יש לי חברותא, דינה, שאתה אני לומדת פילוסופיה יהודית פעם בשבוע בטלפון, כבר יותר מ3 שנים. למדנו על הימים הנוכחיים. ימים מבורכים באנרגיה של התחלות חדשות.

בימים אלה, העבר, המלא בטעויות, נמחק. הגענו לנקודת האפס. מפה הכל אפשרי. אין מסקנות שליליות, אין חובות.

איזה בונוס! איזו הזדמנות נפלאה לשנס מותניים ולבנות עתיד טוב יותר. אז החלטתי לתפוס טרמפ.

להצטרף לאנרגיות המנשבות ביקום כדי ליצור שנה טובה יותר מקודמתה. ואז עלתה השאלה : לאן אני רוצה להגיע?
מבוכה עלתה בי. הרי כל אחד היה חותם בשתי ידיים על "שנה טובה". מה זאת "הטובה" הזאת שלי? באופן אישי?

הבנתי, אני צריכה לכתוב חזון, ולתאר אותו בכל רמה אפשרית.

איזה טוב אני מבקשת לעצמי ולבני ביתי?
יש לי מורה שאומר שבשביל לחשוב בצורה צלולה צריך לכתוב. פשוט להוציא את המחשבות על הנייר.
עכשיו נדרשת כנות מלאה ואומץ. הסתכלות פנימית תמיד דורשת אומץ. לא רוצה לרצות אחרים, לא רוצה שיחשבו שאני נחמדה, חכמה, חרוצה ומוצלחת. אני רוצה רק דבר אחד. לחיות מתוך תחושת סיפוק. אני רוצה שכל הדברים בחיים שלי, החל ממקום מגורי דרך הדברים שאני קונה ומערכות היחסים שאני מנהלת, ישקפו את הערכים והאידיאלים שלי.

אשאל את עצמי שאלות בכל תחומי החיים:
ברמה מקצועית - מה אני רוצה להשיג בשנה הקרובה ברמה המקצועית?
ברמה האישית - איזה בן אדם אני רוצה להיות?
ברמה החברתית - איך נראים חיי החברה שלי?
ברמה המשפחתית - איך נראה התא המשפחתי שלי?

ואענה עליהם בכנות ובפירוט. ובאמונה פנימית, שהכל יכול להיות ולקרות.
קניתי מחברת יפה ואני הולכת לתפוס טרמפ. שתהיה לנו שנה נהדרת!