לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




שלושה צעדים ללמד את ילדיכם לשמוח

שלושה צעדים ללמד את ילדיכם לשמוח

האם כולם באמת שמחים אצלכם במשפחה? אם לא, נסו את הכלים הבאים עם הילדים שלכם.

מאת

פורים ממש בפתח. יש בפורים המון דיבורים על שמחה, אבל האם אנחנו שמחים באמת? האם הילדים שלכם שמחים?

שמחה אינה להשיג את הגאדג'ט האחרון, את המכונית הכי חדשה, את הבית הכי גדול או את המשרה הכי מוצלחת. למעשה, מומחים מסכמים ששמחה היא מצב נפשי.

על פי הרב זליג פליסקין, שמחה היא הגורם הבסיסי. "השאלה אם יהיו לכם חיים שמחים או לא", הוא אומר, "אינה מבוססת כל כך על גורמים חיצוניים כמו עושר, הצלחה או תהילה. אלא על הגישה והיחס שלכם כלפי החיים, כלפי עצמכם, כלפי אנשים אחרים וכלפי מצבים והתרחשויות".

אז איך מקנים את הגישה הזאת לילדים, אתם שואלים? כדאי שתמשיכו לקרוא.

1. דוגמה אישית

בספרו של הפסיכולוג היהודי, פרופסור מרטין סליגמן, "ילדות אופטימית", הוא מסביר את חשיבותן של דמויות ראויות לחיקוי עבור הילדים. בתוך כך, הוא מדגיש שלהורים אופטימיים יש הרבה יותר סיכויים לזכות בילדים אופטימיים. צורת חשיבה אופטימית, לדבריו, היא המפתח להתמודדות עם קשיי החיים. והיכולת להתמודד עם קשיי החיים בדרכים חיוביות, היא אחד המפתחות לשמחה.

למעשה, הילדים עוקבים אחר כל תנועה שלנו, כך שכאשר ההורים מתמודדים עם קושי בדרכים חיוביות, בריאות וגמישות - הם משתמשים בהתנהגות שלהם (לרוב בלי ידיעתם), כדי להקנות לילדיהם את המיומנויות האלה.

עוד טוען סליגמן, שכאשר הילדים שלנו נמצאים בקרבת מקום, אנחנו צריכים להיות מודעים יותר לתהליך החשיבה שלנו ולבטא אותו בקול, בזמן שאנחנו מתמודדים עם בעיות היומיום.

לדוגמה, נניח שטכנאי מכונת הכביסה מאחר, ואנחנו צריכים להגיע לתור אצל הרופא. זה מצב מלחיץ ולא נעים, ומאד קל "לשחרר" משפטי יאוש. כדאי לעצור רגע. בלי קשר לאיכות החיים ולצמיחה האישית שלי, הימצאותם של הילדים בסביבה יכולה ממש ליצור אצלם דפוסי מחשבה אופטימיים ושמחים – או מייאשים ופסימיים. כמה כדאי לנצל מצב כזה ולומר בטווח השמיעה משפטים חיוביים עם התייחסות פרקטית לפתירת הבעיה.

דיבורים מעין אלה, נותנים לילדים תמונה ברורה של תהליך חשיבה חיובי, שעוזר לנו להתמודד עם לחצי היומיום.

2. זה לא יימשך לנצח

מפתח נוסף לשמחה, על פי סליגמן, הוא ההבנה שבדרך כלל בעיות הן זמניות. מחשבה שהבעיות שלנו קבועות ושאי אפשר לגבור עליהן - עלולה להביא לאבדן תקווה ולייאוש.

בנוסף, לאנשים שמרגישים באופן כללי שהבעיות שלהם זמניות, יהיה קל יותר להאמין שיש להם כוחות להתמודד עם כל מה שיעמוד בדרכם.

לדוגמה, אם לא השגתם את העבודה שרציתם, האם גם אתם אומרים לעצמכם: "אני לא מאמין... בטח משהו בי לא בסדר. אני בחיים לא אצליח למצוא עבודה טובה!"?

או שאתם מבינים שזה עניין זמני, וחושבים, "חבל. אני ממש לא שמח, אבל אני לא אתן לזה לשבור אותי. אני צריך ללמוד טכניקות כדי להצליח טוב יותר בראיונות עבודה, ואני אתחיל כבר מחר לעשות כמה טלפונים!"

אז איך מעבירים את הרעיון הזה לילדים? שוב, הדרך הכי טובה היא על ידי דוגמה אישית והשמעת התהליך שאנחנו עוברים:

"אוף, אני לא מאמין שהמחשב שלי נפל שוב. זה מטורף! אני חייב לזכור שאפשר לתקן אותו ושהבעיה לא תימשך לנצח. אם אני אזכור את זה, אני אוכל לחשוב בבהירות, ולעשות מה שאני צריך לעשות כדי לפתור את הבעיה הזאת!"

3. קבלו את מצבי הרוח הרעים והרשו לילדים להיות עצובים

באחד הימים נפגשתי עם מנהלת של בית ספר יסודי יוקרתי. שוחחנו על תוכנן של סדנאות לחינוך ילדים שאני אעביר. בתוך כך, שאלתי אותה מהי לדעתה הבעיה הכי חשובה שיש להורים של הילדים בבית הספר אותו היא מנהלת. והיא ענתה: "זה לא כל כך שיש להם בעיות עם הילדים, זה שהם רוצים פתרונות מהירים. הם לא יודעים איך להשאיר את הילדים שלהם לבד ולתת להם להיות עצובים כשהם עצובים, ושהתפקיד שלהם הוא לא לעשות שהילדים שלהם ישמחו כל הזמן. הם צריכים להפסיק לפקח על הרגשות של הילדים".

זה נכון. בתור הורים אנחנו חושבים שמצב הרוח של הילד משקף את איכות ההורות שלנו. ילד שמח שווה הורים טובים, ילד עצוב שווה הורים גרועים. כשאנחנו פועלים מנקודת המוצא הזאת, מצבי הרוח השליליים של הילדים שלנו הופכים לבלתי נסבלים. אנחנו לא מסוגלים לסבול לראות שהילדים שלנו מוטרדים או מאוכזבים.

התפקיד שלנו אינו לעשות שהילדים שלנו ישמחו כל הזמן

במקום זה, אנחנו צריכים לזכור שלכל אדם יש עליות וירידות, מצבי רוח טובים ומצבי רוח רעים. זה חלק מלהיות אדם. התפקיד שלנו כהורים, אינו לעשות שהילדים שלנו ישמחו כל הזמן - אלא ללמד אותם דרכים, שיעזרו להם להתנהל בעליות ובמורדות הבלתי נמנעים של החיים. הם צריכים ללמוד לא להישבר מהדברים הקטנים, דרך ניסיון וטעייה.

בשורה התחתונה, ילדים צריכים למצוא את הדרכים שלהם להתמודד עם הנפילות בחיים, ולשאוף לשמחה ולסיפוק בחייהם. זהו מסע אישי במיוחד, וכשמאלצים ילדים לשמוח ולא מאפשרים להם להיות עצובים - גוזלים מהם את האפשרות הזאת.

הרבה יותר מועיל להיות אמפתיים, לשיים את רגשותיהם ואז להניח להם. לדוגמא:

"אוי. אתה נראה מצוברח. לא היה לך קל היום. זה יכול להיות קשה".

"מאוד עצוב לך שלא קיבלת את המשחק שרצית. אני רואה שאת נורא מאוכזבת..."

לפעמים, עצם זה שמישהו מבין מה אתה מרגיש, זה כל העזרה שאתה צריך.

בואו ניתן לילדים שלנו בפורים הזה את מתנת השמחה האמיתית.

1/3/2015

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 2 תגובות ב-2 דיונים

(2) אורית, 11/3/2015 14:13

תודה רבה על המאמר

(1) skh, 2/3/2015 11:47

מדהים כל מילה נכונה

אמן ולנו היו הורים אופטימים

 

תגובה למאמר:

  • (כתובת האימייל לא תוצג.)


  • 2000
שלח תגובה
stub