תחליפי מצה
מה יכול לאכול בליל הסדר, מי שיש לו בעיה עם אכילת מצה?
קיבלתי לא מכבר את המייל הבא:
אבא שלי זקן ואינו יכול לאכול מצה רגילה בליל הסדר. האם יש לו אופציות אחרות כדי לקיים את המצווה כראוי?
קיימות סיבות שונות שבגללן יהודי לא יכול לאכול מצה בליל הסדר. כל עוד לוקחים בחשבון שיקולים מסוימים, יש דרכים המאפשרות כמעט לכל אחד לקיים את המצווה כראוי.
למרות שמצוות אכילת מצה נראית לכאורה דבר פשוט מאוד, קיימים בה למעשה כמה תנאים בהם צריכה המצה לעמוד, כדי לשמש מצת מצווה בליל הסדר. כמה מהדרישות האלה מהותיות למצה עצמה וכמה מהן חיצוניות.
לדוגמא, כדי למלא את מצוות אכילת מצה בליל הסדר, המצה צריכה להיות שייכת למי שאוכל אותה. מי שאוכל בסדר של אחרים, צריך להביא עמו מצה משל עצמו או שהמארח יָקנה לו במתנה את המצה שמיועדת לאכילתו. מכיוון שאנחנו מניחים שהמארח רוצה שכל אורחי הסדר ימלאו את המצוות כראוי, אנחנו יכולים לסמוך באופן כללי על העובדה שהמארח מקנה לכל האורחים בעלות על המצות שהם אוכלים.
את המצה צריכים גם לייצר לשם מצוות מצה (לשמה) ולשמור עליה כראוי מזמן הקצירה, או לכל הפחות מרגע הלישה1. זוהי השמירה עליה אנחנו מדברים כשאנחנו אומרים "מצה שמורה" לליל הסדר. לאף אחת מהדרישות האלה אין השלכות בריאותיות.
לחלק ממאפייני המצה קיימות השלכות בריאותיות
בכל אופן, לחלק ממאפייני המצה קיימות השלכות בריאותיות. את המצה ניתן להכין אך ורק מאחד מחמישה מיני דגן מסוימים שיכולים להחמיץ. דגנים אלה הם חיטה, שעורה, שיפון, כוסמין ושיבולת שועל, ומכיוון שרק דגנים אלה יכולים להחמיץ, רק בהם ניתן להשתמש עבור מצה. לאדם שסובל ממחלת הציליאק, אכילת מצת חיטה סטנדרטית עלולה להיות מסוכנת, משום שהיא מכילה גלוטן (חלבון שנמצא בחיטה ובדגנים אחרים). לכן, למרות שבאופן כללי עדיף לאכול מצה העשויה מקמח חיטה, חולי ציליאק יכולים בהחלט להסתפק באכילת מצה משיבולת שועל (שסוגים שונים שלה משווקים כנטולי גלוטן). 2
באופן כללי, אסור לאדם בריא לאכול "מצה עשירה" בפסח3, בעוד שהיא מותרת לקשישים או חולים. אולם אין לטעות בהיתר זה ולהניח שמצה עשירה יכולה להוות תחליף מצוין לאדם שגילוֹ או מחלתו מונעים ממנו לאכול מצה רגילה בליל הסדר. מצוות אכילת מצה מתמלאת אך ורק במצה שהוכנה מקמח ומים, מכיוון שהמצה שנאכלת לזכר תקופת מגורינו במצרים צריכה להיות "לחם עוני" - לחם של עניים, לזכר הסבל שלנו כעבדים. "מצה עשירה", לעומת זאת, נחשבת למאכל של "עשירים", משום שהיא נאפת עם מיץ פירות במקום מים. 4
עם זאת, קיימות בכל אופן אלטרנטיבות מקובלות. האפשרות הטובה ביותר היא לשבור מצה רגילה לחתיכות קטנות מאוד, משום שהשבירה אינה משנה את טבעה המהותי של המצה. אם למרות השבירה, עדיין קשה לאכול את המצה בגלל שהיא יבשה, הקשיש יכול לשתות מים עם המצה כדי להקל על בליעתה. 5
תנאי נוסף הוא היא שהמצה תשמור על טעמה, מה שמונע בדרך כלל כל שינוי שישפיע בצורה מוחלטת על טעמה של המצה. ובכל זאת, חולה או זקן שאינם יכולים לבלוע אפילו מצה שבורה, יכולים לטבול קודם את המצה במים קרים, ואם אין ברירה, אז במים חמימים, אפילו אם בשל כל המצה תתרכך מאוד6, כל עוד המצה אינה מושרית למעלה מ-24 שעות7. כמוצא אחרון, ניתן לשרות את המצה במשקה אחר שאינו מים. יש פוסקים שאפילו מתירים לטבול את המצה ביין או במיץ פירות, אם הדבר נחוץ, בעוד שאחרים פוסקים שטבילה בכל נוזל אחר, להוציא מים, משנה בצורה אסורה את טעמה של המצה8.
אפילו אם מישהו לא יכול לאכול את המינימום הנדרש של מצה, זה לא אומר שהוא לא צריך לאכול בכלל. רבנים רבים פוסקים שעליו לאכול כפי יכולתו, אבל ללא ברכה, או לבקש ממשתתף אחר בסדר לפטור אותו בברכת 'על אכילת המצה'. זאת אינה הדעה היחידה, ופוסקים רבים אחרים אומרים שחיוב אכילת מצה אינו חל על מי שאינו מסוגל לאכולת את המינימום הנדרש. 9
היהדות אינה מעודדת חסידות של שטות!
באופן כללי, עלינו להתייחס ברצינות רבה לשיקולי הבריאות השונים גם בליל הסדר. לדוגמא, חולי סכרת חייבים להיות זהירים מאוד ליטול את האינסולין שלהם כנדרש, ולהגביל את צריכת הקלוריות שלהם בארוחה, כדי לאפשר את אכילת המצה. בכל זאת, חשוב לדעת שאם אכילת מצה (או יין או מרור) יגרמו לאדם חולי, אפילו אם לא רציני, הוא לא חייב לאכול אותה; ואם אכילת המצה תכניס אותו ח"ו לחולי שיש בו סכנה, אז אסור לו לעשות את זה. היהדות אינה מעודדת חסידות של שטות!
אני מקווה שאחד מהרעיונות שלעיל יתאים לאביך, ושהוא יוכל להצטרף לשאר היהודים במצווה החשובה של אכילת מצה בליל הסדר.
הערות ומקורות:
1. בתנאי שהטחינה אינה כוללת מים. במקרה כזה, השמירה צריכה להיות לפחות מהטחינה.
2. בספר נשמת אברהם, אורח חיים, מדגיש המחבר שכל חולה ציליאק חייב להתייעץ מראש עם רופא מומחה. הפסיקה בנושא זה היא כללית ולא אישית ותלויה במצב החולה. אם מחלתו חמורה כל כך שגופו אינו יכול לסבול אפילו מעט גלוטן, מבחינה הלכתית אסור לו לאכול מצה. אפשר לאכול מצה שהוכנה מכל אחד מחמשת מיני הדגן כדי לקיים מצוות אכילת מצה. לכן מי שיודע שגופו יכול לעכל שיבולת שועל בלי שתתעורר מכך סכנה לחייו, ראוי שיאכל מצה משיבולת שועל. במידה והוא מסוגל, ע"פ התייעצות עם רופא, רצוי לאכול 5 כזיתות של מצת שיבולת שועל. מי שיודע מהניסיון שהוא יכול לצרוך מעט גלוטן בלי להרע את מצבו, צריך לנהוג כך: לא לאכול מצה כל הסעודה. בסוף הסעודה ליטול ידיים בלי ברכה, לברך המוציא לחם מן הארץ, ועל אכילת מצה, ולאכול כזית מצה רגילה בתור אפיקומן. כך הוא ממלא את מצוות התורה לאכול מצה בסדר.
3. הלכה זאת מתייחסת לכל האשכנזים ולחלק מהספרדים, תלוי במנהג. בכל אופן, אף אחד לא יכול למלא מצות אכילת מצה במצה עשירה.
4. שולחן ערוך, אורח חיים תסב:א
5. שו"ת בנין ציון כט
6-7. משנה ברורה, שולחן ערוך, אורח חיים תסא ס"ק יז. אדם בריא יכול ממלא את מצוות אכילת מצה רק בדיעבד על מצה טבולה.
8. משנה ברורה, שולחן ערוך, אורח חיים תסא ס"ק יח.
9. משנה ברורה, שולחן ערוך, אורח חיים תעב ס"ק לה.