לאחר ששה חודשי עבודה, הגיע הזמן לבחון את ביצועיך. אתה נכנס לחדר ההנהלה, שם, מאחורי שולחן מהגוני מכובד, יושבים שלושה מנהלים בחליפות מחויטות. הראשון שיושב לשמאלך בוחן את התיק שלך, נושא אליך מבט מאשים ואומר, "אני רואה שבמשך כל התקופה הזאת לא החתמת כרטיס עובד בתשע בבוקר אפילו פעם אחת!".
האישה שבאמצע נדה בראשה ומעירה, "אנחנו אחת החברות המכובדות ביותר, וכתוב פה שבמקום לבוא לעבודה בחליפה ועניבה, אתה מגיע בג'ינס."
הגבר מימין נועץ מבטים בדפים שבידיו ואומר בכעס, "מצלמות האבטחה שלנו מראות שאתה רוב הזמן לא נמצא ליד שולחן העבודה שלך אלא סתם מסתובב מסביב לבניין."
המנהל הראשון זורק לעברך את השאלה: יש לך מה לומר לזכותך?"
"כן", אתה עונה בביטחון, "שכרו אותי בתור שומר לילה".
ראש השנה הוא זמן של בחינה, אולם כדי שנוכל להעריך נכון את ביצועינו במשך השנה, אנחנו חייבים להכיר קודם את תיאור המשרה שלנו. היהדות טוענת שכל נשמה מגיעה לעולם הזה מצוידת במשימה חיובית ייחודית.
על פי האר"י ז"ל – המקובל האגדי מהמאה ה-16 – אף אדם לא הגיע לעולם הזה בעבר או יגיע בעתיד, עם תפקיד זהה בדיוק לשלנו. האור שכל אחד מאיתנו אמור להפיץ בעולם הוא שלו לבדו, אישי כמו טביעת האצבע שלנו, אישי כמו טביעת הקול שלנו.
המשימה שלנו יכולה להיות בינאישית – כמו ייעוץ לבני זוג עם קשיים בחיי הנישואין, או לימודית – כמו חקר תרבות סינית עתיקה, או ביטוי של כישרונותינו - כמו ציור נוף או נגינה בכינור. היא יכולה להיות מוחשית – כמו הקמת דיור מוגן לחולי אלצהיימר, או מופשטת – כמו לגלות בעולם את המידות האלוקיות של אמת או סובלנות. היא יכולה להיות בקנה מידה רחב – כמו השקתה של מערכת המִחזור בעירכם, או בקנה מידה מצומצם – כמו טיפול בשמחה בילד שלכם שנולד עם צרכים מיוחדים. יתכן שיהיו לנו שניים או לכל היותר שלושה תפקידים כאלה, שיכולים להיות עוקבים (אחרי שמסיימים משימה אחת מתחילים את השנייה) או מקבילים. ובכל זאת, גם אם יש עוד 500 יועצי זוגיות בעירנו, הגישה האישית שלנו והדרך בה אנו עוזרים לאחרים היא ייחודית לכל אחד מאיתנו. לאף אדם אין תחליף – לעולם.
זיהוי המשימה
נסו לדמיין את עצמכם בתור סוכן ריגול חשאי שנשלח לאיראן. עברתם שנים של אימונים, יש לכם שני אנשי קשר חיוניים באיראן, ואתם מצוידים באביזרי טכנולוגיית-העל החדישה ביותר בתחום הריגול. חסר לכם רק דבר אחד: אין לכם מושג מה המשימה שלכם.
רבים מאיתנו עוברים את החיים בצורה כזאת. אנחנו צועדים בדרך שהתוותה לנו החברה – גומרים צבא, מטיילים בחו"ל, הולכים לאוניברסיטה, מוצאים עבודה, מתחתנים, מקימים משפחה... אבל ללא כל הרגשה ברורה שמשימה ייחודית כלשהי הופקדה בידינו. אנחנו נקרעים בין כיוונים שונים, סובלים מהרגשת פשרה במה שאנחנו עושים, ואשמה על מה שאנחנו לא עושים. זיהוי המשימה שלנו הוא, על פי הרב אריה ניבין, הצעד הראשון לחיים מלאי חיוניות ושמחה. "כשאתה נפגש עם מטרת החיים שלך", הוא מסביר, "אתה חש התרגשות".
המנכ"ל לא מתכוון לתת תקציב של מיליון דולר לעובד שלא הכין בזהירות תוכנית עבודה
הכרת המשימה האישית שלך היא הכנה חיונית לראש השנה. בראש השנה אלוקים מקציב לכל אחד מאיתנו חיים, בריאות, פרנסה וכל השאר. כיצד אתם מתכננים להשתמש בחיים שאלוקים נתן לכם? המנכ"ל לא מתכוון לתת תקציב של מיליון דולר לעובד שלא הכין בזהירות את תוכנית העבודה שלו.
אנחנו רגילים להתפלל על חיים, בריאות ופרנסה בתור מטרות בפני עצמן. אולם בדין וחשבון השמימי, חיים, בריאות ופרנסה אינם אלא כלים – אביזרי טכנולוגיית-על למרגלים – שיאפשרו לנו לממש את משימתנו.
הרב ניבין מציע שתי שיטות כיצד לגלות את המשימה האישית שלך:
-
לשאול את עצמך (ולכתוב): מה היו חמשת או עשרת הרגעים המהנים ביותר בחייך?
-
לשאול את עצמך: אילו היו לך מיליארד דולר ושש שעות פנויות ביום, מה היית עושה עם הכסף והזמן?
אחרי שנשיב על השאלה הראשונה, עלינו לסלק את ענייני ההתעלות הכלליים – כמו לראות את יופיו של הטבע או להאזין למוסיקה. המשימה שלנו עשויה כמובן להיות קשורה לטבע או למוסיקה, אבל ברמה הרבה יותר אינדיבידואלית מהרגשת ההתפעמות שכל בני האדם חווים כשהם רואים נוף עוצר נשימה. למרות שהמשימה שלנו עשויה לדרוש מאיתנו עבודה קשה או הקרבה עצמית אמיתית, מי שעוסק במשימת חייו חש, כפי שמציג זאת הרב ניבין: ש"זה נותן הרגשה כל כך טובה שהייתי מוכן/ה לעשות את זה כל היום".
אלה התשובות שאני העליתי כשעשיתי את התרגיל הראשון:
-
כשמישהי מהקהל בהרצאה שהעברתי ניגשה לבני ואמרה לו, "המילים של אמא שלך שינו לי את החיים".
-
כשמישהו אומר לי, "הספר שלך שינה את חיי".
-
כשבקריאת התגובות על המאמרים באש התורה אני רואה, "זה בדיוק מה שהייתי צריך לקרוא היום". כשאני רואה שצורת החשיבה או המעשים של הקוראים מושפעים ממה שכתבתי.
-
כשמישהו קופץ מאמריקה לישראל (לרוב בדרך להודו) ובדרך נכנס לשוחח איתי על יהדות, ואחרי שתיים, חמש או עשר שנים אני מגלה שהוא נשאר בירושלים, התחיל ללמוד תורה ולשמור מצוות.
-
כשהילדים שלי אומרים שהם דיברו עם אלוקים על משהו שמטריד אותם ואני מגלה שהקשר שלהם עם אלוקים חזק.
המוטיב המשותף שהתגלה לי היה, שהמשימה שלי היא "להשפיע על אנשים דרך כתיבה ודיבור, להתקדם בהתפתחותם הרוחנית/אישית ובקשר שלהם עם אלוקים." זה מה שמרגש ומעורר אותי. לכן, לתדהמתן של חברותיי, כשאני יוצאת למסע הרצאות בארה"ב, אני יכולה לדבר בחמש ערים שונות תוך חמישה ימים, לקום עם שחר בכל בוקר כדי לטוס מוקדם בבוקר ולמסור סדנאות בנות שלוש שעות פעמיים ביום, ולמרות שאני בת 64, אף פעם לא להתעייף. הכרת משימת החיים שלי היא כמו התקנת מארז אנרגיה בתוך חיי.
ברברה סילברשטיין היא רעיה ואם, ובמקצועה אחות בהוספיס. כששוחחנו לאחרונה על 'משימת החיים' שלה, היא משכה בכתפיה. למרות שחייה האישיים והמקצועיים אינם קלים, היא ממלאת את תפקידיה בנחישות וביושר. שאלתי אותה מה היא הייתה עושה אילו היו לה ערימות של כסף ושש שעות פנויות ביום לעשות בהן כחפצה. ברברה חשבה כמה דקות וענתה בהתלהבות: "הייתי מקימה מרכז הסברה יהודית לקשישים. בעבודה שלי עם חולים סופניים, אני תמיד נתקלת בגברים ונשים שעומדים לאבד את בני זוגם והם אומרים לי, 'אני לא יודע מה לעשות עם הלוויה. אין לי רב.' הם רוצים קשר רוחני עם השורשים היהודיים שלהם, אולם אין להם מושג איך לעשות את זה". ככל שברברה דיברה יותר, כך היא התלהבה יותר.
"אז זאת המשימה שלך", אמרתי לה, "להקים מרכז הסברה לקשישים. זאת עבודה חלוצית באמת. אף אדם אחר לא עשה אותה".
"את צוחקת?" ענתה לי ברברה. "בין המשפחה לעבודה, אין לי זמן לשום דבר נוסף".
נזכרתי בעצתו של הרב ניבין ואמרתי: "תמצאי לעצמך חצי שעה פעמיים בשבוע, ושבי עם דף ועט ופשוט תתחילי להעלות רעיונות. כתבי כל מה שעולה בדעתך – מה יהיו הצעדים הראשונים, ואיך היית רוצה שזה ייראה בסוף. ובקשי מאלוקים שיעזור לך להגשים את זה. הוא יכול לתת לך כל מה שהוא חושב שאת צריכה, ואז שימי לב אם מתעוררת הזדמנות לעשות את הצעד הבא."
שבועיים אחר כך ברברה התקשרה אלי, וסיפרה בהתרגשות, "זה באמת הפעיל את הדמיון שלי". "כל מה שלמדתי בחיים שלי בא לידי ביטוי בתוכנית הזאת. אין לי מושג אם אי פעם יצא מזה משהו, אבל עצם המחשבה על הרעיון ממלאת את כל היום שלי באנרגיה. בעלי והילדים שואלים אותי מדוע אני מחייכת כל כך הרבה לאחרונה."
הבורא צייד אותנו במערכת ייחודית של כישרונות, יכולות ותחומי עניין, המתאימים בדיוק לתפקיד שהוטל עלינו לבצע. לפעמים מספיק להתקדם בהתאם לנטיותינו ויכולותינו האישיות כדי לגלות את המשימה שלנו, ולפעמים המשימה שלכם כבר מונחת בחיקכם, כמו בעת לידתו של ילד בעל צרכים ייחודיים. הארגון 'זכרון מנחם' למשל, הוקם על ידי הוריו של מנחם ז"ל, שהיה חולה בסרטן. האתגר המפחיד של אותם הורים הפך למשימת חייהם.
אם עדיין לא ברורה לכם משימתכם, הקדישו שעה לפני ראש השנה וחשבו על, "מה אני רוצה באמת לעשות עם החיים שלי?" אולי אתם עובדים במשרה מלאה לפתח תוכנה עבור מיקרוסופט, אבל תמיד רציתם לכתוב ספר על התמכרות לאינטרנט. אולי ההנאה הגדולה ביותר שלכם היא לטפח את גינת הירק שלכם בפרברי תל אביב, אבל תמיד חלמתם לגור במושב. דחפים פנימיים כאלה עשויים להיות לחישות מאלוקים, המסר הסודי ממטה המפקדה הראשית שחושף בפניכם את משימתכם האמיתית.
רגשות אשמה, הערכה, אישור
הבהרת המשימה שלכם מפזרת את רגשות האשמה על כל הדברים החשובים שאתם לא עושים. ברגע שתבינו שבאתם לעולם כדי לפתח מודל חדש לטיפול באוטיזם, לא תחושו אשמה שאינכם מתנדבים בבית התמחוי המקומי או מוחים מול בנייני האו"ם על היחס המפלה כנגד ישראל.
כשזיהיתי את משימת החיים האישית שלי, הפסקתי לחוש רגשות אשמה על זה שאני באמת לא אוהבת לבשל עבור גדודי אורחים בשבת. הבנתי גם מדוע אני אוהבת לכתוב עבור אש התורה וקוראיו השואפים להתקדמות רוחנית.
הרעיון שלכל אדם יש משימת חיים אישית הוא מפתח להערכת הזולת. אחרת, יתכן שתרגישו שמה שחשוב לכם אמור להיות חשוב לכולם. אתם פעילים סביבתיים? יתכן שתאשימו את אחותכם שהסביבה לא מעניינת אותה, בלי להבין שמשימת חייה היא להילחם בהכחשת השואה. אתם שייכים לקבוצה שמאכילה הומלסים? יתכן שיראה לכם מגונה שאנשים אחרים אדישים לכאורה להומלסים ומבזבזים את כל זמנם בפעילות הסברה פרו-ישראלית. היכולת לומר, "זוהי המשימה שלי וזאת שלהם", היא שער לסובלנות והערכה אמיתיים.
כשהשופר יישמע, היו מוכנים להצהיר: "זה התפקיד שלי, ואני עובד עליו"
הכרת המשימה האישית שלכם מאשרת את חייכם ומשחררת אתכם מההרגל המזיק להשוות את עצמכם לאחרים. יתכן שחותמו על העולם של יונה סאלק, הרופא היהודי שהמציא את החיסון נגד שיתוק ילדים, עמוק כמכתש, בעוד שהרושם הנוצר מטיפולכם באחיכם המוגבל נראה לא יותר משריטת ציפורן, אולם מהפרספקטיבה הרוחנית, האור שאתם מפיצים בעולם הוא ייחודי והוא בדיוק האור שהגעתם הנה כדי להאיר.
נקודה אחת לסיום: מילוי משימת חייכם אינו פוטר אתכם מהמשימות הכלליות שלכם, כמו פרנסת המשפחה או גידול הילדים. יתכן שפתיחת מרכז ההסברה היהודית לקשישים תאלץ להמתין עד שילדיכם יגדלו. כתיבת הספר על התמכרות לאינטרנט, עשויה להידחק לשעות הפנאי הבודדות אחרי העבודה במשרה המלאה. אל דאגה. האלוקים שמינה אתכם למשימה הזאת ידאג שיהיה לכם כל מה שאתם צריכים – כולל זמן עכשיו או אחר כך – כדי לממש אותה.
אז בראש השנה הזה, כשהשופר יישמע ואתם תעמדו מול בחינתכם השנתית, היו מוכנים להצהיר, "זה התפקיד שלי, ואני עובד עליו".
(45) חנה, 9/9/2019 22:38
נגעת בי עמוק. מוסבר בבהירות ומעורר מוטיבציה. יישר כח!.
(44) אנונימי, 5/9/2017 10:46
תודה רבה!
(43) דינה, 25/9/2016 19:13
את מקסימה והספר "שם אישה גדולה" נפלא ממש
תודה על היותך כה מדויקת, אומרת דברים גבוהים בצורה שנשמעת ללב בבהירות.
(42) אבישי, 25/7/2016 09:47
loud and clear
בדורנו שהכל נאמר ללא קול ובספק, לשמוע קול צלול וכ"כ יפה על חיינו ומטרתם. עשה לי טוב. השאיפה גם ליישם
(41) שירז 28, 3/11/2013 06:43
ומה אם יודעים את משמעות החיים ולא ניתן ליישם ?
ומה אם עושים את כל הדרך כל הזמן ועדייין כלום לא קורה מה אז צריך לעשות?
(40) yosef, 29/10/2013 12:22
מאמר מעולה חובה לקרוא
שמחתי והתעודדתי מאוד בקריאת המאמר שלך אני בדיוק בשלב כזה של חיפוש עצמי ודרכי בחיים מרוב בלבול אינני יכול להצביע אפילו על דבר אחד שהייתי עושה אבל לפחות מכאן ולהבא אשתדל לשים לב לדברים האלה אני יודע שאמצא בסוף כי אני מאמין בזה ואני כל כך חי את הריקנות והרגשת האני לא שווה כלום למרות שיש בי כ"כ הרבה דברים וכישרונות וזה רק בגלל שאינני יודע ולא מתקרב לשליחותי בחיים אני יודע שיש לי עוד זמן לעבוד על זה ולהתחזק עד שאגיע לזה כל הכבוד על המאמר זה ממש שליחות ועבודת קודש ממש תודה רבה לך
(39) רחמים בוארון, 3/9/2013 00:35
יישר כח
אני מחזק את ידייך על כתבה יפה, מעניינת ומועילה.. אפילו קצת מרתיעה. יותר קל לנו להסתתר מאחרי ה-"אני לא יודע מה משמעות החיים/חיי" מאשר לשבת ולכתוב באופן רצוני -אילו הייתי מיליונר במה הייתי רוצה לעסוק ? שנה טובה לכל בית ישראל
(38) עבאס עבאס, 28/8/2013 22:11
משימה אחת לכל הייקום , והייתר חלק מהמשימה
כשבני אדם מכינים או מיצרים משהוא נועד לתפקיד מסויים ,כשהאחר משתמש לחוץ ממה שנועד ההחלטה של האחר. הגורם לנו להיות בני אדם נתן לנו בן אדם, מה אני עושה איתו? אני לא של עצמי כבר יודעים מהנותן, הוכחה מהנותן בבית קברות.
(37) ניר יוסף שמרץ, 26/8/2013 08:44
ישר ופשוט
כל כך הרבה מדברים על משמעות החיים, ולפעמים זה כבר לעוס ומפריע.. ברוך השם שזה לא היה כך. הפצתי ושלחתי לאנשים יקרים. תודה על הפשטות והבהירות. כל טוב ושנה ממש טובה באמת.
(36) הילה, 27/2/2013 20:01
ממלא את הלב
אני כל כך נהנת לקרוא כל פעם מחדש את המאמרים המדהימים והמדויקים שלך , ולכן אני פותחת את המייל רק כאשר כל הבית שקט ואני יכולה להתמסר ולהיפתח למסרים המדהימים שאת מעבירה העבודה שלך היא שליחות מדהימה הדלק שלי תודה רבה לך תמשיכי לפזר מהידע שלך בכל כך הרבה אהבה ורוך אין כמוך :-)
(35) יצחק ביטרן, 19/12/2012 05:41
תגובה
מאמר מרגש וגם מועיל מאוד יישך כוחך על העידוד זוהי ממש זריקת אנרגיה , המשיכי במשימתך והצליחי . יצחק
(34) ורדה, 6/10/2012 20:19
מחזקת וממריצה
תודה רבה על המאמר המקסים!! כל מילה נכונה. כל מילה מחזקת לצאת ולעשות. שנה טובה. גמר חתימה טובה(:
(33) מופתעת, 21/9/2012 05:53
ואם אני אוהבת לקרוא ספרים, זו משימת החיים שלי?
מאיפה לקחת את זה?? ממש לא מסכימה עם הכותבת. הרבה אנשים מתמלאים באושר ובסיפוק מדברים מאד גשמיים. אז זו משימת החיים שלהם? ואם אני גננת שלא אוהבת את העבודה, ואין לי אומץ לעשות הסבה מקצועית לאדריכלות, כי אני חוששת משינוי, אז גם החמצתי את משימת חיי?? נראה שמישו שכח שמשימת החיים של יהודי היא פשוט לקיים תורה ומצוות, ולעבוד על הבאגים האישיים שלו במידות.
(32) אנונימי, 20/9/2012 19:37
יישר כח, מדהים!
תודה לרבנית, בזכות המאמר שלך, למדתי לרחם ולוותר על רגשי אשמה שלי על עצמי במקומות, שאיני עושה. דבר נוסף: בעקבות המאמר בלי נדר אשתדל לכתוב תגובה למאמרים הנהדרים שאני קוראת באתר הנפלא הזה!!! יישר כוח ותודה רבה!
(31) אסנת, 19/9/2012 05:04
לגזור ולשמור!!
תודה על מאמר מאלף בינה!! שמחה שמצאתי את משימת חיי, ועם זאת יש עוד כמה משימות בדרך. אדם לעמל יולד.
(30) אבישג, 18/9/2012 21:47
תודה רבה !
אני מודה לכם מקרב לב על דבריי החכמה המעצימים ומחזקים. בעולם חומרי , הבזקים של דברי חכמה מחזקים ומקרקעים אותך. נותנים תחושה אמיתית של שליחות, אמת, יופי וחן. עשייה אמיתית של כל אחד וחד ביופיו וייחודו הוא. הבנה שאין פרצופיהם של כולם דומים וכמו כן גם דעותיהן שונות. מאמא שמחדד לי עד כמה כל אחד הוא ייחודי בפני עצמו וחשוב בפני הבורא. מחזק מאוד ומעודד. יישר כח! המשיכו כך!
(29) אנונימי, 15/9/2012 18:52
תודה
(28) ליאור, 13/9/2012 20:22
מאמר מעורר ! השראה.
איזה כייף לקרוא כזה מאמר . מאד נהנתי ולמדתי דברים חשובים . זה גורם לך לחשוב על הדברים החשובים באמת בחיים!
(27) שוקי, 12/9/2012 10:25
מילים אמיתיות ונכונות
כל כך טוב שישנם עדיין אנשים שיודעים להעביר מסר באופן בהיר וברור, לגרום לאחר לחשוב על החיים שלו עצמו במבט אל העתיד, אל הצמיחה, ואל האושר הפנימי. כי כשאדם עושה משהו שהוא באמת רוצה לעשות, אפי' שזוהי העבודה והוא מרויח ממנה, עדיין הוא לא מותש אחרי תקופה.
(26) שימי, 11/9/2012 21:21
אין שום דבר שהייתי מוכן לעשות כל יום , גם הדברים שהכי מהנים אותי
לא הייתי מוכן לעשות כל יום , מלבד לחיות את החיים בדרך שלי ולאהוב אותם בצורה הזו
(25) אנונימי, 11/9/2012 19:17
וואו
מאמר מחזק! תודה לך! משום מה הוא עשה לי טוב על הנשמה..
(24) רפי, 11/9/2012 15:51
חן חן
בדיוק מה שהייתי צריך לקרוא היום תודה.....הקדוש ברוך הוא וכמובן גם ל"סרסור"בלשון הגמרא שנה טובה ומתוקה ב"ה לנו ולכל ישראל כתיבה וחתימה טובה
(23) אנונימי, 11/9/2012 15:51
איזה מאמר חזק
זהו מאמר חשוב ומחזק שנכנס לליבי ונותן תקווה וכיוון בחיים. תודה רבה!
(22) אנונימי, 10/9/2012 20:53
מקסים. תודה
(21) גיל מור, 10/9/2012 13:35
הייעוד שלי
שלום רב, שמי גיל מור. המאמר נגע בי מאד. אני מרגיש שאני נמצא באותו מקום בו אני רוצה לתת מעצמי לאחרים, לספר להם את סיפור חיי, תובנות, הדרכים בהם צמחתי ובכלל לחלוק ולשתף ממקום של אהבה. מכייון שאני רואה עצמי מרצה מול קהל אנשים גם כן, איך אני מתחיל מכאן? אני מחפש תשובות בקשר לייעוד שלי במשך 8 שנים ואני יודע בוודאות שזה יהיה שלתת לאחרים, להכיל, להקשיב, לחלוק ולתת אהבה. מה אתם מציעים לי? בכבוד רב, גיל מור
(20) המתענין בהרבה תחומים אך לא לעומק, 10/9/2012 13:03
תודה רבה. מאמר חכם ומאתגר, אך אפילו שהיה לי זמן וכסף, לא הייתי יודע מהו רצוני האמיתי
אשמח מאד לקרוא על רעיונות איך לדעת מהו רצוני האמיתי ללא קשר עם מה שהחברה חושבת?
איילת, 11/9/2012 07:34
פשוט, כפי שכתוב במאמר
חישבי על 2 - 3 אירועים בחייך, משמעותיים, שפעלת בהם ותמיד היזכרות בהם נותת לך תחושת סיפוק. תארי את האירוע בקצרה. מה היה באירוע שמשמח אותך כל כך? מה היה חשוב לך שיתקיים שם? אלו תכונות, כוחות הבאת לשם, כדי שהם יקרו כפי שקרו? שאלות כאלו מתחילות עבודה של בירור הייעוד שלך בעולם ובהמשך - בירור כוחות מיוחדים שיש בך ויעזרו לך להוציא אותו לפועל. שנה טובה ובהצלחה
(19) רבקה, 10/9/2012 09:02
תודה!
בס"ד גברת ריגלר היקרה, הנה עוד תוספת להרגשת מילוי תפקידך בעולם: המאמר שלך מעלה! הוא חידד בעבורי ומיקד את כל מה שהייתי צריכה לדעת אודות תפקידי שלי בעולם. והמאמר הגיע בדיוק בזמן! יישר כוחך והמשיכי להאיר! שנה טובה ומלאת סיפוק לכולנו!
(18) אמא, 10/9/2012 08:21
מאמר מצוין
אבל לדעתי הדוגמאות מעט מחלישות. רובינו, ובפרט אמהות עובדות שאין להם דקה לנשום, צריכות חיזוק שמה שהן עושות עכשיו זה משימת חייהן. "רק" לגדל ילדים רגילים, הדור הבא של העם היהודי, ולפרנס בעל לומד - זה מאד מאתגר, ולא תמיד ממלא באנרגיות אלא שוחק. לכן צריך לסייג בזהירות: משימת החיים לא חייבת תמיד להטעין באנרגיות, אבל ההכרה שזו משימת חיים תוכל לעשות זאת. נתת לי המון, תודה!
איילת, 11/9/2012 07:30
גם לאמהות יש משימת חיים - מעבר לאמהות!
קשה לי מאוד לקבל את האמירה שגידול ילדים ופרנסת בעל לומד הם משימת החיים היחידה שלי. אם לדייק, זה אפילו מדכא אותי!!!נכון, אלו משימות חשובות מאוד אך לרוב, הן שוחקות ולא ממלאות בכוחות ואז מה קיבלנו? אמא שחוקה, שיש בחייה רגעים מעטים של שמחה שמחזיקה מעמד יותר משתי דקות, שרואה ילדים שכל תפקידם ללכלך את הבית שהיא עמלה לנקות או להציק זה לזה או...ובעל שבמקום לתת יד בפרנסה, יושב כל היום ולומד ומגשים את עצמו. כולם חיים על חשבון האמא האומללה. האם להתעללות מסוג זה שלח אותנו הקב"ה לעולם? עם כל הכבוד, לא הכביסות ולא האמבטיות או הבישולים ממלאים או ימלאו אותי סיפוק (אם לדייק, הם ממלאים בתסכול). הם לא מותירים כוחות לחינוך. אני צריכה למצוא עוד משהו - בתוכי, שהעיסוק בו ימלא אותי שמחה. כזה שיביא את תמהיל הכוחות המיוחדים שלי לידי ביטוי. וכשאני גיליתי את ייעודי בעולם, התמלאתי שמחה. וכשהתחלתי להגשים - התמלאתי כוחות. אפילו לכביסות. גם הנשים - ראוי שיעסקו בהגשמה רוחנית. לקרוא לעבודות הבית, הפרנסה וגידול ילדים הגשמה זה בעצם לניסיון לנחם / לרמות את עצמי על כך שאני מתעלמת מהייעוד שלי. שאותו אגשים בד בבד עם כל מה שכרוך בהקמת בית יהודי על תילו.
גם אני, 11/9/2012 18:15
דבריך נכנסו אל ליבי
ישר כח על התגובה המדוייקת והמאירה! שהקב"ה יתן לך ולכולנו ראיה את היכולת לראות את האור בכל עשייה שלנו. תודה על המאמר המרחיב מחשבה שנה טובה ומבורכת.
אסנת, 19/9/2012 05:02
אמא יקרה!!
אני קוראת את דברייך ומבינה לעומק מאיפה זה בא. גם אני אמא ורעיה. אמנם לא מפרנסת בעל לומד, אלא הוא מפרנס אותי. אבל עדיין מרגישה אמא שחוקה עייפה ומתוסכלת. אם לא משימת חיי המדהימה שבאה להאיר את ימי ולילותי אני לא יודעת איך הייתי ממשיכה לתפקד. וחוץ מזה, הילדים גדלים תוך 20-30 שנה הם פורחים מהקן ואת נשארת עם עצמך קמלה ונבולה ומרגישה מנוצלת ואולי גם נעזבת כי כולם התקדמו ואת נשארת על מקומך. בעלך פורח. ילדייך מושקעים. ואלה משימות חיים שרק את יכולה למלא. אבל זה לא סותר את המשימה הנוספת שלך שתמלא אותך בסיפוק ושמחה ורצון להמשיך לחיות לעשות לתרום. שנה מבורכת ופוריה בכל המובנים!!!
אנונימי, 20/9/2012 06:56
משימת חיים אמיתית
אני אמא ורעיה, וכן גם ב"ה מפרנסת בעל לומד. נכון, לפעמים אני מרגישה שחוקה עייפה ומתוסכלת. ואז אני רואה את משימת חיי- ילדותי המתוקות ובעלי הצדיק, ומבינה שד' שם אותי פה במיוחד בשבילן, והן באמת צריכות אותי וכל חיוך שלי יגדל אותן בעזרת ד' לבנות בריאות בנפשן, ואלמלא אני לא תיהיה להן שום אם אחרת. ואין כמו הרגשה טובה שאתן לבעלי כדי לתת לו כח ללמוד. וכשאני מתיחסת לזה כמשימת חיי כל חיוך / משפט/ חכמה שלהן ממלאים אותי שמחה, וכך קל יותר להעניק. ואין סיבה שאם מורה לילד חינוך מיוחד, שמחה לראות אותו עצמאי 10 שנים אחרי שעזב אותה. אם לילד בריא ושמח שמסתכלת על ילדיה כשליחות להעניק ולתת להם, לא תוכל לשמוח בראותה אותם עצמאים גדלים ומקימים משפחה, וכך בעז"ה מרבים חיילות בעמ"י. רק שבאמת חשוב מאד לא להיות שחוקים עד כדי איבוד האפשרות להתיחס למשפחה כשליחות. ולכן אנחנו האמהות צריכות לדעת שחלק חשוב משליחותינו הוא לישון ולאכול כמו שצריך כדי שיהיה לנו מספיק כוחות להשגת יעודינו, ולהרגשה שאנו ממלאים את תפקידינו. ואין ספק שכל ילד יהודי נורמלי שווה הרבה יותר ממשימות מדומות. (מי שמצטער יותר על האסון האקולוגי מאשר על ילד יהודי תמים שנהרג - שירים את היד.)
(17) הברי אתי, 10/9/2012 07:08
תודה.
בדיוק תשובה לשאלות שלי . כשקשה ואני כבר לא בטוחה שאני עוסקת במשימת חיי אניבודקת שוב. עכשי יש לי כלים. וכן . אני כנראה במקום הנכון ובתפקיד שאני צריכה לעשות. אני מורה לאוכלוסיות מיוחדות. אתי ולך שרה יוכבד, שהקב"ה יברך אותך ,כך שתוכלי להעשיר ולחזק אותנו וייברך אותך בבריאות הגוף והנפש בצלילות מחשבה בדעת ובשמחה ונחת בקרב בני משפחתך ואוהבייך בשנים ארווכת. אמן.
(16) אנונימי, 9/9/2012 21:53
זה בדיוק אבל בול מה שהייתי צריכה לקרוא הערב
ולא סתם כדי לשמח אותך - גם כדי לשמח אותך !! המון זה מתרוצצות במוחי השאלות האלו ... ב״ה מחר אעשה עבודת כתיבה ותכנון תודההההההה ענקית
(15) עדנה נבון, 9/9/2012 21:03
לכוון את הgps שלנו
אני מעבירה סדנאות לחיזוק רוחני כבר כשלושים שנה,. וכל פעם בתקופת אלול אנשים נתקעים מרוב רצון אדיר לשנוי שלבסוף אינו ממומש. המאמר שלך נתן כילים נפלאים איך לתת לעצמנו כיוון ברור מצד אחד והרבה סבלנות ואורך רוח מצד שני . זה מאפשר לכולנו להגיע לשלום פנימי וממנו לשלום במעגלים הסובבים אותנו. בברכת שנת שפע וברכה
(14) אורית, 9/9/2012 19:50
מאמינה לדבריך
אני חילונית, ומאוד מתחברת לדברים שכתבת. מזמן גיליתי את משימת חיי, ואני עובדת בלי לאות להגשימה. הדרך לא קלה, ורבת חתחתים, אבל אני אוהבת את מה שאני עושה. אני מורה.
(13) נהדר, 9/9/2012 19:48
מעולה! זווית שלא חשבתי עליה או שמעתי עליה
שמחה על החידוש
(12) עדי, 9/9/2012 19:43
נתת לי המון נקודות למחשבה וחשיבה על כל הדברים שאני צריכה לשפר בדרך..תודה :)
(11) אליהו, 9/9/2012 19:19
מה המקור לקונספציה שלכל אדם יש משימה?
אודה למחברת אם תפנה אותי למקור בכתבי היהדות שבו נאמרו דברים אלו או דומים להם (ואם אפשר לא להפנות למייסדי החסידות או האר"י, אלא למקורות קדומים יותר, כגון גמרא או מקרא). בתודה מראש.
(10) שרון, 9/9/2012 19:07
תודה לך
אני מצטרפת לכל הנדהמים שהגיבו לפני. בהחלט מדהים. זאת המשימה הכי חיובית שהציגו לי לפני ראש השנה. בשנים קודמות התקופה הזו תמיד הצטיירה לי באופן שלילי עם כל ההקשר של חשבון נפש ובעיקרהתעסקות במה שלא עשיתי. מעבר לזה, איזה כיף לקרוא משהו כל כך רהוט ומקצועי. לא מובן מעליו ברשת. תודה. נתת לי מתנה נהדרת.
(9) גלית, 9/9/2012 16:00
תודה
תודה על כתבה קולחת, אמיתית ומרעננת. אין ספק שאת מגשימה את ייעודך. תרמת לי רבות ולאושרי הרב בורא העולם זיכה אותי לעבוד במקצוע שהוא משימת חיי. דברייך מחזקים ומעודדים מאד. מאחלת לך שנה טובה ומבורכת והמשך עשייה ברוכה.
(8) מיקח, 9/9/2012 15:13
תגובה למאמר
הי, העיתוי של המאמר או העיתוי שלי בקריאת המאמר היה ממש נכון..בכלל, המאמר היה קריא ועשיתי זאת ברצון ובהנאה
(7) D.G, 9/9/2012 15:08
הרהורים ערב ראש השנה התשע"ג......בתודה,D.G
וואו !!! זה פשוט מדהים !!! הגעת בדיוק בטיימינג מושלם עבורי ! את שליחה טובה מאת ה' להאיר לי את הכיוון שלי. זה לא יאומן ! השנה,יותר מתמיד אני מרגישה את ה'לחץ' לפני רה"ש ויום הדין ואת התחושה שאני מבוזבזת....וזמני מבוזבז.... ולא הצלחתי להיות בפוקוס על הדבר הזה שקוראים לו יעוד ומימוש ומהות-וחיפשתי באמת שחיפשתי, רק במקומות הלא נכונים לי ולא מצאתי שם שקט.ועכשיו זהו ! מצאתי. יש לי 'שקט' במערכת האישית שלי. פעם הצדקת ימימה אביטל זצ"ל אמרה : "במקום שיש אמת,שם הלב שקט" ! אז את המקום הזה,שבו מרגישים אמת ושקט-מצאתי .בזכות קריאת המאמר שלך. זה צריך עוד לעבור בירור אך לפחות דברייך האירו לי את הכיוון-את הדרך. התרגיל עם ה5 דברים עזר לי מאד.תודה רבה. תבורכי. תודה לאתר המדהים הזה 'אש' -ולכל העוסקים בעבודת הקודש הזו.... עזרת/ם לי המון.מבחינה אישית,ממש. שתהיה לך/לכולכם כתיבה וחתימה טובה ושנה טובה ומתוקה שנת גאולה פרטית וכללית ולכל עם ישראל :)
(6) איילת, 9/9/2012 15:07
ריגשת אותי
קראתי בנשימה עצורה, כל כך דיבר אלי המאמר הזה. אני הולכת לקרוא אותו שוב ושוב ולהפנים. תודה לך, ושנה טובה ומתוקה.
(5) צ.א.ה., 9/9/2012 13:51
מקסים
מקסימה
(4) יהודית, 9/9/2012 13:17
מדהים!!
מדהים! ועוד יותר מדהים שהכתבה הזו נכתבה בדיוק כשאני מתלבטת בתוך עצמי מה הייעוד שלי מבין כל כך הרבה דברים שחשובים לי.. שמירת כדור הארץ , פיתוח האחווה והגאווה הלאומית הישראלית שממש "הלכה לעולמה" כמעט...או מחקר מדעי או... כל כך הרבה כיוונים...ועדיין לא ישבתי לחשוב על השאלות אבל נראה לי שזה ייתן לי כיוון..אטולי הייעוד שלי הוא לגלות כיתצד למקד את עצמי ואז לעזור לאחרים למצוא את יייעודם ....??
(3) annie abas, 9/9/2012 12:50
שרה יקרה (זאת לא קלישאה)
אני רוצה להודות לך על המאמר היפהפה והמרגש, שהוא שיעור חיים נוגע עמוק עמוק בלב. תבורכי! שנה טובה ומאושרת לך ולב"ב
(2) ד, 9/9/2012 12:42
תודה רבה!
על מאמר מצוין שמסדר את הראש לקראת השנה נחדשה. נתת לי הרבה חומר למחשבה.
(1) טל, 9/9/2012 12:19
אהבתי מאוד
מעבר לסיפוק הפנימי שזה יעניק, זה גם יעשה סדר בחיים שלנו בסדרי העדיפויות, בברכת שנה טובה!
אנונימי, 11/9/2012 21:22
המשימה היחידה שלי היא להנות מכל רגע בחיים עד כמה שאפשר