רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

אקטואליה

פורים ואיראן

י׳ באדר ה׳תשע״ב י׳ באדר ה׳תשע״ב 04/03/2012 | מאת הרב שרגא סימונס

2500 שנים חלפו מאז עמדנו מול מטורף פרסי אחד, עד ליום זה בו אנו עומדים מול ממשיכי דרכו – קווי דמיון מפתיעים בין פרס העתיקה לזמן ההווה.

כ-2500 שנים חלפו מאז עמדנו מול מטורף פרסי אחד, עד ליום זה בו אנו עומדים מול ממשיכי דרכו – הנשיא האיראני מחמוד אחמדינג'אד והמולות המטורפים של איראן, שחוזרים ומצהירים שוב ושוב שחייבים "למחוק את ישראל מהמפה".

המתח רב, וכולנו מחכים לראות כיצד ייפול דבר. האם ישראל תפציץ את איראן? האם העולם יתמוך בהתקפה כזאת? והחשוב מכל: מה אנחנו יכולים לעשות?

בסיפור חג הפורים קיימות מקבילות מעניינות למצב הנוכחי, ובקריאה דקדקנית של הטקסט העתיק, נוכל למצוא הכוונה איך וכיצד להתקדם במצב המפחיד של ימינו.

שרטוט המקבילות

קיצוניות דתית – המן הצמיד לחזהו עבודה זרה, וגזר שכולם ישתחוו בפניו. סירובו של מרדכי להשתחוות, עורר בהמן זעם שהביא לרקימת תוכנית ההשמדה שלו.

אלף שנים לאחר סיפור פורים נולד האיסלם, וכשהיהודים סירבו להכיר במוחמד כנביא, זעמו פרץ:

  • "אותם [את היהודים] קילל אללה ועשה מהם קופים וחזירים..." (קוראן 5:60)

  • "והם [בני ישראל] כוסו בעוני ושפלות, וחזרו עם כעס אללה [עליהם]" (קוראן 2:61)

  • "לא תבוא השעה האחרונה [הגאולה] אלא אם המוסלמים ילחמו ביהודים ויהרגו בהם, עד שהיהודים יתחבאו מאחורי אבן או עץ...[והם יאמרו] מוסלמי, יש יהודי מאחורי, בוא והרוג אותו" (צאחין מוסלים, 41:6985)

והנביא מוחמד הסביר שדברים אלה אינם רטוריקה בלבד, אלא צריכים לבזוז ולהרוג את היהודים. מקורות אלה ואחרים מעודדים היום את האייטולה עלי חמינאי לומר: "הישות הציונית היא גידול ממאיר שחייבים לכרות".

מתן תוקף חוקי לאנטישמיות – במקום שהמן יפעל באופן אישי כדי להרוג את היהודים, הוא משקיע ממון ומאמצים רבים כדי לתת לגזרתו תוקף חוקי.

גם היום, מנהיגה העליון של איראן השיג אישור חוקי ודתי לתקוף יהודים ברחבי העולם ולהשמיד את מדינת ישראל – כשהוא מצהיר שקיימת "הצדקה משפטית להרוג את היהודים ולהשמיד את ישראל, ובזה, ממשלת איראן חייבת ליטול פיקוד".

נכונות להקרבה עצמית – כצאצא של עמלק - האבטיפוס של הקנאי האנטישמי – המן נדחף על ידי יצר שנאת היהודים ואפילו במחיר אישי גבוה. והוא אכן מציע לאחשוורוש הון עתק מכספו תמורת הזכות להשמידם (אסתר ג',ט').

לוגיקה זאת אינה חלה על המשטר האיראני שמונע על ידי משיחיות אפוקליפטית

אותם הרעיונות מניעים את איראן היום. התפיסה המקובלת שמשמעות השימוש בנשק גרעיני היא 'מאזן אימה' (כלומר, אף מדינה לא תעז לפתוח במתקפה גרעינית, כשהיא יודעת שהצד השני יגיב בצורה דומה, מה שיביא להשמדת שני הצדדים) לא חלה על המשטר האיראני שמונע על ידי משיחיות אפוקליפטית. למעשה, ההיפך הוא הנכון. בדיוק כפי שמוסלמים קיצוניים בצעו מאות פיגועי התאבדות, כך מטיפה איראן לפיגוע ההתאבדות האולטימטיבי. למרות שמלחמה גרעינית עם ישראל עלולה לעלות לאיראן בחייהם של 15 מיליון איש, המנהיגים האיראניים הבהירו שהם רואים בזה "קרבן קטן" כדי למחוק את ששת מיליוני היהודים שחיים בישראל.

לוחמה פסיכולוגית – במאמציה של אסתר לבטל את הגזרה, היא לא נכנסה לעימות ישיר עם המן. במקום זה, היא הזמינה אותו לשני משתים, ובכעסו המפעפע על מרדכי הוא 'נרדם בשמירה', ונופל כפרי בשל ברשתה של אסתר.

גם היום ישראל יכולה להפיץ מידע שגוי על מנת להטעות את האיראנים להניח שחסרים לישראל הן הכוח הצבאי והן הלכידות הפנימית הדרושים לתקיפה. האם ראש המוסד לשעבר, מאיר דגן, מאמין באמת שהתקפה ישראלית על איראן היא הדבר המטופש ביותר שהוא שמע בחייו? האם המזל"ט הישראלי המשופר – המפתח לכל מבצע נגד איראן – באמת התרסק ונשרף בטיסת הניסוי האחרונה? האם מידע זה משקף את המציאות, או, ברוח פורים, אלה מלכודות מכוונות?

חדירה לשטח האויב – בסיפור של פורים, בחירתה של אסתר למלכה העניקה לה נגישות חסרת תקדים אל המלך – ואפשרה לה לחדור אל לב ליבו של השלטון הפרסי ולהציל את עם ישראל.

כיום, כלי הנשק העיקרי של ישראל נגד תוכנית הגרעין האיראנית הוא לעורר תוהו ובוהו פנימי: עשרות מהנדסי גרעין איראניים נהרגו באופן מסתורי, ווירוס הסטוקסנט הרס אלף צנטריפוגות במתקן הגרעיני בנתאנז. הוירוס הכיל את הקוד "MYRTUS" = הדס, שמזכיר לנו את שם ילדותה של אסתר - הדסה.

נועד להיות שונה

מקבילה אחרונה לסיום, מגלה לנו את השורש העמוק של האתגרים שעומדים מול עם ישראל לאורך הדורות. כשהמן ביקש אישור להשמיד את היהודים הוא אמר:

"ישנו עם אחד מפוזר ומפורד... דתיהם [חוקיהם] שונות מכל עם" – כלומר, הם אינם אוכלים מהאוכל שלנו, הם שומרים שבת, והם לא נישאים עם בנותינו. (אסתר ג', ח')

המן האשים את היהודים בהיותם אלמנט זר וחסר נאמנות שאי אפשר לבטוח בו. המוטיב הזה חוזר על עצמו לאורך ההיסטוריה: הצלבנים בימי הביניים והאינקוויזיטורים בספרד טבחו יהודים מכיוון שהם לא קיבלו על עצמם את הנורמות הדתיות של אירופה; אלפרד דרייפוס הואשם בבגידה, ותואר באופן שקרי על ידי הממשל הצרפתי כמייצג של קונספירציה יהודית; המשטרה החשאית הרוסית בדתה את הפרוטוקולים של זקני ציון, שתיארו את היהודים כעוסקים במזימה נפשעת לכבוש את עולם.

גם היום, מדינת ישראל מהווה יעד לדמוניזציה אינטנסיבית – מגונה על ידי האו"ם, עומדת מתחת לזכוכית המגדלת של התקשורת העולמית, וסובלת מדה-לגיטימציה בסטנדרטים כפולים מעל ומעבר לכל פרופורציה.

הפתרון אינו שישראל תמחה את שונותה ותהפוך לאומה ככל האומות. אנחנו חייבים לשים לב לתיאורו הנבואי של בלעם על עם ישראל:

"הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב" (במדבר כ"ג, ט')

סוד ההצלחה היהודית הוא דווקא זהותנו הנפרדת. הנצי"ב, מגדולי רבני המאה ה-19, מסביר שמשימתה של היהדות היא להביא את המוסר והמונותיאיזם לעולם. טמיעה מרחיקה אותנו ממטרה זו. כל עוד אנו שומרים על הזהות הייחודית שלנו, אין ספק שנמשיך להתקיים, אבל כשהזהות הלאומית שלנו מיטשטשת, אנחנו הופכים להיות 'מין בסכנת הכחדה'.

אם נמחק את הזהות הנבדלת שלנו, האנטישמים יכפו עלינו את ההפרדה

אומרים ש"אם היהודים לא עושים קידוש, הגויים עושים הבדלה." או שאנחנו נקדש את הזהות הייחודית שלנו (קידוש), או – אם נבחר למחוק את הקווים המבדילים האלה ולהפוך להיות כמו שאר העמים – שהאנטישמים ירימו ראש ויכפו עלינו את ההפרדה על כורחנו (הבדלה).

כלומר: כשהיהודים מסיפור פורים הוזמנו למשתה של אחשוורוש, הם בחרו להצטרף לציבור. בדיוק אז עלה הגינוי של המן על שונותם של היהודים.

כשאנחנו היהודים מגמגמים במשימתנו לייצג את האלוקיות בעולם, אז תיאולוגיות מעוותות עולות וממלאות את הואקום שנוצר. זה יכול לבוא לידי ביטוי בפיצוץ אוטובוסים, בהטסת מטוסים לתוך גורדי שחקים או באיום באפוקליפסה גרעינית. זוהי תוצאה של "מידה כנגד מידה" להיפוך הפרופורציות: באותה מידה שעם ישראל אינו ממלא את תפקידו כאור לגויים, כך אחרים מעוּדדים לפעול נגדנו בדרך מאוד לא אלוקית.

וכאן אנו מגיעים אל השאלה הקריטית שעומדת כיום מול המדינה: מהי האישיות הכוללת שלנו? האם אנחנו חוגגים את האוניברסאליות המערבית – מופעי רוק, מדליות אולימפיות וחופים יפים – או שאנו מדגישים את המורשת הרוחנית הייחודית שלנו?

למנחם בגין תמיד הייתה כיפה בכיס, ובביקורים אצל ראשי מדינות הוא היה חובש אותה כדי לצטט פסוקים מקראיים או לברך. המסר שלו היה - אנחנו עם ייחודי וקדוש. ולא רק שהנהגות אלה לא גררו בוז ממנהיגי העולם, אלא עוררו כבוד רב לישראל.

ובאופן מעשי

כשצילה של השמדה גרעינית רובץ על ישראל, מה אנחנו יכולים לעשות בנדון?

כשאסתר שמעה על השואה המתקרבת, היא הסכימה להסתכן ולגשת אל המלך, כשהיא מבקשת ממרדכי רק דבר אחד: שהיהודים יצומו ויתפללו במשך שלושה ימים. היא ידעה שבזמן סכנה, עלינו להפנות את מבטינו כלפי מעלה ולהכיר בכוח ובניצחון שמגיעים רק דרך מי שקבע שנהיה עם נצחי.

המסר של אסתר מתאים לנו גם היום:

כן, אנחנו חייבים להתאמץ ולהשפיע על ממשלות העולם לתמוך בזכותה של ישראל להגן על עצמה, ויחד עם זה להשאיר את ההחלטה אם לתקוף את מתקני הגרעין של איראן בידיהם של אלה שברשותם מלוא המידע הנחוץ.

כן, אנחנו חייבים לחשוף את הסילוף התקשורתי שממעיט באיום הקיומי על מדינת ישראל.

אבל מעל לכל, אנחנו חייבים להיות ראויים לעזרה משמים.

מעל לכל, אנחנו חייבים להיות ראויים לעזרה משמים

בסופו של סיפור פורים, אסתר הצליחה להשיג את תמיכתו של המלך במלחמה היהודית נגד גזרת המן. אחרי חודשים של הכנות צבאיות, יום אחד לפני פרוץ המלחמה – בי"ג באדר – כל החיילים היהודים צמו. לכאורה, נראה שמסוכן להחליש את כוחות הצבא, ובכל זאת, היהודים הבינו שצום עוזר להנמיך את רמת הדחפים הגופניים כדי להתרכז יותר ב'אני' הרוחני, ועל ידי כך לחשל את הקשר האלוקי הדרוש כדי שמשימתנו תצליח.

כשהקרב תם, עם ישראל היה זה שניצח. זה היה זמן לאחדות יהודית נפלאה, ניגוד דרמטי לתיאור בו השתמש המן כדי להוקיע את היהודים: "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד..." (אסתר ג', ח').

המפרשים, שקוראים בין השורות, ראו במילים "מפוזר ומפורד" התייחסות לסכסוך ולפילוג בתוך עם ישראל. זה בדיוק מה שנתן להמן את האומץ לקום נגדנו. אסתר הבינה שכדי לזכות בגאולה, בני עמה יצטרכו להתלכד ברוח של אחדות, ולכן היא אמרה למרדכי: "לך כנוס את כל היהודים" (אסתר ד',ט"ז) – כלומר, אני יכולה להצליח רק אם היהודים מאוחדים.

זה המסר גם לנו היום. כולנו באותה סירה. כל אחד חייב למלא את חלקו – בין אם תפקידו רוחני, פוליטי, צבאי או שילוב כלשהו ביניהם. ובדיוק כפי שהמן לא הבדיל בינינו, כך גם אנחנו חייבים לכבד ולהוקיר את התפקיד שממלא כל יהודי ויהודי.

האיום האיראני הוא הרבה יותר מהעמדתה של ישראל על הכוונת; הוא גם קריאת התעוררות לעולם המערבי. איראן הבהירה שהיא תתייחס לכל תקיפה ישראלית כתקיפה אמריקנית ותגיב בהתאם – הפעלת תאי טרור נגד מטרות יהודיות ואמריקניות ברחבי העולם.

הרעיון הזה של גורל משותף בא לידי ביטוי במסורת שיוסדה על ידי מרדכי (אסתר ט' ,כ"ב). אנחנו שולחים משלוחי מנות זה לזה, כדי להטביע בנו את המסר: אם אנחנו רוצים לנצח, אנחנו חייבים להתאחד תחת כותרת הגאווה היהודית – לחגוג את המסורת הייחודית שלנו, את המסר הייחודי שלנו, ואת היכולת הייחודית שלנו להביא את האור הזה לעולם.

מאמרים נבחרים

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן