מיהו גיבור סיפור חג הפורים? אם אמרתם 'אסתר', תשובתכם נכונה, אולם רק באופן חלקי. התשובה האמיתית היא שגיבור העלילה הוא מושג מופשט: מרכיב ההסתר וההסתרה. סיפור חג הפורים הוא עלילה שמסתירה, מכסה ומערפלת.

כל זה נרמז בשמה של 'מגילת אסתר', שרומז על המילה "הסתר". למעשה, כל סיפור המגילה הוא תרגיל בהסתרה.

התלמוד (חולין קלט:) שואל אם והיכן נרמז שמה של המלכה אסתר בתורה, ומשיב שבפסוק בו אלוקים אומר: "ואנכי הסתר אסתיר פני מהם" (דברים לא ח). משמעותו של הסתר פנים אלוקי היא בין השאר, שאלוקים משגיח על עם ישראל בדרך נסתרת ולא גלויה. עם ישראל לא ירגיש שאלוקים מכוון את ההתרחשויות, ולמעשה, בעיני רבים יראה כאילו שהוא אינו מעורב כלל במעשיו של האדם – שהוא הניח אותנו לנפשנו.

כשקוראים את סיפור הפורים, יד האלוקים מוסתרת כמעט לחלוטין, ולמעשה, שמו של הא-ל אינו מוזכר כלל בכל מגילת אסתר. במבט שטחי, אנחנו עלולים לחשוב שהוא בכלל לא מעורב בהתרחשויות, שהכל מקרי. אפילו שמו של החג, "פורים – על שם הפור", הוא הגורל – מצביע שוב על טבען האקראי לכאורה של ההתרחשויות.

נראה כאילו המגילה מתארת סדרה של צירופי מקרים: במקרה המלכה ושתי מסרבת להופיע למשתה המלכותי, וכתוצאה מכך מחפשים לה ממלאת מקום. במקרה אסתר נבחרת למלכה החדשה. במקרה מרדכי נמצא בשער הארמון ושומע את המזימה לפגוע בחיי המלך. במקרה המלך אינו נרדם בלילה ומעיין בספר הזיכרונות המלכותי שמספר כיצד מרדכי הציל את חייו.

על פני השטח, כל ההתרחשויות האלה נראות כמו צירופי מקרים, אולם למעשה הן רק מסוות את יד האלוקים שמנווטת את הכל.

אחת הסיבות שבגללן קשה להבחין במעורבות האלוקית במהלך העלילה, היא תקופת הזמן הארוכה שהסיפור מכסה – תשע שנים.

אסתר עצמה היא התגלמות ההסתר, השתיקה והאיפוק. המגילה מזכירה פעמיים ש"לא הגידה אסתר את-עמה ואת-מולדתה" (ב י, ב יט). כל מה שקורה מוסתר תחת כיסויים, ובכל זאת, כל מה שקורה מקדם את העלילה אל שיאה הדרמטי, שבו אסתר חושפת את עצמה ומצילה את עם ישראל.

אין פלא אם כן שהמסכות מהוות מרכיב בולט בפורים. כשאנחנו עוטים מסכות, אנחנו מחקים מבלי משים את אלוקים, שמסתיר אף הוא את מעשיו ואת נוכחותו.

ההסתר האלוקי אינו חדש, כמובן. שנים רבות טרם מלכותה של אסתר, ביקש משה מאלוקים שיגלה לו את דרכיו, ואלוקים השיב לו: "לא תוכל לראות את פני". ההסתר הוא מרכיב הכרחי באלוקות. מסתורין, תעלומה ונשגבות הם חלקים מובנים במציאות האלוקית. הרבי מקוצק אמר, 'לא הייתי רוצה לעבוד לאלוקים שאת כל מעשיו אני יכול להבין'. או כמו שאמר הנביא ישעיה שנים רבות קודם לכן: "כי לא מחשבותי מחשבותיכם..." (ישעיה נה ח). כיצד נוכל להכיל אותו במלואו? בן התמותה אינו יכול להבין לגמרי את הנצחי. המוגבל אינו יכול להכיל את האינסופי.

אלוקים אמנם נסתר, אבל הוא תמיד אתנו

נס הפורים הוא הפרדיגמה של נס נסתר, בניגוד לניסים גלויים לעין כל, כמו מעט השמן שבער במשך שמונת ימי החנוכה, או קריעת ים סוף.

ובהתאמה למוטיב ההֶסתר, שימו לב למזלו של חודש אדר – דגים. אחד ממאפייניהם העיקריים של הדגים הוא שהם לא נראים, מכוסים ומוסתרים במים. מזלו של החודש עצמו מרמז על ההסתר של פורים.

אלוקים אמנם מסתתר, אבל הוא רוצה שנחפש אותו. סיפור יהודי ישן מספר על ילד שמשחק מחבואים ובוכה: "אני מסתתר ואף אחד לא מחפש אותי!" גם אלוקים מתלונן כביכול "אני מסתתר, אבל עמי לא מחפש אותי!".

פעמים רבות נסתרות דרכי הא-ל. אנחנו לא מסוגלים להבין מדוע דברים קורים כפי שהם קורים. אנחנו חושבים שאילו אנחנו היינו אלוקים, אז היינו עושים את זה אחרת.

בימים מתוחים אלה לישראל בפרט וליהדות העולם בכלל, אנחנו יכולים למצוא נוחם בידיעה שלמרות שלא ניתן לראות את יד ה' בבירור, הוא עדיין מנהל את העולם - "הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל" (תהילים קכא ד). הוא אמנם נסתר, אבל תמיד אתנו. אולי קשה לתפוס ולהכיל אותו, אולם כמה מנחמת היא ההבטחה שעוד יבוא היום בו "ולא אסתיר עוד פני מהם" (יחזקאל לט כט).