השבועות האחרונים הכינו אותנו בעל כורחנו לליל פסח המתקרב. שבועות של בידוד וסגר הולך ומתגבר הכינו אותנו לרגע שבו נשב לבד או עם המשפחה הגרעינית לערוך את סדר הפסח. הפעם בלי דודים, בלי סבא וסבתא ואחיינים ונכדים, בלי בתי כנסת, בלי חברים, בלי בתי מדרש, בלי נסיעות, רק אנחנו, שולחן הסדר, ההגדה ו... הבורא. ממש כמו שהיה בערב היציאה ממצרים: גם אז בני ישראל הסתגרו בבתיהם והמשחית בחוץ הרג את בכורי מצרים.

ביציאת מצרים יצאו רק חמישית מן העם. ארבע חמישיות מהעם מתו במכת חושך. אולי בגלל שלא רצו לצאת ממצרים ואולי בגלל שלא האמינו שיוכלו לצאת ממצרים. (אנחנו לא מאמינים )בדברים שאנחנו לא רוצים להאמין בהם...

היום, המגיפה הורגת בעיקר את הזקנים. רבי נחמן מברסלב אומר משהו מעניין: זקן הוא אדם שלא מאמין שהוא יכול להשתנות, אדם שוויתר על הסיכוי. יכול להיות זקן בן 90, זקן בן 70, וזקן בן עשרים.

הבורא הוציא את בני ישראל ממצרים, למרות שהיו עובדי עבודה זרה ושקעו בתוך 49 שערי טומאה. הוא הוציא עם של עבדים פשוטים והביא אותם למעמד האדיר של הר סיני.

האם המצב הרוחני שלנו היום יותר גרוע מהמצב של בני ישראל במצרים??? ממש לא! אז אין שום סיבה שבעולם שלא נוכל להיגאל מכל צרה, מלבד חוסר האמונה שאנו באמת יכולים!

יש לנו בתורה מצוות זכירה של: "וְזָכַרְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ, כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל". שנדע שההצלחות שלנו ממנו, והוא יכול לעזור לנו לעשות דברים שנדמה לנו כבלתי אפשריים אם רק נזכור את זה.

מסופר בגמרא על רבי חנינא בן דוסא שבתו שמה בטעות חומץ במקום שמן בנרות שבת והוא אמר לה "מי שאמר לשמן וידלוק הוא יאמר לחומץ וידלוק" והחומץ אכן דלק כל השבת.

האם אתה באמת מאמין? האם את באמת מאמינה? האם אנו מאמינים שזה שברא ומחיה את כל העולמות יכול להוציא אותנו בן רגע מהמצרים שלנו? שהוא יכול לעצור את המגיפה בן רגע? האם אנו מאמינים ממש שתפילה שלנו יכולה לבקוע את כל הרקיעים כמו תפילה של גדול הצדיקים, כי זה שאמר לשמן שידלוק יכול לומר לחומץ שידלוק? האם אנו מאמינים שבכוח התפילה שלנו ניתן לעצור את המגיפה מעל עם ישראל והעולם בכלל בלי קשר למעשים ולרמה הרוחנית שלנו?

אז נאמין!

בליל פסח, על פי הקבלה יורדת הארה שנותנת שפע אדיר לכל אחד גם בלי קשר למעשיו. יש לנו את היכולת לפעול גדולות בלילה הזה.

מובא בזוהר ובגמרא "רחמנא ליבא בעי" - הבורא רוצה את הלב, הוא לא צריך בתי כנסת, ומניינים, ותפאורה, אלו הכל אמצעים. הוא רוצה את הלב שלנו, שנאמין, שנאהב, שנתחבר ושנתפלל מכל הלב, לא רק מהשפה ולחוץ.

אז בליל הסדר הקרוב מתנתקים מהכל כדי להתחבר להכל, שוכחים מהבדידות ומתחברים לבורא, עוברים על ההגדה, מתחברים למסרים שלה ומתפללים לישועות גדולות על עם ישראל ועלינו מכל הלב, בשמחה!!!!! ובידיעה ברורה שזה פועל. יש כוח אדיר לחיבור הזה של כולנו יחד תחת גורל אחד ובתפילה אחת, זה לא ליל סדר מצומצם, זה ליל סדר הכי גדול בהיסטוריה!

פסח שמח ומלא ישועות :)