להכניס באסתר רגשות אשמה: "באמת, אסתר, איך את יכולה לחשוב רק על עצמך במצב כזה?"

או אולי תחינה נרגשת: "אסתר, את מוכרחה לעשות את זה! אנחנו זקוקים לך! אל תאכזבי אותנו!"

למרבה ההפתעה, מרדכי מגיב בדיוק להפך. הוא אומר לאסתר:

"כי אם החרש תחרישי בעת הזאת, רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר, ואת ובית אביך תאבדו. ומי יודע, אם לא לעת כזאת הגעת למלכות?"

במילים אחרות, מרדכי אומר: "אל תדאגי לעם ישראל. הוא יינצל בכל מקרה. אבל אם לא תפגיני את נכונותך לעזור ליהודים כשאת בעמדה המתאימה, אז את תפסידי. ולשם מה, לדעתך, הציב אותך א-לוהים בעמדה המרוממת הזאת מלכתחילה?"

אחרי שאסתר שומעת את הדברים האלה, היא מחליטה לסכן את חייה ולבצע את המשימה שביקש ממנה מרדכי. נראה שאסתר הבינה כיצד מעמד וכוח מביאים עמם אחריות, ובזמנים קשים – אף דורשים מסירות נפש.

המסר של פורים

הרבה פעמים המילים האלה מהמגילה מתנגנות לי בראש, כשאני עצמי נתקלת באתגר שדורש ממני להתאמץ אל מעבר לאזור הנוחות שלי, כדי לעזור למישהו בדרך מסוימת. לפעמים אני תוהה, "מי יודע אם כל ניסיונות החיים שלי ורצף האירועים הספציפי הזה, לא נרקחו אך ורק כדי לבחון את תגובתי עכשיו?"

הראייה הרוחנית מעורפלת פעמים רבות על ידי תמונות 'חיות' יותר של העולם הזה

ואפילו עם המודעות הזאת, אני לא תמיד מרימה את הכפפה שמונחת בדרכי. בהירות הראייה הרוחנית מעורפלת פעמים רבות על ידי תמונות 'חיות' יותר של העולם הזה. הרבה יותר נוח ופשוט להתייחס לדברים כאל מקריים ולא מחייבים, מאשר לתפקד בצורה שמעידה על ההכרה ששום דבר בחיים אינו מקרי.

אבל האם לא זה בדיוק המסר של פורים?

השם פורים נגזר מ'פור' – גורל, ומסמל מקריות והתרחשות שרירותית. אבל כפי שמרדכי ניסה לומר לאסתר, וכפי שסיפור המגילה ממחיש, באמת, כל מה שקורה בחיים – אפילו גורלות! – מכוון מלמעלה.

שמו של הספר שאנו קוראים בפורים הוא מגילת אסתר. המילה מגילה רומזת על 'גילוי', והמלה אסתר על 'הסתר'. וביחד 'גילוי ההסתר'. מדהים: מגילת אסתר היא הספר היחיד בתנ"ך ששם א-לוהים אינו מוזכר בו אפילו פעם אחת! למרות זאת, נוכחותו מורגשת היטב לכל אורך העלילה, כשהוא מנצח מאחורי הקלעים על רצף ההתרחשויות המקריות-לכאורה. כל מה שצריכים הוא להעמיק קצת יותר, מעבר למסכה החיצונית שמציג לנו העולם הזה, כדי לגלות את הכוונת הגורל התמידית והבלתי מורגשת של א-לוהים.

אובדן פוטנציאל

א-לוהים נתן לכל אחד מאיתנו משימה ייחודית בעולם הזה, ואת הכלים הנחוצים כדי למלא אותה. ההתרחשויות הרבות בחיינו אינן מקריות, אלא נשלחות משמים, כדי לעזור לנו להוציא לפועל את כוחותינו הסמויים, ולמלא את המשימות שלשמן נשלחנו לעולם הזה.

מצד שני, אם תפיסת החיים של האדם היא שההחלטות ביסודן חסרות חשיבות, ושבדיוק כפי שההזדמנות הגיעה היום היא תבוא גם מחר, הוא עלול להתאכזב מאוד מהחיים. רגע מוחמץ הוא הזדמנות חד-פעמית לגלות את הגדוּלה הפנימית שלנו ולהתקרב יותר למימוש הפוטנציאל המוחלט שלנו. זו הזדמנות שכנראה לא תשוב לעולם. בניתוח הסופי, ההפסד בראש ובראשונה שלנו. זה ההפסד של המימוש העצמי.

הלקח של פורים הוא שההזדמנויות בחיים אינן מקריות. אסור לזלזל בחשיבותו של אף רגע, אלא להדגיש אותו. ואם קשה לנו להפנים את הרעיון, נוכל לקבל השראה מדוגמא מצוינת לחיקוי - שמה היה אסתר.

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן