מאוחר ואני עייפה. כשהיום מתקרב לסופו והשנה לקיצה, אני גונבת רגע למחשבה. אני מרגישה את הכמיהה להתקרב לאלוקים, אבל התהום בינינו נראית רחבה כל כך. חוסר ההבנה שלי נראה לפעמים כמו חוסר קשר, ואני מרגישה רחוקה ממנו. איך אני, אדם פשוט, חלש וקטן, מסוגל להתחבר באמת לכוח ולטוב האינסופיים של אלוקים? אולי זה מתחיל במציאת הטוב שבעצמי.
כשאני מרגישה שזה בלתי אפשרי, אני מזכירה לעצמי שאלוקים הוא האבא שלנו. ולזה אני יכולה להתחבר, משום שאני בעצמי אם.
לפעמים, כשהילדים שלי באים אליי, כמו שקורה פעמים רבות עם ילדים, ומתלוננים על אחד מאחיהם, שמציק, לא מקשיב, מדבר יותר מדי, לא יודע לשמור סוד... אני רוצה לומר למתלונן, "די! אני לא רוצה לשמוע את זה! גם הוא ילד שלי, ואני לא רוצה לשמוע את כל החסרונות שלו. אתם לא יכולים לפתור את זה לבד?"
ואז אני חושבת שחוסר הנוחות הזה, הוא כנראה מה שאלוקים מרגיש כשהוא שומע אותנו מתלוננים זה על זה, מרכלים ושומרים טינה קטנונית.
ולפעמים, אחרי שלקחתי את הילדים שלי ליום כייף שערורייתי, ובזבזתי הון עתק, המון זמן וכוחות כדי לשמח אותם, והם מקטרים שהם צמאים, עייפים ושרופים מהשמש, אני רוצה לצעוק, "נתתי לכם היום את הכל! אתם לא יכולים להגיד לי תודה במקום להתלונן?"
ואני חושבת שהאכזבה הזאת, היא כנראה מה שאלוקים מרגיש כשאנחנו מתלוננים על שטויות, בעודנו יושבים בבתינו החמימים, שבעים ממזון טוב שהוא האכיל אותנו, ומרגישים נוח בתוך הגוף הבריא שלנו.
לפעמים כשאני רואה איך הילדים שלי מבזבזים זמן בבטלה לפני מבחן גדול, אני רוצה לצעוק, "לכו ללמוד! תעשו משהו כדי לעזור לעצמכם. התשובות לא יקפצו מעצמן לראש שלכם בלי שום מאמץ."
ואז אני חושבת שהתסכול הזה, הוא כנראה מה שאלוקים מרגיש כשהוא רואה אותנו מחכים שהמצב בחיינו ישתפר במקום להשקיע ולנסות, לעשות יותר מצוות, לעבוד חזק יותר על עצמנו.
להיות הורה זה כל כך קשה. לפעמים זה מתסכל ומאכזב ומכאיב! פי כמה זה יותר אצל האבא של כל העולם כולו?
ובכל זאת ישנם רגעים בהם אני רואה את אחד מילדיי קם לנחם מישהו שנפל או נכשל במשהו ומצטער, ואני חושבת שהחמימות בלב שאני מרגישה, היא כנראה מה שאלוקים מרגיש כשאנחנו מתאחדים בתפילה על ילד חולה, לומדים לזכותו או מנחמים את המשפחה.
ולפעמים, כשהילדים שלי מתגברים על מריבות, או מתעלים מעבר ללחץ החברתי ועושים את הדבר הטוב והנכון, את הדבר האמיץ, אני חושבת שהגאווה שאני מרגישה, היא כנראה מה שאלוקים מרגיש כשהוא רואה איך אנחנו מנסים בכל כוחנו לחיות כיהודים טובים, בעולם שרוצה להכשיל אותנו.
לפעמים כשהילדים שלי משחקים יחד, או שרים סביב שולחן השבת, כשזרועותיהם חובקות זה את זה, אני חושבת שהנחת שאני מרגישה, היא כנראה מה שאלוקים מרגיש כשהוא רואה אותנו נאספים, מושיטים זה לזה יד באחדות, חשים באחווה שבינינו.
ולפעמים כשילד שלי חולה ואני מנדנדת אותו בידיי ולבי אתו, אני חושבת שהכאב הזה שאני מרגישה, הוא כנראה מה שאלוקים מרגיש כשהוא רואה את ילדיו סובלים והוא רוצה שיהיה להם יותר טוב, גופנית, רוחנית ורגשית.
לפעמים כשאני כועסת והילדים שלי מתחרטים, ומתהלכים בראש מושפל, ומבטיחים להשתדל יותר, אני חושבת שההקלה הזאת שאני מרגישה, היא כנראה מה שאלוקים מרגיש כשאנחנו חוזרים אליו בתשובה והוא מקבל אותנו שוב.
ומאוחר בלילה, כשאני מסתכלת על הילדים שלי ישנים במיטותיהם, ועוקבת אחר נשימתם השלווה והצללים היפים שריסיהם מטילים על פניהם, אני חושבת שהתקווה שאני מרגישה למחר, היא כנראה מה שאלוקים מרגיש כשהוא לוקח את נשמותינו לידיו בכל לילה, ובעדינות רבה מחזיר אותן שוב לגופינו.
הורות היא דבר מעשיר, מתגמל ומהנה; לא היינו מחליפים אותה בעד שום הון שבעולם. פי כמה זה אצל האבא של כולנו!
אז כשקול השופר נשמע בתפילת נעילה, בסופו של יום הכיפורים, ורעד אוחז בעצמותיי, אני מרגישה שטוהרתי ונסלח לי, שאני אוהבת ואהובה, מלאת חרטה והחלטית, ענווה וגאה. באותו רגע אני יכולה להאמין בטובה של האנושות ובטוב שבי עצמי. ואז אני חושבת שאני יודעת מה אלוקים מרגיש, כשהוא מסתכל בעולמו המלא בבריות מקסימות ומלאות חסרונות, ומחליט שוב ושוב לאהוב אותנו, לסלוח לנו, לברך אותנו מחדש.
משום שאנחנו ילדיו.
(16) אמיר, 7/10/2016 14:42
תראו את זה
http://www.hidabroot.org/video/209607
(15) אנונימי, 12/9/2013 21:51
יפה ומרגש
(14) מ, 11/9/2013 21:34
מזכיר קצת עבודת אלילים התיאור שלך
צריך להיזהר בהאנשה של בורא עולם
מתקרב, 12/9/2013 21:52
מ., לא נכתב לקדושים כמוך, מיועד לאנשים רחוקים יותר.
(13) yy, 11/9/2013 17:41
יש קצת בעיה בתיאוריה
אם הוא אבא איך יכול להיות שהוא נתן את האפשרות לילדים שלו לפגוע אחד בשני? להרוג לגנוב וכו?! איך???
אילנה, 22/9/2014 20:09
אין בעיה בתיאוריה.
פשוט מאוד, הוא נתן להם אפשרות בחירה חופשית, הם בחרו את הרע במקום את הטוב, בעוד ששאר הילדים בחרו את הטוב.יש אנשים שבחרו לעשות את הרע במקום לעשות טוב. זה איך זה יכול להיות..אלוקים הוא אבא של כולם ונתן לכולם לבחור מה הם רוצים להיות,בחירה חופשית, אבל יש לזה תוצאות.הם בחרו לפגוע ולהרוג ולגנוב. הכול זה מבחירה שלהם. היו יכולים לבחור בטוב
אילנה, 22/9/2014 20:24
המשך לאין בעיה בתיאוריה
אלוקים הוא אבא של כולנו והוא נתן לנו לבחור בין טוב לרע, יש כאלה שבחרו לעשות רע ולהיות אנשים רעים וזה למה יכול להיות את האפשרות הזאת- בחירה חופשית, אנשים בוחרים להיות רעים או טובים, הכול תלוי בבחירה שלך.אלוקים נתן לאדם לבחור את הבחירה שלו, לבחור בין לעשות טוב או לעשות רע.
(12) אנונימי, 11/9/2013 06:42
מדהים ביותר! (כל מילה נוספת מיותרת)
(11) עודד, 11/9/2013 06:31
ואאאאאאאאווווווווווווווווווווווו!!!!!!!ישר בבטן!!!!
(10) shmuel, 11/9/2013 06:15
ככה א-לקים מרגיש
עזרת לי להוריד כמה דמעות משחררות..נתת להבין עד כמה אנו בניו אנושיים והוא אבינו מקבלנו כילדיו. יהיה לי קל יותר להתפלל ביום כיפור תודה
(9) הילה, 10/9/2013 20:47
מקסים!
ממש חודר ללב. כ"כ נכון!!
(8) גילי, 10/9/2013 20:15
איזו אמנות
מאמר כל כך מדויק וכל כך חודר.
(7) אנונימי, 10/9/2013 19:27
אמא
כל כך נכון, זה נותן הרבה חומר למחשבה
(6) יואל, 10/9/2013 14:50
העולם של אלוקים הוא טוב
מדהים. ושהשם יתן לך כח ונחת. נאמר :העולם שרוצה להכשיל אותנו " לדעתי : עלול להכשיל
(5) אלי, 10/9/2013 13:43
אלוקים לא מרגיש! רגש זה בריאה שאלוקים ברא אצל ברואיו.
זה לא נכון להשתמש במינוח הזה.
יואל, 11/9/2013 12:09
אם הוא אבא אז יש לו רגשות
הכל ביחס אלינו איך שאנחנו יכולים להשיג ולתפוס
(4) אנונימי, 10/9/2013 10:29
מדהים!
(3) אני, 9/9/2013 17:16
מאוד יפה!!!!
(2) אנונימי, 8/9/2013 19:16
איזה יופי, בחיי
(1) אמא מחוברת, 8/9/2013 09:32
מתוק ומלא כנות!
מסכימה לגמרי עם הנאמר, ומרגישה את הזכות לצמוח ולהתקרב לאלוקים דרך אמהות!