רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

ליל הסדר והגדה

ארבע קושיות חדשות לשולחן הסדר

ו׳ בניסן ה׳תשע״ד ו׳ בניסן ה׳תשע״ד 06/04/2014 | מאת הרב בנימין בלך

כמה נקודות למחשבה לליל פסח.

יהודים אוהבים שאלות. אין זה מפתיע אם כן שהסדר, יום ההולדת של העם שלנו, מעוצב בצורה של שאלות ותשובות. המשתתפים בליל הסדר אמורים לשאול ולעורר שיחות ובירורים ערניים. ברוח זו, הרשו לי להוסיף לארבע הקושיות המסורתיות, ארבע קושיות נוספות, שעוסקות בעניינים החשובים ביותר של החג, אותם נוכל להעלות לדיון על שולחן הסדר.

1. מדוע אנחנו קוראים לטקס ליל החג בשם 'סדר'?

המפרשים מסבירים שהרעיון החשוב ביותר בחג הפסח הוא, שההיסטוריה אינה מקרית, אלא זורמת על פי סדר א-לוהי. כשא-לוהים הוציא אותנו ממצרים, גילינו שהוא לא מיצה את הקשר שלו עם העולם בעצם בריאתו, אלא ממשיך לשמור על קשר אכפתי ומתמשך עם אלה שאוהבים אותו.

א-לוהים הוציא אותנו ממצרים, מבית עבדים, כדי שנוכל תמיד לדעת ולחוש, שהוא מעורב בחיינו.

שום דבר שקורה לנו אינו מקרי, הכל ברצון הא-ל. כל התרחשות בחיינו פועלת על פי תכנית א-לוהית. חוסר המשמעות הקיומית של חיינו, כפי שהוא נתפס מנקודת המבט הגשמית, מוחלף בידיעתו של המאמין שיש סדר שמימי לסיפורי החיים, המקריים רק לכאורה, אולם באמת מלאי משמעות.

יש לי ידיד קרוב שגר בארצות הברית, בלוס אנג'לס. הוא בחר להוסיף ללוחית הרישוי שלו את המילה "halachah" – הלכה (הדבר אפשרי בארה"ב). כעבור זמן מה, הוא נסע לפני נהג שצפר לו בתזזיתיות, וסימן לו לעצור בשולי הדרך. למרות שהוא קצת פחד, הוא נענה לבקשה, ועצר בצד.

נהג הרכב שעצר אותו רץ אל החלון שלו, ואמר שהוא יהודי ושהוא חייב לשתף אותו במשהו מדהים שקרה לו. החיים העמידו לפניו באותה תקופה מספר אתגרים רציניים. מתוך יאוש, הוא החליט לנטוש את הקשר שלו עם היהדות, וחשב לתת לא-לוהים עוד הזדמנות אחת. אם הוא באמת קיים, ורוצה שאני אשמור על המסורת, שישלח לי סימן. "ואז פתאום, בדיוק ברכב שנסע לפני", הוא אמר, "הייתה לוחית רישוי עם המלה 'הלכה' – חוקי המסורת היהודית. אני צריך להודות לך שזכית להיות השליח למסר הא-לוהי, ואפשרת לי לשמוע את התשובה שלו."

האם היה זה רק צרוף מקרים? איינשטין אמר פעם ש"צירופי מקרים הם דרכו של האל להישאר אנונימי". ישנם רגעים שבהם ההתרחשויות יותר מדי מוזרות בשביל להיות מקריות, וצריך לפקוח את העיניים כדי לזהות בהן את טביעות אצבעותיו של האלוקים, שמחזק את רעיון הסדר בחיינו.

קושיה ראשונה: האם היו בחיינו מקרים בהם ההתערבות הא-לוהית הייתה ברורה, וראינו בחוש שלא מדובר בצירוף מקרים?

2. מדוע עורכים את ליל הסדר בבית, ולא בבית הכנסת?

התשובה מובנת מאליה. דווקא בגלל שהוא כל כך חשוב, התורה מיקדה את ליל הסדר במשפחה ולא בבית הכנסת.

בסיפור שיעבוד בני ישראל במצרים, נראה שחסר פרט חשוב אחד – מה היתה סיבת השעבוד. האם נזקף לחובת העם חטא כלשהו שבגללו הגענו לאסון הזה? חכמים לא היססו לענות על כך. כשבני ישראל ירדו למצרים, הם הגיעו "איש וביתו" (שמות א א). הם הבינו את מרכזיותו של הבית כמעצב הערכים שלנו.

ואז, התורה מספרת לנו על התדרדרות בערך הזה. הפסוק מספר לנו: "ותִימלא הארץ אותם [בני ישראל]" (שמות א ז). והמדרש מפרט: "ותִמלא הארץ אותם - שנתמלאו בתי טרטיאות ובתי קרקסאות מהם". הם כבר לא מצאו בבתיהם את אותה מידה של חיוניות לקיומם הרוחני. הם התחילו להסתובב בחוץ, לחפש את הסיפוק במקומות אחרים.

כדי שתוכל להיות גאולה ממצרים, א-לוהים ציווה שבני ישראל יקחו "שה לבית אבות – שה לבית", ובכך חידש את עקרון הסעודה משפחתית, לא חגיגה ציבורית.

אכן, האות הראשונה בתורה, כפי שמדגישים רבותינו, היא האות בֵּית (של המילה: בראשית), שמשמעותה בַּיִת, משום שהתורה עצמה דורשת, מעל לכל, מחויבות למשפחה.

קושיה שנייה: כיצד נוכל להשיב את מרכזיותה של המשפחה ללב החיים היהודיים?

3. האם התייאשנו מ"הבן הרשע" שאצלנו?

כמעט כל הסדר חג סביב הילדים, והסיבה ברורה. פסח הוא חג לידתו של עם ישראל, וזה הזמן בו עם ישראל ממשיך ל"היוולד" לאורך הדורות.

הילדים הם העתיד שלנו. הם מייצגים את ההמשכיות וההישרדות שלנו, כמשפחה וכעם. אליהם אנחנו מעבירים את מורשתנו מדי פסח. כך כל אחד מאיתנו קיבל מהוריו, וכך אנו גם צריכים להעביר לדור הבא.

זו אינה משימה קלה. לא כל הילדים שלנו רוצים לצעוד בדרכנו. ישנם ארבעה סוגי בנים, כפי שמבואר בהגדה. יש את הבן החכם ואת הבן הרשע, את הבן התם ואת זה שאפילו אינו יודע (או רוצה) לשאול.

איך אנחנו מגיעים לכולם? איך גורמים להם להוקיר את הערכים שממלאים את חיינו במשמעות?

ישנו מסר חשוב בדרך בה ההגדה מתארת את הבנים. אנחנו מציבים את הבן החכם ואת הבן הרשע זה לעומת זה. אולם במבט ראשון, נראה שהקישור ביניהם לא הגיוני. ההיפך מחכם זה טיפש ולא רשע. חוכמה מלמדת על אינטליגנציה ויכולת לימוד, וההיפך ממנה זה בורות או טיפשות. כמו כן, ההיפך מרשע זה צדיק. היה ראוי יותר להציב את הבן החכם מול הבן הטיפש, או את הבן הצדיק מול הבן הרשע.

המפרשים מוצאים רעיון חשוב בסמיכות הזו. הסיבה לכך שההגדה מגדירה שההיפך מהבן החכם - הוא הרשע, היא משום שאנחנו מאמינים שהגורם העיקרי לרשעות הוא חשיפה מעטה מדי לחכמה. נכון שלכל אחד יש בחירה, אבל במקרים רבים, הבן הרשע הגיע למצבו משום שאנו לא לימדנו אותו מספיק, לא העברנו את ערכי התורה בשמחה, בדרך של גאוה ושליחות. לא הראנו דוגמא אישית ולא הצלחנו להעביר לו כמה רב האושר שטמון בחיים יהודיים.

חשוב לציין, שבעל ההגדה מלמד אותנו לא להרחיק ולסלק את הבנים האלה משולחן הסדר. אסור לנו אף פעם לשכוח מהם או להתעלם מנוכחותם. אנחנו צריכים את כל הילדים שלנו כחלק מהעם, והם אלה שמעמידים בפנינו את האתגרים הגדולים ביותר.

קושיה שלישית: כיצד נוכל לקרב את הילדים שעד כה לא זכינו להשפיע עליהם?

4. האם גם לנו יש 'עבודה זרה' שעלינו לשחוט?

תנאי היסוד להצלתם של בני ישראל ממצרים היה שחיטת קרבן הפסח, גדי עיזים, ומריחת דמו על משקופי הבית, כדי שא-לוהים "יפסח" על אותו הבית, ותושביו לא יפגעו.

מה הייתה משמעותו של הטקס המוזר הזה? כמו שכיום יש עם שמייחס קדושה לפרות ולבקר (בהודו), כך גם אז, הצאן היה האלוהים הלאומי של מצרים. הוא היה המושא לסגידתם. וכדי שתהיה ליהודים זכות להיגאל, הם היו צריכים להוכיח שאין להם חלק באלילי השקר של מצרים.

העבודה הזרה לא נעלמה מן העולם עם הפגאניות העתיקה. גם לנו יש אלילי שקר, בכל דור ותרבות, שלהם הרבה אנשים סוגדים.

התרבות של ימינו מציעה אינספור דוגמאות. החברה המערבית סוגדת לתהילה ולהצלחה כלכלית. אנשים סוגדים בלי בושה לכוכבי סרטים שמתהדרים בהתנהגותם הבלתי מוסרית. אילי הון הפכו לגיבורים המודרניים של דורנו, אך ורק בזכות המיליארדים שלהם. עבור רבים, האל היחיד הוא הממון, והמטרה בחיים היא לצבור יותר עושר מאחרים.

דרוש אומץ רב כדי להתנגד למשיכה השטחית של אורח החיים הנהנתני. דרושה גבורה עילאית כדי לבחור בחיים של ערכים, על פני הרהבתנות של יצרני הטעם האופנתי בתרבות העכשווית.

זה מה שבני ישראל במצרים היו צריכים לעשות כדי להיות ראויים לנס הגאולה. כך זכינו להפוך לעמו הנבחר של א-לוהים. כמו שבני ישראל היו צריכים לשחוט את הטלה של העבודה הזרה המצרית, כך גם אנחנו צריכים לחקות את מעשה הגבורה שלהם בפורמט בן זמננו.

קושיה רביעית: מהם האלילים החזקים ביותר של ימינו שמאתגרים אותנו להפריך אותם, בשאיפתנו לחיים ערכיים הראויים לגאולה משמים.

הבה נקווה שהדיונים על שולחן הסדר בשנה זו יעלו בנו תובנות עמוקות כיצד ניתן לפתור את ארבעת האתגרים הגדולים הללו שאנו עומדים בפניהם כעם וכמשפחה.

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן