ידוע לי על 67 אנשים שהיו רוצים לבנות איגלו.

יש לפחות 4,050 אנשים שאומרים שהם מתכוונים "להיות חבר טוב יותר" ממה שהיו עד היום.

ו-5,996 מתכננים להתחיל לקום מיד כשהשעון המעורר שלהם מצלצל.

אלה הם רק שלושה מהדברים שאנשים מונים בתור 'שאיפות' באתר 43Things.com. בשנים האחרונות, מיליוני אנשים בעלי אידיאלים ערכו ושלחו את הרשימות האישיות של הדברים שהיו רוצים להספיק בעולם הזה לפני שימותו.

צניחה חופשית מככבת במקום ה-24 בפופולאריות שלה, ושאיפת החיים המובילה בראש הרשימה היא הרבה יותר טריוויאלית - לרדת במשקל!

הרעיון להביא אנשים לחשוב על סופם ואז לשרטט את מפת חייהם, צובר תאוצה. מלבד מיליוני האנשים שמפרסמים את רשימותיהם באתרים מהסוג הנזכר לעיל, מיליונים אחרים קונים וקוראים רבי מכר כמו - "1001 ספרים שחייבים לקרוא לפני שמתים"; "101 דברים לעשות לפני גיל 40", ו"אלף מקומות מופלאים לראות לפני שנמות". הסרט של רוב ריינר "מתים על החיים" מספר על שני חולי סרטן שעורכים רשימת הרפתקאות לחיים שנותרו להם, ו"ויזה ארה"ב" מנהלת קמפיין תחת הסלוגן "מה לעשות כל עוד אתה חי".

מיליונים אחרים קונים וקוראים רבי מכר כמו - "1001 ספרים שחייבים לקרוא לפני שמתים"

מה קורה פה? למה אנשים נהיו פתאום מהורהרים כאלה, ממוקדים במטרה ומרוכזים בהגשמת חלומות? קשה לדעת, אבל נראה שבני אדם מתחילים להבין שמציאות החיים היא דבר יקר ומוגבל ושהיא נועדה לעשות בה משהו.

מובן שלא כולם מגדירים באותו האופן את המושג "מימוש עצמי", ועל כך יעידו הרשימות השונות. 'לחיות עם ציידי הגולגלות בגיניאה החדשה', 'לטפס על האוורסט בזמן סופת שלגים' או 'לצעוד בעקבותיו של מרקו פולו דרך המזרח התיכון, אסיה וסין' - יכולים להיחשב יעד להגשמה עבור חלק מהאנשים, בעוד שהחלום שאותו אחרים חולמים הוא 'לשנות את שמי למשך שנה', 'לעשות 101 מתיחות גדולות' או 'להחליף את כל הארונות בבית'. זה לא משנה. כל אחד והחלומות שלו. נראה שאנשים פשוט רוצים לעשות משהו, ועריכת רשימות של דברים לעשות בחיים יכולה להועיל.

סיפור ההצלחה המפורסם ביותר בסגנון זה הוא של ג'והן גודארד. יום אחד, כשהיה ג'והן רק בן 15, הוא לקח פנקס צהוב וכתב את הכותרת: "רשימת חיי". בתוך הפנקס הוא כתב רשימה ערוכה ומסודרת של 127 שאיפות.

לא היו אלו שאיפות קלות או פשוטות. הן כללו טיפוס על ההרים הגבוהים בעולם, טיול בנהרות הארוכים ביותר בעולם מן השפך עד למוצא, הטסת המטוס המהיר בעולם, ריצה לאורך מייל בחמש דקות וקריאת כל האנציקלופדיה בריטניקה. היום, בשנות ה-70 לחייו, האינדיאנה ג'ונס האמיתי הזה טוען שהצליח להגשים 109 מאותן משאלות, ובדרך להגשמתן הוא אסף בין השאר רשימה מכובדת של שיאים.

אבל בעוד שבעבור האוכלוסייה הכללית, יכולה הפריחה של 'הצבת מטרות ותכנון השגתן' להיות יופי של טרנד או לפחות נושא הראוי לכותרת, אין זה כך לגבי היהדות. למעשה, זהו סמל המותג הידוע של התהליך השנתי שאותו אמור לעבור כל יהודי באשר הוא, לפני ראש השנה. זהו חלק אינטגראלי מתהליך התשובה, שמחייב אותנו לערוך חשבון נפש פנימי ולברר במה אנחנו צריכים להשקיע את הזמן, המאמץ והמשאבים שלנו.

באופן אידיאלי, חשבון הנפש הזה צריך להיות תהליך תמידי, מתמשך, כמעט יומיומי, שבו עם המודעות המתאימה, יכול כל אחד לדעת מהי רשימת חייו ואילו פריטים מתוכה זקוקים ליותר תשומת לב. המעטים שחיים את חייהם ברמה זאת של מודעות, מחפשים תמיד אחר האני הטוב יותר שלהם, ומפיקים מהחיים את המרב.

אבל בינינו, כמה אנשים אתם ואני מכירים שהחיים שלהם באמת מלאים בסוג הזה של התמסרות לשיפור העצמי? משום מה, הרבה יותר רווח סוג האנשים שמנצל את תקופת החגים, ועוצר לפחות פעם בשנה כדי לבחון, לשקול ולברר מה הוא היה רוצה להשיג בחייו.

תשכחו מהאיגלו והזאב. יש לכם דברים חשובים באמת לעשות

אז אם נחה עליכם הרוח, וגם אתם רוצים לקחת את זה ברצינות, הצעד הראשון יהיה לקחת את אותם דפי כתיבה צהובים ולכתוב "רשימת חיי". אבל תיזהרו. אתם עלולים לגלות שהמשימה שנראית כל כך קלה ופשוטה היא בעצם מאוד קשה. ההחלטה הזאת מכניסה אותנו למסלול מרומם, דבר שעלול לעורר בנו חששות. אבל החדשות הטובות הן שברגע שהמשימה הפשוטה הזאת מושלמת, כבר התגברתם על מכשול רציני ואתם בדרך.

הצעד הבא הוא לכתוב – רק לכתוב – כל רעיון שעולה לכם בראש. אל תסננו ואל תהססו – פשוט תכתבו. אולי הרעיונות נשמעים מטופשים, לא מעשיים, שטחיים או כאלה שאינם בני-השגה, אבל לא זה הזמן לחדד את מיומנויות העריכה שלכם. גם אם עולה לכם בראש שאתם רוצים לצלם בחתונה של חבר, לקנות טלסקופ רב עוצמה או להזמין 50 איש לסעודת שבת – תכתבו את זה.

אחרי שהכנתם רשימה לא מבוקרת של כל השאיפות והחלומות שלכם, הניחו את הרשימה ל-24 שעות. אתם זקוקים ליממה שלמה לנשום חופשי לפני שתוכלו לחזור לעבודה. נַחתם? יופי, עכשיו עברו שוב על הרשימה בעין בוחנת, ומחקו את כל הדברים הלא-הגיוניים. דמיינו שהחבר הכי טוב שלכם קורא את הרשימה. אילו פריטים הוא/היא יצהירו מייד שבלתי אפשרי לעשות אותם? מחקו רק את אלה.

לבסוף, תרגישו חופשי להוסיף מטרות נוספות שמוצאות חן בעיניכם עכשיו.

אבל תרשו לי להוסיף עוד נקודה.

מי שמתכוון בכנות להשתמש בכלי הזה כדי להגביר את הסיכויים שלו לעשות יותר בחייו, צריך לנצל טוב את ההזדמנות ולדאוג שרוב שאיפות חייו תהיינה משמעותיות באמת.

אולי אין כל רע בלהיות שחקן סודוקו בקנה מידה עולמי, ללמוד איך לשרוק בזמן שעומדים על הראש, או לדעת בעל פה את כל השירים של לאונרד כהן. ויתכן שכמה מאותן מטרות "פחות רציניות" יכולות להיכנס לרשימה שלכם. אבל ברור שלא הייתם רוצים "לבזבז" את כל הבחירות שלכם על דברים קלי ערך או ארציים.

הנה כמה דוגמאות שנלקחו מתוך רשימות חיים אמיתיות. אני משער שיש תועלת בללמוד ג'או ג'יסטו, אבל למה שגידול זאב ערבות יחשב בתור שאיפת חיים? 'לסדר לפי הא"ב את אוסף התקליטורים שלי' זה בהחלט דבר יעיל, כמו גם ללמוד ריתוך, אבל האם הם באמת חלומות שחייבים להגשים? יש אנשים שכמהים לנקות את שיניהם בחוט דנטאלי בתדירות גבוהה יותר, או להקליד ב-10 אצבעות. זה בסדר גמור, אני חושב, אבל להשתתף בסרט של טרזן? או להדליק גפרור בתותח אוטומטי של 22 מ"מ?!

ראש השנה מתקרב במהירות. זה הזמן שבו מחפשים יהודים בכל העולם דרכים להמליך את א-לוהים בתור המלך האמיתי של העולם. חשיבה על מטרות בעולם הזה, וניסיון לממש את השאיפה ולהשיג את המטרות האלה, יכולים להיות דרך נפלאה להמלכתו.

עשׂרו את הכנסותיכם, חזקו את תפילותיכם, התקשרו להורים, לסבים ולסבתות שלכם יותר, שמרו כשרות במשך חודש, התקינו מזוזה בכניסה לבית, תרמו דם, השתתפו בסדרת הרצאות, שבו לשוחח עם הבן שלכם פעם בשבוע, הביאו מרק לדיירי מוסד סיעודי, ערכו פגישה עם הנשמה שלכם, למדו איך לומר "טעיתי" – והשתמשו בזה, נהגו באדיבות, חייכו בנדיבות – הרשימה יכולה להתארך עד אינסוף. אבל אנחנו לא ממשיכים לנצח. ואולי זה הזמן להתחיל.

תשכחו מהאיגלו והזאב. יש לכם דברים חשובים באמת לעשות.

שתהיה לנו שנה נהדרת... ויעילה.