חג הפסח הוא החג "הכי ארוך" בשנה. עקרות הבית החרוצות מתחילות "להפוך את הבית" כבר בט"ו בשבט וכל השאר מתחילות לרדוף אחר הסמרטוטים מייד לאחר שגמרו לאחסן את הממתקים ממשלוחי המנות...

ההכנות לא נגמרות בניקיון – צריך גם לדאוג לאוכל כשר לפסח (ולא לשכוח גם את הפרטים הקטנים ביותר), לבשל ולאפות, לכבס את כל הבגדים (מי יודע מה יהיה מזג האוויר – גשם או חמסין...) ועוד, ועוד...

בזמן כזה גם שאר בני הבית, נרתמים לעזרה, יש מספיק עבודה לכולם!

במאמר הבא נביא חלק מן ההלכות הקשורות לימים שלפני הפסח. 

הכנות רוחניות

"שואלין בהלכות פסח, קודם לפסח שלושים יום." (שולחן ערוך תכט, א)

שלושים יום לפני ליל הסדר (כבר במוצאי פורים) מצווה להתחיל וללמוד את הלכות החג. הלכות רבות מיוחדות לחג הפסח – ביעור חמץ, בדיקת חמץ, הגעלת כלים, הלכות ליל הסדר... מלבדן יש הלכות לחול המועד (ששייכות לפסח ולסוכות) והלכות ליום טוב (שנוהגות בכל החגים).

פסח טומן בחובו מצבורי כוחות אדירים לשנה הקרובה ולחיים בכלל.

מלבד ההלכות והמנהגים, צריך להתכונן גם לקראת ליל הסדר – להכיר טוב יותר את ההגדה, ללמוד אותה ולהכין סיפורים, משלים, חידות, בדיחות, הצגות, משחקים... על מנת שכולם יוכלו להשתתף בחוויית הסדר.

אם נשאיר הכול לרגע האחרון, אנחנו עלולים להיבהל מהמשימה הגדולה שלפנינו ולסגת אחורה ביאוש. חבל, פסח טומן בחובו מצבורי כוחות אדירים לשנה הקרובה ולחיים בכלל. כל מה שצריך הוא להושיט יד, לאחוז במטלית או בספר (ולהחליף מידי פעם) ולצאת לדרך.

אין מתענים בניסן

"אין נופלין על פניהם בכל חודש ניסן, ואין אומרים 'צדקתך' בשבת במנחה, ואין מספידין בו, ואין מתענין בו..." (שולחן ערוך תכט, ב)

קדושה מיוחדת יש לחודש ניסן וקדושה זו באה לידי ביטוי במיעוט מנהגי אבלות – שינויים בתפילה, לא עורכים הספדים על הנפטר ולא צמים (להוציא תענית חלום ותענית בכורות).

נמנעים מאכילת מצה

יש הנוהגים שלא לאכול מצה מראש חודש ניסן.

יש הנוהגים שלא לאכול מצה כבר מראש חודש ניסן. אחרים נמנעים מאכילתה ביממה או ביום שלפני החג. הטעם למנהגים אלו הוא שתהיה אכילת המצה, בליל הסדר – חביבה וניכרת.

קמחא דפיסחא

"ומנהג לקנות חיטים ולחלקם לעניים לצורך פסח." (קיצור שולחן ערוך תכט, א – מדברי הרמ"א)

כל ישוב דואג, שהעניים בתוכו יוכלו לקיים את כל מצוות החג – אכילת מצות, סעודה, ארבע כוסות וכו'. שהרי חג הפסח הוא חג החירות ואיך נוכל להרגיש בני חורין, אם בסביבתנו יש אנשים רעבים, שאין להם מה לאכול?

על כל תושבי המקום לתרום ממון (או מזון) לעניים.

"שבת הגדול"

"שבת שלפני הפסח קורין אותו שבת הגדול" (שולחן ערוך תל)

טעמים רבים ניתנו לשם המיוחד של השבת האחרונה לפני הפסח. אחד מן הטעמים הוא דרשת היום בבתי הכנסת – דרשה גדולה וחשובה, מפיהם של חכמי התורה. מנהג שהחל כבר בימי המשנה.

גדולי הרבנים, בכל עיר ושכונה, נוהגים לדרוש בבתי הכנסת המרכזיים שבמקום.

 הרבנים שבכל עיר ושכונה, נוהגים לדרוש בבתי הכנסת המרכזיים שבמקום. הדרשות עוסקות בהלכות העיקריות של הפסח – דיני הגעלה, ביעור חמץ ואפיית מצות. הרבנים מתבלים את דבריהם במדרשים ובסיפורים שמושכים את הלב וכל התושבים משתדלים להגיע, להקשיב ולהחכים.

לסיום נצרף הלכה נוספת, שאינה קשורה ישירות לחג הפסח, אלא לעונת האביב.

ברכת האילנות

"היוצא בימי ניסן וראה אילנות שמוציאין פרח, אומר "ברוך... שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם" (שולחן ערוך רכו)

את 'ברכת האילנות' מברכים, כשרואים עצי מאכל פורחים. הטוב ביותר הוא לברך על שני עצים ממין שונה (לכל הפחות), אולם אפשר לברך גם על שני עצים ממין אחד, או על עץ בודד (הברכה מופיעה בסידורי התפילה, לרוב בפרק המיוחד לברכות).

רצוי שלא לברך על עצים שגילם פחות משלוש שנים (שאז הפירות עדיין בגדר "ערלה" והם אסורים באכילה).

לעיון ולהעמקה בדיני פסח: ספר התודעה / אליהו כי טוב – חודש ניסן; משנה ברורה החל בסעיף תכט.

אנו מפרסמים מאמרים חדשים מדי שבוע.
לחץ כאן לעבור לעמוד הראשי של aish.co.il
לחץ כאן לעבור לעמוד הראשי של פסח.