הָאֵבֶל וַאֲנִי
הַיּוֹם הַזֶּה הֲרֵי הוּא בִּשְׁבִילְכֶם, לֹא בִּשְׁבִילִי אֲנִי אַף פַּעַם לֹא בֶּאֱמֶת שׁוֹכַחַת.
תֶּיכֶף הַשֶּׁמֶשׁ תְּטַפֵּס אֶל הַחַלּוֹן
וַאֲנִי אָז אֵרֵד מֵהַמִּיטָּה
אֶתְקַשֵּׁט בִּבְגָדִים חֲדָשִׁים מֵהָאָרוֹן
כְּמוֹ כַּלָּה בְּיוֹם חֲתוּנָּתָהּ.
בַּטֶּלֶוִויזְיָה יְשַׁדְּרוּ - שֵׁם לְיַד תְּמוּנָה
הַדְּמָעוֹת יַחְנְקוּ אֶת הַגָּרוֹן
וְתוּכְלוּ לְהַתְחִיל, כְּמוֹ בְּכָל שָׁנָה
אֶת חֲגִיגוֹת יוֹם הַזִּיכָּרוֹן.
וְהַכְּאֵב שֶׁלִּי יַרְגִּישׁ פִּתְאוֹם כָּל-כָּךְ שׁוּלִי
בְּבֵית-הַשְּׁכוֹל הַזֶּה אֲנִי הַמְּאָרַחַת
כִּי הַיּוֹם הַזֶּה הֲרֵי הוּא בִּשְׁבִילְכֶם, לֹא בִּשְׁבִילִי
אֲנִי אַף פַּעַם לֹא בֶּאֱמֶת שׁוֹכַחַת.
וּבֵין "תּוֹדָה שֶׁבָּאתֶם" לְמַדְבֵּקָה שֶׁל הַ״יִזְכּוֹר״
שְׁעוֹן הַחוֹל שֶׁלִּי יִדְהַר וְאָז יַכְרִיעַ -
עַכְשָׁיו הַכֹּל נִגְמַר, עַכְשָׁיו אֶפְשָׁר לַחְזוֹר
לַגֵּיהִינּוֹם שֶׁלִּי, שֶׁבּוֹ אֵין אִישׁ מַפְרִיעַ.
כִּי הָרֵיק הַזֶּה שֶׁבִּי, הִתְרַגֵּל כְּבָר לְעַצְמוֹ
וּכְשֶׁהַיּוֹם יַחְלוֹף כְּמוֹ כָּל דָּבָר זְמַנִּי
פִּתְאוֹם אַתֶּם תֵּלְכוּ, כָּל אֶחָד לְעוֹלָמוֹ
וְנִישָּׁאֵר כָּאן, רַק הָאֵבֶל וַאֲנִי.