גם החדשות נשמעות כמו מגילת אסתר, מלאות תככים והפתעות. הנה רעיון ששלחה לי הלילה הפסיכולוגית ד"ר שרית רותם: "במציאות החיים המודרנית של עידן השפע, אנחנו מתמודדים עם הקושי לדחות סיפוקים. הצורך לקבל הכול כאן ועכשיו מפיל רבים וטובים – בשחיתות, הטרדות ושאר כישלונות. מגילת אסתר נפתחת במשתה אחשוורוש, אירוע שכולו הצגת עושר וחפצים לראווה: 'בְּהַרְאֹתוֹ אֶת עֹשֶׁר כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ וְאֶת יְקָר תִּפְאֶרֶת גְּדוּלָּתוֹ יָמִים רַבִּים'. המשתה ממשיך בהצגה של עוד 'חפץ' – אשתו: 'לְהָבִיא אֶת וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ בְּכֶתֶר מַלְכוּת לְהַרְאוֹת הָעַמִּים וְהַשָּׂרִים אֶת יָפְיָהּ כִּי טוֹבַת מַרְאֶה הִיא'. היום קוראים לזה החפצה: התייחסות לזולת כאל חפץ בלבד, ללא חשיבה על האחר, רצונותיו ואישיותו. מרדכי ואסתר לא מוכנים לכרוע ולהשתחוות לתפיסה המשפילה הזו. הם אינם חיים עבור סיפוק רגעי, ומעבירים לנו מסר חינוכי ממדרגה ראשונה: הם קוראים לעם להתכנס לתפילה משותפת, מתוך הבנה שאנחנו חלק מחברה אנושית וסולידרית. הם מבקשים מהציבור לצום, כלומר להצליח לדחות את הסיפוק המיידי של אכילה ושתייה. הם מציגים הנהגה ערכית ואופטימית, שלא שמה במרכז את הצרכים שלה, אלא מלאה בענווה ובהבנה שאנחנו חלק מסיפור גדול יותר. כששומעים את החדשות ומסתכלים על בעיות הדור שלנו, מבינים שיש לנו הרבה מה ללמוד מהמגילה".

הנה רעיון אחר של הרב עדין שטיינזלץ: "מגילת אסתר כולה היא רצף של אירועים שאפשר להסביר באופן הגיוני. אין במגילה נס שיורד מן השמיים, אלא סדרת אירועים שהם אמנם מפתיעים, אבל אפשריים. אז על איזה נס בדיוק אנחנו מברכים בפורים? למה צריך בכלל לקרוא את המגילה? מתברר שדווקא הנסים יוצאי הדופן, המופתים המפורסמים, לא תמיד השפיעו לאורך זמן, ולא תמיד חוללו שינוי דרמטי באופי של העם. מגילת אסתר מציגה בפנינו כיוון חינוכי אחר: אסתר ומרדכי הם אנשים מאמינים, שמתפללים וצמים, ולבסוף מצליחים להציל את העם אבל בלי שינוי סדרי הטבע, אלא עם נס שהוא לכאורה טבעי, הוא נסתר בתוך המציאות האפורה. דווקא ההתרחשות הזו משאירה עלינו חותם לאלפי שנים".

ובהמשך, הוא קורא לנו לכתוב את "מגילת חיינו", למצוא את הנסתר בתוך הגלוי: "עלינו לזהות דברים כאלה, ולשם כך יש לפקוח עיניים ולשים לב. עצם העובדה שאדם יושב ועושה את חשבונות היום והחודש, את מאורעות חייו, ומודד ושוקל אותם, ומצרף את כל הצירופים הקטנים והגדולים, גורמת לו לראות את ה'ניסיך שבכל יום עמנו'. לכן אומרים בפורים 'ונהפוך הוא'. אנחנו צריכים להפוך את ההסתכלות שלנו על המציאות האפורה, לחשוף את הטוב שמסתתר בתוכה".