מהו העומר?

בימי בית המקדש, היה עם ישראל מביא קרבן מיוחד של שעורים ביומו השני של חג הפסח (ויקרא כג, י). קרבן זה נקרא "קרבן העומר", ומשמעותו המעשית לעם הייתה שלאחר הקרבתו הותר השימוש בתבואה החדשה של אותה שנה.

התורה מצווה אותנו להתחיל ולספור ספירה מיוחדת, במשך חמישים הימים המובילים לחג השבועות, החל ביום השני של פסח (ויקרא כג, טו), הוא יום הקרבת העומר. זוהי תקופה חשובה של צמיחה אישית ובדיקה עצמית, שבאה כהכנה לקראת חג השבועות, אשר חל בסוף 50 הימים.

שבועות הוא היום שבו עמדו בני ישראל למרגלות הר סיני וקיבלו את התורה, ובתור שכזה, נחוצה לקראתו תקופת הכנה בת שבעה שבועות. המפרשים אומרים ששוחררנו ממצרים רק על מנת שנקבל את התורה ונשמור את מצוותיה. לכן, צוּוִינו למנות מיומו השני של חג הפסח עד ליום מתן התורה – להראות עד כמה גדולה השתוקקותנו לתורה.

איך סופרים את העומר?

ספירת העומר נעשית מדי ערב לאחר צאת הכוכבים (בערך 30 דקות לאחר השקיעה), שהוא למעשה ראשיתו של היום הבא על פי היהדות (בבתי הכנסת סופרים את העומר לקראת סוף תפילת ערבית). אם אדם שכח ולא ספר את העומר באחד הערבים, עליו לספור אותו במשך היום, אבל בלי ברכה.

כדי לספור נכון את העומר, צריכים למנות גם את מספר הימים וגם את מספר השבועות. לדוגמא:

בימים 1-6 נאמר רק את מספר הימים. למשל: "היום ארבעה ימים בעומר".

בימים שהם שבועות שלמים – 7, 14, 21... – אנחנו אומרים כך: "היום אחד ועשרים יום, שהם שלושה שבועות, בעומר" (למנהג עדות אשכנז), או: היום אחד ועשרים יום לעומר שהם שלשה שבועות" (למנהג עדות המזרח). 

בכל שאר הימים אנחנו אומרים לפי הדוגמא: "היום שלושים ושלושה יום, שהם ארבעה שבועות וחמישה ימים בעומר".

(הספירה המתאימה לכל יום נמצאת ברוב סידורי התפילה, חפשו בתוכן העניינים את "ספירת העומר")

לפני הספירה יש לעמוד ולומר את הברכה הבאה:

ברוך אתה ה', א-לוהינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על ספירת העומר.

יש להקפיד לא להזכיר את המספר של היום קודם הספירה בברכה, כדי שלא נקיים את המצוה בלי הברכה.

מותר לומר את הברכה הנ"ל על ספירת העומר רק אם שני התנאים הבאים מתקיימים:

  1. ספירת העומר מתבצעת בלילה.

  2. לא הפסדנו ספירה של אף אחד מהימים הקודמים.

זאת אומרת, שאם מישהו שכח לספור את העומר יום שלם ולא נזכר לפני הערב הבא, הוא צריך להמשיך בספירה בימים הבאים – אבל בלי ברכה.

למה אי אפשר להמשיך ולספור בברכה, אם פספסנו ספירה של יום אחד?

הסיבה היא, שלגבי העומר כתוב בתורה: "שבע שבתות תמימות תהיינה" (ויקרא כג, טו), ובמילים שלנו: "שבעה שבועות שלמים". לכן, על פי פוסקים רבים, אם דילגנו על יום אחד, תקופת 7 השבועות כבר לא יכולה להיחשב כ'תמימה'. ומכיוון שהמצווה כבר לא מתקיימת ככתבה וכלשונה, לא נוכל לומר עליה את הברכה.

הגבלות בימי ספירת העומר

התלמוד מספר שלרבי עקיבא היו 24,000 תלמידים, שנפטרו באופן טראגי בתקופת העומר, מכיוון "שלא נהגו כבוד זה בזה". לכן, במשך 33 ימים, מפסח עד ל"ג בעומר, אנחנו נוהגים מנהגי אבלות כדלהלן:

  1. לא מתחתנים.

  2. לא מאזינים למוסיקת כלי נגינה, בין אם חיה ובין אם מוקלטת (יש מתירים מוסיקה ווקאלית).

  3. לא מסתפרים ולא מתגלחים.

[שימו לב: על פי חלק מהמנהגים, תקופת האבלות של 33 הימים מתחילה כמה שבועות מאוחר יותר החל מ-א' באייר,ועד ג' בסיוון].

48 קִניינים

כל יום מימי הספירה מקושר באופן שונה ל"ספירות" הקבליות, מקור ההנהגה הא-לוהית בעולמנו (ראו את סדרת "תורת הקבלה"): כל אחד משבעת השבועות מקושר לאחת משבע הספירות, וכל יום בשבעת השבועות מקושר אף הוא לאחת מאותן שבע ספירות – כך מתקבלים 49 צירופים. בכל יום בעומר, אנחנו מתמקדים באספקט שונה של הספירות, בתקווה להגיע לשיפור רוחני באותו תחום ספציפי.

מכיוון שתלמידיו של רבי עקיבא גילו ליקוי ביחס הכבוד הראוי זה כלפי זה, אנחנו מאוד משתדלים, בימי ספירת העומר, לחפש אחר הדרך הטובה ביותר לנהוג בבני משפחותינו, בחברינו ובכל מכרינו, כדי שנוכל 'לתקן' (מבחינה רוחנית) את שגיאות העבר.

באשר להכנה למתן תורה, המשנה (אבות ו, ה) אומרת שהתורה נקנית בארבעים ושמונה קניינים – כלומר, חכמת התורה נרכשת בלימודן וקנייתן של 48 תכונות ומידות. שיטה פופולרית להכנה רוחנית לשבועות היא ללמוד מדי יום את אחד משיעוריו של הרב נח ויינברג בסדרה - "48 דרכים לחוכמה".

ל"ג בעומר

ל"ג בעומר, היום ה-33 בעומר (ל"ג=33), מציין את יום פטירתו של אחד מגדולי חכמי התלמוד - רבי שמעון בר יוחאי. ביום זה נערכת "הילולה" גדולה, מכיוון שעל פי המסורת גילה רבי שמעון ביום מותו את סודות הזוהר, ספר היסוד של תורת הנסתר (הקבלה) היהודית.

מזה מאות שנים, רווח בל"ג בעומר מנהג ה'עלייה לרגל' לקבר רבי שמעון בר יוחאי במירון. באותו יום עולה ציבור של עשרות אלפי יהודים למירון – שם הם רוקדים, מתפללים, וחוגגים את המתנות הרוחניות הנפלאות שהנחיל לנו רבי שמעון. אנשים רבים מקימים שם אוהלים במשך ימים קודם לכן בציפייה לקראת היום הגדול.

המדורות המרשימות שעליהן טורחים הילדים בארץ במשך שבועות ארוכים קודם החג, באות לסמל את ההארה הרוחנית הרבה שירדה לעולם ביום זה על ידי רבי שמעון בר יוחאי.

***

לחצו כאן בכדי להגיע לעמוד הבית של ספירת העומר.