רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

אקטואליה

מה אתם עושים כדי לפעול נגד אנטישמיות?

כ״ז באדר ב׳ ה׳תשע״ט כ״ז באדר ב׳ ה׳תשע״ט 03/04/2019 | מאת אפרם גולדברג

שיעור קריטי לגבי תרופת הנגד לאנטישמיות, שרלוונטי גם אחרי פורים.

תל אביב אף פעם לא הייתה שטח נתון במחלוקת באף ספר היסטוריה. היא לא "התנחלות", "שטח כבוש" או "מכשול לשלום". כשמשגרים טילים לעבר תל-אביב, בין אם מישהו לחץ על הכפתור בכוונה תחילה או בשוגג, הם משוגרים מסיבה אחת בלבד. אנשים רעים מעוניינים בהשמדתו של העם היהודי. טילים אלה הם כלי נשקה של האנטישמיות, אולם הם לא הנשק היחיד.

כשמתפרסמים שירים אנטישמיים, כשיהודים מואשמים בנאמנות כפולה או בכך שהמדינה אצלם בכיס, כשהם מואשמים בשליטה באמצעי התקשורת או בשימוש בשוחד פקידי ממשל - כל אלה הם טילים מילוליים, גם הם כלי נשק המסוגלים לחולל הרס רב. הטילים מעזה נתקלו בכיפת ברזל גבוה בשמים והתפוצצו, וכך אחינו ואחיותינו נותרו מוגנים.

אולם במה נתקלו הטילים המילוליים של אילחאן עומאר או ראשידה טלאיב? אותם שרים נבחרים שמסייעים לספק לישראל את כיפת הברזל לא הצליחו לעמוד במשימה בכל הקשור להגנה עלינו, האזרחים שלהם. במקום להיתקל בכיפה של הגנה, שתפוצץ מילים והאשמות כאלה, בית הנבחרים אפשר לטילים ליפול, להתפוצץ ולגרום לנו כאב גדול, פחד ודאגה. נכון, היו ציפיות. חבר הקונגרס טד דויטש, נשא נאום נלהב, משכנע ומאוזן בסנאט ועלינו להכיר לו תודה. אולם עמיתיו אכזבו אותו ואכזבו אותנו. הם אפשרו את שיגור הטילים המילוליים וגרוע מכך, הם אפשרו להם לנחות מבלי להגן עלינו. הם לא יכלו להביא את עצמם להעביר החלטה המגנה אנטישמיות באופן מוחלט. וכעת עלינו לשאול את עצמנו, אם אותם אנשים שאנו סומכים עליהם שיגנו עלינו מאכזבים אותנו, מה אנחנו עומדים לעשות בנדון?

כשהמן סימן את היהודים כמטרה להשמדה, אחשוורוש ענה, " אני פוחד מהאלוהים שלהם, שלא יעשה לי מה שעשה לקודמיי".

המן מרגיע את פחדיו של המלך כשהוא אומר, "ישנו עם אחד", התלמוד מצטט את רבא, שמסביר כי המן אמר למלך - ישנו עם אחד - מדובר בעם ששקוע בשינה. המן אמר, "הם הזניחו את המצוות, הם חלוקי דעות, נלחמים זה בזה, הם מתווכחים בינם לבין עצמם אולם בה בעת הם ישנים שינה עמוקה ביחס לאופן שבו אנו מאיימים עליהם".

אנו פגיעים ועל סף הכחדה - פשוטו כמשמעו - כעם, מכיוון שאנו ישנים. עינינו עצומות למה שמתרחש סביבנו. בזמן מלכות פרס, לא לקחנו את האיומים ברצינות ולא עמדנו על זכותנו להתקיים. המן הכיר בעובדה שזוהי אומה ישנה וניצל עובדה זו לרעה. כל מה שהיה עליו לעשות היה להמשיך להשלות את העם היהודי שהכל רגוע, לתת לו תחושת ביטחון מזויפת, להזין את האדישות והאפטיות עד שיוכל להשיג את מטרתו - להיפטר מהעם היהודי.

אכן, הרב סולובייצ'יק הציע כי הנס האמיתי של פורים הוא שקם אנטישמי, איים עלינו ואנו הקשבנו לו ולקחנו את איומיו ברצינות. לא סלחנו לו, לא קיבלנו את התנצלויותיו המזויפות, לא אמרנו שהוא לא באמת הבין מה הוא אומר. לא דחינו את התבטאויותיו האנטישמיות, אלא התעמתנו איתו, הבנו את דבריו כפשוטם והיינו נחושים שלא לתת לו לאיים על עמנו.

זיהוי האנטישמי, ההתייחסות לדבריו ברצינות והפעולה בנדון היא בגדר נס, לא פחות.

אז איך שרדנו? מה קלקל את תכניתו של המן? מדוע ניצחנו את המן בסופו של דבר כך שאנו נמצאים כאן היום והוא רק זיכרון רחוק? התשובה פשוטה: בזכות מרדכי ואסתר. אנו מבינים את גבורתה של אסתר. היא סיכנה הכל: את חייה, משפחתה, עמה - היא הסתכנה והתעמתה עם המלך ללא רשות.

אולם מה הופך את מרדכי לגיבור? האם היה כל כך נורא אם הוא היה משתחווה להמן? רק פעם אחת? נכנע קצת? מרדכי מסרב לא רק להשתחוות להמן, הוא מתעקש להתנגד לו בכך שהוא באופן קבוע הציב את עצמו בדרכו של המן, כדי שהמן יראה אותו מדי יום ויוטרד מהיהודי היחיד שמסרב להפגין כבוד כלפיו. התנהגותו של מרדכי מתגרה בהמן והוא מגיב בהצהרת כוונתו להרוג לא רק את מרדכי, אלא את כל עמו של מרדכי - היהודים. גם אחרי שתוכניתו של המן מדוברת בקול רם, ממשיך מרדכי להעליב אותו.

כשאחשוורוש נזכר מה עשה מרדכי כדי להציל את חייו ושולח את המן לתגמל אותו במצעד פומבי, מרדכי יכול היה לסרב לכבוד. במקום זאת, הוא מקבל את ההזמנה, משפיל את המן ומרתיח אותו עוד יותר!

האם זהו האדם שאנו מחשיבים לגיבור פורים? מדוע? אם נביט מקרוב יותר, ייתכן שנחשוב כי האגו של מרדכי הציב את העם היהודי בסכנה. מה היה המקור לעקשנותו של מרדכי?

נכון, מרדכי היה רשאי להשתחוות. כדי להציל את חייו, הוא יכול היה להתנצל על יהדותו ולהיכנע לאנטישמי העוין, להשתחוות בפני המן ובפני השקפת העולם שלו, השואפת לעולם נטול יהודים. אולם מרדכי הבין את מה שעומד על הפרק. מרדכי, מלומד צנוע וצדיק היה עד לאנטישמיות הגדלה והולכת של המן ולתשוקתו לראות את היהודים ואת היהדות נמחקים מעל פני האדמה, והבין מהי תרופת הנגד. אם היהודים ישנים שינה עמוקה, ומתרצים תירוצים ביחס לדיבורים האנטישמיים של בני זמנם, התשובה לא הייתה להשתחוות, גם אם הדבר היה מותר מבחינה טכנית. התשובה הייתה בדיוק ההפך. לעמוד איתן, להתנגד, בתור יהודי גאה, יהודי של התורה.

התשובה לא הייתה להתנצל על היותו יהודי, אלא להיפך - להיות היהודי הגאה והנועז ביותר שאפשר, וזה בדיוק מה שעשה. זו הסיבה שבגללה מרדכי ידוע במגילה בתור "איש יהודי היה בשושן הבירה". למה אתם מתכוונים איש יהודי - היה רק אחד? בשושן הייתה אוכלוסיה יהודית גדולה! המגילה מספרת לנו שנכון שהיו הרבה יהודים, אולם חלקם נטשו את יהדותם ואחרים לא הצליחו להיות חזקים ולדבוק בה. הקהילה היהודית ישנה, היה רק איש יהודי אחד, יהודי אחד שלא התבייש, לא היה נבוך ולא התנצל.

מה קורה כשהיהודים מגנים על עצמם, כשאנו פותחים את הפה ומתעמתים עם שירים אנטישמיים, עם סטריאוטיפים וגם עם האנטישמיים עצמם? בסוף הסיפור מספרת לנו המגילה "וְאִישׁ לֹא-עָמַד לִפְנֵיהֶם, כִּי-נָפַל פַּחְדָּם עַל-כָּל-הָעַמִּים" (אסתר, ט, ב). מדוע? "כִּי מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי, מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ … וְגָדוֹל לַיְּהוּדִים, וְרָצוּי לְרֹב אֶחָיו--דֹּרֵשׁ טוֹב לְעַמּוֹ, וְדֹבֵר שָׁלוֹם לְכָל-זַרְעוֹ" (אסתר, י, ג).

אחד הלקחים החשובים - ולא מספיק מודגשים - של פורים הוא שהתשובה לאויבינו אינה להסתתר, להתנצל או למחוק את יהדותנו. ההפך הוא הנכון, התשובה היא להפגינה בגאווה ולהתהלך בראש מורם. כשאנו פועלים מתוך ביטחון וגאווה, אנו זוכים לכבוד. אין זה צירוף מקרים שמרדכי מתבלט כמנהיג - לא רק של העם היהודי - אלא זוכה לכבוד גם מצד ממשלת פרס.

איש מאיתנו אינו יודע מה צופן לנו העתיד. ייתכן שנביט לאחור על שבועות אלה כעל סטייה מהנורמה, רגע פעוט בזמן שבו קולות גזעניים וצרי אופק דיברו בחופשיות אולם בהמשך שוב זכו היהודים לתמיכה חזקה, סובלנות וחופש. אולם ייתכן גם שההיסטוריה תביט לאחור על רגעים אלה, כעל רגעים שבהם יכלו חברי הקונגרס לצדד בדעות אנטישמיות ולחמוק מעונש, ללא גינוי או השלכות כלשהן, ולזהות רגע זה כנקודת מפנה, הרגע שבו נפסקה ההגנה על העם היהודי.

אם אתם שותפים לדאגה זו, לאי ודאות זו, השאלה היא: מה אתם עומדים לעשות בנדון? אנו בהחלט חייבים לכתוב מכתבים, להרים טלפונים, להשתתף בכנסים ולהצביע על האחריות של אותם דוברים אנטישמיים ושל אלו שאינם מגנים אותם. אולם יש משהו נוסף שעלינו לעשות.

עלינו לפנות ישירות לאמריקנים ולהתנהל מתוך גאווה, יושרה, כנות ואמת. אם, בדומה למרדכי, שכנינו ילמדו להכירנו ולכבדנו, הם לא יפגינו סובלנות כלפי מנהיגים שמעזים לעודד שיח אנטישמי. אם נתנהל כראוי, האנשים שאנו עובדים עמם, מתאמנים עמם, קונים איתם בסופר או גרים לידם, ימחו גם כן ויפעלו - הם ידרשו תגובות של גינוי ואת הרחקתם של אותם קולות מלאי שנאה מוועדות חשובות.

בחג הקרוב היו איש יהודי.

מאמרים נבחרים

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן