בבחינת הדמויות הראשיות בסיפור הפורים, נוכל לגלות כמה תכונות נסתרות שמוטבעות בתודעה שלנו, ומשפיעות באופן חיובי או שלילי על מעשינו.

המן, הרשע של פורים, זכה לעושר רב ולמעמד גבוה. הוא נהנה משפע חומרי ברמה הגבוהה ביותר, והשתמש בכספו כדי לקנות את דרכו למעמד הגבוה ביותר בארמון המלך אחשוורוש. הוא היה המשנה למלך, ואחראי על כל שריו ומשרתיו. ובכל זאת, הוא עדיין לא היה מרוצה מהחיים, כפי שמתארת זאת המגילה: "וכל זה איננו שווה לי, בכל עת אשר אני רואה את מרדכי היהודי יושב בשער המלך". שום דבר לא היה שווה להמן, כל עוד מרדכי היהודי אינו כורע ואינו משתחווה בפניו... זהו אמנם תיאור מתוך המגילה, אולם זהו גם קולו של כפוי הטובה, שמנותק מהחיים וטובע בבריכת המגיע לי, מתוך חוסר הערכה על כל הטוב שבחיים. ה"המן" שבתוכנו.

ההמן הזה מתגלה, כשאנחנו לא מרוצים ממה שהחיים מציגים בפנינו, רוצים יותר ורודפים בלי מנוח אחר תאוותינו - עד בלי די. אנחנו מרגישים את צליל חוסר שביעות הרצון של המן מהחיים כבר בתחילת התורה, כשאלוקים שאל את אדם, אחרי שהוא אכל מעץ הדעת: "המן העץ הזה (אכלת)?" בשאלה הזאת, רמוזה השאלה אם המן עמד מאחורי ההתנהגות המתריסה הזאת, ואכן כך.

לרשותו של אדם עמדו כל עצי הגן, ובכל זאת הוא אכל דווקא מהעץ שנאסר עליו. למה? קולו של המן גרם לו להתאוות ולהתמקד דווקא במה שחסר לו, ולא בכל מה שהיה לו. קולו של המן לוחש לנו 'זה לא מספיק, יש עוד כל כך הרבה דברים בעולם'. אז איך לסלק מעצמנו את ההמן הזה? הזמינו אותו לסעודה ואחר כך תתלו אותו! כלומר, הכירו את ההמן שלכם, למדו את הטקטיקות שלו, התכוננו למלחמה ואז הביסו אותו במגרש שלו.

חשוב שנזכור, שעמוק בתוכנו נמצאת אסתר שיכולה לנצח את המן, כשהיא באמת מחליטה לעשות את זה

זה בדיוק מה שעשתה אסתר. היא השקיעה את עצמה בתפילה עמוקה וציוותה את העם לעורר רחמי שמים. שמה של אסתר נובע משורש המלה הסתר. כמותה בדיוק, באופן סמלי, בכל אחד מאיתנו טמונה היכולת להתנגד לפיתויים שמוצגים בפנינו ולהילחם בהם. בכל אופן, כשהצד הזה שלנו נרדם, המן עלול לטלטל אותנו. המטרה היא לעורר את הכוח הפנימי ולגלות לעצמנו שאנחנו יכולים לסרב לכרוע בפני אלילי המן. עמוק בתוכנו נמצאת אסתר שיכולה לנצח את המן, כשהיא באמת מחליטה לעשות את זה.

בזכות הקרבתה העצמית של אסתר למען עמה, היא הייתה ראויה להופיע בפני אחשוורוש בלי הזמנה מראש. אחשוורוש הביט באסתר והסתנוור מההילה הרוחנית שאפפה אותה. היא קרנה מאהבה ודאגה חסרות גבול לעמה. זהו כוחה של אהבה אלטרואיסטית חסרת תנאים. יש בה את הכוח להלביש אותנו בגלימת מלכות רוחנית שתאהיב אותנו על כולם.

מרדכי הוא הדמות מעוררת ההשראה שעמדה מאחורי אסתר. מרדכי מגלם את דמותו של יהודי פשוט ועניו, שכל שאיפתו היא ללכת בדרך ה'. מרדכי שמר על אופטימיות והאמין שלמרות שהתמונה נראית עגומה למדיי, הכל יכול להשתנות. הוא מעולם לא ויתר על התקווה.

פורים מביא איתו הזדמנות משמעותית להסיר את המסכות ולגלות את האני האמיתי שלנו לעצמנו

במגילת אסתר כתוב שמרדכי זעק ברחובות שושן. זעקותיו יצאו מתוך נקודה של טוב לב, אותו ניצוץ אלוקי של דאגה כנה לזולת. זעקה מתוך כאב הזולת, וסבל שיוצא עמוק מבפנים - ממקום של רצון להיטיב עם העולם. כשאנחנו מגיעים לנקודה הזאת, אנחנו הופכים לאלוקיים ומושכים את האור האלוקי לתוכנו ולכל הסובבים אותנו. זה הכוח שמונח בלבו של מנהיג הוגן ואמיתי. התשוקה לשתף את הטוב ולראות שצרכי קהילתו ימולאו.

פורים מביא איתו הזדמנות משמעותית להסיר את המסכות, ולגלות את האני האמיתי שלנו לעצמנו. יש בנו את הכוח האדיר להפוך את מה שנראה כסוף חסר תקווה - לתוצאות נסיות. מוטבעת בנו היכולת להשיב מלחמה, שערה בעזרת מנהיגים כאלה כמו מרדכי ואסתר.

המן הוא הסחת הדעת ששואפת ללכוד את תשומת ליבנו ולעורר את האומץ שלנו להתייצב נגדו. בואו נכיר את ה'מרדכי' וה'אסתר' האישיים שלנו ונצעד בדרכם. פורים הוא זמן מוצלח ונהדר לשים לב לזה, להגדיר את נקודת ה'המן' שבתוכנו, ולתלות אותה על העץ! פורים שמח!

נשמח לשמוע בתגובות סיפורים ורעיונות מקוריים שלכם, איך מצליחים להגדיר ולתלות את ההמן שבתוכנו.