מה כבר יש לספר על עשרת בני המן? הכל ידוע. הם היו הבנים של המן, ובסוף תלו אותם. אבל מסתבר שזה לא כל הספור.
במגילה מוזכר שהיהודים שנאספו להכות באויביהם, הרגו בשושן הבירה את עשרת בני המן המופיעים שם בשמותיהם. מדוע אם כן, מתחננת אסתר לפני המלך לאחר מכן שיתלו את עשרת בני המן?
מדוע צריך היה להרוג אותם פעמיים?
שאלה נוספת - במשך כל ההיסטוריה הופיעו במגילת אסתר, בין השמות של עשרת בני המן שלוש אותיות זעירות:
ובשושן הבירה הרגו היהודים ואבד חמש מאות איש: ואת פרשנדתא ואת דלפון ואת אספתא ואת פורתא ואת אדליא ואת ארידתא ואת פרמשתא ואת אריסי ואת ארידי ואת ויזתא עשרת בני המן בן המדתא צורר היהודים הרגו
שלוש האותיות ת ש ז היו קטנות מן האחרות, ואיש לא ידע מדוע.
במשך דורות היו הסברים שונים לענין, אולם את ההסבר המודרני של הדור האחרון, שעונה על שתי השאלות יחד, אי אפשר היה להמציא: כשנתלו עשרת בני המן בפעם השניה, זה קרה ב-1946.
לא, זו אינה טעות. תש"ז זו השנה על פי הלוח העברי שבה הוצאו להורג עשרת בני המן בפעם השניה.
משפט נירנברג
בשנת תש"ז, נשפטו והוצאו להורג עשרה מבכירי צמרת הפושעים הנאציים שנתפסו על ידי בעלות הברית (ארה"ב, בריטניה, צרפת ורוסיה). המשפט שפורסם אז בכל העולם, ידוע עד היום בשם משפט נירנברג על שם העיר בה נערך. בית המשפט הורכב על ידי בעלות הברית שקיימו בגרמניה הכבושה שלטון צבאי זמני וישבו בראשו שמונה שופטים אמריקאים, בריטים, צרפתים ורוסים.
למעשה נלכדו עשרות פושעי מלחמה נאציים, אך לא העמידו את כולם לדין. משפט נירנברג נועד להיות משפט ראווה שבו רצו בעלות הברית לפרסם בעולם שהצדק חזר לנצח את כוחות הרשע. לכן בחרו רק את הפושעים הגדולים ביותר.
כל הפולטיקאים הדיפלומטים ואנשי הצבא המובילים שנתפסו על ידי בנות הברית לאחר המלחמה, נכלאו במחנה שנקרא בשם "עשן" (Ashcan) ומתוכם נבחרו אחר-כך 15 פושעים עיקריים למשפט נירנברג. אלו שנתפסו על ידי הרוסים, זכו לטפול הרבה פחות נעים עם חקירות בסגנון הרוסי הידוע, ואחר כך הוסגרו לבית המשפט הצבאי הבינלאומי בנירנברג, שהוקם במיוחד לצורך משפט זה.
עם הגשת כתב האישום פרץ הנס פרנק בבכי. הפושע שהיה אחראי על שילוח ורציחת היהודים בכל רחבי פולין ועוד פשעים, ראה את עצמו זכאי.
רשימת הנאשמים פורסמה באוגוסט 1945 וכללה 24 שמות (מתוכם שניים שלא בפניהם). ישיבת הטריבונל הראשונה נערכה ב-18 לאוקטובר 1945 ובה הוכרז תאריך תחילת המשפט ה-20 בנובמבר 1945. ב-19 באוקטובר הוגש לנאשמים כתב האישום ורשימת עורכי דין. כתב האישום הוגש על ידי משלחת שלמה שכללה את מפקד בית הסוהר, הפסיכיאטר שליווה את הנאשמים הכומר ומתורגמן.
עם הגשת כתב האישום פרץ הנס פרנק בבכי. הפושע שהיה אחראי על שילוח ורציחת היהודים בכל רחבי פולין ועוד פשעים, ראה את עצמו זכאי. כמוהו הצהירו גרינג, ריבנטרופ, רוזנברג, שירארך זאוקל יודל, שכט, ופריטשה לא אשמים. פפן אף הוסיף - בשום אופן אינני אשם. הס צרח - 'לא' בגרמנית בקול גדול. והיו שנשבעו בשמיים שאינם אשמים.
למרות נסיונות לעיכוב, המשפט נפתח כמתוכנן וארך עשרה חדשים. לפני פתיחתו ולאורך כל המשפט ליוו את הנאשמים פסיכולוגים שבדקו את שפיותם כדי לדעת אם הם ראויים להישפט. לאחר שמיעת העדויות שכללו הצגת סרטים מקוריים שצולמו במחנות הריכוז, נשאו הנאשמים ב-31 באוגוסט 1946 את נאומיהם האחרונים.
מעשרים ושתים יוצא אחד
הנאשמים היו ממנהיגי הרייך הנאצי שנותרו בחיים:
אנשי הכלכלה: וולטר פונק והלמר שכט.
אנשי הצבא: האדמירל אריך רדר, והאדמירל קרל דוניץ. ווילהלם קייטל ואלפרד יודל בפקוד העליון.
המדינאים: רודולף הס - ממלא מקום היטלר. הרמן גרינג - המשנה להיטלר. אלברט שפר- שר החימוש. אלפרד רוזנברג - האידיאולוג של תורת הגזע.
יואכים פון ריבנטרופ, והברון קונסטנטין נויראת - שרי חוץ נאציים. פרנץ פון פפן - סגן הקנצלר ושגריר. הנס פרנק וארתור סייס - אינקווארט - מושלים במדינות הכבושות. וילהלם פריק - שר הפנים. אחראי לחקיקה האנטישמית ותכנון המתת החסד לחולים ומשוגעים בגרמניה.
אנשי התעמולה: יוליוס שטרייכר והנס פריטשה.
מלבדם:
ד"ר ארנסט קלטנברונר- מראשי הגסטפו. בלדור פון שיראך - מנהיג קבוצות הנוער ההיטלראי. פריץ זאוקל - מנהל עבודות הכפייה וד"ר רוברט ליי - מארגן ארגוני העובדים הגרמנים.
מיד עם הגיעם לכלא, התאבד ד"ר רוברט ליי. נותרו 21 נאשמים.
יומו האחרון של המשפט
ב-30 בספטמבר 1946 הגיעו מכוניות ממוגנות ובהן שוטרים צבאיים אמריקאים והתפרשו סביב ארמון הצדק. כל העיר היתה מוקפת ברכבים צבאיים, הדרכים היו חסומות והנכנסים לעיר נעצרו ונבדקו.
רק אלו שקבלו אישורים מיוחדים הורשו להכנס לאולם המשפט. ביום זה עמדו הנאשמים במשפט נירנברג, לקבל פסק דין מבית המשפט הצבאי הבינלאומי.
בתום מתן פסק דין שהכריז על שלושה מתוך שבעה ארגונים נאציים כארגונים פושעים, הגיעו השופטים לידי פסק דין לגבי 21 הנאשמים:
שלושה זוכו: שאכט, פון פפן ופריטשה.
שבעה נידונו למאסר לתקופות שונות: הס, רדר ופונק נדונו למאסר עולם. דוניץ נידון לעשר שנים. פון נויראת נידון לחמש עשרה שנים, פון שיראך ושפר נידונו לעשרים שנים.
נותרו אחד עשר פושעים נאציים שעמדו לקבל את עונשם במוות בתלייה.
מאחד עשר יוצא אחד
בלילה שלפני התליה, נשמעו קולות פטישים ומסורים מאולם ההתעמלות של הכלא.
לאסירים לא נמסר שהם עומדים למות לאחר חצות. שפר, שנידון למאסר, חשב שעורכים תיקונים, ורק אחר כך תפס למה מיועדת עבודת הנגרות הזאת.
ברבע לאחד עשרה בלילה נשמעו צעקות מסוף המסדרון. השומר הציץ לתא של גרינג, ומצא אותו בשלבי גסיסה. ממכתבים שהשאיר אחריו המתאבד נודע שהיו ברשותו גלולות ציאניד אותן החביא. גם הוא שמע את קול הקמת הגרדום, והסיק את מסקנותיו.
עוד אחד מהנידונים למוות ירד מהחשבון. "כמה אופיני," אמרו האנשים ברחוב כששמעו, "הוא תפס את מרכז הבמה לעצמו לבד כמו תמיד."
נותרו עשרה נידונים.
סוף פושעים לתלייה
ברבע לחצות, העירו את עשרת הנידונים והגישו להם סעודה אחרונה. לאחריה, נאמר להם שהם עומדים למות, וציוו עליהם להתלבש. כולם צייתו מלבד שטרייכר, שהיה צורך להכריח אותו להתלבש.
משעה אחת בלילה, הובלו הנידונים בסדר קבלת פסק הדין לתליה. כשהגיע תורו של שטרייכר, הוא צעק: "עכשיו אני הולך אל א-לוהים. חגיגת פורים 1946!"
אם היה ספק למישהו שהנאצים הם בני המן המודרנים, בא שטרייכר האנטישמי הגדול והודה שגם הפושעים ראו את עצמם כבני המן.
נשים לב גם לשתי העובדות:
א. העשרה הומתו בתליה, כפי שבקשה אסתר המלכה לאחר הריגת בני המן הראשונים על-ידי היהודים בני תקופתה.
ב. עשרת הפושעים הנאצים הומתו בשנת תש"ז, כמרומז במגילת אסתר, שהיא שנת 1946 הלועזית.
יהי רצון שכן יאבדו כל אויביך ישראל.
(35) Levana Cohen Lichter, 10/3/2020 16:37
תודה Thank you!
תודה על המאמר החשוב הזה. אני מאמינה להכל אבל לא לציטוט מהגרמני שידע על פורים.
(34) יוסי, 13/3/2017 15:16
הסרטון הזה מסביר הכל ב 2 דקות בצורה בלתי רגילה מדהים!
הסרטון הזה מסביר הכל ב 2 דקות בצורה בלתי רגילה מדהים! https://www.facebook.com/688595281319297/videos/688598604652298/
(33) גיא ד, 19/3/2016 23:19
יש לתקן את הכותרת בכתבה זו!!!
מדוע בקשה אסתר המלכה לתלות את בני המן לאחר תלייתם? האם יש קשר בין בקשה זו לבין משפטי נירנברג שקרו כ-2000 שנה לאחר מכן? יש לתקן את הכותרת: מדוע בקשה אסתר המלכה לתלות את בני המן לאחר שהרגו אותם בחרב לפי המגילה ולפי הגמרא? --------------------------------- מגילת אסתר התקיימה גם בדורינו (משפט נירנברג), כידוע הנאצים הם מגזע עמלק השונא את היהודים מדור לדור, נשים לב גם לשתי העובדות: א. העשרה מתו בחרב לפי המגילה אבל אסתר המלכה שיתלו את עשרת בני המן על העץ, למה? ב. עשרת הפושעים הנאצים הומתו בשנת תש"ז, כמרומז במגילת אסתר (באותיות הזעירות בקטע אמירת 10 בני המן שלפי ההלכה צריך הקורא להגיד אותם בנשימה אחת), שהיא שנת 1946 הלועזית. יהי רצון שכן יאבדו כל אויביך ישראל.
(32) אורי נאה, 28/2/2014 12:18
פיכמן 10/307 תל אביב 69027
שמעתי גירסא זו מדוסים במושב איתמר לפני 5 שנים ועכשיו אמתתי את הדבר תודה
(31) חן עובדיה, 27/2/2013 18:58
יום הדין
רציתי להוסיף שהתאריך העברי בו ניתלו אותם צוררים נאצים זהו הושענה רבה- יום הדין!
(30) מדענית, 19/2/2013 20:41
מענין, כואב הלב שלא כל החלאות נענשו ואלו שנענשו, אפילו שנתלו, העונש אינו מספיק
ולא רק אותם אלא את רוב הגרמנים, רוב האוסטרים, הליטאים והאוקראינים, במיוחד את החלאות שברחו לאמריקה הלטינית.שהתעללו ביהודים לפני שרצחו אותם.
(29) אורי, 13/5/2012 06:29
תגובה למאמר
12 פושעי מלחמה נידונו לגזר דין מוות הרמן גרינג - התאבד בכלאו בבליעת כמוסת ציאניד רודולף הס - התאבד בתלייה בכילאו 10 ניתלו ומה עם הבת של המן שהתאבדה?
אנונימי, 3/5/2015 08:25
הבת שהתאבדה
אולי זאת אווה בראון
אנונימי, 22/3/2016 11:37
תגובה לאורי
הרמן גרינג היה לובש בגדי נשים...
(28) מאיר, 12/3/2012 15:49
שכחו לציין את ו' הגדולה בשמו של ויזתא שמסמלת את האלף ה-6
אנונימי, 8/7/2012 06:42
יפה ששמת לב
צודק
(27) אנונימי, 11/3/2012 01:34
אכן כך, זו היתה תחילת שנת תש"ז!
(26) גיא אזולאי, 10/3/2012 18:31
מסתדר טוב מאוד
התלייה הייתה ב30 בספטמבר 1946 שזה כבר תש"ז.
אנונימי, 19/2/2013 11:18
התאריך הוא תש"ז בדיוק.
קודם תבדוק אחר כך תקפוץ בראש ותשלול. 30- לספטמבר 1946 בתאריך העברי זה ה' בתשרי תש"ז
(25) רן, 8/3/2012 17:57
לאהרן פשין בתגובה מספר 18 ,זה אינו נכון
שנת 1946 נמשכה מ מכח'' טבת ה'' תש"ו עד ט'' טבת ה'' תש"ז ,ראש השנה של תש"ז היה כמה שבועות לפני הוצאתם להורג,ולכן זה בהחלט היה בשנת תש"ז. כל טוב.
(24) ruth segalovitch, 7/3/2012 16:39
נהדר
אחד הדברים היפים שקראתי לאחרונה רות
(23) Akiva, 5/3/2012 15:48
תיקון טעות
מאמר נפלא ומועיל תיקון טעות- באף מקום לא כתוב שאסתר התחננה שיהרגו את בני המן פורים שמח!
(22) אנונימי, 29/2/2012 17:08
אסור לנו לשכוח
בני המן באים שוב ושוב, לכן אסור לנו לשכוח שהקב"ה מגן עלנו. יהי רצון שגזע עמלק ימחה ותבוא לעם ישראל הישועה האמיתית.
(21) איידי וייס, 10/3/2011 12:39
בנוגע לעשרת בני המן מלפני ששים וחמש שנה,
יש לציין שגרינג היה אוהב להתלבש בבגדי נשים! והוא התאבד, כמו ביתו של המן.
(20) אנונימי, 8/3/2011 06:46
עשרת בני המן "החדשים" ניתלו ביום הושענא רבה (ביום זה יוצאים לפועל הגזרות שנגזרו בראש השנה ) שנת תש"ז. פתח כל יומן עברי-לועזי ותיבדוק.
(19) אהרן פשין, 6/3/2011 14:31
תליית הנאצים
העניין קצת לא מסתדר. 1946 היא שנת תש"ו ולא תש"ז. חבל
אנונימי, 19/3/2011 20:34
http://www.omm.co.il/%D7%9C%D7%95%D7%97_%D7%A9%D7%A0%D7%94_9_1946.html
http://www.omm.co.il/%D7%9C%D7%95%D7%97_%D7%A9%D7%A0%D7%94_9_1946.html כנס ותראה שזה כן תש"ז
אנונימי, 6/3/2012 10:30
שים לב 30בספטמבר 1946 זה יוצא תשרי תשז
אנונימי, 6/3/2012 13:24
תש"ו --תש"ז
לידיעתך השנה היהודית מתחלפת בספטמבר בדרך כלל
אנונימי, 7/3/2012 19:43
לאהרן פשין
מה שחבל שאתה לא טורח לבדוק שאתה רושם דברים . השנה העברית לא תואמת את השנה הלועזית ויש 4 חודשים הבדל בין ראשי השנה .. תבדוק אתה
מורן, 8/3/2012 11:09
כ"א תשרי ה'תש"ז
חל ב-16 לאוקטובר 1946.
יוסי, 8/3/2012 13:44
מסתדר מאד. ה-16 לאוקטובר 1946 יוצא כ"א בתשרי ה'תש"ז יום
הושענה רבה. הסתכל בלוח שנה של 1946 ותראה.
אנונימי, 10/3/2012 21:39
16 אוקטובר 1946 = כא תשרי ה'תש"ז = הושענא רבה.
(18) אבי, 25/2/2010 23:14
מעניין
מראה עד כמה הכל מתוכנן
(17) גדליה גינזבורג, 27/12/2009 14:39
נתלו ביום הושענא רבה, יום חיתום הדין!
אמנם היה סוף 1946, אבל בלוח העברי כבר נכנסה שנת תש"ז. יש דין ויש דיין לעולם!
(16) דב בינדר, 14/12/2009 17:22
כמו מדורת ל"ג בעומר של הילדים בישראל.
הילדים בישראל כשאני הייתי ילד היו שורפים במדורה מעין בובה או דחליל וקראו לזה לשרוף את היטלר.היטלר התאבד בבונקר שלו בברלין ב 1/5/1945 וגופתו נשרפה,אותו היום יצא בדיוק בל"ג בעומר,למי שלא מאמין נא לבדוק את יום התאבדותו ושריפתו של היטלר בכל אנציקלופדיה שתרצו ותקבלו את התאריך 1/5/1945,בדיקה בתכנית מחשב להשוואת תאריכים עבריים ללועזיים תראה שאכן יום שריפת היטלר במציאות היה ל"ג בעומר.
(15) , 12/9/2009 22:14
לתליין קראו גם ג'ון ווד WOOD אמיתי לגמרי !!!
(14) אבי, 24/5/2009 03:22
קשר נוסף בין בני המן לנאצים
לפי דעת החוקרים היום השמות ארידי,אריסי,ארידתא כנראה קשורים למושג הגזע הראי. למשל ארידתא=aryadata בפרסית עתיקה פרושו "יליד הגזע הארי" (עפ"י אנציקלופדיה עולם התנ"ך, מגילת אסתר עמ' 258).
(13) שירן קדוש, 7/3/2009 15:27
זה כל כך נכון! פשוט מדהים!
אף פעם לא שמתי לב לאותיות הקטנות..
מרתק ומדהים! הכל מסודר מהשמים! ה' מגלגל הכול!
(12) רועי, 28/2/2009 13:17
מאמר נפלא ומרתק!
(11) אנונימי, 23/3/2008 07:01
גזד הדין היה ביום רביעי 16 אוקטובר 1946 כ"א תשרי התש"ז,=הושענה רבה .
ראו אתר ויקיפידיה .
טז אדר ב ,תשס"ח 23 מרץ 2008
(10) ג.ד., 2/3/2008 11:21
יש לנו מגילה מ-50 שנה לפני השואה, וגם שם האותיות תש"ז קטנות יותר! הכל השכחה.
(9) שלמה, 16/2/2008 20:12
יש עוד פרט
האות ו בעשרת בני המן היא גדולה דבר המרמז על האלף השישי
(8) דב בינדר, 29/1/2008 02:13
פון פפן לא היה נאצי
פרנץ פון פפן היה תקופה קצרה ראש ממשלת גרמניה לפני היטלר,בבחירות ב-1932 הוא התמודד מול היטלר והפסיד,לאחר מות הנשיא הינדנבורג כשהיטלר תפס את השלטון לגמרי ונהיה גם נשיא ושליט מוחלט הוא חיסל הרבה מאנשי השלטון הקודם אבל לא העז לגעת בפרנץ פון פפן,הוא שלח אותו להיות שגריר בטורקיה קודם כל כדי להרחיק אותו מגרמניה,במלחמת טורקיה היתה ניטרלית ולאחר המלחמה במשפטי נירנברג פון פפן היה אחד מהבודדים שזוכו מכל אשמה,ככל הידוע פון פפן לא היה חבר במפלגה הנאצית או שאולץ כרבים אחרים להצטרף אליה בשלב יותר מאוחר,לפון פפן לא היתה שום שייכות ושום מעורבות בשואת העם היהודי,הוא היה פטריוט גרמני נטו כמו הרבה קצינים בכירים בצבא.
(7) איילה יפרח, 7/11/2007 13:59
הקשר בין בני המן לבין 10 הנאצים
הייתי בהרצאה של ערכים מאוד רותקתי מההרצאה וגם נדהמתי מהעובדות כשהוכח
הקשר בין בני המן לבין הנאצים
מיד נכנסתי לויקיפדיה וחיפשתי את הקשר
(6) תאשמע, 27/2/2007 10:14
עובדות נוספות - היו 12 נידונים למוות (על פי ויקיפדיה)
1. מרטין בורמן (המזכיר הכללי של המפלגה הנאצית) - נידון למוות שלא בפניו. גזר דינו מעולם לא בוצע.
2. המשפט התחיל בנובמבר 1945.
3. ביצוע גזר הדין בחצות ה-16/10/1946
מתוך אתר ויקיפדיה http://he.wikipedia.org/wiki/משפטי נירנברג
(5) דוד, 25/2/2007 03:19
עוד עובדה מדהימה (לפי ויקיפדיה)
שטרייכר הוגדר בפסק הדין כ"אויב היהודים מספר אחת".
הוא גם היחיד שנענש אך ורק בשל חלקו ברדיפת היהודים.
(4) אנונימי, 26/3/2005 16:06
ישנו הסבר גם לאות ו הגדולה
מלבד שלוש האותיות הקטנות , מופיעה אות אחת כשהיא גדולה יותר - האות ו' בויזתא . כלומר , בשנת תש"ז של האלף השישי , האלף שלנו , נתלו עשרת בני המן הנאצים .
(3) חי, 21/3/2005 14:28
חבל מאד שלא נקמנו בנאצים לאחר השואה! היה צריך להשמיד את גרמניה ואוסטריה, כי רובם היו נאצים!
כואב הלב שלא היכינו בנאצים כמו שהיהודים היכו בגויים בחג הפורים! לפחות לאחר השואה! גרמניה היתה ושארה, נאצית! הוכחה! שופטי גרמניה מרחמים על נאצים זקנים ימ"ש! אין עונש מוות לנאצים בגרמניה! ומענים את עדי השואה בשאלות על פרטים!
(2) רוני, 21/3/2005 06:09
משתה פורים 1946
לא הבנתי מה לשטרייכר ולמשתה פורים 1946?
נשמע קצת דמיוני
(1) אנונימי, 21/3/2005 01:10
כמה הערות לתוספת
אכן זו עובדה מעניינת שכבר שמעתי עליה וברצוני להוסיף כמה הערות:
א. הפושעים הנאציים נידונו במשפט צבאי. הוצאה להורג במקרה זה היא מול כת יורים. באופן יוצא דופן העשרה דוקא ניתלו.
ב. יש אות אחת נוספת מוזרה- ה-ו' של ויזתא היא דוקא גדולה משאר האותיות והיה מי שהעיר - בשנת תש"ז לאלף השישי שזה דיוק נוסף בתאריך.
ג. באותה מידה, יום פסק הדין היה ה' תשרי (היום בו נתפס למעצר ר' עקיבא) ויום התליה היה (ממה שהבנתי) הושענא רבא (יום גמר הדין).
ד. שאלה נוספת שדרשה תשובה היא, שאסתר היא חלק מכתבי הקודש ולכן כל מקום שכתוב "את" זה בא לרבות משהו אחר. על כל בן הוספה המילה "את". למה? אחד הפרשנים הסביר שהכוונה לעשרה בנים נוספים עתידיים שיתלו.
והכי חשוב (לדעתי) ואת זה צריך לזכור במשך כל הקריאה:
מסורת בידינו שכל מקום שכתוב המלך (ולא המלך אחשוורוש) הכוונה למלכו של עולם. אסתר ביקשה "אם על המלך טוב ..." מה שמצביע על כך שהבקשה היתה ממלכו של עולם!
עוד אנקדוטה קטנה קשורה לאגדתא (או שלא, כי מסתבר שהיא הייתה "הלכה למעשה"...) במגילה דף ו ע"א למטה. שם מדובר על גרממיא של אדום שיש להם 300 נסיכים שכל יום עושים מלחמה עם 365 דוכסים של רומי וכל יום מת אחד וטוב שכך כי אם לא, אז היה להם זמן להתלכד, להעמיד עליהם מלך ולצאת להחריב את העולם. אכן במשך מאות שנים הנסיכויות הגרמניות היו נפרדות עד שהתאחדו בפעם הראשונה למה שנקרא הרייך השני ב-1870. ייקחו בסך הכל 44 שנה עד שדברי הגמרא (כבר הגר"א זיהה את "גרממיא של אדום" התלמודית עם גרמניה ועם עמלק) יתקיימו ולמי שהיה ספק,לא יעברו שלושה עשורים עד התזכורת. לפעמים המציאות עולה על כל דמיון.
לפעמים אנו תוהים על מה כל החגיגה של פורים - הרי בסופו של דבר הרגנו (חשוב להדגיש היום בו אנו חוגגים זה לא היום בו הרגו!!! אם קוראים את המגילה היטב, שמים לב להרבה נקודות "קטנות" כגון שסיפור המגילה "נמרח" על פני כמה שנים, נס פורים עצמו התרחש בכלל בפסח וכל הסידורים לביטול גזר הדין(או תיקונו) היו בימי העומר וקצת אחרי) השימחה על ההצלה אבל לפעמים היה קצת אי נוחות עם פורים. זה היה נכון עד לפני 60 שנה. לפני כ-70 שנה קם המן רק שהפעם לא היה מרדכי ולא היה נס ומחשבתו יצאה לפועל. ואם היה קורה משהו ומישהו היה הורג את היטלר ב-1933, האם היינו חוגגים פורים חדש? לא נראה לי, למרות שמצד האמת, כך היה ראוי.
וסתם הערה לסיום - בשיר הידוע, המנגינה קצת מעוותת וצריך לדייק יור במילים ואז המשמעות מתבהרת. "תשועתם היית (ולא "היתה") לנצח ותקוותם בכל דור ודור"
ופירושו: אתה, הקב"ה, היית תשועתם לנצח של עם יקראל ותקוותם בכל דור ודור.
"ברוך מרדכי היהודי" זה כבר משפט אחר.
"ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם להפר בריתי איתם כי אני ה' אלקיהם"