לפני שעות ספורות, הודיע רופא מאיכילוב לפולינה ואליס בת ה-18, אחת מפצועות הפיגועים הרבים שידעה ארצנו, כי לא ניתן לרפא את רגליה וכי המום ילווה אותה כל חייה. פולינה קבלה את הידיעה בצורה קשה מאד, ובהיותי עדה למצבה חיפשתי דרך לעזור לה.
היינו בדרכנו לירושלים, לפגישה עם המנתח הפלסטי המפורסם ביותר בישראל, שהסכים להעניק לפולינה חוות דעת שניה, בו ביום וללא תשלום.
עקב היותי תושבת ירושלים, אני לא בדיוק מתמצאת בתל אביב, מה שגרם לנו די מהר למצוא את עצמנו תקועות בפקק, פגוש אל פגוש, לקראת צומת ענק וללא כל מושג לאיזה כיוון לנסוע. פתחתי את החלון, ושאלתי את נהג הרנו הלבנה שלשמאלי איך יוצאים לנתיבי איילון.
"תפני שמאלה ברמזור הזה, אני אתן לך להיכנס לנתיב שלי. ברמזור הבא תפני ימינה, ואז שוב ימינה", הוא אמר לי.
בינתיים, המכונית שמאחורי, סובארו בצבע ארגמן, צפרה כדי להזכיר לי שהתנועה זזה. אבל אני עוד לא קיבלתי את כל הוראות הנסיעה. עד שהתקדמתי הלאה, אל הנתיב השמאלי, בעקבות הרנו, הרמזור הפך שוב לאדום.
הסובארו, כעת מצד ימין, נסעה לצדנו. נהג הסובארו שגרמנו לו לפספס את הרמזור, פנה היישר לתוך חלון מושב הנוסעים בו ישבה פולינה והתחיל לצעוק לעברנו ולנבל את פיו. הרמתי את כפות ידיי למעלה, במחווה נואשת, כדי להסביר לו שלא הייתה לי ברירה, לא ידעתי באיזו דרך לנסוע, והנהג, אדם ששערו מאפיר, המשיך לקלל אותנו בתנועות מגונות.
"אילו ידע האיש שהנערה עליה הוא מוציא את כעסו, היא אחת מפצועות הפיגועים, הוא היה נאלם דום".
פולינה, בגרון חנוק מדמעות, התבוננה בו בשתיקה. חשבתי לעצמי, "אילו ידע האיש שהנערה עליה הוא מוציא את כעסו, היא אחת מפצועות הפיגועים, הוא היה נאלם דום".
בדיוק באתו רגע נשמעה נקישה על חלון המכונית. נהג הרנו, גבר בגיל העמידה, יצא ממכוניתו כדי לתת לנו הוראות מדויקות יותר. כשהודיתי לו, חשבתי לעצמי "אילו ידע איש זה שטוב לבו עזר לאחת מפצועות הפיגועים, הוא היה מרגיש סיפוק רב".
ואז התחלף הרמזור לירוק, וכל אחד מאתנו נסע לדרכו.
מי לא סובל?
התורה אוסרת מפורשות על דיכוי יתום ואלמנה (שמות כב, כד). רש"י מפרש שהאיסור חל על פגיעה מילולית בכל אדם, והתורה מתייחסת ליתום ואלמנה משום שהם נחשבים, באופן טבעי, למעמד הפגיע בחברה. למעשה, מסבירים הפרשנים, כל אדם סובל, ולפיכך תמיד עלינו להיזהר בדברינו, עם כל אחד ואחת.
תובנה זו, שעל פיה עלינו להימנע מלומר דברים קשים לכל אדם, משום שאיננו מכירים את כאבו הפנימי, הנה רלוונטית עבורנו כיום בתקופה של ניכור אורבני, הרבה יותר מאשר עבור תושבי הכפרים התנ"כיים, שהיו קשורים בקשרים הדוקים זה עם זה.
הפקיד שהיה חסר סבלנות כלפינו, אולי בדיוק עובר תהליך גירושין. השכן מלמעלה שבזה הרגע הדליק את מערכת הסטריאו שלו באמצע הלילה, אולי חזר עכשיו מביקור בבית החולים אצל אמו, חולה סופנית. העובד שעשה טעות טיפשית, אולי בדיוק קיבל חדשות רעות על קרוב משפחה אהוב. החבר שמתנהג בצורה כל כך חסרת התחשבות, אולי טרוד בבעיות כספיות שעליהן איננו יודעים דבר וחצי דבר.
הידיעה שהשכן מלמעלה שב הביתה מערש הדווי של אמו, יכולה להשפיע על טון הדיבור שלנו, כאשר אנו מבקשים ממנו להנמיך את המוזיקה, או להרכיב אוזניות.
כל זה אינו מהווה הצדקה להתנהגות בלתי הולמת. כל בני האדם נדרשים להיות אחראים למעשיהם, גם כשהם נתונים במצבי לחץ. אך הידיעה שהשכן מלמעלה שב הביתה מערש הדווי של אמו, יכולה להשפיע על טון הדיבור שלנו, כאשר אנו מבקשים ממנו להנמיך את המוזיקה, או להרכיב אוזניות.
יום כיפור
אנחנו לא צריכים להמתין עד יום מותנו כדי לעמוד מול כל המלים הקשות שאמרנו ומול מעשינו הרעים. אלוקים העניק לנו את יום כיפור, יום שטומן בחובו אפשרות זמינה לפתיחת דף חדש.
במהלך הימים שלפני יום כיפור, אנו מתבקשים לבחון את הדרך בה תקשרנו עם הזולת בשנה החולפת: לזכור את כל הפעמים בהן דיברנו בכעס, את כל העלבונות שנראו לנו כל כך מוצדקים, את הביקורת הקטלנית שמתחנו, את ההערות הסרקסטיות שהטחנו באנשים שעולמם הפנימי נחבא מאחורי הקיר האטום של חוסר ההכרה שלנו.
מבחינה הגיונית, אין כל דרך לבער את השגיאות המכאיבות שעשינו בעבר. אך תהליך התשובה שאנו עוברים ביום כיפור הוא ממש נס. אם נעבור את ארבעת שלבי התשובה, יעניק לנו אלוקים ביום כיפור את נס הכפרה. כאילו לוחץ אלוקים על כפתור המחיקה במאגר הנתונים שלו, וכל הלכלוך והבלגן שעל צג הנשמה שלנו נעלמים.
כל חטא, מעצם הגדרתו, פוגע בקשר שלנו עם אלוקים. כל חטא, מעצם הגדרתו, מרחיק אותנו ממימוש הפוטנציאל האמיתי שלנו.
אך תהליך התשובה, מסוגל להתרחש רק כשאנחנו מודים בפגיעה שפגענו ומצטערים על גודל הנזק שגרמנו. כל חטא, מעצם הגדרתו, פוגע בקשר שלנו עם אלוקים. כל חטא, מרחיק אותנו ממימוש הפוטנציאל האמיתי שלנו. חטאים שבין אדם לחברו, בנוסף לאמור לעיל, גם פוגעים באנשים אחרים, ולרוב בצורה חמורה הרבה יותר ממה שהתכוונו .
עלינו להחליט אם כך לשמור על פינו ולהימנע מלומר מילים פוגעות, ולא משנה עד כמה הן מוצדקות. אילו היה נהג הסובארו יודע באיזה מצב של פגיעות ומצוקה נפשית נמצאה הנערה שישבה במושב הנוסעים, הוא היה ללא ספק, חש צער רב על התנפלותו עלינו. התורה מגלה לנו שכל בני האדם פגיעים. על כן, הבה ננסה השנה בכנות, שלא להשתמש במלים פוגעות כלפי אף אדם.
אנו מפרסמים מאמרים חדשים מדי שבוע. לחץ כאן לעבור לעמוד הראשי של aish.co.il לחץ כאן לאתר החגים של aish.co.il |
(24) ארד שיפמן, 24/9/2004 03:16
תגובה לסיפור:אלו שפגענו בהם
לדעתי הספור בא ללמד אותנו לא ליפגוע
באנשים כי לא יודעים כמה הם ניפגעים
מבפנים
(23) אפי, 23/9/2004 14:11
זה הזמן לבקש סליחה
רציתי לשתף אותכם בעוד מקרה קטן שלי ברשותכם:יש לי בחור בבית הכנסת שבו אני מתפלל קרה ואנחנו לא מדברים שנתיים בגלל ריב אני מזמן סלחתי לו אבל את בקשת הסליחה עדיין לא ביצעתי אני יעזור עומץ ואלך לבקש ממנו סליחה
(22) שולמית, 22/9/2004 10:09
אלו שפגענו בהם.
בס"ד
מבקשת להביע את דעתי בנוגע למאמר.
המאמר מאוד ריגש אותי.הלוואי,הלוואי,ולא אחת אני מבקשת מאלוהים שיתן לי הכח והדרך והנתיב לדעת איך לכבד להעריך להוקיר את הזולת בכלל וקרוביי בפרט.
למדתי ממאמר זה משהו,הכל תלוי בי,באופן התנהגותי,התיחסותי לזולת ולקרוביי.
הצבתי לעצמי מטרה לקראת החג והנכבד הזה לעשות ככל יכולתי לשפר את התתנהגות,להתיחס בכבוד יותר ברגישות בגמישות ולא בכח.כן בהחלט זה הזמן שלי לחשבון נפש.
תודה על הארה.
תבוא עליכם הברכה.
שנה טובה וחתימה טובה.
(21) סידני בנשהל, 19/9/2004 13:55
התרגשתי.
וזה גרם לי לחשבון נפש, לנסות להיות נחמד יותר, להבין מצוקה של אחר. לפני יום הכיפורים, יש חשבון נפש. גם אני עובר תקופה קשה מאוד, אבל מאמין בטוב.
(20) שירן, 5/10/2003 05:56
הרגע גיליתי שאני בנאדם נורא!!
מבאס..טוב נקווה שהשנה הבאה תהיה יותר טובה
(19) מירית מולכו, 4/10/2003 16:52
התרגשתי רק מהכתבה!
היי לכל מי שאחראי על האתר או משהו בסיגנון רציתי מאוד לומר שבאתר הזה נמצא הרגש הכי גדול של הבן אדם!
כי כששלחו לי את הפרסומת לאתר ישר הקשתי לראות מזה האתר הזה בעצם?!
שראיתי את הכתבה על פולינה בת ה-18 התרגשתי מאוד מהכתבה וישר הדפסתי אותה....למחרת הראיתי אותה לכיתה ולמורה וקראתי אותה בפני הכיתה...כל הכיתה מחאתה כפיים ואמרו לי:"מאיפה זה?" "זה אמיתי"? ואני אמרתי שזה מאוד אמיתי וזה מאתר באינטרנט...אפילו המורה לאחר מכן הסבירה על קללות וכמה שזה פוגע ושאנחנו הילדים לא מבינים את המשמעות והכתבה הזאת רק מוכיחה את עומצת הפגיעה בקללה..
אני מברכת את מי שהמציא בכלל את ההאתר הזה!
מירית מולכו בת ה-12 מחולון
(18) בני, 3/10/2003 04:31
יישר כח!!!
כתבה מצויינת! גרמה לי לשנות את תפיסת עולמי.ולחשוב פעמיים לפני שאני מגיב למישהותיישר חילך לאורייתא ויהי רצון שתשרה ביננו אהבה אחווה שלום ורעות!
(17) טלי, 3/10/2003 02:17
זה מזה נכון!!!
אנשים יכולים להיות ממש מגעילים אבל כשהם קולטים שהבן אדם שהם מגעילים אליו סובל ממצוקה נפשית וכדומה הם ישר עושיפ פרסה והופכים לנחמדים!
אבל אני מכירה מישהו...שקרה לו משהו מצער ביותר ואני בחיים לא יאחל לאף אחד דבר כזה!
אבל הוא פשוט מנצל את המצב העדין שלו ואת העובדה שאנחנו לא יכולים להגיד לו כלום...אז הוא פוגע בחברים שלו כי הם לא יכולים להחזיר לו!
אז מה עושים במצב כזה?!
(16) יאיר, 3/10/2003 01:25
תורת הנסיון
שנה ברוכה
מלמדים חכמים כי דברים מתרחשים בעולמנו עם סיבה ומשמעות. לכל משמעות יש כוונה להיטיב אחרת הבריאה נחשבת כפגומה ואין הקב"ה הנחשב למושלם עושה בריאה פגומה. חוסר הבנתינו היא המוגבלת.
בתוך משמעות הנסיון שעוברת פולינה ואליס וגב' לוינסקי ריגלר סביר שיגיעו מצבים כמו הדואליות בה ישנה הקיצוניות בתגובות.
התגברות וקבלה של שניהם כמי שאינם באים לבשר פגימה אלא נסיון באים לספר על גודל המשמעות הרבה במוכנות והבעת הרצון לתרומה של כל הצדדים.
להוי ידוע שאלו שאנו פוגשים הם מבחינת שליחים ואונו למדים מהם מהי אהבה וקבלה.
ברשות שנה זו בה אנו מזומנים להתרחב ולאפשר סליחה הרי אנו גם מכפרים לעצמינו על כל שיפוטיות של האחר ובלבד שלא ישא עקב מעשינו כל חטא.
ברכה לשנה ברוכה והכשר טוב
יאיר
(15) נוגית, 2/10/2003 15:02
מסר יפה הלואי ויופנם
כתוב יפה ואני מסכימה עם כל מילה, הלואי והרבה אנשים יאמצו את הגישה הזו.
(14) אתי, 2/10/2003 06:42
פשוט מהמהם!!
המאמר פשוט נכון!!
ברגע ששומעים שבנאדם עבר טראומה מכל סוג שהוא מיד אנשים נהיים הרבה יותר נחמדים אליו..
אבל אני חושבת שגם לאנשים שמצבם הנפשי בסדר גמור.. וב"ה לא עבר עליהם כלום צריך לדבר בטון נעים ובלי קללות וגידופים..!
(13) עומר, 2/10/2003 00:57
שימוש ציני בסבל
דבר ראשון - איזה מין שכן ישמע מוזיקה בעוצמה גבוהה רגע אחרי הלווית אימו?
מלבד זאת, אם כל נפגע פיגוע או אדם שאיבד קרוב או מישהו בדיכאון היה נושא עימו אות לכך על מנת לקבל יחס מיוחד לא היו נשארים בארץ אנשים שמקבלים יחס רגיל.
ודבר אחרון. לא מאלוהים צריך לבקש סליחה, אלא מהאדם בו פגענו, אנשים שפגעו בי ויפנו לשם לבקשת עזרה- כמובן מבלי שאדע - גם עושים את הדבר הקל יותר, ז"א לא מתמודדים איתי, וגם לא מביאים לידיעתי את החרטה שלהם.
(12) שחר, 1/10/2003 15:31
לאתיאיסטית מהודעה מס' 11
החיים הם לא אוסף של מקרי חירום.
אי אפשר להניח שאמא של כולם עומדת למות עכשיו.
שווה להיות סבלניים כלפי אחרים. אם מדובר גם במקרה חירום שלך אז כמובן שלא, אך מקרה כזה הוא נדיר מאוד - וזהו המסר של המאמר.
(11) אתיאיסטית, 1/10/2003 15:26
אלו שפגענו בהם
ויסלחו לי כל המאמינים,
ולו ידעה הנהגת שהאיש שצועק עליה
ברגע זה מאחר...נאמר אפילו לא לענין קיצוני של הצלת חיים, אפילו הלך לראות את אימו השוכבת על מיתת מתיה ולומר לה שלום אחרון ?
אולי מיהר ונמצא בלחץ נפשי מכיוון שבנו ממתין לו אחרי בית הספר בשכונה מסוכנת ?
מיליון אנשים.
כל אחד בעל בעיות משלו, כל אחד לחוץ,
עצבני. מי אמר שאת במצב יותר קשה ממישהו אחר ?
מי מחליט ? את מחליטה ?
סובייקטיביזם לשמו ?
לא את יכולה להחליט ולא חברך המקלל יכול להחליט. אי אפשר להטיל ביקורת שכזו.
אולי הקב"ה יחליט מי משניכם היה פחות לחוץ,
ומי היה יותר רגיש. אבל כל זאת כניראה אחלרי מותינו.
(10) מירית מולכו, 1/10/2003 13:47
המאמר הכי טוב שיש הוא על פולינה הילדה בת 18
רציתי לומר שהסיפור על פולינה נורא מרגש והראיתי אותו ליותר מ-20 איש ברשימת איסיקיו כולם הופתעו מהסיפור והתרגשו מחדש!! ובירכו אותי עם הסיפור ועל האתר ממירית מולכו אחלה מאמר ומרגש
(9) רותם, 1/10/2003 10:55
למדתי מה לא לעשות לעולם...
אני רוצה להגיד שהמאמר שקראתי נגע לי עמוק בלב, אני מאוד מצתערת לשמוע את מה שקרה.
ולכן (בישביל שמקים כאלו לא יקרו יותר)
אני ישתדל לא לקלל, ואני מקווה שכל אדם אחר שקורא את המאמר לא יקלל או יפגע באדם אחר בטעות או בכוונה.
אני למדתי מהאמר המון מהיום גם אם ירגש שיש צורך לקלל אני לא יקלל כי עכשיו אני מבינה כמה זה חמור.
(אני ילדה בת 12)
(8) מוריה, 1/10/2003 10:49
אחלה מאמר
(7) רונן, 1/10/2003 06:17
ואו!
ממש נהניתי לקרוא.. כל הכבוד!
(6) רונה, 1/10/2003 06:08
תגובה
אני, בתור בנאדם שלא מאמין באלוהים, התרגשתי מאוד מהמאמר ושמחתי שיצא לי לקרוא אותו. אני רוצה להוסיף לעצה הנהדרת שניתנה - "הבה ננסה השנה בכנות, שלא להשתמש במלים פוגעות כלפי אף אדם", ולהגיד שאם רק נחשוב קצת לפני שנוציא מלים מהפה, לא משנה למי, נחשוב על המצב שאותו אדם יכול להימצא בו, מצב המסביר את התנהגותו. הישראלים נוטים לעתים קרובות לפגוע באחרים בלי לשים לב אם זה אפילו מוצדק, כי אי הצדק הרגעי הזה כל כך פגע בנו שהיינו חייבים להטיח באותו אדם כמה לא יוצלח הוא ודברים גרועים יותר. המאמר גרם לי לחשוב על הרבה דברים שקרו השנה ואני יודעת שאני אנסה ככל שאוכל לחשוב לפני שאני אומרת דברים פוגעים לאנשים.
(5) אוסנת נח, 1/10/2003 05:36
תגובה למאמר "אלו שפגענו בהם- הכנה ליום כיפור"
קראתי את המאמר, אני מאוד מצטערת לשמוע שיש אנשים כאלה וכן על פציעתה של אותה בחורה. החלמה מהירה ואל תכחי את ההתנהגות באופן אישי.
(4) דנה, 1/10/2003 03:00
וואו!!!
תאמת...
המאמר נורא ריגש אותי..
ממש נחמד שמישהו עוזר..
אבל....הנהגיל הישראלים פשוט הורגים אותי!!!
מקללים על כל שטות...!!
בלי להתחשב באפאחד!!!
(3) גימפל תם, 30/9/2003 16:14
צר לי לקלקל, דווקא רצון טוב יש במאמר הזה
אבל עם כל הכבוד לנופת צופים הזה, אי אפשר ללכת כל הזמן על ביצים.
אם מישהו עומד ראשון ברמזור, שיקח בחשבון שהתשוקה שלו לקבל כיוונים, מזיקה את הציבור והציבור הניזוק מגיב בהתאם.
האם סבל של נהג אחד שתועה עוד 20 דקות העיר זרה עדיף על סבלם של 50 נהגים שמתעכבים עוד 5 דקות כל אחד בפקק?
ואולי גם אחד מהם ממהר לאיזה קרוב מאושפז, תור לרופא, הזדמנות עסקית, מסיבת חנוכה של הילד בגן או סתם רוצה להגיע הביתה ולשכוח מהעבודה?
אז בבקשה, לכל מטבע שני צדדים ודמה של פולינה לא סמוק מדמם של כל הנהגים שעומדים בפקק ומפסידים את הירוק.
(2) נדב ארזואן, 30/9/2003 11:42
צדק ישכון בתוכנו !
כל המאמר העליון אם היה מופץ בכל רשתות הטויזיה והרדיו היה מותיר גל זעם על כל הנהגים ה"מטורפים" , זה קורה לכולנו וכולנו צריכים לשפר את התנהגותנו כי אף אחד לא מושלם .
אני חושב שלי המאמר עשה משהו ובטוח שגם לאחרים .
חתימה טובה .
נדב
(1) מאור יצקן, 29/9/2003 09:07
אין לי מילים
את צודקת באלף אחוז והכתבה הזאת היא חסד ענק ואף מצווה שאין כמותה אני מודה לך מקרב לב על שהקדשת את זמנך ואת כישרונך לכתוב כתבה שתשנה אותי ועוד הרבה אנשים שקראו אותה לבני אדם טובים יותר
תודה, שנה טובה, וגמר חתימה טובה