רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

מצוות החג

הלכות קריאת המגילה

כ״ז בשבט ה׳תשס״ד כ״ז בשבט ה׳תשס״ד 19/02/2004 | מאת הרב שרגא סימונס

במהלך הפורים, אנו קוראים פעמיים את מגילת אסתר, הספר היחידי בתנ"ך כולו, שא-לוהים אינו מוזכר בו כלל.

חייב אדם לקרות המגילה בלילה, ולחזור ולשנותה ביום. (שולחן ערוך תרפז, א')

  1. גברים, נשים וילדים (שהגיעו לגיל חינוך – בערך גיל 6) חייבים בשמיעת המגילה.

  2. חשיבותה של המגילה כה רבה, שאפילו העוסקים בלימוד תורה, חייבים בשמיעתה.

  3. קוראים את המגילה פעמיים – הפעם הראשונה בלילה ואז שוב למחרת בבוקר. זמן הקריאה בלילה הוא, מצאת הכוכבים ועד עלות השחר. יש פוסקים המתירים במקרים מסוימים לקרוא את המגילה שעה ורבע לפני צאת הכוכבים (ואפילו במקרים של חולי קל).

  4. זמן קריאת המגילה ביום, הוא מזריחת החמה ועד לשקיעתה. למעשה, בשעת הצורך ניתן לקרוא את המגילה גם לאחר השקיעה (כל עוד היא מסיימים את הקריאה לפני צאת הכוכבים), אם כי במקרה זה אין לומר את הברכות.

  5. משום "ברוב עם הדרת המלך" (משלי יד, כח) – כבודו של המלך בא מריבוי נתיניו – עדיף לשמוע את המגילה בבית כנסת שיש בו הרבה אנשים. אבל, אם קשה לשמוע היטב את מילות המגילה בגלל הקהל הגדול, עדיף לעשות זאת בבית כנסת קטן יותר או בבית.

  6. מיד לפני אמירת הברכות, יש להכריז ולהצהיר, כי האדם שמקריא את המגילה, מכוון בדעתו להוציא ידי חובה את כלל הציבור ובמקביל על הציבור לחשוב ולהתכוון, שבשמיעת המגילה והברכות הם יוצאים ידי חובת קיום המצווה.

  7. השומעים רשאים לשבת במהלך הקריאה, בעוד שבקריאה בציבור, "הבעל קורא" (מי שקורא את המגילה) חייב לעמוד. ביחידות, לעומת זאת, "הבעל קורא" רשאי לקרוא הן בישיבה והן בעמידה.

  8. גוללים ופותחים את המגילה, אשר נקראת "איגרת", לפני הקראתה.

  9. מברכים שלוש ברכות לפני קריאת המגילה:

    1. "על מקרא מגילה"

    2. "שעשה נסים"

    3. "שהחיינו"

      בקריאה ביום מנהג בני עדות המזרח לברך רק את שתי הברכות הראשונות.

    מנהג האשכנזים הוא שכשאישה קוראת את המגילה, עליה לשנות את הברכה הראשונה ל"לשמוע מקרא מגילה".

  10. את הברכה יש לומר בעמידה, גם כשקוראים אותה ביחידות. על כל פנים, מצוות קריאת המגילה מתקיימת, גם אם שכחו לברך.

  11. כשמברכים "שהחיינו" ביום (ולבני עדות המזרח, בלילה), צריך לכוון שהברכה כוללת גם את כל מצוות היום – משלוח מנות, מתנות לאביונים וסעודת הפורים.

  12. את המגילה כולה צריך לקרוא מתוך מגילה כשרה, שנכתבה בדיו המתאים, על קלף, עם שרטוט וכו'. מי שמצטט את המגילה מהזיכרון, אינו מקיים את המצווה.

  13. המנהג הוא להרעיש מעט עם הזכרת שמו של המן, זכר למצווה הכתובה בחומש דברים (כה, יז-יט): "תמחה את זכר עמלק." על ההורים להשגיח היטב שילדיהם לא ירעישו יותר מידי וימנעו מהאחרים לשמוע את קריאת המגילה כראוי.

  14. אם הדבר אפשרי, כל מילה צריכה להישמע מקריאה במגילה כשרה. לכן, על הקורא להמתין עד שהרעש ייחלש לאחר קריאת "המן" ורק אז להמשיך בקריאה.

  15. ישנם ארבעה פסוקים שנהוג שהקהל קורא בקול רם: "איש יהודי...", "ומרדכי יצא...", "ליהודים הייתה אורה..." ו"כי מרדכי היהודי...". מכיוון שכל מילה צריכה להיקרא ממגילה כשרה, "הבעל קורא" צריך להמתין ולקרוא פסוקים אלו לאחר שהציבור אומר אותם.

  16. אם הדבר אפשרי, עדיף שלשומעים תהיה מגילה כשרה משל עצמם, אשר בה יעקבו אחר הקריאה (פרי מגדים).

  17. אם השומע אינו משתמש במגילה כשרה, הוא אינו רשאי לקרוא לעצמו יחד עם הבעל קורא, אלא עליו להקשיב בשקט ולעקוב בעיניו אחר המלים המודפסות. מובן שאסור לדבר במהלך הקריאה.

  18.  אם מילה או פסוק לא נשמעו טוב, אפשר להגיד אותם גם מספר מודפס או מהזיכרון.

  19. התלמוד אומר, ששמות עשרת בני המן (והמילה שבאה אחריהם "עשרת") צריכים להיאמר בנשימה אחת. המנהג הוא לכלול גם את המילים "500 איש" באותה נשימה, אם זה אפשרי. המנהג הוא שכל אחד קורא פסוק זה בעצמו (בנשימה אחת).

  20. ארבעת הפסוקים בהם מוסתר שם א-לוהים נקראים בטון גבוה יותר ובהבלטה: "לבדו עוותה ושתי המלכה" (א, טז); "היא, וכל הנשים יתנו" (א, כ); "יבוא המלך והמן היום" (ה, ד), ו"זה איננו שווה לי" (ה, יג).

  21. כאשר הקורא מגיע לפסוק: "נדדה שנת המלך" (ו, א) עליו להרים את קולו, משום שפסוק זה מייצג את תחילת ההצלה. גם בפרק ב פס' יז – "ויאהב המלך..." צריך להרים את הקול, מכיוון שכאן מתוארת התהוות הכלי להבאת הנס.

  22. את הפסוקים הבאים יש נוהגים לקרוא באותה מנגינה כמו של מגילת "איכה" (במקום במנגינה הרגילה של מגילת אסתר), על מנת להבליט את המשמעות העצובה או הטרגית של אותם פסוקים: ב, ו; ג, טו; ד, א; החצי השני של ד, ג; וכן ז, ד.

  23. יש הנוהגים לנענע מעט את המגילה שאומרים את המלים "האיגרת הזאת".

  24. לאחר קריאת המגילה, אנו אומרים את ברכת "(הא-ל) הרב את ריבנו" ומודים לא-לוהים על נס ההצלה. ברכה זו נאמר רק במניין. לאחר הקריאה בלילה, אומרים גם "ובא לציון גואל", "עלינו", "קדיש" ו"שושנת יעקב". בליל שבת מוסיפים גם "ויהי נועם."

    לקריאת פירוש על מגילת אסתר, אפשר אפילו להדפיס ולהביא לבית הכנסח: לחץ כאן.

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן