למה אנחנו עצלנים? למה אנחנו אוכלים יותר מדי? למה אנחנו נוטים להתעצבן במהירות?

כאשר לעיתים נוזפים בנו על התנהגות שאיננה נאותה, יש לנו בדרך כלל תגובה אולטימטיבית וקבועה: "ככה אני!". אנחנו פשוט מי שאנחנו.

התשובה שלנו היא למעשה, דרך חלופית לומר לסביבה ולעצמנו שאיננו אחראיים למעשינו. אנחנו אומרים בכך שאין ביכולתנו לשנות את עצמנו, משום שכך נוצרנו. במילים אחרות, אין בידינו את הבחירה החופשית להשתנות ולהיות אחרים ממה שאנחנו.

"ככה אני!" היא תגובה כל כך פופולרית, משום שלמעשה, רובנו איננו מאמינים באמת שיש בידינו בחירה חופשית. זהו אחד הדברים המאפיינים את האדם בעולם המודרני.

קיימות סיבות טובות שבגללן אנו מנסים להתחמק מהעובדה שיש בידינו בחירה חופשית. סיבה אחת היא שהרבה יותר נוח לנו להניח שאין בידנו בחירה, משום שהדבר עוזר לנו להתחמק מרגשות האשם שיש לנו על כל חסרונותינו. אדם יכול להגשים את התשוקות והתאוות שלו מבלי להרגיש אשם. הרי אם אין לנו בחירה חופשית, אף אחד לא צריך להרגיש אשם כלפי תכונות או מעשים שאין לו כל ברירה לגביהם.

"ככה אני!" היא תגובה כל כך פופולרית, משום שלמעשה, רובנו איננו מאמינים באמת שיש בידינו בחירה חופשית.

סיבה אחרת היא הגישה הדטרמיניסטית של המדע, שהצליחה לחלחל לתוך כל הלך-מחשבה פופולרי. גישה זו טוענת שלכל דבר יש גורם וסיבה וכי לא אנו מקור הבחירות שלנו. תורת האבולוציה מתארת את התפתחות האדם מהקוף, ובכך בעצם הופכת את האדם לסתם עוד סוג של בעל חיים. וכמו שאר בעלי החיים, גם אנחנו מורכבים בסך הכל מאוסף של קצות-עצבים ושל דחפים רגשיים. לבעלי-החיים אין כל שליטה על מעשיהם, ומכך יוצא שגם לנו אין.

אם הדבר שמגדיר אותנו הוא התיאבון והדחפים שלנו, אזי אין כל סיבה בעולם שנשתנה. אנשים אלימים, שקרנים, ומועלים בכספים לא צריכים להאשים את עצמם. הם פשוט נפלו קורבן לנטיות הטבעיות שלהם. האם קשה לנו להסתדר עם שכנינו? אם כן האשמה היא על הורינו, שלא גידלו וחינכו אותנו כראוי או על הסביבה בה גדלנו. מדוע ישנם כל כך הרבה אנשים היושבים בכלא? החברה אשמה בדבר. והרשימה נמשכת עוד ועוד. אנחנו כולנו עוברי-אורח "תמימים", קורבנות אנושיים של עולם שחוקיו ומאפייניו נקבעו מראש.

המלכת המלך

ראש השנה הוא זמן מתאים להתחיל להיפטר מגישה זו. א' בתשרי הוא התאריך בו נברא אדם הראשון. גם אנחנו, במובן מסוים, יכולים "לברוא" את עצמנו מחדש ביום הזה.

האדם, כבריאה חדשה, היה יחיד ומיוחד ביחס לכל היצורים שנבראו סביבו לפניו. הוא היה היצור הראשון והיחיד שהייתה לו בחירה חופשית. רק הוא יכול היה להחליט מה יהיה גורלו. רק הוא יכול היה לבחור בין טוב לבין רע. רק הוא יכול היה להתרומם מעל לטבע של עצמו.

יכולת מיוחדת זו ניתנה לאדם משום שא-לוהים רצה שהאדם יבחר, מרצונו החופשי, להכיר בו כמלך ולהישמע למצוותיו.

יכולת מיוחדת זו ניתנה לאדם משום שא-לוהים רצה שהאדם יבחר בטוב מרצונו החופשי, שיכיר בו כמלך ויתנהג באופן הטוב ביותר. למעשה, זוהי הסיבה שבגללה נברא כל העולם. בכדי לעשות זאת, לאדם הייתה חייבת להיות הזכות לבחירה חופשית.

לכן אומרים חכמינו, שבראש השנה הראשון לבריאה, הוכתר בורא עולם לראשונה, באופן סמלי, למלך על העולם. בדומה לכך, בתפילות ראש השנה, אנו פונים לא-לוהים כ"מלכנו". למילה "מלך" יש משמעות מיוחדת. "מלך" הוא שליט המקובל בהסכמה על נתיניו, בשונה מ"מושל" הכופה את עצמו על בני עמו בניגוד לרצונם. ומכיוון שלאחר שנברא האדם, כבר היה בעולם יצור בעל בחירה חופשית, א-לוהים יכול היה להיות מוכתר כ"מלך" על פי הסכמת האנושות כולה.

עוד שנה

היום הראשון לבריאת האדם, הוא גם "יום הדין" שלו. מכיוון שלאדם יש בחירה חופשית, הוא גם חייב להיות אחראי למעשיו. אדם אחראי חייב לתת דין וחשבון על התנהגותו. בדיוק כפי שבאותו ראש השנה הראשון, ניתנו לאדם החיים ויכולת הבחירה מה לעשות עם החיים הללו, כך באותו היום בכל שנה ושנה דן הבורא את האדם, ומחליט אם הוא זכאי לקבל את מתנת החיים לשנה אחת נוספת, אם לאו.

"המשפט" הנערך ביום הדין מתבסס על השאלה: האם האדם השתמש בדרך ראויה בבחירה החופשית הנתונה בידו? אם האדם בוחר להשתמש בבחירה החופשית בכדי לקבל על עצמו את הבורא כמלך ולהנתנהג בצורה שמוציאה אל הפועל את כוח הבחירה בטוב, הוא זכאי למתנת החיים; אחרת, הוא איננו זכאי לה.

המשימה לקבל עלינו את מלכותו של הבורא איננה משימה קלה. אך היא תהיה לגמרי בלתי אפשרית, אם נמשיך להאמין שאין בידינו את הבחירה החופשית לנהוג כרצוננו. הרי ללא היכולת לבחור, כיצד נוכל להחליט לאיזה כיוון להוביל את חיינו?

לעולם איננו מאבדים את היכולת לשלוט בעצמנו, ולעולם איננו מאבדים את היכולת לבחור.

כיוון שכך, כאשר אנו מגיעים לראש השנה ולמעמד המשפט הנערך בו, הצעד הראשון שעלינו לעשות הוא להזכיר לעצמנו שאנחנו חופשיים להחליט מה שנרצה. איננו רק בעלי חיים מפותחים ואינטליגנטים, אנו אנשים/בני אדם אחראיים. אנחנו מיוחדים ביכולתנו לבחור בחירה חופשית, ולמעשה, זוהי הסיבה לשמה נוצרנו. בכוחנו לבחור אם להתגבר על סיפוק צרכינו הנמוכים או לא, ואין זה משנה עד כמה קשה הדבר לביצוע.

לעולם איננו מאבדים את היכולת לשלוט בעצמנו, ולעולם איננו מאבדים את היכולת לבחור.

ראש השנה הוא הזדמנות נפלאה להחדיר בעצמנו את האמונה בבחירה החופשית ואת האמונה שאין דבר העומד בפני יכולתנו להתקדם ולהשתנות. בפעם הבאה שנרצה לומר "ככה אני!", עלינו לשאול את עצמנו במקום זאת: "איך הייתי מעדיף להיות?"