מה מאפיין את חג פורים? התשובה הראשונה היא שאלו ימים שמחים, ושמחים עד כדי כך, שהשמחה אף מקרינה למשך חודש שלם ("משנכנס אדר...").

ומה עוד מאפיין את חג פורים? נו, שתיית יין, גם זה ידוע. ושני הדברים קשורים זה בזה: שהרי "יין ישמח לבב אנוש", ואכן נוהגים עם ישראל לשתות יין בפורים. כשרק חושבים על פורים, האסוציאציה צצה מאליה, וכבר מהדהד בראש השיר אודות "חייב אינש לבסומי בפוריא".

אבל מה פשר מנהג זה? האומנם שותים יין בפורים רק כדי לשמוח? אילו היתה זו הסיבה, אז למה לשתות "עד דלא ידע", הרי כמות כזו היא גדולה מדי ואינה משמחת כלל? מעבר לכך, גם בשאר החגים יש מצווה לשמוח, אבל לא להשתכר חלילה, ומה עניין השתיה של "עד דלא ידע" דווקא בפורים?

היין אכן משמח – אבל לא כמו שחושבים. לא משום תכונתו הטבעית לשמח כששותים את היין בפורים, אלא מחמת המסר הטמון וגלום בשתייה מרובה, ודווקא כאשר מגיעים לכדי "עד דלא ידע".

ראיתם פעם אדם שהתבשם יתר על המידה, שקיים את ה"עד דלא ידע"?

 

מה הוא עשה? – כלום.

 

מה הוא יכול לעשות? – כלום.

שום דבר.

 

כשהאדם שיכור, הדעת שלו אינה יכולה לשלוט, וממילא אין בכוחו לעשות מאומה. וזהו בדיוק המסר:

 

אנחנו עושים, משתדלים, מתאמצים – אבל האמת היא שלעיתים, בסוף מתגלה לנו שלא הצלחנו במשימה שלנו, ולא הועילו מאמצנו כלל. פעמים רבות החיים מלמדים אותנו באופן מעשי את דבריו של החכם באדם "רבות מחשבות בלב איש – ועצת ה' היא תקום" (משלי, יט' כא').

 

את אותו המסר אנו לומדים מהסיפור של פורים. כי הרי התזמון המרתק שהביא להצלת היהודים, ה"ונהפוך הוא", מראה לנו עד כמה א-לוהים הוא שמנהיג את הטבע ומנהל את העולם.

ולכן שותים בפורים. כדי להראות שאנחנו לא שולטים בהכל. כשאנו כשיכורים, המסוגלים סך-הכל לעשות כלום, אז א-לוהים הוא שמנהיג ומנהל את הכל.

וכך כתב המהר"ל מפראג, בספרו "אור חדש":

 

"מצד עצמם לא היה להם תשועה כלל רק מן השם יתברך ולפיכך אמרו שחייב אדם לבסומי ביומא דפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי (מגילה ז, ב). כלומר, כי כאשר אדם מגיע למידה זאת אין לו שום עזר כלל כי לא ידע דבר ואין לו יכולת. וכך ישראל באותו שעה לא היה העזר והתשועה דבר מה מצד עצמם רק מן ה' היתה הישועה הזאת לגמרי והיה כאיש אשר לא ידע דבר שאין לו תשועה מצד עצמו כלל".

 

זה אכן משמח! לא מחמת טבעו של היין לשמח. אלא, בגלל המסר שטמון כאן, העולם מנוהל היטיב, ויש תכנית ברורה שמתבצעת בהשגחה של א-לוהים. הביטחון הזה - הוא שמשמח את לבנו. 'כי בו ישמח לבנו כי בשם קודשו בטחנו'.

מעתה, בשתיית ה'לחיים' בפורים, דומני שהלב יוכל להרגיש טעם אחר – חדש, מיוחד, נדיר – החבוי באחוזי האלכוהול של אותו משקה אדום.

לחיים ולשמחה ולשלום!