לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




אנחנו לא לבד

אנחנו לא לבד

אולי אנו לא רואים אותו, אבל הוא נמצא כאן כל הזמן ויש לו תפקיד חשוב בחיינו.

מאת

תכופות נשמעים סיפורי התנ"ך כסיפורי אגדה: הים נבקע לשניים, הרעים מתים, הטובים והצדיקים מנצחים. א-לוהים פעיל מאוד בסיפורים הללו והכול מתנהל בצורה מאורגנת ומסודרת כל כך. אך ניסיון חיינו שונה לחלוטין. נדמה לנו שהם חסרי פשר, בלתי הוגנים ואכזריים. הרע משגשג והטוב הופך לציני וממורמר.

"פעם חשבתי שאפשר לשנות את העולם". אמר לי צעיר אחד, "אבל עכשיו אני מבין כמה נאיבי הייתי אז". א-לוהים נסתר מאיתנו בעולמנו. היכן נחפש אותו?

"טבע", אומר הרמב"ן (בן ספרד של המאה ה-12), "הוא הכינוי בו אנו מכנים ניסים שאנו רגילים אליהם". חיי היומיום שלנו הם כה מלאי קסם, שקל לנו להתעלם מקסמם. לידת ילד או עץ פורח אינם מדהימים אותנו משום שאנו רגילים אליהם. השגרתי, היומיומי, אומר הרמב"ן, הוא, לאמיתו של דבר, עמוק ביותר.

לצחוק בקול רם

לפני 2,500 שנה בפרס, הוסמך המן, המשנה למלך, לרצוח המוני יהודים. שורת אירועים מוזרה הפכה את תוכניתו על פיה והוא וחבר מרעיו הובלו לגרדום.

היהודים, שראו את אצבע א-לוהים בהצלתם מפני איום זה, חזרו שוב לבורא עולם ולתורתו. הם קיבלו עליהם מחדש, את התורה שניתנה להם בסיני, מבעד לתימרות האש והעשן. הפעם היה זה בפרס, בזמן התגלותו השקטה של א-לוהים, בתוך חיי היומיום שלהם.

פורים מלמד אותנו, שאנו יכולים למצוא את א-לוהים בכל מה שנסתר מעינינו.

פורים מלמד אותנו, שאנו יכולים למצוא את א-לוהים בכל מה שנסתר מעינינו. מגילת אסתר אינה מלאה באותות ובמופתים וגם לא בנסים ודברי נבואה. זהו סיפור "רגיל" ביותר, על הניסיון הראשון למצוא "פתרון סופי" לבעיה היהודית. נוכחותו של א-לוהים מתגלה בדרך "מקרה" מסתורית, בשינויים שחלים בעלילה ובהזדמנויות הבלתי צפויות הנקרות לגיבוריה.

מצווה להשתכר בפורים, כדי לחגוג אירועים אלה. כשאנו שיכורים, אנו מסירים עכבות וחושפים את עצמנו אל העולם. מי שסבר שהוא נתון בסכנה, מגלה כעת שהוא נמצא במקום מבטחים וצוחק לעצמו בהנאה ובהקלה. מי שחש בודד בעולם עוין מגלה לפתע, שא-לוהים אכן נמצא לצדו וצוחק בשמחה רבה.

הסרת המסכה

בחיי היום יום שלנו, אנו עוטים על עצמנו מסכות, כדי להסתיר את תחושות הפחד והחולשה.

כשהמסך עולה, מתגלה "הקוסם מארץ עוץ" כאיש זקן ושברירי, היוצר אשליה גדולה. זוהי תחפושת רבת עוצמה, המסתירה את הפחד מאחורי ביטחון עצמי מופגן. בפנים אנו מלאי חרדה וחדורי פחדים.

בפורים אנו עוטים מסכות, שלא על מנת להסתיר – אלא כדי לחשוף – את מהותנו האמיתית. אנו לועגים ליומרנות, שאנו עוטים על עצמנו בשאר ימות השנה. אנו מאירים באור מגוחך את היהירות והזיוף. מי זקוק למנגנונים שבירים כדי להתקיים בעולם, שבו מתגלה א-לוהים, גם כשפניו נסתרות מאיתנו?

שמחה איננה נחגגת לבד, אלא במחיצת אנשים רבים. השמחה בהיותנו עם אחד, מחזקת את תחושת ההכרה בנוכחותו של א-לוהים ולכן אנו שולחים מדי פורים, משלוחי מנות לחברינו ונותנים צדקה לעניים. אנו מושיטים יד לזולת, כדי ששמחת הפורים לא תימנע מאף אדם.

א-לוהים אולי נסתר מאתנו ואינו מתערב בחיינו בגלוי, אך הוא נמצא כאן והוא מדריך ומנחה אותנו, בתוך עולם, שהינו לעתים קרובות מדי, קודר ומפחיד.

25/2/2007

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 1 תגובות ב-1 דיונים

(1) אנונימי, 26/2/2018 14:13

חג פורים שמח לכל עם ישראל!

 

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub