אני זוכרת את עצמי יושבת מול הגננת זהבה, מקשיבה מרותקת לעלילותיו של בר כוכבא, האיש שהצליח לנצח אריה ויחד עם חייליו האוחזים בקשת, להילחם בגויים הרשעים. הלוחמים הגיבורים היו מדליקים מדורות בלילה, בראשי ההרים ומאותתים זה לזה. איכשהו השתרבב לסיפור גם רבי עקיבא (ולצערי אני לא זוכרת מה היה תפקידו בעלילה) בשירו הסוציאליסטי: "אמר רבי עקיבא: ואהבת לרעך כמוך, זה כלל גדול בתורה – שלי שלך, שלך שלי*"...
עברו וחלפו השנים, אך לא נעים להודות – גם כבוגרת תיכון האוחזת בתעודת בגרות, לא ידעתי לספר הרבה יותר על ל"ג בעומר. התוספת העיקרית להגדרת אותו יום, הגיעה אלי דווקא משומר בניין מוסלמי, ששאל אותנו בפליאה: "אני לא מבין איזה מין חג יש ליהודים – גונבים ושורפים!"
אז בואו ננסה לעשות קצת סדר בעניינים.
ספירת העומר
בתורה כתוב (ויקרא כג ,טו): "וספרתם לכם ממחרת השבת [החג]...שבע שבתות [שבועות] תמימות..." מיד לאחר החג הראשון של פסח, מתחילה תקופה בת 49 יום, בה סופרים כל יום וכל שבוע. ימי הספירה מתחילים ביום השני של חג הפסח, שבו הוקרב קרבן 'העומר' (קרבן שעורים – שלאחריו מותרת אכילת התבואה החדשה בעולם כולו, להוציא בית המקדש עצמו). על שם קרבן זה נקראת הספירה כולה "ספירת העומר". ימי הספירה מסתיימים בחג השבועות (היום ה-50) עם הבאת קרבן 'שתי הלחם' (מנחה מחיטה חדשה, שלאחריה מותר שימוש בתבואה חדשה גם במקדש).
מה הקשר בין רבי עקיבא לספירת העומר?
ימי ספירת העומר, הם ימים של דין. התנהגותנו בימים אלה קובעת את גורלה של התבואה בשנה הבאה. הא-ל חפץ לראות את עם ישראל חי באחדות ובאהבה, אולם, כאשר הוא רואה שהשפע גורם לנו למחלוקות ומריבות, הוא פשוט מונע מאיתנו ברכה זו – על מנת שנתעסק בפרנסה ולא במדנים ובמחלוקת.
לצערנו, הגזרות שמקרבות אותנו זה לזה, לא תמיד נשארות בגדר "קשיים כלכליים" בלבד. כך למשל הושמדו קהילות יהודיות רבות באשכנז בשנת תתנ"ו בימי ספירת העומר (בתקופת מסעי הצלב), כך היה בימי חמילניצקי בפרעות ת"ח ות"ט (שעיקר הזוועות נעשו בימי הספירה) וכך גם בימיו של רבי עקיבא.
כל תלמידיו של רבי עקיבא מתו במגפה בתקופה זו של ספירת העומר.
לרבי עקיבא היו 24,000 תלמידים. כולם היו גדולים בתורה, אולם, כפי שמספר לנו התלמוד, לא נהגו כבוד זה בזה. כל תלמידיו של רבי עקיבא מתו במגפה בתקופה זו של ספירת העומר.
על החשיבות הרבה שבאהבת הבריות ובנתינה לזולת, ניתן ללמוד ממאמרו של רבי עקיבא: "ואהבת לרעך כמוך (ויקרא יט, יח) – זה כלל גדול בתורה".
כאות אבל לאובדן הגדול של עם ישראל, שנגרם עם מותם של תלמידי חכמים רבים כל כך, נוהגים במנהגי אבלות שונים בימי הספירה: לא מסתפרים ומתגלחים, לא נושאים אישה, ממעטים בשמחה ונוהגים אף שלא לשמוע מוסיקה.
"היום שלושה ושלושים יום, שהם ארבעה שבועות וחמישה ימים לעומר" (מתוך נוסח ספירת העומר).
ביום זה (י"ח באייר) פסקה המגיפה, שכילתה בתלמידיו של רבי עקיבא והחל מאותו יום, או ממחרת מיום ל"ד בעומר לבני עדות המזרח נוהגים לחדול מכל מנהגי האבלות. כמו כן יש שנוהגים להמשיך בדיני האבלות, גם אחרי ל"ג בעומר עצמו עד לערב שבועות.
מאוחר יותר התחיל רבי עקיבא ללמד 5 תלמידים נוספים, ולהעביר שוב את המסורה של התורה שבעל פה לדורות הבאים. אחד מתלמידיו אלה היה רבי שמעון בר יוחאי.
רבי שמעון בר יוחאי
עד כאן הבנו מהו הקשר של רבי עקיבא לל"ג בעומר ומדוע לא נוהגים בו מנהגי אבלות – אבל מה פשר החגיגות והמדורות?
רבי שמעון בר יוחאי נולד להוריו שרה ויוחאי לאחר שנות עקרות ארוכות. שמו נקרא "שמעון" כי א-לוהים שמע לקול תפילותיה של אמו. אחד מרבותיו של רבי שמעון בר יוחאי היה רבי יהודה בן בבא. התלמוד מספר, שבין גזרות הרומאים הייתה כלולה הגזירה, שלא להסמיך רבנים חדשים. מטרתם בגזרה זו הייתה, לעצור את רצף העברת התורה מדור לדור. רבי יהודה בן בבא הצליח להסמיך חמישה תלמידים (וביניהם רבי שמעון בר יוחאי) במקום נסתר בין ההרים, שבין 'אושא' ל'שפרעם'. הדבר התגלה לרומאים, אשר מיהרו לשלוח חיילים על מנת ללכוד אותם ולהרגם. רבי יהודה בן בבא המריץ את תלמידיו להימלט על נפשם ולהציל את התורה. הוא עצמו, לא יכול היה לברוח עקב גילו המבוגר ולכן נותר במקומו. הרומאים, שהבינו כי אחרו את המועד, כילו בו את זעמם ורצחו אותו.
במשך 13 שנים מחייו שהה רבי שמעון עם בנו אלעזר במערה, כשהוא בורח מגזרת המיתה שנגזרה עליו, על ידי הרומאים.
במשך 13 שנים שהה רבי שמעון עם בנו אלעזר במערה, כשהוא בורח מגזר דין המוות שנגזר עליו, על ידי הרומאים. (הגזירה נגזרה, בעקבות דברים שהשמיע בגנות השלטון). בשנים אלה עסקו הוא ובנו בלימוד התורה וסודותיה.
ביום ל"ג בעומר, י"ח באייר, בשנת ג' אלפים תתק"כ (בשנת 160 לסה"נ), נפטר רבי שמעון בר יוחאי. טרם פטירתו גילה רבי שמעון לתלמידיו, מסודותיה העמוקים של 'תורת הקבלה'. תלמידיו כתבו את הדברים בספר 'הזוהר' – שמשמש עד היום כספר היסוד ל'תורת הקבלה' היהודית.
על פי בקשתו של רבי שמעון בר יוחאי, הפך יום פטירתו, ליום הילולא: שמחה והודיה, על השפע הרוחני הגדול שזכינו לקבל בו. הדלקת נרות, אבוקות ומדורות, מהווים כעין נרות זיכרון לרבי שמעון וכן באים להזכיר את האור הרוחני המיוחד, שנגה כל אותו יום. (פרטים נוספים על חייו ומותו של ר' שמעון בר יוחאי ניתן למצוא במאמר ל"ג בעומר.)
אמנם גם בחו"ל היו קהילות שנהגו לאסוף שמן ונרות ב"יום ההילולא" ולהדליקם במדורות לזכר רבי שמעון, אולם עיקר מנהג הדלקת המדורות, הוא דווקא בישראל ובמיוחד במירון – שם קבורים רבי שמעון ובנו רבי אלעזר.
בליל ל"ג בעומר נוהגים ללמוד בספר 'הזוהר' ולספר ממעשיו, דברי תורתו והנהגותיו של רבי שמעון בר יוחאי. מסביב למדורות שרים שירים שחוברו על פי תורת 'הסוד' ועוסקים בבר יוחאי.
מי היה בר כוכבא?
איש היה בישראל, בר כוכבא שמו.
איש אדיר וגבה קומה, עיני זוהר לו.
הוא היה גיבור.
הוא קרא לדרור.
כל העם אהב אותו,
הוא היה גיבור, גיבור,גיבור!
(מאת לוין קיפניס)
איש היה בישראל, בר כוכבא שמו.
הרומאים החריבו את בית המקדש השני, אך לא הסתפקו בכך והחלו להתנכל לעם היהודי, שישב בירושלים. הם פרסמו גזרות, שהגבילו את שמירת המצוות (כגון איסור על שמירת השבת, טהרת המשפחה ומילת הבנים) וכן אסרו על יהודים לעלות לארץ, או על גיורם של גויים, החפצים להצטרף לעם ישראל.
הרומאים הקפידו לאכוף את חוקיהם והיו מחפשים בדקדקנות, את אותם אנשים ששמרו על המצוות בסתר והרגו בהם.
מתוך כך עלה ופרץ מרד עממי, שתחילתו כללה התחפרות במערות ובנקיקים ופגיעה בגדודי הרומאים. אולם, כאשר עזב 'אדריינוס קיסר' את מצרים הקרובה, פרץ המרד ביתר עוז ובצורה גלויה יותר.
מי שרצה להתקבל לצבאו של 'בר כוכבא' היה צריך להפגין כושר סיבולת ואומץ בלתי רגילים.
באותה תקופה עמד 'בר כוכבא' כמנהיג המרד. הוא אסף סביבו צבא של ארבע מאות אלף גיבורי מלחמה. 200,000 מתוכם היו קטועי אצבע – מי שרצה להתקבל לצבאו של 'בר כוכבא' היה צריך להפגין כושר סיבולת ואומץ בלתי רגילים ולקטוע את אצבעו בשיניו. בר כוכבא שינה את "מבחני הקבלה", לאחר שחכמי הדור נזפו בו, על שהוא הופך את עם ישראל לעם של בעלי מומים, ו-200,000 החיילים הבאים, היו צריכים לעקור עץ ארז תוך רכיבה על סוס, בכדי לזכות ולהסתפח לצבאו.
'בר כוכבא' אכן הצליח במלחמותיו וזכה לשחרר לתקופה קצרה את ירושלים (באותה תקופה אף הוטבעו "מטבעות כוזיביות" שעליהן כתוב "גאולת ישראל" ו"חירות ירושלים").
כל העם אהב אותו...?
רבי עקיבא התרשם מאוד מ'בר כוכבא', עד שהאמין שהוא המשיח, שבא להושיע את עם ישראל ובתקופה מסוימת אף היה הולך עימו ומשמש כנושא כליו וכן קורא עליו את הפסוק "דרך כוכב ביעקב" בשינוי קל "דרך כוכבא ביעקב" (זהו בעצם המקור לכינוי "בר-כוכבא", שהרי שמו האמיתי היה בר כוזיבא, או בר כוסיבא – כפי שמופיע בשרידי תכתובת מאותה תקופה).
הדברים הגיעו לידי כך, ש'בר כוכבא' האמין בעצמו שהוא מלך המשיח, ובשלב מסויים הוא חטא בגאוה דבר שגרם לחכמים להתרחק ממנו.
גם רבי עקיבא הבחין על פי מעשיו של 'בר כוכבא', שטעה בו והתרחק ממנו.
'בר כוכבא' ולגיונותיו התיישבו בעיר 'ביתר' – עיר גדולה בסמוך לירושלים, שם הוכתר 'בר כוכבא' ל"מלך ביתר". בתוך זמן קצר הצליחו הרומאים לשוב ולכבוש את כל יהודה ולמסמס את כל "הישגיו" של 'בר כוכבא'. העיר היחידה שלא נכבשה בחזרה, הייתה 'ביתר'.
בר כוכבא גיבור, גיבור, גיבור?
ב'ביתר' התגורר 'אלעזר המודעי'. יהודי צדיק וסגפן, דודו של 'בר כוכבא', אשר בכוח צדקותו ותפילותיו הגן על העיר. המצור הממושך לא השיג את מטרתו והרומאים כמעט שהתייאשו וחזרו למקומם.
מספרת הגמרא (ירושלמי, תענית ד, ה').
בא כותי אחד ואמר לאדריינוס:
"אדוני, אל תלך. כל זמן שהתרנגול הזה [רבי אלעזר המודעי] מתפלש באפר אין אתה כובש אותם. אלא המתן לי ואני אעשה שתכבוש אותה כהיום הזה."מה עשה אותו כותי? נכנס לעיר דרך פתחי הביבים, מצא את 'אלעזר המודעי' עומד באמצע תפילתו, ניגש אליו ולחש לו משהו באוזן.
עדים, שראו את המעשה רצו במהירות אל 'בר כוכבא' ומסרו לו, שדודו השלים עם אדריינוס ורוצה למסור בידו את העיר.
'בר כוכבא' מיהר להביא אליו את הכותי וחקר אותו:
"מה אמרת ל'אלעזר המודעי'?"
"אם אני אומר לך – יהרוג אותי הקיסר ואם לא אומר – אתה תהרוג אותי. אז עדיף שאמות ולא אגלה את סודותיו של הקיסר."
לאחר ששמע 'בר כוכבא' דברים סתומים אלה, קרא לאלעזר הצדיק, ושאל אותו מה אמר לו אותו הכותי.
"איני יודע מה לחש באזני ולא שמעתי ממנו כלום. בתפילה עמדתי ואינני יודע מה אמר."
כאן עשה 'בר כוכבא'' את הטעות הגדולה ביותר בחייו. לא רק שחשד בדודו הצדיק, אלא ברוב כעסו בעט בו והרגו.
'בר כוכבא', כובש הערים, איש בעל פוטנציאל עצום וכוחות אדירים, נכשל דווקא בנקודה זו של גבורה – שליטה עצמית.
עוד באותו יום נכבשה 'ביתר' וחרבה. רבבות תושביה נרצחו במיתות אכזריות ומשונות וביניהם גם 'בר כוכבא' עצמו.
ואכן, עוד באותו יום נכבשה 'ביתר' וחרבה. רבבות תושביה נרצחו במיתות אכזריות ומשונות וביניהם גם 'בר כוכבא' עצמו.
במשך שנים ארוכות לא הרשו הרומאים לקבור את הרוגי 'ביתר' והביזיון היה רב. בנוסף, ברוב כעסם על מרד 'בר כוכבא', הם הכבידו ביותר את עולם על היהודים בארץ, הרגו בהם והוסיפו גזרות קשות, על מנת לשרש מן היסוד כל זכר ליהדות.
אז מה הקשר בין בר כוכבא לל"ג בעומר?
אכן, הקשר רופף למדי והוא נוצר בעיקר בתקופה האחרונה, עקב הצורך למלא את היום הנחמד הזה בתוכן, שיתאים ל"צבר הישראלי". אולי הקשר מתבסס על התמיכה הזמנית שנתן רבי עקיבא ל'בר כוכבא', בהאמינו שהוא יושיע את ישראל**.
הערות:
*המקור לשיר מופיע במסכת אבות (פרק ה' משנה י')
ארבע מידות באדם:
האומר: שלי שלי ושלך שלך – זו מידה בינונית, ויש אמרים זו מידת סדום;
שלי שלך ושלך שלי – עם הארץ;
שלי שלך ושלך שלך – חסיד;
שלי שלי ושלך שלי – רשע.
**בימיו של הנציב הרומי, פונטיוס פילאטוס, בסוף ימי הבית השני, החלה מרידה ביום י"ח באייר. היהודים, שכרעו תחת עול המיסים הכבד, החלו "לקבץ נדבות" עבור הנציב "המסכן" – אולם מרידה זו קדמה בשנים רבות למרד 'בר כוכבא' (שהתקיים לאחר החורבן) ואין ביניהן קשר.
למעוניינים ללמוד ולהעמיק:
ספר התודעה / א. כי טוב.
תולדות עם עולם/ הרב רוטנברג.
חזרו לאתר הבית של "ספירת העומר"
אנו מפרסמים מאמרים חדשים מדי שבוע. לחץ כאן לעבור לעמוד הראשי של aish.co.il |
(42) ממממ, 13/5/2019 07:47
כל הכבוד
מאמר מקסים שמסדר את כל מה שצריך לדעת
(41) יוחנן, 1/5/2018 07:38
הקשר של בר כוכבא
על פי הידוע לי, ויש על כך מקורות, הקשר של בר כוכבא נובע מהעמדה שתלמידי רבי עקיבא הצטרפו למרד בר כוכבא ובעצם נהרגו במרד. חוסר בנהיגת הכבוד אחד בשני הוא בעצם "כיסוי" לחוסר ההצלחה בקרב, שהרבה פעמים נובע מחוסר בשיתוף פעולה ובמחלוקות פנימיות...
(40) אלעד, ראשל"צ, 8/5/2017 13:21
גזרות ת"ח ות"ט
מאמר נפלא וידעני קטונתי מללמד על זה משהו רק תיקון קל, דומני שהרשע מגזרות ת"ח ות"ט כונה חמליינצקי כמו chemliyensky וגם העיר שנקראה בשם זה.
(39) שמש, 26/5/2016 12:58
כן ועשיתם קצת סדר בבלגן של החג המוזר הזה
(38) אביה, 23/5/2016 17:21
מדהים!! עשיתם לי ממש סדר בראש. תודה!!
(37) מושמושית, 19/5/2015 12:02
עזרתם לי בשיעורי בית
יאייי
(36) תרצה הכטר, 2/5/2015 11:24
מדובר בשני נרטיבים מתחרים ולא סותרים
במאמרך למדתי על הרשב"י, שהוא למעשה הגיבור של סיפור ל"ג בעומר. אבל אין זה אומר שזה סיפור יחיד שיכול להיחשב כהסבר לחגיגות ל"ג בעומר.
מיכל, 14/5/2017 10:49
מעולה ממש! תודה רבה
(35) THE_sheld2K14, 23/5/2014 08:05
תודה!
תודה רונית!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
(34) אילת שיף, 28/4/2013 22:05
סדר בבלגן
תודה לך רנית שעשית לי סדר בבלגן הל"ג בעומר בראשי. עם השנים נצברים ככ הרבה שמות ארועים וספורים והכל כמו מובן מאילו אבל מסתבר שלא.המאמר שלך לימד סידר והרגיע. עכשיו אני יודעת מי נגד מי ומי בעד ולמה. לילה טוב עשן המדורות כבר שכח עד לשנה הבאה.
(33) משה, 28/4/2013 16:36
אגרת רה שרירא
הדברים סוכמו יפה. אך היות ורואים שעברת על המקורות צריך באופן מבוגר ואחראי גם לומר את האפשרות בה מוסבר היטב מתוך תוכנה של האיגרת המעידה כי מות תלמידי ר עקיבא היה ״בשמדא״ ז׳א עי׳ מלכות . במשך דורות רבים יצאו התלמידים עם רבניהם ביום זה והתעסקו בחץ וקשת לזכר המלחמה הנוראה. וזה לפתע נעלם לחלוטין. גם בפיוט מוזכר התלמיד החשוב רשב׳י זכותו תגן עלינו ״וחרב הוצאת מתערה״ אין כל בושה שתלמידי חכמים נלחמו. גם יהושוע נלחם גם דוד המלך וגם...... כשכתוב צא הלחם בעמלק מה זה? אנחנו בדור שכל מילה הקושרת אותנו למלחמה ונשק זה לא מכובד ואולי לא יהודי מספיק ההפך צריך להסביר את הדברים בצורה מושלמת עם התפיסה העכשווית . הנוער אינו טיפש הוא מבין ויודע טוב מכולם והוא מרגיש את הזיגזג בהסברים בשורות טובות
אישה, 29/4/2015 12:00
למשה - כמה שיפוטיות ! כמה !!!
״ צריך באופן מבוגר ואחראי״
כמות הציניות והשיפוטיות יוצאת לך מכל החורים
(32) ראובן, 28/4/2013 10:23
אין כל מקור היסטורי לכך של"ג בעומר הוא יום פטירתו של רשב"י
והחת"ם סופר אף התנגד למנהג שלא לומר תחנון ביום הזה. ולעצם העניין, לפי איגרת רב אחאי גאון מלפני 1000 שנה, תלמידי רבי עקיבא מתו ב"השמד"..
(31) רות, 21/4/2013 09:02
לג בעומר
כל הכבוד יישר כח ברור וענייני
(30) ידי, 6/12/2012 09:35
תודה
תודה רבה רנית
(29) אנונימי, 7/5/2012 12:30
צומת סומך
המקום בו הסמיך רבי יהודה בן בבא את תלמידיו הוא צומת סומך . לא רביים יודעים שזהן מקור השם
(28) הילה, 7/5/2012 08:31
שיר על בר כוכבא - "של זהבה הגננת"
רנית שלום אני אשת חנוך (גננת ומורה לגילאים צעירים). אני נוהגת לחפש את המקור לכל דבר שאני מביאה לתלמידי, אם דרך מקורות יודעי דבר,ספרי עזר או רשת האינטרנט. לעולם אני מביאה דבר בשם אומרו!! מאמרך חשוב, קצר וקולע, ועם מעט מאמץ, היית מביאה לקוראייך גם את מקורו של השיר. בכל מקרה תודה לך על המאמר. הוספתי את השיר עם שמות יוצריו ושנת כתיבתו. באתר "זמרשת", תוכלי להתחקות אחרי עוד פרטים. המשיכי להעשיר אותנו, ושוב תודה רבה הילה נראה לי, שלא קשה למצוא ברשת (אינטרנט), את מקורו של שיר ילדים זה, שנכתב בידי לוין קיפניס, שהמציא הרבה שירים וספורים לילדי ישראל בעת המתחדשת. חפוש קל היה מביא אותך אל אתר "זמרשת", שם ניתן להאזין ולקרוא עוד פרטים על השיר והעושים במלאכת הכתיבה וההלחנה. מילים: לוין קיפניס לחן: מרדכי זעירא שנת כתיבה: תר "צ אִישׁ הָיָה בְּיִשְׂרָאֵל, בַּר-כּוֹכְבָא שְׁמוֹ. אִישׁ צָעִיר גְּבַהּ קוֹמָה, עֵינֵי זֹהַר לוֹ. הוּא הָיָה גִּבּוֹר, הוּא קָרָא לִדְרוֹר, כָּל הָעָם אָהַב אוֹתוֹ, זֶה הָיָה גִּבּוֹר! גִּבּוֹר! יוֹם אֶחָד קָרָה מִקְרֶה – הָהּ, מִקְרֶה עָצוּב – בַּר-כּוֹכְבָא נָפַל בַּשְּׁבִי וְהוּשַׂם בַּכְּלוּב. מַה נּוֹרָא כְּלוּב זֶה, בּוֹ שָׁאַג אַרְיֵה! אַךְ רָאָה אֶת בַּר כּוֹכְבָא – הִתְנַפֵּל הָאַרְיֵה! אַרְיֵה! אַךְ דְּעוּ נָא, בַּר כּוֹכְבָא מַה גִּבּוֹר וָעַז! אָץ קָפַץ עַל הָאַרְיֵה וְקַל כַּנֶּשֶׁר טָס. עַל הַר וָגַיְא הוּא שָׁט, וְדֶגֶל דְּרוֹר בַּיָּד, כָּל הָעָם מָחָא לוֹ כַּף: בַּר כּוֹכְבָא, הֵידָד! הֵידָד!
(27) תמי, 6/5/2012 19:04
ידעתי ונהניתי שוב לרענן, תודה רנית
(26) יעל, 1/5/2012 12:53
בספר התודעה של הרב אליהו כי טוב
כתוב שאחת הסיבות לל"ג בעומר היא שהתחיל המרד ברומאים. ככה שהקשר הו למרד כולו ולא לבר כוכבא דוקא.
(25) שרה, 30/4/2012 18:36
תודה רבה
(24) עדי, 23/5/2011 08:30
וואו מדהים כמה צריך לדעת... תודה
(23) לינור, 16/5/2011 16:25
טוב ! ! !
זה טוב וזה עזר לי בשיעורי בית
(22) פנינה כהן, 15/5/2011 15:42
סיפור לג בעומר בקצרה גן תודה,
תודה על ריענון ותמצות החומר . עזר לי להכין לילדי גן את ההיסטוריה הנכונה של לג בעומר. אשמח לקבל אלי חומרים ושירים בנושאי חגים להעביר מסורת וחג ממקור אמיתי ונכון.
(21) עדן, 26/4/2011 21:40
מעניין מאוד.
כמו כל המאמרים שקראתי עד עכשיו באתר!!!
(20) קובי לידרמן, 23/4/2011 04:54
איש היה בישראל - שיר
את השיר כתב לוין קיפניס ולחן מרדכי זעירא
(19) בר, 2/5/2010 11:18
הכתבה
וואו. ממש מרשים איך חקרת .. לדעתי זו חקירה ממש לעומק . את כל מה שהיתי צריכה לדעת כתוב כאן.. מומולץ מאוד
(18) איתן, 1/5/2010 23:43
הקשר לבר כוכבא הוא לא מהדורות האחרונים
בארצות אשכנז, מזה דורות, משחקים בחץ וקשת בל"ג בעומר, כסימן לנושא של המרד.
(17) אנונימי, 1/5/2010 22:14
האם טעה רבי עקיבא?
בתחילה עלי להודות למחברת המאמר על עבודה נפלאה , ו בנוגע ל"טעותו" של רבי עקיבא , הוא לא טעה, ו בר כוכבא היה מלך המשיח, אך הוא לא הצליח לממש את הפוטנציאל.... (סליחה על הלעז, עיברית אינה שפת אם) וזו בעצם "טעותו" , יותר נכון פיספוסו.
(16) תרצה, 29/4/2010 11:04
בר כוכבא כמיתוס היסטורי - חיפשתי על כך מידע ומצאתי כאן. תודה.
אני חוקרת מיתוסים מודרניים. מתעניינת גם בדמויות תנכיות שקיבלו מקום בקונטקסט המודרני תוך יציקת תכנים רלבנטיים להווה באשר לאופיין ופועליהן. הפקתי המון מקריאת המאמר ועל כך אני מודה לך. יישר כוח!
(15) אורן, 28/4/2010 19:17
כמה דברים חשובים על בר כוכבא
מאמר יפה מאוד אך רציתי לציין שבר כוכבא היה באמת גיבור וכ"כ בטוח שצדיק- וכ"כ דרכם של כל המורדים והוכחה לזה שהם לא הסריחו כל הזמן שהיו מושלחים בחוץ ללא קבורה ואפילו כמו שאנו יודעים כתבו עליהם ברכה שאנחנו מזכירים אתה לפחות פעם אחת היום בברכת המזון- "הטוב והמטיב" הטוב שלא הסריחו והמטיב שהגיעו לקבר ישרא ל(נכון שהיתה לא טעות חמורה ולכן המרד דעך והמורדים בראשות בר כוכבא הפסידו) ולכן ר' עקיבא הלך אחריו והאמין שהוא מלך המשיח עד אותה טעות. ומה שאמר עליו אליהו הנביא עדין מסתדר כי ר' עקיבא חזר בו לאחר שהוא ראה שבר כוכבא מת(ולכן לא יתכן שהוא מלך המשיח) והוא היה בין הראשונים שקראו לעצמאות על מדינת ישראל לאחר חורבן בית שני. ורואים שגם דרכם הייתה
(14) שמעוני, 16/5/2009 16:17
השיר על בר כוכבא
את השיר על בר כוכבא
איש היה בישראל בר כוכבא שמו
כתב המשורר לוין קיפניס
(13) אנונימי, 12/5/2009 04:47
ל"ג בעומר
תודה על שהעשרת אותי ופתחת לי חלונות לל"ג בעומר. רציתי רק להחזיר משהו קטן בתמורה - את השיר "בר כוכבא" כתבו, מילים: לוין קיפניס
מנגינה : מרדכי זעירא
(12) עזרא הגדול, 11/5/2009 14:49
מלך המשיח נמתין לבואו בכל יום - תגובה ל -10
המלך המשיח של הרב וולפא הוא הרבי זצ"ל - מחב"ד. זוהי כפירה ברמב"ם וביהדות. כיון שנפטר אין הוא המשיח , פסק הרמב"ם. וכיון שהרבי נפטר - אין הוא המשיח ! שבענו ממשיחי שקר ! !
(11) אוריה, 11/5/2009 13:59
תיקון קטן בזמן המרד בר כוכא לא הצליח לכבוש את ירושלים
ראייה לכך היא שלא נתגלו בירושלים מטבעות המרד שמהם אנחנו לומדים על היקף המרד ומיקומו.
(10) אסף, 10/5/2009 11:45
הערה בנושא רבי עקיבא - ח"ו לומר שחזר בו
בעניין רבי עקיבא הרמב"ם בספרו היד החזקה כותב במפורש שרבי עקיבא הי' אומר על בן כוזיבא(בר כוכבא)שהוא מלך המשיח,ולא רק שלא כותב שחזר בו אלא יתרה מזה שלפי המעשה של בן כוזיבא למד הרמב"ם את הסימנים שצריכים להיות אצל המלך המשיח עפ"י הלכה.ולפי זה ודאי שרבי עקיבא לא טעה ח"ו. להעיר שכתוב שרבי עקיבא הובא לקבורה ע"י אליהו הנביא שאמר עליו בהספד "שלום רב לאוהבי תורתך ואין למו מכשול" כלומר שאליהו הנביא העיד עליו שאף פעם לא טעה ח"ו. נ.ב בענין שמשיח יכול לדון לפי חוש הריח יש לומר שרבי עקיבא לא סבר שזה מהסימנים של חזקת משיח והרמב"ם שפוסק את ההלכה לפי רבי עקיבא באמת פוסק שהתכונה של לדון לפי הריח אינה מהסימנים של חזקת משיח.
הנושא רחב מאד ואין ביכולתי להרחיב כאן ברם ניתן ללמוד את הנושא באריכות בספר "יחי המלך" ו "יחי המלך המשיח" של הרב שלום דב הלוי וולפא מקרית גת.
(9) נחמיה, 10/5/2009 10:38
תלמידי ר"ע נכשלו בשנאת חינם ?
בכל יום מתו 750 תלמידים ! רבי עקיבא היה צריך כל יום ללכת למאות הלוויות ! האם לא שאל רבי עקיבא מדוע ? האם אין לנו תשובה ענינית יותר ?
לבר כוכבא אין קשר ישיר לל"ג בעומר, רק דרך רבו רבי עקיבא ולכן יש להפריד את מיתוס בר כוכבא מיום זה. ואת שיר הילדים אפשר לשיר גם במועד אחר.
(8) , 10/5/2009 06:13
מאמר מועיל מאוד
עושה סדר בעניינים
(7) רומי, 4/5/2009 06:52
מעולה
זה טוב
(6) מור, 25/4/2009 07:30
את השיר כתב לוין קיפניס
(5) א'', 21/5/2008 17:43
פעולה לבני נוער
למישהו יש רעיונות אולי מה אפשר לעשות ביחד עם זה?... כפעולה שמעבירים בתנועת נוער..?
(4) שמעון, 19/5/2008 05:38
מאמר חשוב שמלמד על ל"ג בעומר
אולם רציתי להוסיף שאת השיר "בר-כוכבא" שמצוטט במאמר, כתב לוין קיפניס שהיה משורר וסופר וכתב הרבה שירי ילדים
(3) רונן י'' תייר, 19/5/2008 01:28
מאמר מסכם וממצה
כמו שרק רנית הכישרונית יכולה לכתוב .
תזכי למצוות ושיהיה לך ולמשפחתך חג שמח .
(2) דן בן יעקב, 18/5/2008 10:20
מגיפה - בתלמידי רבי עקיבא-הכיצד ?
איך יתכן כי דווקא תלמידי רבי עקיבא - שאמר ולימד: ואהבת לרעך , כמוך - זה כלל גדול בתורה ! ושמעו ממנו יום יום דרשה זו, הם חטאו בשנאת חינם ? אתמהה... !מילא , שנים שלשה חטאו, אבל 24000 תלמידים ?היכי דמי ?
(1) אופיר אורי, 15/5/2008 14:16
מקורו היהודי של המגן דוד
קראתי את מאמרך בנושא ספירת האומר. יישר כוחך
מאחר ואת עוסקת בנושאים רוחניים אני מזמין אותך לקרוא את מחקרי בנושא. ראי באנטרנט:מגן דוד,אורי אופיר. תקציר מחקר