שנה טובה! איך אתם מרגישים אחרי החג? הנה תיאור יפה של התחושות שלנו בימים האלה, שכתב נתנאל פרץ: "לצד כמויות הברכות והתקוות שמורעפות עליי ועליכם השבוע, הייתי רוצה להוסיף משהו קטן. אני שם לב שכל שנה בזמן הזה מתרחש נס בתוכנו. כולנו יחד מצליחים בכמה ימים ספציפיים לחזור ולהאמין שאפשר לשנות. זה אשכרה נס. גם המיואשים ביותר, הנעולים, השבורים, כולם איכשהו הודפים את כל החושך המקיף של היומיום ופותחים במקומו חלון קטן החוצה. פתאום אתה רואה מיליוני אנשים שבאמת ובתמים פורצת אצלם בלב אמונה שוואלהיש בהחלט סיכוי שיפה ושונה תהא השנה. שהם יהיו טובים יותר. שהלב שלהם יהיה יותר נכון ומדויק ופתוח לקבל את הטובה המורעפת עליהם מלמעלה. שאולי הפעם יהיה אומץ ללכת בלי פחד על הדרך הקשה. שיהיה כוח לתקן. פתאום משהו מתרכך, ולו לרגע אחד, אצל כל כך הרבה אנשים בבת אחת – שמחליטים לשחרר לרגע ולתת סיכוי. מאמינים שיש מצב. וחשבתי לעצמי כמה זה לא מובן מאליו, היכולת הזו לחזור ולהאמין בטוב. כמה ראוי להודות על הנס הזה שקורה בכל א' בתשרי. תחל שנה וברכותיה".

האם ההתלהבות שלנו בימים הראשונים של השנה היא פייק-ניוז אחד גדול? האם אנחנו לא צבועים? הנה התשובה היפה של הרב יוני לביא: "אדם שביקר בגן-חיות עבר ליד הכלוב של הזברה ושאל: מהי בעצם זברה - שחורה עם פסים לבנים או לבנה עם פסים שחורים? כך גם אנחנו שואלים על עצמנו: האם אנחנו אדם טוב עם רגעים רעים, או אדם רע עם רגעים טובים? זה לא סיפור חמוד, זו השאלה הקריטית של החיים: מה בעצם מגדיר אותנו? הרי האור והחושך מתגוששים כל הזמן, בתוכנו ובעולם בכלל. אז מה מכריע? ובכן, השיקול הכמותי הוא הדבר השולי. גם אם קבוצת כדורגל תחטיא שוב ושוב לאורך 89 דקות משחק, הגול היחיד ברגע האחרון יכריע מי מנצח. אבל כשמדובר בחיים שלנו, אנחנו נוטים להתמקד בכישלונות ולראות בהם את מה שמגדיר אותנו. ומה עם השאיפות הטובות? החלומות? הנקודה הפנימית הטהורה? הרי אפילו את המושג הפשוט 'חשבון נפש' אנחנו מבינים בצורה שגויה. חושבים שמדובר בבחינה קפדנית של המעשים, ולא מבינים שלזה קוראים 'חשבון מעשים', אבל חשבון הנפש נועד לברר איפה נמצאת הנפש שלנו. והרי אנחנו רוצים להיות טובים יותר, אמיתיים יותר, רוחניים יותר. הימים האלה הם מתנה יקרה, להיזכר מי אנחנו באמת. זה לא זיוף, זו האמת".

מתוך דף הפייסבוק https://www.facebook.com/SivanRahavNews/