רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

חירות ועצמאות

ג׳ באייר ה׳תשע״ט ג׳ באייר ה׳תשע״ט 08/05/2019 | מאת יהודית דיקמן

דיבורים על חירות בסיסית

"מדינת ישראל תהא מושתתת על יסודות החירות,
הצדק והשלום,
לאור חזונם של נביאי ישראל".
(מגילת העצמאות)

רגע לפני שנארוז את מבחר הבשרים שקנינו לארוחה המשפחתית החגיגית,
בחיק הטבע,
ונצא לחגוג את יום העצמאות ה 71 של מדינת ישראל,
בואו נתפלסף קצת.

עצמאות היא מהערכים הבודדים,
שכמעט כל אדם מזדהה אתם,
יהיו אשר יהיו גילו, מעמדו, כישוריו או השקפתו הפוליטית,
ועצמאות הולכת יד ביד עם חירות.
ישעיהו ברלין מדבר על שני מושגים של חירות: חירות שלילית וחירות חיובית.
חירות שלילית היא "חופש מ-"
כשמוענקת חירות כזו אדם חופשי לגמרי לפעול כרצונו,
ואין כוחות חיצוניים שמגבילים אותו.
חירות חיובית היא "חופש ל-",
כשניתנת הזדמנות לאדם להיות נאמן לעצמיותו האמיתית והפנימית.
והמלה 'חיובית' מדברת על מאמץ פעיל שנדרש להגיע למיצוי העצמי .

מהו תפקידה של מדינה לגבי שתי החירויות הללו?
שלטון מוסרי אמור לעשות הכל להבטיח את קיומה של חירות שלילית;
הוא אמור לאפשר ליחיד לעשות כרצונו,
כל זמן שאינו פוגע בזכויותיהם של אחרים.
אבל, הואיל ועצם הגדרת משטר בנויה על הנחה,
שיש גבולות הכרחיים לחופש הפרט,
כדי למנוע אלימות ולאכוף קיום הסכמים,
ריסון כזה הוא לכאורה, קיצוץ כנפיה של הנפש,
סירוס האנושיות.

חירות חיובית יכולה להוביל למימוש עצמי,
אבל כשהשלטונות הם המפעילים אותה,
היא יכולה לגרום לשעבוד נורא,
כמו שראינו בברית המועצות ובסין העממית.
האם זה לגיטימי שמחוקק יחוקק חוקים ותקנות,
שיכפו על אדם את מימוש מהותו הפנימית?
האם יכולה ממשלה להחליט באיזו דרך יבטא האזרח את חלומותיו?

במגילת העצמאות כתבו בן גוריון וחבריו,
"מדינת ישראל תהא מושתתת על יסודות החירות,
הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל".
מה הוא חזונם של הנביאים,
ולאיזו חירות הם התכוונו?

ליהדות יש שני חגים של חירות: פסח וחנוכה.
חירות משיעבוד מצרים, וחירות משלטונם של היוונים,
חירות של הגוף וחירות אינטלקטואלית.
חמישים פעמים מזכירה התורה את יציאת מצרים,
עם ישראל נולד, כאשר השתחרר מעולה של מצרים,
כשיצא לחירות.
כמעט בכל החגים וברבות מהמצוות אנחנו זוכרים ומזכירים את החופש שלנו,
ושלוש פעמים ביום מזכירים בתפילה "תקע בשופר גדול לחירותינו",
עם ישראל נולד, כאשר השתחרר מעולה של מצרים,
כשיצא לחירות.

שאיפת היהדות לאותם ימים שיבואו,
היא לא שאיפה לחירות שלילית, ולזמן שכל היהודים יהיו חופשיים,
אלא שאיפה לחירות חיובית.
לעידן שבו כל היהודים יתעסקו בחיי משמעות.
לחירות כמו שמגדיר אותה ברלין שהיא משהו אחר לגמרי משחשבנו.
זו חירות שהיא חובה,
שהיא הזדמנות, אחריות, ביטוי עצמי, הגשמה,
חיפוש אחר משמעות, ועוד דברים דומים,
אבל "חירות" היא לא.
לדידה של היהדות,
חירות שלילית היא רק האמצעי, וחירות חיובית היא המטרה.
חירות שלילית וחיובית משתלבים יחד כדי ליצור את האדם השלם באמת,
אדם המגשים את שאיפותיו העמוקות ביותר,
באופן שנטיותיו ותשוקותיו הארציות לא יוכלו לו .
חירות במובן של היעדר מגבלות אינה מוציאה את האדם מכלאו,
אלא לכל היותר מעבירה אותו מתא לתא אחר,
הוא לא מתפתח באמת אלא ממשיך למחזר את עצמנו .
לאלוקים בוראנו, יודע-הכל של האדם,
יש הסמכות המוסרית והרוחנית לדעת מה טוב לאדם,
אבל זה כבר נושא לדיון אחר.

יום הזיכרון לחללי צה"ל, נוגע בפן הכואב של החופש מ...
ויום העצמאות הוא הנגיעה בחופש ל...
ובתפר שבין שני הימים הטעונים האלה,
נישא תפילה,
שנזכה למזג את שתי החירויות,
באופן הנכון והמדויק,
בפן האישי ובפן הלאומי.
שמדינת ישראל ואנשיה,
יגשימו את שאיפותיהם העמוקות ביותר.
ונזכה לחירות מחשבתית מעצימה,
לעצמאות רוחנית ופיזית מאפשרת התפתחות,
ולשלום אמת,
לתפארת מדינת ישראל.

יום עצמאות שמח!

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן