ליל הסדר השנה יהיה שונה מאוד ביחס לשנים עברו. חלקנו נהיה לבד. אחרים יתאספו ביחד, אולם רק עם בני משפחה גרעינית מצומצמת. מחשבותינו והשיחות שננהל סביב השולחן גם הן תהיינה בעלות אופי וגוון שונים.

7 התובנות הבאות נועדו לשמח ולרומם את ליל הסדר השנה.

1. הברכה הנכונה

המורה החסידי האהוב, הרב יצחק לוי מברדיצ'ב (1740-1810), טען כי אימצנו את הברכה הלא נכונה לחג הפסח. הוא הציע שעלינו להחליף את הברכה בזו שאנו מברכים בפורים. "בפורים אדם מברך את חברו במילים 'פורים שמח' ואילו בפסח אנו אומרים 'פסח כשר'. צריך להיות ההיפך. בפורים עלינו להזכיר זה לזה לשמור על היום ב'דרך כשרה' ולא להגזים בשתייה ובחגיגות.

"בפסח, לעומת זאת", אמר הרב, "איננו צריכים להזכיר לעצמנו לשמור על כשרות, עם כל החוקים וההגבלות. את זה כולנו יודעים. בפסח צריכים לזכור שאין דבר חשוב יותר משמחה, כדי להפוך את החג למרומם ובלתי נשכח".

דברים אלה מציעים לנו נקודת מבט ייחודית, בעיקר השנה. למרות שעומדות בפנינו הסחות דעת רבות, למרות המתח והחרדה, ליל הסדר חייב להיות שמח ומהנה. אולי עכשיו יותר מאי פעם. אין מקום למלנכוליה.

ליל הסדר מותאם לילדים. מגיע להם להרגיש את השמחה וההנאה העמוקות ביותר בערב מיוחד זה. יש מנהג לפיו נותנים לילדים ממתקים כדי שיישארו ערים עד סוף הסדר. הכינו הפתעה מיוחדת לילדיכם לליל הסדר.

נתן שרנסקי, שבילה תשע שנים בכלא הסובייטי כיהודי מסורב עלייה, העלה לאחרונה סרטון עם חמש המלצות, המבוססות על ניסיונו האישי, כיצד לעבור את ימי הבידוד הארוכים. הוא הדגיש את חשיבות ההומור. למרות כל הקושי, חשוב להכניס שמחה ועליצות למצב כדי להתגבר על הקשיים. ליל הסדר השנה צריך להיות מלא בשירה, ריקודים, מצב רוח טוב ומנה הגונה של חוש הומור. 

2. מדוע שוברים את המצה?

מדוע חוצים את המצה לשני חצאים בתחילת הסדר, בחלק הנקרא ,'יחץ'? המלומד המכובד בן ימינו, הרב יוסף ב. סולובייצ'יק זצ"ל (1903-1993) הציע תשובה ייחודית. כשבני ישראל היו משועבדים במצרים, היו עבדים מסוימים שמצאו את עצמם בתנאים טובים יותר מאחריםהם עבדו למען אדונים רחומים יותר והם חיו בתנאים טובים יותר. אחרים מצאו את עצמם בנסיבות גרועות יותר. אלה ששפר עליהם גורלם והיה להם יותר היו בוצעים את לחמם וחולקים אותו עם אלו שהיה להם פחות.

בליל הסדר, נחקה אותם ונלמד שזוהי הדרך של נדיבות אוהבת – לחלוק עם אחרים, גם בתנאים הקשים ביותר.

אנו מוצאים את עצמנו בתקופה חסרת תקדים. אלה הם ימי משבר. פעמים רבות התגובה הנפוצה בתרחישים כאלה היא להתנהג באנוכיות. האינסטינקטים שלנו אומרים לנו שעלינו לדאוג לעצמנו ולבני משפחתנו. כולנו ראינו סרטונים ושמענו דיווחים על אנשים שאוגרים מזון, נייר טואלט וכו' מתוך הבהלה והלחץ של מצב זה.

האתגר של כולנו הוא להיות אנשי חסד, לפעול מתוך נדיבות אוהבת ולשמור על תחושה עמוקה של סולידריות זה עם זה, גם בתנאים הקשים ביותר. בשבועות האחרונים חזינו בדוגמאות אינספור של גבורה ונדיבות זה כלפי זה. זו הדרך שלנו. הסמל שלה הוא חציית המצה לשניים: השלב הרביעי של הסדר, יחץ.

3. חג של חיפזון

איזה סיפור חלקו בני ישראל בליל הסדר הראשון? אחרי הכל, העם היהודי היה עדיין במצרים כשישבו סביב שולחן הסדר הראשון אי פעם. הם אכלו מצה ומרור. אולם איזה סיפור הם יכלו לספר? יציאת מצריים עדיין לא התרחשה.

החסיד הדגול המהולל, הרב מנחם נחום מצ'רנוביל (1730-1787), טען שהם סיפרו את אותו סיפור שאנו מספרים על יציאת מצרים. הם שרו על ניסים גדולים ועל גאולה. כיצד ייתכן הדבר? התשובה, השיב הרב, היא שהם היו מלאים בכל כך הרבה תקווה ואמונה שהם ראו גאולה בעיני רוחם, אפילו טעמו אותה, עוד לפני שהתרחשה (ספר מאור עיניים, פרשת צו).

הרב מציע שאפילו בזמן האפל ביותר עלינו להישאר אופטימיים ומלאי תקווה. אחרי לילה ארוך, האור לפתע מגיח.

פסח הוא חג של זריזות. את המצה יש לאפות תוך 18 דקות בלבד. העם היהודי עזב את ארץ מצרים במהירות. לבצק לא היה זמן לתפוח. "בְחִפָּזוֹן יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם". אולי זוהי הסיבה לכך שכתבי הקבלה מתייחסים למצה כאל "לחם האמונה". זה היה הלחם שנאכל על-ידי העבדים ולפתע הוא הפך ללחם החופש – אותו הלחם שביטא את שחרורם מעבדות.

יש כאן שיעור: דברים יכולים להתהפך על פיהם ולהתגלות כברכה באופן בלתי צפוי.

אנחנו לעולם לא מוותרים. ימים טובים יותר יגיעו.

4. למה ביצה?

רבים נוהגים לפתוח את ליל הסדר באכילת ביצה. מדוע? תשובות שונות הוצעו לכך. לפי מסורת אחת, הביצה היא המזון היחיד שאינו מתרכך כשמחממים אותו. אם מרתיחים ביצה היא הופכת להיות קשה יותר. זה מסמל את העם היהודי: ככל שהפעילו עלינו יותר חום ולחץ, כך הפכנו להיות קשוחים וחזקים יותר.

החוסן הוא מושג שעלינו להתחבר אליו בימים אלה. העם היהודי נחשף לחלק מהסערות הקשות ביותר. פעם אחר פעם, לאורך ההיסטוריה, התחברנו פנימה ושם, באופן מדהים, מצאנו את האמונה והכוחות להחזיק מעמד, ופעמים רבות אפילו לשגשג במצבים התובעניים ביותר. העם היהודי הוא מאסטר של חוסן.

בחייהם של כולנו יש עליות ומורדות. בזמני מצוקה עלינו לזכור שהתגברנו על דברים דומים בעבר, ושנשרוד גם את זה. אל לנו להתייאש. עברנו את פרעה, נעבור גם את זה.

5. הרב לוי יצחק מברדיצ'ב לא היה מתחיל את הסדר עד ש...

הסדר עמד להתחיל בעוד שעות ספורות ולרב לוי יצחק מברדיצ'ב היה מסר דחוף לתלמידיו: "לא אתחיל את הסדר עד שלא יהיו לי 50 צעיפי משי, 5 ק"ג טבק טורקי וכיכר לחם אחת!"

תלמידיו היו המומים. "רבי!", הם קראו, "איפה אנחנו אמורים למצוא את הדברים האלה?

הצעיפים והטבק הוצאו מחוץ לחוק על-ידי הקיסר – מה שיש הוא מוברח – לאף אחד אין! ובאשר לכיכר הלחם – פסח נכנס עוד כמה שעות, איפה נמצא כיכר לחם בברדי'צב?"

הרב לוי היה נחוש בדעתו וסירב להתחיל את הסדר עד שיובאו אליו הפריטים הלא חוקיים וכיכר הלחם.

תלמידיו החלו להתרוצץ ולתור בעיירה כולה בחיפוש אחר הפריטים הדרושים. אחרי תחנונים רבים והסברים הם הצליחו לבסוף למצוא את צעיפי המשי והטבק הטורקי וחזרו מיד לרב כדי להראות לו מה מצאו.

"מצוין!" קרא הרב לוי יצחק. "אבל איפה כיכר הלחם?" בדמעות בעיניהם התחננו התלמידים, "בבקשה, רבי, אתה חייב להבין. לא הצלחנו למצוא חמץ בברדיצ'ב שעות בודדות לפני פסח!"

הרב לוי יצחק הרים עיניו השמימה והחל לקרוא: "אלוהים אדירים, הצאר הוציא מחוץ לחוק את הייבוא של צעיפי משי. מי שייתפס עוטה צעיף משי דינו 25 שנה במחנה עבודה. ואף על פי כן, יש לאנשי ברדיצ'ב לפחות 50 צעיפים! יש גזר דין מוות על כל מי שייתפס עם טבק טורקי והצאר הציב מאות חיילים לאורך הגבול כדי לוודא שהוא לא יוברח פנימה. ואף על פי כן, יש שפע של טבק טורקי בברדיצ'ב. אבל אתה, רבון העולם, אין לך משטרה ולא מפקחים. לפני יותר מ- 3,000 שנה ציווית עלינו להיפטר מכל החמץ בבתינו. ואי אפשר למצוא אפילו פירור חמץ אחד בעיר שלמה! מי כעמך ישראל!"

ועם אותה הכרזה סופית, התיישב הרב לוי יצחק מברדי'צב כדי להתחיל את סדר הפסח!

נוכל לדמיין את הרב לוי יצחק מתפרץ לשמיים בערב פסח השנה ואומר: "הסתכל על עמך האהוב. למרות שהם מבודדים בביתם, הם לומדים את התורה הקדושה שלך זה עם זה בזוּם, לומדים תורה דרך פייסבוק, מתפללים 'ביחד' בווטסאפ, חוגגים בר ובת מצווה אונליין עם מאות חברים ובני משפחה שמתבוננים בהם דרך מסך.

ואולי הרב לוי יצחק מפנה את תשומת לבו של אלוהים למורים הרבים, לרבנים ולאנשי בריאות הנפש שהביאו נחמה וייעצו לאנשים כה רבים, או את האנשים הרבים שיישבו לבדם בליל הסדר כדי להבטיח את ביטחונם של בני משפחתם וחבריהם.

באותה רוח, נתכנס בערב פסח ונקרא: "אבינו שבשמים, הבט בנו, בעמך יוצא הדופן, וראה את המסירות והמחויבות שלנו. ועכשיו, הבה נחגוג את הסדר".

6. תפילה למען כלל האנושות

ישנה פסקה בהגדה שלעיתים קרובות אינה מקבלת תשומת לב. היא מגיעה לקראת סוף ליל הסדר. אנו קוראים: "נִשְׁמַת כָּל חַי תְּבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ". מדוע כלולה תפילה זו בהגדה?

הרב יוסף סולובייצ'יק (1903-1993) לימד כי רגע לפני שאנו מסיימים את הסדר אנו משנים את הפוקוס שלנו. לאורך חלקו הראשון של הסדר אנו מודים על קץ הדיכוי והשעבוד בידי המצרים. עם זאת, ככל שאנו מתקרבים לשיאו של הסיפור, אנו מזכירים לעצמנו שהעולם זקוק נואשות לגאולה. אנו מתפללים לא רק למען הגאולה שלנו עצמנו, אלא למען גאולת העולם כולו. כשאנו מגיעים לתפילת 'נשמת כל חי', מגיע ליל הסדר לרמה רוחנית גבוהה כשאנו מבקשים "כָל פֶּה לְךָ יוֹדֶה, וְכָל לָשׁוֹן לְךָ תִשָּׁבַע". אנו דואגים לא רק לרווחת העם היהודי, אלא לרווחת בני האדם באשר הם.

אחד המנהגים האהובים ביותר בסדר, פתיחת הדלת לאליהו הנביא, שמסמל את בואו של המשיח, ממחיש בעוצמה את תקוותם הנצחית של היהודים שיהיה תיקון עולם ונחיה חיים מושלמים ללא כאב וצרות.

ישנם זמנים, כמו הזמן הזה, שבהם אנו מכירים במכנה המשותף שלנו עם כלל האנושות. אנחנו מאוחדים עם אחינו בני האדם. אנו אחראים זה לזה ומתפללים בלהט למען החלמתם של כל הבריות.

השנה נצטט את הפסקה מתוך "נשמת כל חי" כתחינה להחלמה ולגאולה של האנושות כולה.

7. אהבתו מקיפה אתכם

מהי משמעות המילה פסח? בדרך כלל הכוונה לכך שאלוהים פסח (דילג) על בתיהם של בני ישראל במצרים. עם זאת, הפרשן הדגול רש"י (שמות יב, יג), מציע הסבר אחר: פסח פירושו אהבה. הרב אברהם יצחק קוק זצ"ל, הרב הראשי הראשון של ישראל, עוד לפני קום המדינה, העדיף הסבר זה במידה רבה.

בלילה האחרון של בני ישראל כעבדים במצרים, כשישבו סגורים בבתיהם, הם הרגישו מוקפים באהבתו של אלוהים. הם הרגישו את חיבוקו החם.

זוהי המשמעות האמיתית של החג, משמעות שאנו רוצים להחדיר בנשמותינו בליל הסדר. גם אם נהיה לבד השנה, או הרחק ממשפחה קרובה וחברים, עליו לדעת שהוא אינו לבד – שאלוקים נמצא שם לצידנו.

יציאת מצרים הייתה ארוע יוצא דופן בכך ששני מיליון בני אדם בטחו באל במידה כזו שנכנסו למדבר צחיח ושומם, ללא מים ומזון מספיקים לכמות כה רבה של אנשים, כשהם דבקים בדבר אחד בלבד - האמונה שאלוהים ידאג להם.

מוקדם בהגדה מוזכר שם חדש לאלוהים: 'המקום' ('ברוך המקום ברוך הוא'). מדוע שינוי השם? מסביר המדרש כי הכוונה היא ש"האל הוא מקומו של העולם".

התורה מעניקה לליל הסדר שם רב-עוצמה: 'ליל שימורים' (שמות, יב, מב), האל שומר עלינו.

סיפור יציאת מצרים, שסביבו סובבת חגיגת ליל הסדר, מסמל את האמון המוחלט והבלתי מעורער באלוהים, שהוא הבסיס לרוחניות.