רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

רוחניות

פורים בא בהיסח הדעת, אבל רק אם תתנו לו

י׳ באדר ה׳תשע״ה י׳ באדר ה׳תשע״ה 01/03/2015 | מאת הרב בנימין בלך

אנשים כל הזמן שואלים אותי איך למצוא את אלוקים? ותשובתי מפתיעה רבים מהם.

הרבה פעמים שואלים אותי את השאלה הזאת. אנשים פונים אלי, בתור רב, ושואלים במלוא הכנות: "איך אני יכול למצוא את אלוקים?"

אני אומר להם שזה באמת לא כל כך קשה. כל מה שהם צריכים לעשות הוא לפתוח את עצמם בפורים, והתשובה כבר תימצא מאליה.

הרשו לי להסביר.

יש באנגלית מלה מיוחדת – serendipity – שהוגדרה כאחת מעשר המלים הקשות ביותר לתרגום. המילונים מגדירים אותה כ"התרחשות בת מזל" או "הפתעה נעימה". ויקיפדיה מוסיפה שהמושג הזה "מהווה התרחשות נפוצה לאורך היסטוריית התגליות המדעיות כמו גילויו הבלתי צפוי של הפניצילין על ידי פלמינג בשנת 1928, והמצאתו של המיקרוגל על ידי ספנסר ב-1945, אם נזכיר חלק מהמקרים".

במקורות שלנו מסבירים חז"ל, ששלושה דברים מגיעים בהיסח הדעת, ואחד מהם - מעצם הגדרתו – הוא מציאה.

בחיים שלנו, 'מציאות הבאות בהיסח הדעת' מתייחסות לאותם רגעים חסרי כל הגיון סטטיסטי

בחיים שלנו, 'מציאות הבאות בהיסח הדעת' מתייחסות לאותם רגעים חסרי כל היגיון סטטיסטי. אנחנו נורא צריכים לדבר עם מישהו שלא ראינו כבר עשר שנים, אין לנו צל של מושג איך להגיע אליו, ופתאום, בלי שום קשר, הוא מתקשר אלינו בנושא שונה לחלוטין. אנחנו בהיסטריה כי אנחנו צריכים להשיג איזשהו מידע, ופתאום מוצאים אותו בספר שלקחנו במקרה. או החבר שלי שנכנס ללחץ בגלל שהוא פספס טיסת המשך, מצא את עצמו יושב בטיסה הבאה ליד אישה מיוחדת, שהוא מהר מאוד הבין שהיא עומדת להיות בת זוגו לעתיד.

ובעוד שתגליות מפתיעות או מציאות שבאות בהיסח הדעת, הן לא יותר מתיאור של תופעה - אין בהן שום הסבר. איך יכול להיות שדברים כאלה קורים לעתים כל כך קרובות? שהבלתי צפוי משחק תפקיד כל כך משמעותי וקבוע בחיינו?

התשובה היא המפתח לפורים, והמסר שלו מאפשר לנו למצוא משמעות רוחנית באירועים חסרי הגיון לכאורה בחיינו.

מגילת אסתר, היא הספר היחיד בכל התנ"ך שאינו מזכיר את אלוקים אפילו פעם אחת. זהו סיפור מלא בצירופי מקרים, מהפכים בלתי צפויים והתרחשויות לא סבירות שבאים בזה אחר זה ב'קרשנדו' של התרחשויות עוד יותר לא הגיוניות, שמובילות ביחד למפלת אויבם המושבע של היהודים, שרצה להשמידם.

למרות שמרדכי ואסתר מתגלים כגיבורי העלילה הכמעט לא הגיונית הזאת, אנחנו יודעים שאלוקים הוא זה שתכנן אותה מלמעלה, ואותו אנחנו משבחים עד היום על הנס הגלוי.

אז איפה היה אלוקים? אנשים שואלים, והתשובה היא שהוא הסתיר את מציאותו במעטה המקריות – ולזכר זה היהודים בכל העולם לובשים מסכות ותחפושות בפורים.

פורים הוא החג שבו נוכל לחוש בנוכחות הא-ל, אם רק נהיה רגישים מספיק לרמזים השמימיים שמובילים אותנו דרך חיי היומיום. זה החג היחיד שעל פי חכמי התלמוד לא יתבטל לעולם, למרות שחגים אחרים מזכירים ניסים גדולים יותר וגלויים יותר. למה? משום שאלוקים מעדיף שאנחנו נגלה אותו, מאשר שהוא יאכוף את מציאותו עלינו.

דברים טובים שמגיעים בהיסח הדעת הם הדרך של אלוקים ללחוש לנו. זהו קולו הקטן והעדין שמזמין אותנו להבחין במציאותו.

לכל אחד מאיתנו יש "רגעי פורים" בלתי מוסברים, שמביאים את מציאות האלוקים למודעותנו על מנת שנוכל להבין את ההתרחשויות המוזרות שבאות עלינו.

לחישה אלוקית אישית

אחת החוויות הבלתי נשכחות בחיי גילתה לי את האמת הזאת. בטיול במזרח אירופה לביקור במקומות בהם גרו אבותיי, וכן למחנות הריכוז בהן מצאו רבים מבני משפחתי את מותם, ביליתי את בוקר יום השבת בבית כנסת בוורשה, שבו זכיתי להיות אחד מהשבעה שנקראו לעלות לתורה.

נהוג שמי שעולה לתורה מתחייב לתרום סכום מסוים לבית הכנסת. כשסיימתי לומר את הברכות, גברה בי התרגשות מההבנה איפה אני עומד, וכמה מנהיגים יהודיים דגולים עמדו לפניי באותה נקודה בדיוק, והרגשתי שאני חייב לתרום תרומה נכבדה. אולם היססתי, בגלל שלא רציתי להיראות כמו תייר אמריקני עשיר שמבייש את כל המכובדים האחרים, שדלותם מגבילה את תרומותיהם.

כפשרה, החלטתי שתרומה של 36$ תהיה בדיוק בסדר – משמעותית מספיק כתרומה ולא מוגזמת כביטוי של אגו. ברגע שהתרומה הוכרזה, נשמעה אנחה קולנית מתוך הקהל. נראה ששלושים וששה דולר נחשבים להון משמעותי בתרגומן לזלוטי המקומי. נשיא בית הכנסת ביקש להגיע אלי מיד עם צאת השבת כדי לאסוף את התרומה הנכבדה. מובן שהסכמתי, וחמש דקות אחרי צאת השבת הגיעה ללובי משלחת של שלושה, וביקשה ממני לממש את הבטחתי. נתתי להם את הכסף בשמחה, והייתי מאוד מרוצה מהזכות לעשות מצווה.

אחר כך, אשתי ואני התלבטנו מה אפשר לעשות כמה שעות אחרי השבת בוורשה. השוער סיפר לנו על קזינו באזור העסקים, וזה היה הדבר היחיד שהתאים לנו.

זכיתי בכל הקופה, ומילאתי ספל אחר ספל בשלל זכייתי

מכיוון שאין לי ניסיון בהימורים, עצרתי ליד המכונה הראשונה, והכנסתי בשובבות מטבע. מה שקרה אחר כך, אינו ניתן לתיאור. אורות הבהבו, פעמונים צלצלו, אנשים בכל החדר הפסיקו את כל מה שהם עשו כדי לראות מה קורה. עמדתי נדהם כשכסף נשפך ונשפך מהמכונה. נראה שזכיתי בכל קופה, ומילאתי ספל אחר ספל בשלל הזכייה. החלטתי מיד שמיציתי את מזלי הטוב ללילה זה, והלכתי לפדות את זכייתי.

הקופאית הניחה את כל המטבעות במכונת המנייה ולבסוף הגיעה לסיכום. הסכום שהיא אמרה לי היה מדהים, לרגע חשבתי שאני כמעט מיליונר. מה ששכחתי זה שמדובר במטבע הפולנית – זלוטי. מיהרתי לשאול אותה "כמה זה בדולר אמריקאי?"

אחרי כמה חישובים מהירים היא ענתה: "אה, בערך 36 דולר אמריקאי".

במשך שנים נאמתי והסברתי שכל מה שאנחנו נותנים חוזר אלינו בסופו של דבר. אבל הפעם אלוקים עשה את זה בצורה כל כך ברורה, שהתרומה שלי חזרה אלי בדיוק מופלא.

לכל אחד ואחת מאיתנו יש רגעים קטנים של נצנוץ השגחה אלוקית. לפעמים כשמספרים את זה, החוויה מאבדת מהזוהר ומההתרגשות שהרגשנו בזמן האמיתי שבו הדברים קרו. כדי שגם אחרים יצליחו להתרגש, צריך הרבה הקדמות, ולכן אולי עדיף לא תמיד לשתף בכל דבר קטן את הסביבה, ולחסוך לעצמנו חיוכים ציניים או ספקנות. אבל כולנו הרגשנו, בכל מיני מצבים בחיים, את ההשגחה המופלאה. כך גם אני הרגשתי באותו רגע. 'קריצה' מבורא עולם. אלוקים רצה שאדע בוודאות שהוא נמצא תמיד במקום שבו צאצאיו של המן ניסו להשמיד את עמו. לשם כך, הוא השאיר רמז שאי אפשר שלא להבין. וזה מה שהוא ממשיך לעשות בדרכים כה רבות ושונות, אם רק נהיה מספיק חכמים להבין אותן. האמת היא, שאנחנו לא צריכים באמת להתאמץ כדי למצוא את אלוקים. הוא רוצה לא פחות, ואולי יותר, למצוא אותנו, הילדים שלו, ולחזק את הקשר שלנו איתו.

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן